עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryילקוט הרועים

ילקוט הרועים פה

Yilkut HaRo'im 85 · ילקוט הרועים · free full Hebrew text

Open in the reader →

משום דס"ל ש"ד ע"כ בתביעות שטרות י"ב תרתי שאין גופו ממון וגם היא שע"ק דכל שטר הוי שע"ק אבל לר"ע ולר"מ דס"ל של"ד ממעטינן קרקעות טפי משטרות משום דאין מטלטל. לאו הניתק לעשה שי' רש"י בתמורה דכהנים לוקין בלאו הנל"ע כיון שריבה בהו הכתוב מצות יתירות ועיין בגינת וורדים ובאו"ח פ"ב דפסחים. ולדעתי נראה דתלי' בזה דבקדושין דכ"א גבי כהן מה ביפ"ת בו' א"ד שאני כהנים דריבה בהן הכתוב מצות יתירות רכ אמר מותר ע"ש וכתב בב"ט פ"ה מדין עדל"ת דללשון ראשון נראה דרב לא סבירא ליה לחלק בין כהנים לישראלים אף דריבה בהן הכתוב מצות יתירות ממילא לרב גם כוהנים פטורים בלהנל"ע ולל"ב י"ל דגם לרב יש חילוק בין כהן לישראל והנה שי' רש"י היא לרב דימי אבל אביי סבירא ליה דגם כהן פטור בלהנל"ע ועיין יבין שמועה בשער ד': לאו הנל"ע. בערוך לנר מכות די"ד דמשמע דשיטת רש"י דיש פלוגתא בלהנל"ע אי לוקין או לא ושיטת הרמב"ם בפי' המשניות דר' יהודא ס"ל להנל"ע לוקין ובערוך לנר דר' יעקב ס"ל בכ"מ להנל"ע לוקין. לאו הנל"ע דקיימ"ל בתמורה ד"ד דהיכא דיש ב' לאוין ל"א חד עשה ומנתק לב' לאוין כו' בערוך לנר מכות דף י"ד דתליא בפלוגתא דלמ"ד מקדים תרומה לוקה וס"ל דל"ה להנל"ע ול"ק ממימר לדידי' עשה מנתק ב' לאוין ועיין תוס' תמורה ד"ד ע"ב ד"ה וכל וכן להגירסא השני' שהובא ברש"י דתמורה ל"ח להנל"ע שהלאו כולל יותר מהעשה י"ל ג"כ דלמ"ד מקדים תרומה לביכורים לוקה וס"ל דל"ח להנל"ע לדידי' גם בלאו כולל מהעשה חשיב ג"כ ניתק לעשה ובאור חדש פסחים דפ"ג דרבא ס"ל דעשה מנתק לב' לאוין ובשאגת' ארי' למס' מכות די"ד דר' יוחנן ס"ל דאין עשה מנתק לב' לאוין ובאמת לדעתי יש להוכיח דר"י ס"ל דע' מנתק לב' לאוין לפמ"ש המפורשים במכות דט"ו דר"י בעצמו אמר הראי' מטמא הבא למקדש וק' ש"ה דהו"ל תרי לאוין וע"כ דר"י ס"ל עשה מנתק לב' לאוין והנה היכא דהלאו כולל יותר מהעשה דשי' הרמב"ם דל"ה להנל"ע י"ל דתלי' בפלוגתא דר' יהודא ור' יעקב בפסחים פ"ג דר"י ס"ל דנותר הו"ל להנל"ע אע"ג דמ"ע דשריפות נותר ל"ה בנשים והו"ל לאו כולל יותר מהעשה כמ"ש המפורשים ואפ"ה הו"ל להנל"ע אבל ר' יעקב י"ל דס"ל דל"ה להנל"ע דהלאו כולל יותר מהעשה ובס' הכריתות כתב ג"כ דר' יעקב ס"ל דל"ה להנל"ע כ"א בגזל שמחזיר הגזילה עצמה משא"כ הכא דעיקר הלאו שהותיר ולא אכל בשר קדשים ואין מתקן בשריפה כלל ע"ש ובאור חדש פסחים הוכיח דאביי סובר דלאו כולל יותר מהעשה ג"כ חשיב להנל"ע וכן ר' יוחנן ס"ל דלאו כולל יותר מהעשה ג"כ חשיב ניתק לעשה ובב"ט כ' דלמ"ד ביטלו ולא ביטלו ס"ל דחשיב להנל"ע אע"ג שהלאו כולל יותר מהעשה משא"כ לר"ל דס"ל קיימו ס"ל דל"ה להנל"ע היכא שהלאו כולל יותר מהעשה ובס' עדות לישראל במכות כתב להיפוך דלמ"ד ביטלו ובאופן של"מ לה ביטלו העשה בכה"ג ל"ה נל"ע היכא שהלאו כולל יותר מהעשה משא"כ למ"ד קיימו חשיב להנל"ע אפי' שהלאו כולל יותר מהעשה. והנה אי עשה מנתק ב' לאוין י"ל דתלי' בפלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא בנזיר דמ"ט דר' ישמעאל ס"ל דעשה מנתק לב' לאוין וע"ש ובאו"ח פ' תולדות דאביי ס"ל דאין עשה מנתק תרי לאוין ורבא ס"ל דמנתק ב' לאוין ע"ש לאו הנל"ע פלוגתא דר"י ור"ל במכות די"ד בקיימו ולא קיימו או בטלו ולא ביטלו ובנוב"י מהדו"ת או"ח סי' צ"א דתליא בפלוגתא דחצי שיעור דלמ"ד חצי שיעור אסור מה"ת מוכח קיימו ולא קיימו ולמ"ד ח"ש מותר מה"ת ס"ל ביטלו עוד כתב דר' יוחנן ס"ל לשאב"מ פטור וכן לכולהו אמוראי דס"ל לשאב"מ פטור ס"ל קיימו ול"ק עיי"ש. לאו שקדמו עשה בנוב"י מהדו"ת אע"ז סי' קכ"ט דרבא ס"ל לאו שקדמו עשה אין לוקין ובזכרון יצחק פ' תרומה דר' אליעזר דס"ל ביומא ע"ב המסיר בדי ארון לוקה ס"ל ע"כ לאו שקדמו עשה לוקין עליו ובשושנת העמקים כלל כתב דעולא ס"ל במכות דט"ו דלאו שקדמו ע' לוקין עליו לאו הנל"ע שי' הרמב"ם בלהנל"ע וניתק למקצתו כגון בהשבת עבוט דניתן להשבה גבי עני אע"ג דגבי עשיר ל"ה נל"ע מ"מ כיון שניתק למקצתו ניתק כולו ופטור גם גבי עשיר ועיין תומים סי' צ"ז ובס' נודע בשערים הוכיח דתלי' בפלוגתא דלמ"ד ביטלו אמרינן כשי' הרמב"ם ופטור לגמרי על הלאו משא"כ א"נ קיימו ול"ק אז באמת לא ניתק כולו וחייב לגבי עשיר ע"ש. לשאב"מ. בב"מ ד"צ פליגי ר"י ור"ל גבי חסמה בקול דר"י ס"ל עקימת שפתיו הוי מעשה ור"ל ס"ל עקימת שפתיו ל"ה מעשה ובנוב"י מהדו"ת יו"ד סי' קס"ח דר' אשי בזבחים כ"ט ס"ל כר"ל דעקימת שפתיו ל"ה מעשה: לשאב"מ. במנחת אהרן סנהדרין פ"א דרבא סובר דר"ע ס"ל לשאב"מ לוקין עליו ורבינא ס"ל דר"ע ס"ל לשאב"מ אין לוקין עליו ובפתח הבית סי' כ"ח דר' אלעזר בב"ק דע"ב דס"ל עדים שהוכחשו בנפש לוקין ס"ל כר"י דלשאב"מ לוקין ובפנ"י פ"ג דמכות דר' ישמעאל ס"ל דלשאב"מ אין לוקין עליו: לשאב"מ. שי' החינוך אע"פ שעשה מעשה מ"מ כיון דמשכח"ל להלאו בלא מעשה אע"פ שעשה מעשה פטור ובמנחת אהרן סנהדרין דפליגי בזה ר' יעקב ור' עקיבא דר' יעקב ס"ל כס' החינוך ור' עקיבא ל"ל ס' החינוך וס"ל בלשאב"מ כל שעשה חייב ושי' הה"מ פי"ג משכירות להיפך דכל שאפשר לעבור ע"י מעשה אף שעכשיו ל"ע מעשה חשיב לאו שי"ב מעשה ובברית אברהם עה"ת דתלי' בפלוגתא דר' יהודא ס"ל לשאב"מ לוקה אף שא"א ע"י מעשה וריה"ג סובר כס' הה"מ אף של"ע מעשה מ"מ כיון דמשכח"ל מעשה חשיב י"ב מעשה ור"ע סובר דדוקא בעשה מעשה כ"ד אז כיון דמשכח"ל ע"י מעשה גמורה חשיב י"ב מעשה אפילו שעשה רק מעשה כ"ד עוד העלה שם בדעת החינוך הנ"ל דריה"ג ס"ל כשי' החינוך הנ"ל ור"ע חולק וכ"ע ס"ל דבעשה מעשה לעולם חייב ובל"ע מעשה לעולם פטור ע"ש ועיין בנוב"י מהדו"ת או"ח ע"ש ובס' מספר צבאם העלה אע"ג דאין לוקין בלשאב"מ מ"מ כשיש ב' לאוין שא"ב מעשה חייב ומתמורה ל"ק דהתם הו"ל להנל"ע רק דל"א חד עשה ומנתק לב' לאוין וממילא לא נשאר כ"א חד לאו שאב"מ ע"ש. לאו שא"ב מעשה הא דקיי"ל בתמורה היכא דבדיבורא אתעביד מעשה חשיב לאו שיב"מ כתב בפתח הבית סי' ז' דתליא בפלוגתא דר"י ורבנן דלר' יהודא חשיב לשאב"מ אפי' היכא דבדיבורא מתעביד מעשה משא"כ לרבנן בכה"ג חשיב לאו שי"ב מעשה. לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד בשו"ת ברכת יוסף סי' פ"א דחזקי' ס"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו ובברכת אברהם עירובין די"ז דר' אחי בר יעקב ס"ל דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו ור' יונתן ס"ל דלאו שנתן לאזהרת מב"ד אפי' לר"ע אין לוקין עליו וע' בתוס' מכות די"ג ע"ב ובס' מגן אבות למהר"ם בנעט דנ"ח ע"ב דשמואל ס"ל לאו שניתן לאזהרת מב"ד אין לוקין עליו לאו שבכללות באוהל דוד חולין ס"ט דר' ירמיה ס"ל כאביי דלוקין אלאו שבכללות ובס' שמן רוקח הוכיח דהמ"ד דס"ל לשאב"מ לוקין ע"כ דס"ל דאין לוקין אלאו שבכללות לא תאכלו על הדם בסנהדרין דאסור לאכול מה"ת, בשר מבהמה קודם שתצא נפשה משום לאו דל"ת על הדם ואולם ברש"י חולין דקכ"א כ' דהוא רק איסור דרבנן וכתב כתבואות שור סי' כ"ז הגם דר' אבין ס"ל דעובר מה"ת בכ"ז הברייתא דחולין דקי"ג מוכח דפליג על ר' אבין וס"ל לרש"י כברייתא דחולין דמוכח דל"ה רק מדרבנן ע"ש. לא שביק אינש מצוה דרמי' עליו ועביד מצוה דלא רמי' עליו בקדושין נ"א ובמקנה סי' כ"ז דזה הוא רק אליבא דרבא אבל אביי ל"ל סברא זו ע"ש. לא פלוג רבנן בשו"ת ברכת יוסף סי' ט' במ"ש המנ"י כלל ט"ו סק"ב דל"ש לומר לא פלוג רבנן לגזור הרוב אטו מיעוט כ' דפליגי בזה אביי ורבא דאביי ס"ל דל"ש לגזור רוב אטו מיעוט משום לא פלוג ורבא ס"ל דמשום לא פלוג גזריגן אף רוב אטו מיעוט וכמ"ש התוס' ריש כתובות דמשום