ילקוט הרועים סב

התירה כמ"ש הש"מ ב"מ ד"ז שפיר צריך לברר ועיין אות ר' מזה ובחזקה תליא בפלוגתא דכתובות דלמ"ד לד' המכשיר בה מכשיר בבתה ס"ל דחזקה מטעם ודאי וא"צ לברר ולמ"ד דפסול בבתה ס"ל דל"ה ודאי ס"ל דצריך לברר וע' אות מ' מכשיר בה כו' ועיין בשו"ת חת"ס סי' קמ"ג דפליגי בזה סוגיא דנדה ודפסחים דבפסחים ד"ד מוכח דהיכא דאיכא לברורי מבררינן אבל סוגיא דנדה גבי חרדה ס"ל אפילו היכא דיכולין לברר ל"צ לברר. חזקה שלא נתבררה בשעתה באור צבי עה"ת בחדושיו במכות כ' דרבינא ס"ל דמהני חזקה שלא נתבררה בשעתה ורבה בר ר' שילא ס"ל דל"מ חזקה שלא נתבררה בשעתה ובעטרת חכמים חולין י"א דר' הונא ס"ל דמהני חזקה שלא נתבררה בשעתה ובעדות לישראל מכות להגאון מוה' ברוך ראפפורט דרב כהנא ס"ל דמהני חזקה שלא נתבררה בשעתה ובטעין החפמה דע"א דלמאי דיליף בחולין ד"י ע"ב דמהני חזקה מנגע דלמא אדאזיל בציר לי' שיעורא לא ילפינן אלא דומיא דהתם שהחזקה מבוררת שבשעת צאתו הי' שיעור שלם אבל לר' אחא בר יעקב דפריך ע"ז וכתבו התוס' דאיהו יליף חזקה מהללמ"ס י"ל הלכה כך הוא דאזלינן בתר חזקה אפי' לא נתבררה מעולם ע"ש ועיין מ"ש בסמוך בשם מהר"ם ברבי דתליא בפלוגתא דס"ד אי ילפינן חזקה מקרא: חזקה העשוי להשתנות בעטרת חכמים ב"מ ד"ח דר' המנונא ס"ל דמהני חזקה העשוי להשתנות וס"ל דחזקת בכור במעי אמו שהי' חולין חשיבא חזקה ורבה ס"ל דל"מ חזקה העשוי להשתנות ול"ה חזקה ממעי אמו ע"ש: חזקה שליח עושה שליחותו הנה בדבר שיל"מ אי מהני החזקה שע"ש כ' בישוע"י או"ח סי' ת"ט דלר' ששת דס"ל אף בשל תורה חזקה שליח עושה שליחתו ה"ה דמהני בדשיל"מ משא"כ לר' נחמן דלאו חזקה גמורה שיהי' מהני בשל תורה ה"ה דל"מ בדשיל"מ ע"ש: חזקה במהר"ם ברבי סוף קדושין דלמ"ד ס"ד מה"ת לקולא ובעינן חתיכה מב"ח ליכא למילף חזקה מהלכתא וצריך למילף חזקה מקרא אבל ר' אחא בר יעקב ס"ל ס"ד מה"ת לקולא ול"ב חתיכה מב' חתיכות שפיר יליף חזקה מהלכתא: חזקה עיין בנוב"י מהדו"ק סי' מ"ג אי חזקת חי וחזקת א"א הוי ב' חזקות ובשו"ת יהודה יעלה סי' ע"ב דפליגי בזה בגיטין כ"ח דר' אדא בר יצחק ס"ל דהו"ל ב' חזקות ור' פפא ס"ל דהוי רק חזקה אחת חוקה אשה דייקא ומנסבה הא דקיי"ל דחזקה זו מרעא לחזקת א"א כמ"ש התוס' כתובות דכ"ב כ' הפנ"י דר' מנחם בר"י פליג ע"ז ול"ל האי סברא כלל ומש"ה תצא ע"ש: חוקה הא דקייל דמדרבנן לא מוקמינן אחזקה וע' ביבמות ד"ל כ' הפני יהושע כחובות דכ"ג דוקא היכא דאתרע במקצת אבל היכא דהחזקה לא אתרע כלל אף מדרבנן מוקמינן אחזקה ועיין בפמ"ג או"ח בפתיחה כוללת ובפנ"י קדושין דמ"ה דבאיסור דרבנן מהני חזקה אף מדרבנן חוקה בב"ב קל"ה אר"י א"ר כו' מה גוי אינו קונה בחזקה ובפרשת דרכים זוטא אות ב' דר' אליעזר ל"ל כלל הך מימרא דר"י דאין גוי קונה בחזקה: חזקה א"א מפייס במומין שי' הרמב"ם פכ"ב מאישות דדוקא בלא בעל אבל בבעל ל"ש החזקה דא"א מפייס במומין ובס' החכמה כתובות דל"ז דרבנן ס"ל כשי' הרמב"ם אבל ר' מאיר ס"ל אף בבעל שייך חזקה דא"א מפייס במומין: חוקה סי' הרשב"א דברי' לי מהני נגד חזקה ובפני יהושע כתובות כ"ג דתליא בפלוגתא דלמ"ד בו"ש ברי עדיף אף דיש לזה חזקת ממון ס"ל דברי לי מהני נגד חזקה אבל למאן דס"ל לאו ברי עדיף ס"ל דל"מ ברי לי נגד חזקה ובס' החכמה בכתובות דתליא בזה דלמ"ד תרי ותרי ס' דרבנן ס"ל כס' הרשב"א אבל למ"ד תרי ותרי ס' דאורייתא לא ס"ל כס' הרשב"א וגם סברת הרשב"א רק בחזקה לחוד אבל נגד רוב וחזקה ל"מ ברי לי ע"ש: חזקה דהשתא בשו"ת רע"א סי' ז' דפליגי רב ושמואל בקדושין דע"ט אי חזקה דהשתא הוי חזקה דרב ס"ל דחזקה דהשתא במקום דל"ה כנגדה חזקה דמעיקרא הוי חזקה ושמואל ס"ל דחזקה דהשתא ל"ה חזקה כלל רק בסיועת חזקת טמא הו"ל תרתי לריעותא חזקה בתורת יקותיאל יו"ד סי' כ"ה האריך הרבה דרבא לא אזיל כלל בתר חזקה ע"ש: חזקה בט"ז יו"ד סי' שצ"ז האריך לענין חזקת חיים דלאו חזקה מעלי' היא כיון דלמיתה עומד ומביא ראיה מהמדיר מהא דאר"י אמר שמואל המחליף פרה בחמור כו' על בעל החמור להביא ראיה שהי' חמורו קיים כו' ואמאי לא נוקי החמור בחזקת חיים והשתא הוא דמת ע"ש ועיין בנה"כ ובח"צ סי' ג' ובנוב"י א"ע סי' ל"א שדחו דבריו וזה לדידן אבל לר' יהודא אמר שמואל דחזקת חיים לאו חזקה ועיין בס' ערוגת הבושם בסופו קונטרס חד"א דלרב חזקת חיים חשיבא חזקה וה"ה חזקת טהרה דאשה תלי' ג"כ בהנ"ל דלרב יהודה חזקת טהרה דאשה לאו חזקה הוא כיון דעלולה לראות ע"ש: חזקה אין אשה מעיזה פני' בפני בעלה בא"ע סי' י"ז קיי"ל דמ"מ כשיש אפי' רק עד אחד מעיזה ואינה נאמנת ובב"ש סק"י פקפק מד' הרא"ש דס"ל דדוקא בשיש ב' עדים מסייעים לה מעיזה אבל בע"א אינה מעיזה ובשו"ת חתם סופר חלק ששי סי' ס"ט דתליא בפלוגתא דלר' הונא דס"ל בגיטין דפ"ט דאפי' שלא בפניו אינה מעיזה וס"ל דאלים חזקת אינה מעיזה לדידיה אפי' ע"י סיועת ע"א אינה מעיזה אבל למאי דקיי"ל דהך חזקה דוקא בפניו אבל שלא בפניו מעיזה מודה הרא"ש דע"י ע"א ג"כ מעיזה ומעיזה ע"ש ועיין אות ח' אשת איש כמה ענינים בזה: חולה דקיי"ל ביומא דע"ג דמי שאחזו בולמס מאכילין לו הקל הקל כ' בזרע יעקב שבת דקכ"ח דתליא אי איסורין דחוין אצל חולה שפיר מאכילין לו הקל הקל אבל אי איסורין הותרו אצל חולה א"צ לדקדק לתן לו הקל הקל וזה תליא בפלוגתא אי טומאה דחויה ע"ש: חזקה בפנ"י חולין ד"ט דר' הונא לטעמיה דאלים לי' חזקה טובא אפי' היכא דאתרע חזקה טובא וכ"ש דמותר בנאבדה הריאה דלא אתרע כלל ואפי' דהוי מיעוט המצוי לא איכפת לי' ע"ש: חזקה ביבמות דס"ד פליגי ר' ורשב"ג אי בתרי זימני הוי חזקה ובמעין החכמה דס"ח ע"ב דתליא בפלוגתא דר"מ ורבנן בב"ק דכ"ד דחכמים ס"ל כרבי ור' מאיר ס"ל כרשב"ג דבתחלת זימני הוי חזקה ע"ש. חטין של מנחות בפסחים ד"מ א"ר זירא א"ר ירמי' אמר שמואל חטין של מנחות אין לותתין אותם ובמהרש"א שם דרבא פליג אשמואל וס"ל דלותתין אותם. חטאת בפנ"י שבועות ד"ה הוכיח דרבי ס"ל כמונבז בר"פ כלל גדול דתינוק שנשבה פטור מכל קרבנות חטאות קבועות שבתורה ע"ש טעמו. חטאת בתוס' יומא דפ"ה דפליגי רבי וחכמים דלרבי אין חייב חטאת אלא בדבר שזדונו לאו אבל לחכמים ל"ב לאו לחטאת ובמעין החכמה דפ"ז ע"ב דבהא פליגי ר"י ור"ע דר"י ס"ל כרבי דבעינן דבר שזדונו לאו ור"ע ס"ל כחכמים דרבי ע"ש. חיבת הקודש בצל"ח בסוגיא דרחסגה"כ אות ק"ה אף לשי' הרמב"ם דפסק חיבת הקודש לאו דאורי' אבל ר' פפא בפסחים כ"ד ע"כ ס"ל חיבה"ק דאורי' וכן רשב"ל ס"ל חיבת הקודש דאורייתא ובנוב"י מהד"ק יו"ד סי' ד' דרבה בר עולא ס"ל חיבת הקודש דאורייתא ור' אשי ס"ל חיבת הקודש דרבנן ור' יוסף עם אביי נחלקו בדברי רשב"ל דר"י ס"ל דרשב"ל ס"ל דחיבת הקודש דרבנן ואביי סובר דרשב"ל ס"ל חיבת הקודש דאורי' ובמחנה ראובן פסחים כ"ד דר' חסדא ס"ל חיבת הקודש דאורייתא ובעצי אלמונים דס"ב ע"ב דת"ק ור"ח בן אנטיגנוס בחגיגה דכ"ד פליגי בזה דרחב"א מוכח דס"ל דחיבת הקודש מכשיר מה"ת ות"ק ס"ל דחיבת הקודש דמכשיר מדרבנן ע"ש. חילוק מלאכות ליו"ט במכות דכ"א אמר רבא יש חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליו"ט ובצל"ח ביצה די"ב דתלי' בזה דלמאן דיליף חילוק מלאכות מלא תבערו וכתיב ביום השבת אמרינן דוקא בשבת יש חילוק מלאכות