ילקוט הרועים סח

אתרבאי וקי"ל כ"מ דל"מ עביד השתא ל"מ שליח לכך צ"ל דוקא עומד בצד שדהו: חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו במהדורא בתרא ב"מ דף י"א דלר' פפא דמשני דעת אחרת מקנה אותו שאני מתרץ נמי הקו' דמקשה הש"ס בתחלה ותקנו לי' שדהו דאריב"ח חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו ולר' פפא הא דחצרו של אדם דקונה שלא מדעתו דוקא במקח וממכר ומתנה אבל מציאה אינה קונה שלא מדעתו ועיין במראה יחזקאל חולין קמ"א: חצר בקצוה"ח סי' קצ"ד דר' אשי דס"ל בב"מ פא"נ דע"א אע"ג דאין שליחות לנכרי ה"מ אינהו לדידן אבל אנן לדידהו יש שליחות לנכרי ה"ה דיש חצר לנכרי אבל לדידן דאפי' אנן לדידהו אין שליחות לעכו"ם אין חצר לעכו"ם: חצי עבד בגיטין דמ"ג מבע"ל אי ח"ע שקידש אי קדושין תופסין ובאבני מילואים סי' מ"ד דס"ל לבעל איבעי' כר' הונא בר"ה דכ"ט אבל לדידן דקי"ל כר' נחמן שם דל"א צ"ע ומפיק לצד חירות ה"נ ל"א צד ח"ע ומקדש לצד ב"ח דידי' ע"ש: חצי עבד וחצי ב"ח שי' הרשב"א שבת ד"ד דל"ש בי' הע' דלעולם בהם תעבודו ובס' שערי דעה ה' עבדים דתליא בפלוגתא דאביי ורבינא דל"ח בגיטין דלאביי אף בחצי' עבד שייך הע' לעולם בהם תעבודו משא"כ לרבינא ל"ש הע' הע' לבה"ת בחצי' עבד ובב"י סי' י"ח דתליא בפלוגתא דתנאי מנחות דצ"ט דלר' יוסי דס"ל אפי' סילק הישנה שחרית וסידר החדשה ערבית מקיים לפני תמיד ס"ל דבחצי עבד שייך ג"כ הע' לעולם בהם תעבודו והמפו' כ' דבחצי' שפחה מודה הרשב"א דשייך ה"ע לבה"ת ובשו"ת טוטו"ד סי' רכ"ו דדינו דהרשב"א תליא בפלוגתא דראב"י ורבנן בנדרים בהשותפין דלר' אליעזר ב"י דס"ל שם יש ברירה ה"ה בחצי' עבד שייך הע' לבה"ת משא"כ לרבנן דס"ל א"ב היה דבחצי עבד א"ב ול"ש ה"ע לבה"ת כשיטת הרשב"א וב"ה ס"ל כרבנן ע"ש ולפ"ש התוי"ט פ"א מפסחים דמה"ת יש ברירה לעולם א"כ מהראוי דלכ"ע יאסור לשחרר חצי' עבד אך לפמ"ש באות ל' דהעשה לבה"ת ל"ה רק מדרבנן יעיי"ש דתליא בפלוגתא ע"ש ובמהר"ם ברבי כ' דוקא בעבד של ב' שותפין ושחרר אחד חלקו מותר השני לשחררו משא"כ בעבד של אחד ושחרר חצי' אסור לשחרר חצי' הב' אפי' להרשב"א ואי בחצי שפחה אי מותר לשחרר לשי' הרשב"א הנ"ל תלי' בזה לריב"ב דס"ל דאשה מצווה בפ"ו גם בחצי' שפחה מותר לשחררה ול"ה ה"ע לבה"ת משא"כ למאן דס"ל דאשה אינה מצווה בפ"ו מודה הרשב"א דבחצי' שפחה שייך ה"ע לבה"ת כ"כ בשערי דעה ה' עבדים ובכ"ס יו"ד סי' קכ"ה: חצי שיעור שי' הפמ"ג דבאיסור עשה כמו וזבחת מודה ר"ל דח"ש אסור מה"ת ובכתב סופר יו"ד סי' י"ח דבזה יש חומרא לר"ל מר"י דלר"י דס"ל סתם אכילה בכ"ש רק דהלכתא אפקא לכזית גם באיסור עשה כוי ח"ש רק באיסור קל דח"ש ולא באיסור עשה כשיעור שלם משא"כ לר"ל דס"ל סתם אכילה בכזית אבל בחיסור עשה דל"כ אכילה אין חילוק בין שיעור שלם לח"ש ואסור לעולם באיסור עשה ע"ש: חצי שיעור ביד המאיר סוף חולין דר' מאיר ור' יוסי הגלילי ס"ל דח"ש מותר מה"ת ובדורש לציון דרוש יו"ד דר' פפא ס"ל דח"ש מותר מה"ת ובלב ארי' חולין דקכ"א הוכיח דחזקי' ס"ל כר"ל דח"ש מותר מה"ת ובראש יוסף חולין דף ל"ג דר' אחי בר יעקב ס"ל כר"ל דח"ש מותר מה"ת ובס' ברית שלום פ' עקב דר' אשי ס"ל דח"ש מותר מה"ת ומתרץ ד' הש"ס בחולין צ"ז ועוד האר"י ח"ש אסור ע"ש ובשמן רוקח פסחים ד"ז וכן בברית אברהם פ' נשא דרבא ס"ל חיש מותר מה"ת ובשו"ת אבני מילואים דנראה דרבא ס"ל ח"ש מותר מה"ת מ"ש ובשואל ומשיב מהדו"ג סי' ת"ב הוכיח דר' ישמעאל סובר ח"ש מותר מה"ת ובמנחת עני בביצה הוכיח דב"ש ס"ל דח"ש מותר מה"ת ובחולין דפ"ד הוכיח דר' אלעזר הקפר ס"ל דח"ש מותר מה"ת ובשערי דעה ה' שבועות כ' דר' ביבי במכות די"ז דס"ל דל"א ר"ש כ"ש למכות בכל מקום מ"מ ס"ל דפליגי ר"ש ורבנן דלריש ח"ש אסור מה"ת ולרבנן בכ"מ ח"ש מותר מה"ת. והנה פלוגתא דר"י ור"ל אי ח"ש אסור מה"ת אמרתי דתליא בפלוגתתם בחולין סוף ג"ה אי החיוב בהנאות גרון אי בהנאות מעי' עפמ"ש בפנ"י בביצה ד"ז דלכך ח"ש אסור מה"ת אף דל"ה הנאות מעי' מ"מ הנאות גרונו איכא ועיין באות א' פלוגתא דכמה תנאים ואמוראים אי החיוב בהנאות מעי' אי בהנאות גרונו ופליגי ג"כ אי ח"ש אסיר מה"ת ולפמ"ש באות א' דרב ס"ל דהחיוב בהנאות מעי' ממילא ס"ל דח"ש מותר מה"ת והנה בשו"ת אמרי אש כ' דפליגי ר' יוחנן ואביי דר' יוחנן ס"ל כל שפעם אחת הי' חזי לאצטרופי ואף שעכשיו אין חזי לאצטרופי אסור ואביי ס"ל כל שעכשיו לא חזי לאצטרופי מותר ע"ש ועיין בדורש לציון דהוכיח דרבינא ס"ל דח"ש מותר מה"ת ובס' החיים סי' תמ"ב דאביי ס"ל כר"ל דח"ש מותר עוד כ' אף דס"ל לר"ל דח"ש מותר מה"ת מ"מ מודה דלר"ע דס"ל משרת להיתר מצטרף לאיסור ע"כ ס"ל דח"ש אסור מה"ת ור"ל קאמר אליבא דרבנן דס"ל משרת לעע כ ס"ל דח"ש מותר מה"ת אליבא דר"ל ולר"ל בנזיר וקדשים דאמרינן היתר מצטרף לאיסור מודה ר"ל דח"ש אסור בהו מה"ת ובכתב סופר יו"ד סי' קט"ז דר' אליעזר ס"ל ח"ש מותר מה"ת: חצי שיעור הפוסקים מחולקים אי באיסורים דלאו דאכילה אי אסור ח"ש ומביאים ראי' מרש"י שבת גבי וכי מותר לאפות פחות מכשיעור ופירש"י דח"ש אסור מה"ת ובחידושי הרי"מ בחולין דקי"ד דפליגי בזה רב ולוי דרב ס"ל דבכל האיסורים דלאו באכילה ח"ש מותר ולוי ס"ל דבכ"מ אסור ח"ש אף במידי דלאו דאכילה ובאור חדש פסחים דס"ה דרבה ס"ל אליבא דר"א דאסור ח"ש בכל האיסורים אע"ג דלאו לאכילה אבל לר' יוחנן גופי' דיליף מכל חלב ס"ל דח"ש אסור רק במידי דאכילה אבל בשאר איסורים ח"ש מותר וא"נ דבשאר איסורים מותר ח"ש אי אסור עכ"פ ח"ש מדרבנן כתב במספר צבאם ביומא דע"ג דלר"ל דס"ל ח"ש אסור רק מדרבנן דוקא במידי דאכילה אבל בשאר איסורים אף מדרבנן ח"ש מותר אבל לר"י בשאר איסורים אסור עכ"פ מדרבנן חצי שיעור והנה בחי' הרי"ם לשבועות דכ"ד העלה דאיסור ח"ש לא עדיף מאיסור שישנו בשאלה ע"ש: ח"ש שי' המרלנ"ח והובא בלח"מ פ"א מחמץ דהיכא דהי' לאיסור שעת הכושר ח"ש מותר מה"ת בכה"ג ודוקא בחלב של"ה לאיסור שעה"כ ובקנאת סופרים להגאון מהרש"ק דתלי' בפלוגתא דחזקי' ור"א בפסחים דכ"א ע"ב דלר"א דלא יאכל ג"כ איסור הנאה ומיותר הצירי דלא יאכל וע"כ לח"ש כשי' הרמב"ה מוכת דהיכא דה"ל שעה"כ חיש מותר לכך צ"ק בחמץ דאסור ח"ש משא"כ לחזקי' לא מיותר כלל מוכח אף שה"ל שעה"כ ח"ש אסור ור' כהנא ס"ל כחזקי' ע"ש ובספר החיים סי' תמ"ב דתלי' בפלוגתא דר' אליעזר ורבנן דלרבנן דלא דרשו כל רק היכא דאיכא ס' ס"ל דקרא דכל חלב דוקא בחלב שלה"ל שעה"כ אבל לר' אליעזר דדריש כל ס"ל דלעולם אסור ח"ש אף שהי' לו שעה"כ ע"ש ועוד כ' דפליגי בזה ר"י ורבא בר"ה דכ"ח דר"י ס"ל היכא שה"ל שעה"כ חיש מותר מה"ת ורבא ס"ל אפי' ביש לו שעה"כ ח"ש אסור ע"ש: ח"ש שי' הירושלמי דמודה ר"ל ביוה"כ דח"ש אסור וכן בדעתו להשלים מודה דח"ש אסור וכן בתרומה מודה דח"ש אסור ובזרעו של אברהם סנהדרין נ"ז דהש"ס דילן פליג על כל הנ"ל וס"ל דבכל הנהו ח"ש מותר ג"כ לר"ל: ח"ש נסתפקו המפו' אי גם במצוה כגון במצה וק"פ אם אין לו רק ח"ש אם יש קצת מצוה מה"ת וברי"ט אלגאזי בכורות כתב דתליא בפלוגתא דר' יוחנן ור"ל דלר"י דח"ש אסור מה"ת ה"ה במצוה יש מצוה מה"ת לאכול הח"ש משא"כ לר"ל ל"ה מצוה כלל בח"ש ע"ש ולפענ"ד לפמ"ש המפו' דאף דבכל האיסורים החיוב בהנאת גרונו מ"מ במ"ע החיוב היא רק בהנאות מעיו ולפמ"ש הפנ"י בביצה ד"ז דלכך ס"ל לר"י דאסור ח"ש אף דל"ה הנאות מעיו מ"מ הנאת גרונו איכא ממילא במצוה גם לר"י אין מצוה בח"ש: ח"ש דשי' הפוסקים דח"ש ע"י תערובות מותר מה"ת כתב