ילקוט הרועים סג

ולא ביו"ט אבל למ"ד חילוק מלאכות מועשה אחת מהנה ה"ה ביו"ט יש חילוק מלאכות והיינו למ"ד הבערה לחלק יוצאה בשבת ויליף חילוק מלאכות מלא תבערו אש ביום השבת י"ל דביו"ט אין חילוק מלאכות אבל מאן דס"ל הבערה ללאו יוצאה וחילוק מלאכות מועשה אחת מהנה ה"ה ביו"ט יש חילוק מלאכות. חינוך במג"א סי' שמ"ג סק"א דאם אינה חייבת בחינוך בנה ובאורח מישור נזיר דב"ט תמה וכ' דזה תלי' בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"ל אם אין חייבת בחינוך בנה ולר' יוחנן גם אם חייבת בחינוך בנה כמו דפליגי דלר"י בתו נמי חייב בחינוך ור"ל ס"ל דבתו אין מחויב האב לחנך ובמי נדה דמ"ו מחלק דבנו מחויב לחנך אפי' בל"ת מיהא בבת אין מחויב לחנך רק בעשה אבל בל"ת אין מחויב לחנך בתו כבנו. חייבי מיתות שוגגין באו"ח פסחים דל"ב דאביי פליג אתנא דבי חזקי' וס"ל לאביי חייבי מיתות שוגגין חייבין בתשלומין ובמנחת אהרן סנהדרין דף ע"ח כ' דר' נחמי' ס"ל חייבי מיתות שוגגין חייבין בתשלומין ע"ש והנה בישוע"י או"ח סי' ש"א דר"מ דס"ל לוקה ומשלם ס"ל חייבי מיתות שוגגין חייבין בתשלומין ורק במזיד פטור דאין מת ומשלם אבל בשוגג שפיר חייב ע"ש. חייב מלקות שוגגין בקצוה"ח סי' ל"ח דרבא ס"ל כר"ל דחייבי מלקות שוגגין פטורין מתשלומין ובעטרת חכמים ל"ב דרבא ס"ל חייבי מלקות שוגגין חייבין מתשלומין ואביי ס"ל דפטור מתשלומין ע"ש ובמהר"ם ברבי כתובות ד"ל דר' חסדא ס"ל כר"ל דחייבי מלקות שוגגין פטורין מתשלומין ועולא ס"ל דחייבין בתשלומין ובס' החכמה כתובות דר' פפא ס"ל כר"ל ע"ש ובמקנה בק"א ה' קדושין סי' כ"ו דר' אסי ס"ל כר' יוחנן דחייבי מלקות שוגגין חייבין והפלאה כתובות ד"מ דר' חסדא ס"ל כר"ל ע"ש ובדף ל"ח דרבא לא ס"ל כר"ל ע"ש. חייבי כריתות במאיר נתיבים ח"ב פ' חיי דר' גמליאל ס"ל כר' יצחק דליכא מלקות בחייבי כריתות. חייבי כריתות בס' אמרי בינה להגאון מהר"ם אש אי ר' שמעון ס"ל כרחבה"ק דחייבי כריתות ג"כ קלב"מ תליא בזה דלאביי ע"כ ל"ל לר"ש כרחבה"ק ולרבא י"ל שס"ל כרחבה"ק חייבי כריתות קיי"ל דחייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן ובאור חדש פ' בא דר' יהודא פליג על זה וס"ל דחייבי כריתות שלקו לא נפטרו מידי כריתתן אחר שלקו. חייבי כריתות בשו"ת רח"כ ראפיפורט חלק או"ח הביא ד' התוס' אי חיי"כ צריכין התראה דתליא בפלוגתא כ' הוא דתליא בפלוגתא אי ה"ס שמי' התראה דלמ"ד ה"ס ל"ש התראה מוכרחין לומר דחיי"כ ל"צ התראה אבל המ"ד דה"ס שמי' התראה שפיר ס"ל דח"כ צריך התראה. חייב אדם לטהר א"ע ברגל בשאגת ארי' החדשות סי' ח' אי אשה מחויבת ג"כ לטהר ברגל תליא בפלוגתא דאביי ור' זירא ר"ה ד"ו דלאביי דאין אשה בעצמה חייבת בשמחה ה"ה דאין מחויבת לטהר ברגל ולר' זירא דאשה חייבת בשמחה בעצמה ס"ל דחייבת נמי לטהר עצמה ברגל ושי' המהרש"ל דהחיוב דוקא לטהר קודם הרגל שיכנס לרגל בטהרה ובצל"ח ביצה די"ח דתליא בזה דלר' יוחנן דס"ל בחגיגה ד"ט דכולם תשלומין דראשון ומאן דלא חזי בראשון לא חזי בכולו שפיר ס"ל לרש"ל דמחויב לטהר קודם הרגל שהרי אם יהי' טמא ברגל בראשון לא יהי' חזי בכל הרגל אבל לר' אושעי' דס"ל אע"ג דלא חזי בראשון חזי בשני או לר' ירמי' דס"ל לר' יוחנן שאני טומאה דיש לה תשלומין ס"ל דאין חייב לטהר קודם הרגל ודי שיטהר ברגל ור' יצחק דס"ל חייב לטהר ברגל משמע בתוך הרגל ס"ל כר' אושעיא ע"ש ובמל"מ פט"ו מטומאת אוכלין דמד' הרמב"ם כ' שאסור לטמא ברגל מה"ת ולהראב"ד ל"ה רק דרבנן וכ' דתליא בפלוגתא דתנאי דלחד מ"ד ל"ה איסור לטמא ברגל ע"ש, חייש נן למיעוטא בשו"ת ר' עקיבא איגור דר' יוסי ס"ל לא חיישינן למיעוטא בכ"מ רק במקום דעומד להתברר ויוכל להיות דיתברר למפרע שאכל באיסור וכדומה חייש ר' יוסי למיעוטא ע"ש ובמי נדה דמ"ו בנדה דר' יהודא ס"ל כר' מאיר דחייש למיעוטא ור' גמליאל משמע דס"ל דחיישינן למיעוטא בפ"ק דחולין ועיין בפנ"י כתובות ד"ג ואי חייש ר"מ למיעוטא מה"ת או מדרבנן עיין באות ר' דתליא בפלוגתא אי רוב מטעם ודאי או רק מטעם ספק ובעיני ישראל חולין דלמ"ד דוקא היכא דאפשר חייש ר"מ למיעוטא ולא בלא אפשר ס"ל דחייש ר"מ למיעוטא מה"ת ולמ"ד דלא מחלק בין אפשר לל"א וס"ל לר"מ דילפינן רוב מקרא לא חייש ר"מ למיעוטא רק מדרבנן ור' כהנא ס"ל דר"מ חייש למיעוטא מה"ת ובמי נדה דכ"ו דאבא חנן ס"ל, כר"מ דחייש למיעוטא ובפני יהושע גיטין דס"ב דר' שמעון בן אלעזר ס"ל כר"מ דחיישינן למיעוטא ע"ש. חייבי לאוין בד"מ א"ע סי' ט"ו נסתפק במקדש חייבי לאוין ושניות לעריות אם בא אחר וקדשה אי צריכה גט מהשני ובס' בית משה א"ע סי' ט"ו דלר' עקיבא דס"ל אין קדושין תופסין בחיי"ל ורק בשניות דרבנן מקודשת מ"מ מדרבנן גם בשניות תקנו שאם קידש אחר דמקודשת והעמידו דבריהם כמו בדאו' דאין קדושין תופסין בחיי"ל ה"נ מדרבנן א"מ וצריכה גט מהשני ע"ש ולענ"ד ק' מיבמות נ"ג ע"ב ואי ר"ע כיון דיהיב לה גט מי מהני מאמר אבתרא ומשני גט יבמין מדרבנן וק' להנ"ל כיון דמאמר ג"כ ביבמה רק מדרבנן לא ליהני אחר גט יבמין דרבנן ובישוע"י ה' חליצה כ' דס' הד"מ תליא בדין אי עביד ל"מ י"ל דתופסין קדושי הב' ועיין אות כ"מ דא"ר ל"ת אי עביד לא מהני: חייבי לאוין שי' הרמב"ם פ"ז מא"ב דכל חיי"ל לבד מאלמנה לכ"ג אה בעל ולא קידש אין לוקה משום לא יחלל דכבר הן מחוללות ועומדת ובפני יהושע קדושין דע"ח הביא דתליא בפלוגתא דהרבה אמוראי ורב יהודא ל"ל ס' הרמב"ם ורבא ס"ל כשי' הרמב"ם ע"ש באריכות גדול. חידוש בריטב"א מכות ד"ה מבואר בדבר דהוא חידוש אין ללמוד מק"ו עוד דבר מעלמא דאין לך בו אלא חידושו ובערוגות הבושם פתיחה לבב"ח דלשי' רש"י דוקא במה מצינו אין ללמוד ממקום אחר לדבר זה כיון דחידוש אבל בק"ו ס"ל לרש"י דאף לדבר חידוש ילפינן ק"ו מעלמא ולא ס"ל כהריטב"א ע"ש. חייב אדם לקבל פני רבו ברגל בר"ה דט"ז ע"ב ובסוכה דכ"ז ע"ב מחלק דדוקא באזיל ואתי ביומא והרמב"ם בפ"ז מה' ת"ת אין מחלק וס"ל דלעולם חייב בקבלת רבו ברגל ובכ"מ כ' דדוקא ר' אליעזר ס"ל לחלק בזה אבל רבנן פליגי עלי' ולא מחלקי כלל ע"ש וע' בסדר משנה ה' ת"ת שהאריך הרבה בזה. חידוש בתוס' סנהדרין דכ"ז ע"א כ' דהחידוש הוא בזוממין הכשירא דבתראי ואפ"ה אין לומר בהו בהו חומרא לפוסלו לקמאי למפרע וה"ה בב"ח לא ילפינן מבב"ח טע"כ דחידוש הוא דאי תרו לי' מעל"ע מותר וממילא יצא מכה"ת בין להקל ובין להחמיר ובחתם סופר נדרים ד"ג כ' בטעמם דהוי כדבר שהי' בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו לא להקל ולא להחמיר והקשה א"כ מ"פ הש"ס בנדרים האי חידוש לחומרא מה בכך עכ"פ א"א יכול להחזירו לשאר נדרים לבל תאחר והעלה דהתוס' בסנהדרין לא אמרו למלתי' אלא לרבא דס"ל עד זומם מכאן ולהבא נפסל וס"ל ג"כ בחולין דבב"ח חידוש ולטעמי' אזיל ג"כ בסנהדרין ע"ח גבי עדי טריפה שהוזמו אבל ר' אשי פליג וס"ל דפטורים משום דליתא בזוממי זוממין ופירש"י אבל רבא ס"ל עד זומם חידוש וא"כ ר' אשי דסי' כיון דחידושו דעד זומם קולא הוא אין להחמיר עליהם לדונם עוד בעדות שאאי"ל ולא ס"ל כרבא דיצא מן הכלל בכל דיניו וס"ל ג"כ דבב"ח לאו חידוש ולר' אשי ליתא לס' התוס' סנהדרין הנ"ל והש"ס בנדרים דפריך האי חידוש לחומרא אזלא לשנוי' דר' אשי ולר' אשי באמת לא מועיל חידוש לחומרא ע"ש ובמגן אבות להגאון ר"מ בנעט האריך הרבה בזה בדף נ"ז והביא בשם המ"כ דאביי ס"ל במ"ק ד"י דאין חידוש לקולא מביא חומרא וסובר ג"כ דבב"ח לאו חידוש וצ"ל דס"ל דבין לקולא או לחומרא לא מקרי חידוש להוסיף עוד חומרא אבל לרבא י"ל דרק חידוש לקולא הו"ל חידוש להחמיר אבל בחי' לחומרא אמרינן א"ל בו אלא חידושו ע"ש באריכות.