ילקוט הרועים צא

זכי' ולמ"ד ל"ק י"ל אפילו ס"ל אדם מקנה דשלב"ל אפי' הכי מודה דאין זכי' לעובר כנ"ל. מזונות בס' החכמה בכתובות הוכיח דרב ס"ל מזונות אשה מדאורייתא ובפרשת דרכים בדרך מצותיך הביא ד' הרא"ם דלר' אליעזר בן יעקב מזונות ועונה הוי דרבנן ע"ש ובחתם סופר נדרים ע"ג דר' אליעזר ס"ל מזונות דאורייתא וכיון דמשהגיע זמן מתחיל קצת אישות ע"ד בעלה נודרת ורבנן סבירא להו מזונות דרבנן ובדף פ"ה הוכיח דר' הונא ס"ל מזונות דרבנן ע"ש ובפנ"י דמ"ח בכתובות דלרב ס"ל לר"מ מזונות דאוריי' ולר"ל ס"ל לר"מ מזונות דרבנן ובהפלאה כתובות דמ"ח בשם המג"ש דר' מאיר ס"ל מזונות דרבנן ור' יהודא ס"ל מזונות דאורייתא והנה רב הונא ס"ל מזונות דרבנן ועיין במשנת דר' עקיבא כתובות דע"א ובאבני מילואים סי' ע"ב דלמ"ד מזונות דרבנן עונה נמי מדרבנן כראב"י ע"ש. מזוזות בחתם סופר או"ח סימן ד' אי מותר לתפור ב' עורות למזוזה תלי' בפלוגתא דר"י ור"ע בריש סוטה דלר"י דרשות לקנאות ס"ל דמותר לתפור ב' עורות למזוזה ולר' עקיבא דחובה לקנאות אסור לתפור ב' עורות למזוזה ע"ש: מזל. בחתם סופר או"ח סימן ק"ס דר' פפא ס"ל יש מזל לישראל ועיין מ"ש אות א': מזיק במה דקיי"ל מזיק מת"כ או שאכלן פטור כ' הרשב"א חולין קל"ד ד"ה ל"ש דרב ור אסי לא ס"ל כרב חסדא רק ס"ל דמזיק מת"כ חייב ובקדושת ישראל גיטין דמ"א כ' דר' מאיר ס"ל מזיק מת"כ פטור: מזיק. התוס' ב"ק ד"ח דמזיק הקדש פטור אפילו מקרן ובפנ"י ב"מ דנ"ז דהרמב"ם לא ס"ל האי כללא דמזיק בידים יהיה פטור מה"ת אפילו מקרן אלא ס"ל דלא ממעט קרא כי יאכל אלא מחומש לחוד אע"ג שהתוס' כ' שכן מבואר בירושלמי סובר הרמב"ם ז"ל. שהתלמוד שלנו חולק בזה ע"ש: מחלוקת בפנ"י שבת ד"ע דנהי דאין אמורא יכול לחלוק על תנא ה"ד בעקרי הדינים משא"כ במשמעות דורשין אשכחן טובא כו' דר' אבהו מפיק לה דלא ככל הנהו תנאי דהתם וכן בחגיגה לענין היתר נדרים עש. מחויב שבועה וא"י לשבע דמשלם כ' התוס' ר"פ שור שנגח דהיכא דל"ה למידע ל"א מחושואיל"מ אולם שי' הרמב"ם כ"ה מה' שאלה אף בל"ה לי' למידע אמרינן מחושואיל"מ ובמהר"ם ברבי כתובות דק"ח דלמ"ד פלגא נזקא ממונא מוכח כשיטת התוס' דבל"ה לי' למידע ל"א מחושואיל"מ ולכך ס"ל לר"פ דל"א מחושואיל"מ דס"ל פ"נ ממונא אבל סתמא דתלמודא וכן הרמב"ם דפסק פ"נ קנסא שוב אמרינן מחושואיל"מ אף בל"ה ליה למידע ע"ש מחנה שכינה בשושנת העמקים כלל ה' דרבא ס"ל טבול יום דזב לאו כזב דמי וליכא כרת במחנה שכינה ע"ש. מחויב שבועה וא"י לשבע משלם. במחנה לוי העלה דרבה ס"ל כרב דל"א מחו"ש ואיל"מ ועיין בספר בית אל סימן צ"ד והנה הא דאמרינן מחושואיל"מ אי הוא מה"ת חו רק תקנתא דרבנן כ' בבית אל סי' צ"ב דלדידן דסבירא לא נחתינן לנכסי' ס"ל דמחושואיל"מ דמשלם הוא מה"ת אבל לר' יוסי דס"ל דגם בדרבנן נחתינן לנכסי' עכצ"ל דסבירא לי' דמה"ת ל"א מחושואי"ל דמשלם רק מתקנתא דרבנן הוא דמשלם ולכך בדרבנן תקנתא לתקנתא לא עבדינן ע"ש: מחלל שבת. בעירובין דס"ט באוקימתא דר' אשי דמומר לחלל שבתות בפרהסי' הו"ל כעוע"ז והו"ל מומר ועיין בחתם סופר חלק ששי סימן פ"ג דתלי' בפלוגתא אי דרשינן סמוכין ולר"י דלח דריש סמוכין אין מחלל שבת מומר ע"ש מחיצה לקלוט בספר החיים הלכות לולב הוכיח דר' אשי ס"ל מחיצה לקלוט דאורייתא: מחמר. שיטת הרמב"ם פ"כ משבת ולפמ"ש הרמב"ן בדעתו דל"ה במחמר איסור דאורייתא כלל ובמנחת אהרן סנהדרין פ"ז דלמ"ד לאו שניתן לאזהרת מב"ד אין לוקין אמרינן כשיטת הרמב"ם ולמאן דאמר לאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עכצ"ל דס"ל דאיסור דאורייתא יש במחמר ע"ש וכ"כ במהר"ם ברבי יבמות ד"ה דתלי' בפלוגת' הנ"ל בפלוגת' דר' ישמעאל ור"ע במכות די"ג: מחוסר כיפורים עיין כלח"מ פ"ה מה' מחו"כ דאשם אין מעכב מלאכול בקדשים ושמואל ס"ל דאשם מעכב אבל הרמב"ם פסק דאין מעכב ובמכתם לדוד להגאון ר' טעבל מליסא אית לי' דפלוגתא היא בירושלמי פ"ה דפסחים דר' יודן ס"ל כשי' הלח"מ דאשם אינו מעכב ור' שמואל בר אבדימי סבירא ליה דאשם מעכב כשיטת הכ"מ פ"א ממחו"כ וע"ש עוד די"ל דשמואל וכן ר' שמואל בר אבדימי נמי ס"ל דאשם אינו מעכב: מחובר. בר"ן ריש קדושין מובא ב' דיעות אי מקדשין האשה במחובר לקרקע בתורת כסף מי אמרינן כמו ששטר קדושין פסול במחובר מקשינן הויות להדדי ובמנחת עני קדושין דתליא בפלוגתא אי אמרינן אתקיש הויות להדדי ועיין באות א' ובאות ג': מחילה. בחו"מ סימן י"ב בש"ך אי מחילה צריך קנין היכא שהמוחל נקט בידו משכון ועיין בב"ש אחרון בחו"מ דכ' דר' נחמן בשבועות מ"ג ע"ב ס"ל דמחילה צריך קנין היכא שהמוחל נקט משכון ונהרדעי ס"ל דאפילו היכא שנקט משכון מחילה א"צ קנין ורב ס"ל גם כן דא"צ קנין ור' יוחנן ס"ל דצריך קנין היכא שנקט שטר או משכון ע"ש ובמחנה לוי שבועות דל"ז דר' חנינא ס"ל דאפילו בדתפס שטרא מהני מחילה ור' מנא ס"ל בירושלמי דל"מ מחילה בתפס שטרא מחזיקין מאיסור לאיסור שיטת רש"י בחולין דמחזיקין מאיסור לאיסור ושיטת התוס' דלא מחזיקין מאיסור לאיסור ובמי נדה רמ"ה דפליגי בזה בחולין די"ד דר"א בן אנטיגנוס שאמר משום ר"א בר ינאי דלא בדק הסכין הוי כביצה ואסורה באכילם. אבל אינו מטמא ס"ל כשי' התוס' דל"א מחזיקין מאיסור לאיסור אבל במתניתא דתני נבילה ומטמאה במשא ס"ל כשי' רש"י דמחזיקין מאיסור לאיסור ולפ"ז לל"ק בחולין דע"ז דס"ל לר"א דאין חוששין לוולד אחר יסבור כר"א בן אנטיגנוס דאין מחזיקן מאיסור לאיסור אבל לר' ירמי דאמר דלר"א לחומרא ס"ל דר"א אמר מחזיקין מאיסור לאיסור וס"ל דל"א ר"א מעולם נבילה ואסורה רק דמטמא נמי במשא או דתרי ר"א הי' ע"ש. מחשבה בעיר דוד חצר ט' דל"ד ע"ב אי הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה תלי' בפלוגתא דמצות צ"כ דלמ"ד מצות צ"כ וחזינן דהמחשבה היא העיקר ודאי ס"ל דמחשבה רעה מצטרף למעשה משא"כ למ"ד מצות אצ"כ לדידי' מחשבה רעה אין הקב"ה מצרף למעשה. מטיל מום בקדשים בע"ז די"ג מבואר דקדשים בזה"ז מותר להטיל בהם מום מה"ת אפילו למ"ד דאסור להטיל מום בבעל מום דבזה"ז דל"ח לגופי' ולא לדמי גרע ממטיל מום בבע"מ ובמחנה לוי ביצה דכ"ז כ' דר' נחמן בר יצחק חולק ע"ז וס"ל דלר' יהודא דס"ל דאסור להטיל מום בבע"מ מה"ת גם בזה"ז אסור להטיל מום מה"ת ולא ס"ל דבזה"ז גרע וע"ש י"ל דר"י הנשיא ור"ש כן מנסי' ס"ל כר"ש דמותר להטיל מום בבע"מ מה"ת ע"ש ועיין באות ל' צורם אוזן בכור מ"ש בזה דר' אליעזר ס"ל דמטיל מום בבע"מ אסור ע"ש: מטיל מום בקדשים. ברי"ט אלגאזי בכורות פ"ה ר"ל דלר"מ דס"ל מטיל מום בבעל מום בזמן שבהמ"ק קיים חייב ה"ה בזה"ז דהוי כמטיל מום בבע"מ אסור מדרבנן אטו בזמן שבהמ"ק קיים אבל לרבנן דסבירא ליה מטיל מום בב"מ בזמן שבהמ"ק קיים מותר יש מקום לומר דבזה"ז הותר להטיל מום בקדשים ע"ש. מטבע בתוס' סוף מעילה דמטבע חשוב ולא בטיל ובתפארת ישראל הלכות נדה ד"ס כ' דהא דמשמע מדברי התוס' דמטבע חשוב ולא בטיל מה"ת היא לר' עקיבא ולהנך תנאי דס"ל דחיישי' למיעוטא מה"ת והא דדבר חשוב דבטיל מדאורייתא הוא מקרא דאחרי רבים להטות אבל לדידהו דחיישי למיעוטא מה"ת בחמת דבר חשוב אף מה"ת לא בטיל ע"ש בטעמו. מטלטלין דיתמי דקיי"ל דלא משתעבדי לב"ח שיטת הפוסקים דל"ה רק מדרבנן ועיין ברשב"א ב"ק י"ב דלמאן דאמר שיעבודא דאורייתא מטלטלין דיתמי משתעבד לבע"ח מה"ת וברי"ט אלגאזי פ"ח דבכורות הביא שיטת הרמ"ה דעולא דס"ל דש"ד מקרא דיוציא לך העבוט ס"ל כר"מ דמטלטלין משתעבדי לב"ח מן התורה ובאמרי בינה כתובות להגאון מהר"ם א"ש דתלי' בפליגתא אי מעות קונות