ילקוט הרועים סד

חייבי לאוין במקנה קדושין פ' האומר דפלוגתא דאביי ורבא בקדושין דע"ח דלרבא בעינן בחייבי לאוין קידש ובעל דאזל לשיטתו דס"ל כ"מ דא"ר ל"ת א"ע ל"מ ואפ"ה תופסין קדושין בחיי"ל מוכח דאין איסור בקדושין לבד משא"כ אביי דס"ל אע"מ שפיר ס"ל דהוי איסור בקדושין לבד בכה"ג באלמנה ע"ש באריכות: חלופין שי' הר"ת בקדושין כ"ט ובב"מ דחלופי' שוה בשוה מהני אף בפירי אף דבעלמא פירי ל"ע חלופין ובאו"ח קדושין כ"ט דזה רק למ"ד דחלופין בכליו של קונה אבל למ"ד חלופין בכלי של מקנה אין חילוק ואף שוה בשוה אין עושה חלופין ע"ש ובפנ"י קדושין ד"ח ובב"מ דהא דשוה בשוה מהני חילופין אף בפירי הוא רק לר"ל דס"ל משיכה קונה ולא מעות אבל לר"י דס"ל מעות קונות אפי' שוה בשוה ל"מ מטעם חלופין ע"ש: חלופין בב"מ ד "ז פלוגתא דתנאי אי חלופין בכליו של קונה אי בכליו של מקנה מי נתן למי בועז נתן לגואל ר"י אומר גואל נתן לבועז ועיין בשימ"ק דתלי' אי דרשינן טעמא דקרא מתפרש יותר דבועז שהוא הקונה נתן אבל אי לא דרשינן טעמא דקרא אמרינן דגואל נתן לבועז וסתם בר פלוגתא דר"י ר"ש דדריש טעמא דקרא ועיין או"ח פתיחה בקדושין ובאו"ח די"א דב"ש ס"ל בכליו של קונה וע' אות ד' בענין דרשינן טעמא דקרא ובאו"ח ד"ד ע"א וע"ב דר' שמעון ס"ל חלופין בכליו של קונה ובאו"ח די"ב דאביי ושמואל סוברים בכליו של קונה ור' חסדא ס"ל בכליו של מקנה ובמסקנא כ' דר"ח כאידך ס"ל: חלופין אי יש חלופין בעכו"ם כ' התומים סי' קכ"ג דתלי' בפלוגתא דר"י ור"ל דר"ל דס"ל משיכה קונה בישראל ובעכו"ם בכסף לבד א"כ מתנה במטלטלין במה יקנה ע"כ בחלופין מוכח דיש דין חלופין משא"כ לר"י דס"ל מעות קונות ובעכו"ם משיכה ס"ל דל"מ חלופין בנכרי וכן אביי ס"ל כר"י דל"מ חלופין בנכרי ועיין בבת עיני פסחים ד"ה ובס' אמרי בינה להגאון מוהר"ם א"ש קדושין כ' להיפוך דלר"ל ל"מ חלופין בנכרי כיון דס"ל מעות קונות ולר"י מהני חלופין בנכרי ובאור חדש קדושין ד"ז דרבה ס"ל יש חלופין בעכו"ם ור"י ס"ל אין חלופין בעכו"ם ותלי' בפלוגתא דלמ"ד חופה קונה מוכח דיש חלופין בעכו"ם ולמ"ד חלופין אינו קונה ל"מ חלופין בעכו"ם ע"ש ועיין עוד מ"ש בסמוך בס"ק שלאח"ז ובערבי נחל בדרוש לשה"ג דלמ"ד גזל עכו"ם אסור יש דין חלופין לעכו"ם ולמ"ד גזל עכו"ם שרי אין דין חלופין לעכו"ם: חלופין באו"ח קדושין ד"ז כ' דרב ולוי פליגי בפלוגתא דר' נחמן ור"א בנדרים מ"ח דרב ס"ל אי תפיס לא מתפיס ולוי ס"ל אי תפיס מתפיס ורבא ס"ל אי תפיס מתפיח ע"ש ובאו"ח קדושין ד"ב כ' אי מהני חלופין בעכו"ם תלי' בזה דר"נ דס"ל בנדרים קני ע"מ להקנות קנה ס"ל דיש דין חלופין בעכו"ם משא"כ לר"א דס"ל קני ע"מ להקנות לא קנה רק דאי תפיס מתפיס ל"ש זה בעכו"ם ול"מ חלופין בעכו"ם ופלוגתא דקני ע"מ להקנות ואי תפיס מתפיס תלי' בזה דר"נ סובר כר"י ד"ת מעות קונה וכיון דישראל קונה במעות ולא במשיכה ל"ל אי תפיס מתפיס דבמאי קנה להאי סידר ע"כ דקני ע"מ להקנות קנה אבל לר"ל דס"ל משיכה קונה שפיר ס"ל אי תפיס מתפיס ע"ש: חלופי חלופין בע"ז דנ"פ בעשאה בהמה חלופין לע"ז דאסרה ופליגי בחלופי חלופין ר"י בר' יוסי ורבנן דחד מ"ד ס"ל חלופי חלופין מותרין וחד מ"ד חלופי חלופין אסורין והרמב"ם פסק כמ"ד חלופי חלופין אסורין והמקנה בקידושין דף נ"ז כתב בטעם פלוגתתן דמ"ד דמותר משום דחליפי עכו"ם בבהמה דהוא בעלת חיים לא נאסרה הבהמה מד"ת לכך חלופי חלופין מותר וזה רק לר' יוחנן דס"ל בקדושין נ"ז ל"מ בעלי חיים שאסורין ע"כ לא אסור כשעשאה בהמה לע"ז רק מדרבנן אבל בשאר חלופי ע"ז דל"ה מבעל חיים באמת אסורין מה"ת אבל הרמב"ם דפסק כר' המנונא דעגלה ערופה נאסור מחיים וכיון דב"ח אסורים מה"ת מחיים ה"ה בחלופי בהמה בע"ז נאסרת מחיים עוד כ' דר"י ג"כ ס"ל דחלופי בהמה בע"ז אסור מה"ת אף דהו"ל בע"ח רק בחולין ל"ק רק לרשב"י דס"ל דע"ע לא נאסור מחיים משא"כ ר"י לעצמו ס"ל דעגלה נאסור מחיים וה"ה לחלופי ע"ז ע"ש: חלב הפוסקים ביו"ד סי' צ"ח אי חלב ובשר הו"ל מב"מ או מבשא"מ ובס' מנחת כהן מנחות ד"ז כ' להוכיח מזבחים דק"ו דפליגי בזה אמוראי דשמואל ור' יוחנן ס"ל דחלב ובשר הו"ל מבשא"מ ורב ס"ל דחלב ובשר הו"ל מב"מ ור' אשי ס"ל כרב דהו"ל מב"מ ע"ש דכ"ע ס"ל דמב"מ אינו חוצץ ע"ש: חלבי שבת במחנה ראובן פסחים דר' יוסי ס"ל כר' עקיבא דחלבי שבת קריבין ביו"ט: חליצה בשו"ת ח"ץ סי' א' נסתפק במה דקיי"ל דבעינן בחליצה כוונה אי צריך כוונת קנין אי כוונת המלוה ובפני יהושע גיטין דס"ה כ' דפליגי אמוראי בזה דלמ"ד אליבא דר' יוסי חולצת בפעוטות ס"ל דצריך כוונת קנין ולרבא דאמר לר' יוסי עד שהגיע לעונת נדרים ס"ל דכוונת חליצה לאו מטעם כוונת זכי' רק דבעי כוונת המצוה ע"ש: חליצה במ"ע יבמות ד"כ דר' יהודא ס"ל כאבא שאול דמצות חליצה קודמת למצות יבום: חרב במראה יחזקאל חולין ק"כ דר' יוסי הגלילי דס"ל חמץ מותר בהנאה ס"ל דבחלב חייב שלכ"א וכמו בב"ח וכה"כ שלוקין שלכ"א ע"ש חליצה מעוברת פלוגתא דר"י ור"ל ר"פ החולץ ובספר החיים ה' ח' דר' חסדא ור' פפא ס"ל כר' יוחנן דחליצה מעוברת שמה חליצה ורבה ג"כ ס"ל כר"י דאגל"מ למפרע. חליצת קטן דכ' התוס' בגיטין בשם התוספתא דפסול כ' בס' מקור מ"ח דדוקא למ"ד מצות יבום קודם ומסתמא אין עומדת לחליצה ובכה"ג ל"מ מחשבת קטן אבל למ"ד מצות חליצה קודמת למצות יבום ומסתמא לחליצה עומדת מהני מחשבת קטן במידי דסתמא לשמה. חליצה ברש"י מכות דחליצה לכהן מה"ת והתו' תמהו עליו ובאור חדש קדושין י"ד דר' הונא ס"ל חליצה מה"ת פסולה לכהונה ורבא ס"ל חליצה מד"ס ע"ש. חלב באבני מילואים סי' כ' סעיף כ"ד דחלב דכוי אי אסור מה"ת תלי' בפלוגתא כר"י ור"ל דלר"י חלב דהוי אסור מה"ת ור"ל ס"ל דחלב כוי ל"ה איסור מה"ת ע"ש בטעמא דמלתא. חלת חוץ לארץ דקיי"ל דאוכל והולך ואח"כ מפריש כ' בסה"ח ה' שבת דתליא בפלוגתא דרבי ור' אלעזר בר"ש ביומא דע"ג דרבי מוכח דס"ל דחלת חו"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש אבל לראבר"ש גם בחלות חו"ל אסור לאכול ואח"כ להפריש ושמואל פסק כרבי ועיין באות ע' מוקף. חלל שעבד פלוגתא בין ר"א ור' יהושע בקדושין אי עבודתו כשרה ובשעה"מ ה' ביאת מקדש דתנא דבי ר' ישמע אל ס"ל כר"א דחלל שעבד עבודתו כשירה. חליצה בתו' יבמות ל"ט ע"ב פלוגתא אי כופין לחלוץ או לייבם ועיין בחת"ס א"ע סי' ע"ט דפליגי בזה בירושלמי סוף האומר דר' ינאי ס"ל כמ"ד דכופין לחלוץ ור' יוסי בר' בון ס"ל כמ"ד דכופין לייבם. חלה שנטמאת שי' רש"י בביצה דכ"ז דאפי' להשליך לכלבים אסור מטעם אחשבי' ועיין אות א' שכתבתי מזה ובמג"א למהר"ם בנעט דכ"ז דרש"י כ' רק לחזקי' אבל לאביי ורבא ור' אשי ע"כ ל"ל דלהאכיל לכלבים אסור ושוב כ' דרק מדרבנן מקרי אכילת כלבים ביעור אבל מה"ת שרי. חמץ במשהו בס' החכמה בחדושיו לסוגי' דרחסה"כ דאי חמץ לא בטל במשהו היא מה"ת תלי' בפלוגתא דר' יהודא ורבנן דלר"י דס"ל אב"ח א"ש וילפינן מנותר אסור חמץ במשהו כמו נותר לשי' רש"י בחולין משא"כ לרבנן דלא ילפי מנותר חמץ במשהו בפסח אינו אלא כרבנן עיין באות א' אב"ח א"ש. חמץ בירושלמי פ"א דפסחים כר' מאיר ס"ל כרש"י דחמץ לפ"ז מותר מן התורה ובצל"ח פסחים ד"י פ"ב דהש"ס דילן סובר דר"מ ס"ל כר' יהודא דחמץ לפ"ז אסור בהנאה. חמץ באוהל דוד פסחים דלשי' הירושלמי דמשני בחדש לכך