ילקוט הרועים נו

לגמרי ורבא ס"ל דלא בטלה חלוקה ע"ש: הבתנה בנוב"י מהדו"ק א"ע סו' י"ג דהבחנה אי היא דאירייתא או רק מדרבנן במחלוקת שנוי דר' נחמן אמר שמואל דיליף מקרא להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך לדידים הבחנה דאורי' ורבא דאמר משום גזירה ל"ה הבחנה רק מדרבנן ור' פפא ור"ה בריה דר' יהושע ס"ל כרבא דהבחנה דרבנן ושיטת התוספות דגם לר"נ אמר שמואל הבחנה דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא אולם הרי"ף והרמב"ם ס"ל דלשמואל ור"נ הבחנה דאורייתא ובשו"ת חת"ס סי' ה' א"ע דמ"ד ס"ד מה"ת לחומרא ס"ל מואל דהבחנה דאורי' מקרא דלהיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ובס' בית אל דצ"ו כ' בפלוגתא דת"ק ור' יהודה ביבמות פ' החולץ דת"ק ס"ל דבארוסה ג"כ שייך הבחנה ור"י ס"ל דבארוסה ל"ש הבחנה דת"ק ס"ל דהבחנה דאור' גזרינן ארוסה אטו נשואה ור' יהודא ס"ל הבחנה דרבנן מגזירה כו' לכך בארוסה הו"ל גזלג"ז ע"ש ובשו"ת חת"ס א"ע סי' ה' דמ"ד ספיקא דאוריי' מה"ת לחומרא ס"ל כשמואל דטעמא דהבחנה מזרעך אחריך ע"ש ממילא ס"ל הבחנה דאורייתא ועיין אות ס': הבערה בשי"ת תורת חסד סי' נ"א הוכיח דר' יהודה ס"ל הבערה לחלק יצאה ע"ש. והנה בש"א הוכיח דר' ישמעאל סובר הבערה לחלק יצאה דאמר לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמינה ובס' נודע בשערים הוכיח דר' אליעזר בן עזריה ס"ל הבערה ללאו יוצאה ובספר תולדות אברהם פסחים הוכיח בדף פ"ה דאיסי בן יהודה ס"ל לחלק יוצאה ובנצח ישראל יבמות דאביי ס"ל הבערה ללאו יוצאה ובנצח ישראל חולין דר' יהודה ס"ל הבערה ללאו יוצאה ובנצח ישראל שבת דשמואל ס"ל בפ' כלל גדול הבערה ללאו יוצאה ורב יהודה ס"ל בביצה הבערה ללאו יוצאה ובשמן רוקח פסחים כ"ז כ' בד' התו' שבת ד"ע למ"ד הבערה לחלק תי"ל מדכתיב בחריש ובקציר תשבות ותרצו משום דהו"ל ב"כ הבכ"א ואין מלמדין ע"ש ממילא לר' יהודא ולאידך דס"ל ב"כ הבאין כא' מלמדין ס"ל הבערה ללאו יוצאה ובמראה יחזקאל חולין קט"ו דתנא דבי ר' ישמעאל ס"ל הבערה ללאו יוצאה ע"ש: הבערה שיטת הרמב"ם פי"ח מה' שבת דאין שיעור להבערה וחייב בכ"ש וביוסף דעת סי' כ"ח דלמ"ד הבערה לחלק יוצאה אין שיעור להבערה וחייב בכ"ש משא"כ למ"ד הבערה ללאו יוצאה גם להבערה יש שיעור כגרוגרות ועפ"ז נ"ל בפסחים ד"ה ש"מ הבערה לחלק יוצאה וברש"י ותוספות דמנ"ל הא. ונ"ל דלכאורה הקשיתי כיון דחמץ עומד לשריפה נימא כתותי מכתת שיעורי' וגבי איסורי שבת קיי"ל דבעינן שיעור כגרוגרות ועיין בשו"ת מהר"ם מינץ ובאחרונים לענין ב"י דנימא כמ"ש ע"ש. הך להנ"ל דבהבערה חייב בכ"ש ואין שיעור להבערה ל"ש לומר כמ"ש. כמ"ש הרא"ש פרק לולב הגזול דבמידי דל"ב שיעור ל"ש כמ"ש וז"נ אי ר"ע יסבור לחלק יוצאה אבל אי ללאו יוצאה יש להבערה שיעור אם כן שפיר י"ל תשביתו ביו"ט ומותר כיון דעומד לשריפה חמרינן כמ"ש ודוק ועיין שו"ת הר הכרמל או"ח שהאריך הרבה בדין כמ"ש בחמץ ובזה ישבתי קושית הגאון מוהא"ב דמנ"ל דאב"ח אלא שריפה דלמא הבערה בכ"ד וגם שריפה בכלל ומוכח דתשביתו מעיו"ט דאי ביו"ט איך מותר שריפה ביו"ט ועיין בצל"ח ולהנ"ל דק' לכאורה דמנ"ל דתשביתו בעיו"ט דאי ביו"ט הבערה ביו"ט מי שרי נימא כמ"ש ומותר הבערה ביו"ט אך זה טעות דע"כ לא אמרינן כמ"ש רק אם הדבר עומד לשריפה אבל הכא אם אסור הבערה ביו"ט שוב אינו עומד לשריפה כלל ואיך נאמר כתותי מכתת שיעורו שיהיה מותר לשרוף ביו"ט הא ל"ה עומד לשריפה עכשיו מצד איסור יו"ט ואיך תעשה סיבה מהמסובב (ועיין בס' עומר מן בסוכה דל"ה דל"א כתותי מכתת שיעורו היכא שאסור עכשיו ביו"ט בשריפה ואף שלמחר נצטרך לשורפו מ"מ כיון דעכשיו אין עומד לשריפה ל"א כתותי מכתת שיעורי') ולפ"ז לפמ"ש בשעה"מ ה' גירושין דאף דבר שצריך ביעור מן העולם ול"צ שריפה. ג"כ אמרינן כמ"ש ע"ש א"כ אם הבערה בכ"ד בלא"ה עומד לבער ביו"ט ושוב אמרינן כמ"ש ממילא אף שריפה מותר וא"ש קושית הגאון רא"ב דאם השבתה בכ"ד גם שריפה מותר ביו"ט ולא מוכח דתשביתו מעיו"ט וע"כ דצריך דוקא שריפה ודוק. ולהנ"ל נ"ל ביבמות דף ל"ג ע"ב דפריך הש"ס זר ששימש במאי אי בהקטרה הארי הבערה ללאו יוצאה והקשו התוספות מאי קושי' אטו לא מני לאוי גרידא כמו זר שאכל מליקה ולהנ"ל א"ש דלכאורה קשה כיון דשיעור שבת בגרוגרות וכיון דזר ששימש שיעור הקטרה בכזית ובשעה שנקטר כזית שוב נפסל מטעם זרות ועומד לשריפה כדין פסולו בקודש ואמרינן כתותי מכתת שיעורו ואיך חל אח"כ חיוב שבת דהוא בכרוגרות ועצ"ל כנ"ל דחייב בהבערה בכ"ש (ול"ל דא"כ שוב שבת קדים ז"א כמ"ש בשו"ת אמרי אש דמ"מ קודם שנקטר כזית פטור מטעם משאצל"ג ע"ש) ולפ"ז ש"פ הש"ס כיון דהבערה ללאו יוצאה שוב צריך שיעור כגרוגרת אם כן איך חייב מטעם שבת נימא כמ"ש ודוק: הגעלה אי מותר להגעיל בשאר משקין חוץ ממים. עיין בא"ח סי' תנ"ב והר"ן חולין פכ"ה דאביי ס"ל דמהני הגעלה ביין ורבא ס"ל דל"מ הגעלה ביין רק במים ואפילו אביי ס"ל דל"מ הגעלה בשאר משקין רק ביין ובבאר יעקב שם דלגירסא שלפנינו להיפוך דלאביי ל"מ הגעלה בשאר משקין ולרבא מהני ביין: הואיל שיטת הפוסקים דבמחוסר מעשה ל"א הואיל ובעצי ארזים ה' קדושין דתלי' בפלוגתא פסחים ס"ב דר"ח ס"ל דלחומרא אמרינן הואיל אף במחוסר מעשה ורבה פליג וס"ל אף לחומרא ל"א הואיל במחוסר מעשה הואיל שיטת התוס' דתרי הואיל ל"א ובס' פני אריה להגאון מפלאצק העלה דתליא בפלוגתא בב"מ ד"י אי אמרינן תרי מיגו ולעולא דסובר דר' אליעזר ס"ל דאמרי' תרי מיגו ה"ה דאמרינן תרי הואיל: הואיל שיטת הר"ן דבאוסר ממון ל"א הואיל ובשו"ת גור אריה יהודה חאו"ח דתליא בפלוגתא דאביי ורבא אי למפרע גובה דלרבא דס"ל מולה"ג דאי בעי מסליק ליה בזוזא ס"ל דאף במחוסר ממון אמרינן הואיל ולאביי ל"א הואיל במחוסר ממון: הואיל בשעה"מ פ"י ממצה דר"מ ל"ל הואיל וא"ב מתשיל עלה ובשו"ת טוב טעם ודעת סימן קס"ב דפלוגתא דגורם לממון כמ"ד פליגי גם כן בדין הואיל דלמ"ד גורם לממון לאו כממון דמי' ס"ל דלא אמרי' הואיל ומ"ד גורם לממון כממון דמי' ס"ל דאמרינן הואיל וכיון דקי"ל גול"מ לאו כממון דמי' ה"ה דלא אמרינן הואיל דכל הטעם דגול"מ כמ"ד הואיל אי מגניב ואי מתביד ס"ש ובמהר"ם ברבי יומא דהירושלמי ל"ל הואיל וכן ר' אשי ל"ל הואיל ובאור חדש פסחים ד"ה דרבא ס"ל כר"ח דל"א הואיל ע"ש. ובטורי אבן חגיגה דט"ז ע"ב דר"י ור"ל ס"ל כר"ח דל"א הואיל ע"ש: הואיל ואשתרי אשתרי בזבחים דל"ב ס"ל לאביי הואיל ואשתרי אשתרי אבל הואיל ואדחי אדחי ל"א ואמרינן להא אדחי ולהא לא אדחי ורבא ס"ל להיפוך דהואיל ואדחי אדחי אמרינן מ"ל חד דיחוי מ"ל תרי דיחוי אבל הואיל ואשתרי אשתרי ל"א ובשו"ת נודע בשערים דר' ישמעאל ור"ע נזיר דמ"ח פליגי בזה דר' עקיבא ס"ל כאביי ור' ישמעאל ס"ל כרבא ולשיטת רש"י צ"ל להיפוך דר' ישמעל ס"ל כאביי ור"ע ס"ל כרבא ותליא בפלוגתת רש"י ותוספות ברכות אי טומאת מת מצוה הותרה או דחויה ע"ש: הואיל ואשתרי אשתרי. בתוספות יבמות דרבא פליג אסתמא דגמרא וס"ל לרבא דבב' שמות ל"א הואיל ואשתרי אשתרי ובט"א מגלה ד"ג ע"ב דאין הכרח רק דלכך ס"ל לרבא דערוה גופי' ל"צ קרא כיון דסבירא לי' דבהותרה ל"א הואיל ואשתרי אשתרי. הואיל ובידו להפקירן בשבת פראד"מ ועיין אות ר' ראיה מ"ש בזה: הולכת הנאה לים המלח מחלוקת הפוסקים אי גם בשאר איסורים דלאו דע"ז אי מהני הולכת הנאה לים המלח ובספר אמרי בינה פסחים להגאון מהר"ם א"ש דכאביי ל"מ הולכת הנאה ליה"מ רק בע"ז ושמואל ור' הונא בר חיננא ס"ל דמהני הולכת הנאה ליה"מ אפי' בשאר