ישמח משה, כי תשא כג

ויאמר להם וגו' עברו ושובו משער לשער במחנה (שמות לב כז). איתא בתנדב"א (רבה פ"ד) (חלק א' פרק ד') שמשה אמר מפי עצמו עברו משער לשער במחנה, והוא תמוה. ונ"ל שהוא על דרך דאיתא במסכת מגילה (דף ל"א ע"ב) בקללות שבמשנה תורה, משה מפי עצמו אמרן, ופירש רש"י (ד"ה משה) ברוח הקודש. ור"ל שלא בא לו שום דבור קודם, רק שבשעת מעשה נדבר בו רוח ה' בפיו. הכי נמי שעלה על דעתו לצוות להם כך, וחישב שלא ישמעו לו כמבואר בתנא דבי אליהו שם, והמשיך ברצונו רצון השי"ת כי רצון יראיו יעשה (תהלים קמה יט), ונדבק בו רוח ה', והבן כי הוא אמת בס"ד ועל פי זה יונעם לך כל דברי התנא דבי אליהו שם, והבן.