ישמח משה, משפטים כו

ואל אצילי בני ישראל וגו' (שמות כד יא). עיין במעשה ה' (במעשה תורה פרק י') מה שהקשה על המורה, עיין שם. והנ"ל בזה כי הראיה שראו היה לשבח, אך ויאכלו היינו כמ"ש התרגום וחדיאן. והנה בבתי גוואי אין שמחה, כי (איוב כה ב) המשל ופחד עמו (עיין חגיגה ה' ע"ב), ויחזו את האלקים אין לך בתי גוואי גדול מזה, ולכך נפל על הנביאים חרדה והבן, ודבר ה' אמת בפי המורה (חלק א' פרק ה') שהמתין לנדב ואביהוא עד שנשרפו באוהל מועד, כי אז נענשו על הדבר הזה בעצמו על שנכנסו בשמחה לבתי גוואי, וכמ"ש בפרשת אחרי (בד"ה בקרבתם), אף שהמורה לא נתכוון לזה עיין עליו, מכל מקום הדבר מבואר לדעתי כנ"ל בס"ד.