ילקוט הרועים סה

מותר משום שקבע הכ' זמן ס"ל להירושלמי דר' שמעון ס"ל כריוה"ג דחמץ מותר בהנאה ע"ש דלא כהש"ס דילן המין לאחר זמנו בצל"ח פסחים ד"ל אף דרבא ס"ל דר"ש קנסא קניס ואסור חמץ מדרבנן לאחה"פ אבל ר' יוחנן ס"ל דלא קניס ר"ש כלל אפי' מדרבנן ומותר אפי' בעינא אחר הפסח לר"ש: חמץ בצליח ביצה ד"ז דב"ש סובר כריה"ג דחמץ מותר בהנאה ובאור חדש פסחים מ"ו דר' אליעזר סובר דחמץ מותר בהנאה ומה שדחה אח"כ ל"ה דחי' לשי' רש"י ריש פ"ב דפסחים דב"ב ס"ל כב"ש ע"ש וע' במהר"ם ברבי כתובות ד"ל כ' ג"כ דר"א ס"ל כריוה"ג דחמץ מותר בהנאה וריה"ג ס"ל כב"ש דשאור בכזית וחמץ בכתובת ע"ש ובמהרש"ל ובצל"ח פסחים דכ"ט ובד"ה ור' יוסי הגלילי ס"ל דחמץ דאסור בהנאה רק הגירסא ר' יוסי והוא ס"ל דמותר בהנאה: חמץ בנוב"י מהד"ק או"ח סי' כ' דרבה סובר כר' יהודא דחמץ אסור לאח"ז מותר ובבית אל פ"א ה' חמץ דחזקי' ס"ל כר' יהודא דחמץ לאח"ז אסור ור' עקיבא ס"ל כר"ש דחמץ לאח"ז מותר וס"ל לר"ע כחזקי' דלא יאכל לאה"נ משעע ממילא מותר לר"ע ח"ש בחמץ ע"ש ובצל"ח פסחים דכ"ה דאיסי בן יהודא ס"ל כר"ש דחמץ לפ"ז ולאח"ז מותר כר"ש וברי"ט אלגאזי פ"ה דבכורות מ"ד דרבה ס"ל כר"י דחמץ אסור לאח"ז כר"י: חמץ בפנ"י מלקות דט"ז דחמץ דאמרינן בפסחים דצ"ו דהו"ל ב"י להנל"ע היא לרבינא משא"כ לר' אשי ל"ה ב"י להנל"ע ע"ש: חמץ נוקשה בגינת וורדים כלל נ"ז דלר"ש דס"ל דלוקין אשלכ"א דס"ל כ"ש למכות ה"ה דחייב מלקות אנוקשה ועיין אות כ': חמין דהו"ל אינו ברשותו דאר"א ב"ד א"ב של אדם כו' כתב באור חדש קדושין נ"ה דלר"ל דס"ל חצי שיעור מותר מה"ת שפיר הו"ל חמץ ברשותו ע"ש ולדבריו ק"ל לפמ"ש הפמ"ג בפתיחה לבב"ח דלענין הנאה מותר ח"ש להנות ח"ש ול"א בי' חזי לאצטרופי א"כ אכתי גם לדידן מהראוי שיחשוב חמץ ברשותו ועכצ"ל כיון דכ"ז שהוא בכזית אסור להנות בכזית חשוב כזית א"ב כיון דכזית אסור להנות ועיין נוב"י מהדו"ת א"ע סי' קמ"א ולפ"ז אם לא הי' כאן רק חצי שיעור שפיר הו"ל ברשותו שהרי ח"ש מותר בהנאה ולפי"ז לפמ"ש הר"ן הא דמהני ביטול מטעם הפקר אע"ג דצריך שלשה מ"מ כיון דבלא"ה א"ב ש"א ועשאו הכ' כאלו הוא ברשותו מועיל ג"כ כ"ש ולפ"ז בח"ש שוב לא מועיל ביטול רק צריך הפקר גמור דהו"ל ברשותו ואם כנים דברינו הי' א"ש קו' התוס' ריש פסחים על רש"י דבודקין שלא יעבור בב"י וב"י והקשו הא בביטול בעלמא סגי ולהנ"ל החשש דלמא י"ל חמץ חצי שיעור ושפיר לח מועיל הביטול וממילא הוי הבדיקה שלא יעבור בב"י ובי והיינו לשי' הפוסקים דגם בח"ש עוברים בב"י ועיין מ"ש באור חדש פסחים בישוב ד' רש"י ע"ש והנה התוס' תירצו דמדרבנן צריך בדיקה שלא יבוא לאכלו והק' בקהלת יעקב לאלגאזי הא התוס' לקמן ד"ה כ' הא דמהני ביטול הוא דהו"ל כהפקר ואף דהפקר צריך שלשה מ"מ מה"ת ל"צ ג' ע"ש א"כ מדרבנן דצריך ג' ל"מ ההפקר וצריך בדיקה ול"ל הטעם דשלא יבוא לאוכלה הא מדרבנן ל"מ הביטול כלל וממילא צריך בדיקה ונ"ל דהנה הר"ן העלה דבחמץ ל"צ ג' כיון דבלא"ה א"ב של אדם רק דעשאו הכ' כאלו היא ברשותו לכך מועיל ביטול כ"ד ע"כ והק' המפורשים הא בשעה שמבטל הוא קודם זמן איסורו ואז שפיר הוי ברשותו ותירצו דהביטול מתחילת זמן האיסור ואז חל הביטול ואיסורו וביטולו באין כא' ומ"מ צריך לבטל קודם ז"א שאז הוי ברשותו אבל הביטול חל מתחילת שעה האיסור שאז א"ב ומועיל ג"ד ע"ש אך ק' כיון דהביטול מתחיל אחר כך משעת האיסור א"כ ק' האיך מועיל לבטל לאח"ז הא הו"ל דשלב"ל ועכצ"ל דהוי בידו לבטל עכשיו וכל שבידו ל"ה דשלב"ל, אולם בקדושין ס"ג ע"ב אמרינן לענין גר דהו"ל דשלב"ל דמי יימר דמזדקקי לי' תלתא ועיין בשעה"מ פי"ג מה' א"ב שהאריך בכעין זה ולפ"ז אם יפקיר עכשיו שיהי' חל עכשיו יהי' צריך שלשה דעכשיו הוי ברשותו רק כיון שהביטול. הוא על אח"כ ל"צ שלשה א"כ שוב הוי דשלב"ל רל"ל דבידו להפקיר עכשיו ז"א דזה ל"ה בידו דמי יימר דמזקקי לי' תלתא (וזו הס' לא היתה ברורה לפני עד שמצאתי להאחרונים שהעלו בכגון זה ל"ה בידו כיון דצריך להפקיר בפני ג' עיין בס' נחלי מים להגאון מבריסק ובשארי אחרונים כס' זו) אולם לפמ"ש הלח"מ פ"ז מאישות ובנוב"י מהדו"ת א"ע דאם חל עכשיו מספק ל"ח דשלב"ל כיון דגם עכשיו הוי בידו על קדושי ס' ע"ש בסי' נ"ד דאם הוי בידו על קדושי דרבנן עכשיו תו חל אח"כ קדושי תורה ול"ה דשלב"ל ע"ש ולפ"ז שפיר תי' התו' כיון דמה"ת ל"צ ג' א"כ מה"ת הוי בידו להפקיר גם עכשיו רק מדרבנן תו ל"ה דשלב"ל כלל ממילא ל"צ ג' אף מדרבנן כתי' הר"ן ודו"ק היטב ועל מש"ל ל"ק מפסחים ד"ד כיון דבדיקת חמץ דרבנן המנוהו רבנן בדרבנן וק' הא הוי חשש דאורייתא בח"ש דל"מ ביטול אך י"ל לפימ"ש הפמ"ג בפתיחה לפמ"ג באו"ח דבספק לאו שאין בו מלקות ספק מותר מה"ת א"כ בחשש ח"ש דלמא יש כאן ח"ש הו"ל ספק איסור שא"ב מלקות ומותר מה"ת רק מדרבנן ושפיר הימנהו בדרבנן: חמץ דס"ל לר"ש דלפ"ז מותר פליגי בירושלמי פ"ב דפסחים הלכה ב' דר' ירמיה ס"ל דר"ש סובר דמ"מ אסור מדאורייתא לפני זמנו וכדעת התוס' והרא"ש דתשביתו היינו שלכדה"נ דהיינו אכילה ור' יונה ור' יוסי ס"ל דאיסורו מדבריהם אבל מה"ת מותר באכילה לר"ש לפ"ז ובאכילה הוא מתשביתו כדעת בעה"מ ועי' בנוב"י מהדו"ת או"ח סי' ס' ובקרבן עדה מפרש דר' ירמיה ס"ל אליבא דר"ש דחמץ אסור לאח"פ ובנוב"י סי' ס"א כ' דאינו בלאו ודוקא באכילה אבל בהנאה מותר לכ"ע לאחה"פ לר"ש ע"ש באריכות: חמץ במהר"ם ברבי ביצה דכ"ד דרבא ור' פפא ס"ל דחמץ הו"ל דשיל"מ אף דחוזר לאיסורו לשנה הבאה ור' אשי ס"ל דחמץ ל"ה דשיל"מ ואפשר באמת לר' אשי לא הוי חמץ במשהו: חמין בתבואת שור קדושין דל"ד דלר' יוחנן ס"ל להמתניתין דאשה פטורה ממ"ע דמצה וממילא דרשינן ההיקש דפטורה גם מאכילת חמץ והגם דלדידן לא קיי"ל כן אבל ר' יוחנן ס"ל דהתנא דמתניתין סובר כן ע"ש באריכות: חמץ שי' הרמב"ם ה' חו"מ דחמץ לא בטיל אפי' באלף דהו"ל דבר שיל"מ ובחי' רע"א כ' דתליא בפלוגתא דר' יהודא ור"ש דלכאורה היאך הוי חמץ דשיל"מ הרי אם לא יתבטל יעבור בב"י וע"כ צריך להביטול ועכצ"ל דמ"מ לענין אכילה ל"צ להביטול אולם לשי' בעה"מ דמקיים מ"ע דתשביתו באכילה א"כ ממ"נ ל"ה דשיל"מ דאם לא יאכל יצטרך להביטול לענין בל יראה ואם יאכל לא יצטרך הביטול לענין ב"מ מתשביתו דהרי מקיים מ"ע דתשביתו באכילה ומה מרויח שלא יצטרך הביטול לענין אכילה הרי זה גרם לו שוב שיצטרך להביטול לענין בל יראה אולם שי' בעה"מ דמקיים מ"ע דתשביתו באכילה תליא בפלוגתא דר"י ור"ש דלר"ש דס"ל חמץ לפ"ז מותר עד הלילה והא דכ' התורה תשביתו היינו באכילה ה"ה בפסח מקיים מ"ע דתשביתו באכילה דחזינן שהתורה קראו לאכילה השבתה משא"כ לר"י לא מקיים ע' דתשביתו באכילה ולפי"ז לר"י דלא מקיים מ"ע דתשביתו באכילה שפיר הוי חמץ דשיל"מ משא"כ לר' שמעון ל"ה חמץ דשיל"מ ע"ש והנה המפור' הקשו אמאי קיי"ל דחמץ בע"פ בטיל הא הוי דשיל"מ להרמב"ם הנ"ל ונ"ל דהר"ן פסחים ד"ל הק' אמאי הוי דשיל"מ הא אסור לאחה"פ מדרבנן ואי דע"י תערובות מותר מ"מ כיון דבעין אסור ל"ה בגדר דשיל"מ ותוס' בשם י"מ כיון דמה"ת חמץ מותר לאח"פ הוי דשיל"מ שמותר מה"ת אחה"ס ע"ש וק"ל לפמ"ש המפו' הנ"ל איך הוי חמץ דשיל"מ הא אם לא יתבטל יעבור בבל יראה וע"כ צריך להביטול ותרצו לפ"מ דקיי"ל בחצי שיעור אין עובר בב"י א"כ אם נתערב חצי שיעור שפיר הוי דשיל"מ דלא בטיל שוב לא חלקו בין פחות מכשיעור לכשיעור דיגרע ח"ש משיעור שלם עכ"ד וק"ל לשי' הפוסקים דח"ש ע"י תערובת מותר מה"ת דח"ש אסור מטעם אחשבי' וע"י תערובת ל"ש אחשבי' א"כ ממ"נ ל"ה דשיל"מ דאם תיזל בתר דינא דאורייתא כד' הר"ן מחמת דמה"ת חמץ