ילקוט הרועים נה

דכולהו נזקין פטורין בהקדש: הקדש דקיי"ל דמפקיע מידי שעבוד כתב בשו"ת נודע בשערים בדרושי' דז"ד לדידן דקיי"ל קדושת הגוף לא פקעה בכדי אבל לאביי דס"ל גם קדושת הגוף פקעה בכדי ס"ל דהקדש אין מפקיע מידי שעבוד. היסח הדעת פלוגתא דר"י ור"ל פסחים ל"ד דלר"י פסול טומאה הוי ולר"ל פסול הגוף ובצל"ח שם דלר' ירמיה הלכה כר' יוחנן ולר' ששת הלכה כר"ל. ול"ש היסח הדעת רק היכא שיודע ממנו ומסיח דעת ממנו אבל בנאבד ולא ידע בו אדם ל"ח היסח הדעת. הזאה פלוגתא דר' עקיבא וחכמים יומא די"ד דלר"ע טהור שנפלו עליו מי הזאה טמאתו ולרבנן טהור מק"ו ובאפיקי יהודה דרוש מי חטאת דפלוגתייהו דר"ע ס"ל דסגולת אפר הפרה היא שיטמא ואך מה שמטהר טמאים גזיה"כ לכך ס"ל דטהור שנפל עליו הזאה טמא ורבנן ס"ל להיפוך דסגולת אפר הפרה היא שיטהר ואך מה שמטמא הנוגע גזיה"כ לכך ס"ל בנפל עליו טהור וריב"ז ס"ל כר"ע ע"ש: היזק שאין ניכר המל"מ פ"ג מגזילה אף למ"ד ל"ש היזק מ"מ היכא' דגזלו מקודם וקנאו בהגבהה ועשה אח"כ היזק שאי"נ דחייב משום דעכ"פ לא עביד השבה מעלי' ובחמדת שלמה גיטין דנ"ג דס' המל"מ תלי' בפלוגתא דשמואל ורבה ס"ל כס' המל"מ ורב לא ס"ל ס' המל"מ: העוסק במצוה בצל"ח ריש פ"ג דברכות בשי' רש"י דשילא ל"ל דעוסק במצוה פטור מהמצוה כ' די"ל דס"ל דהעוסק במצוה השוה בכל דפטור ג"כ ממצוה השוה בכל אבל בעושה מצוה שאין שוה בכל אין פטור ממצוה השוה בכל ועמ"ש באות ה' י"ל דתלי' ג"כ בזה דלדידן לעולם פטור משא"כ לשילא כשעוסק במצוה למקום אינו פטור במצוה שב"א לחבירו ע"ש: הורו ב"ד כס' הורה גבר הביא חקירה באם הורו הב"ד לעבור ועשו רוב הציבור ע"פ אך הב"ד לא עשו ואם נצרף הב"ד להמיעוט שלא עשו הוי העושים מועטין והוי כיחיד העושה בהוראה ב"ד דפטור א"ד דנצטרף הב"ד להעושי' והוי רובה וכתב דתלי' בפלוגתא דר' מאיר ס"ל דמצטרפין הב"ד להמיעוט וכולם פטורין ורבנן ס"ל דאין מצטרפין הב"ד למיעוט והו"ל רוב העושים וחייבין: הואיל בשו"ת שם ארי' או"ח סי' ג' דמ"ד יש מוקצה לחצי שבת ל"ל הואיל ובבית לוי פסחים מ"ח דהואיל א"ב מתשיל עלה באם היא לטובתו אמרינן אף דעכשיו א"ב מ"מ אי בעי מייתי לרדותו אבל דבר שהוא לחובתו דאי מתשיל יעבור בב"י ל"א הואיל וביד דוד פסחים כ' בדבר שאין בידו עכשיו לעשות אלא דלמפרע הי' בידו לעשות או להבא אחר זמן מה זה נקרא הואיל אבל דבר שיש בידו עכשיו לעשות בלא דבר הקודם זה לא נקרא הואיל: הורג נפש בסוף עדיות העידו שהרגו תרנגולת בירושלים שהרגה את הנפש ובח"ס חולין פ' שליח הקן דאיכא תנאי דפליגי בהך מלתא וס"ל דשור דוקא כתיב בקרא ולא שאר בע"ח: הזאה ברמב"ם פי"א מפרה דאפי' הזה ב"ג וב"ח ובעשירי ש"ד ותמהו מקדושין דס"א דב"ג ובשמיני לא מהני ובבנין אריאל פ' חקת דהש"ס בקדושין אזיל אליבא דרחב"ג אבל לר' מאיר דמצריך תנאי כפול לדידי' היכא דעביד ב"ג וב"ח ש"ד: הזמה הב"י בסי' ל"ח בשם הריב"ש דהא דאמרינן דהזמה שלא בפני העדים ל"ה הזמן רק הכחשה הוא רק דאינם נענשין מכאשר זמם אבל נפסלין אף שלא בפניהם ובשו"ת שם ארי' סי' ל"ד דתליא בפלוגתא דלאביי ולהלכתא דלמפרע נפסל וע"ז לאו חידוש ס"ל להריב"ש דנפסלין אף שלא בפניהם אבל לרבא דמולה"ב נפסל וע"ז חידוש וכיון דחידוש הוא ואין נפסלין כלל שלא בפניהם: היסח הדעת פלוגתא דר"י ור"ל פסחים דל"ד דלר"י פסול טימאה הוי ולר"ל פסול הגוף הוי ובירושלמי היא להיפוך דלר"י פסול הגוף הוי ובקובץ לירושלמי סוף פסחים דתנאי דפליגי בפסחים ד"כ דח"א גרמא אין בידים לא ס"ל דהיסה"ד אינו אלא פסול דרבנן משו"ה אסור לטמא בידים ולמ"ד דאפי' בידים ס"ל דהיסה"ד פסול הגוף הוי מה"ת. ובפנ"י פסחים דלמ"ד הסה"ד פסול טומאה הי"ל הסה"ד כפשטא ולמ"ד פסול הגוף ל"ה הסה"ד אלא היכא דקים לן שהסיח דעת ממנה כגון שלא הניחה במקום המשתמר: היכשר בפסחים דט"ז דדם התמצית אינו מכשיר והרמב"ם לא הביא זה ובבית אל ד"ד ע"ב דרק לרב דס"ל דכן ממש ואוקי לקרא דכל משקה אהיכשר אבל לשמואל דוכל משקה לטומאה אתי ולא להיכשר ומשקין מק"ט מה"ת גם דם התמצית מכשיר ובפאר הלכה דנ"ד ע"א דתליא בפלוגתא בכריתות ד"ה דלר' יהודא דס"ל דם התמצית חייבין עליו כרת אה"נ דדם התמצית מכשיר אע"ג דלענין כפרה אין מכפר היקשא. בגיטין דמ"א אי' דגז"ש עדיף מהיקש ובזבחים דמ"ח אמרינן היקש עדיף ובבית יצחק א"ע סי' צ"ח דסוגיא דגיטין ס"ל דכל י"ג מדות אדם דן מעצמו חוץ גז"ש ומשו"ה גז"ש עדיף וסוגיא דזבחים ס"ל כרש"י סוכה ל"א דכל י"ג מדות לא ניתן לדרוש מעצמו חוץ מקו"ח ומשו"ה היקישא עדיף: הקדש בח"ס בסוגיא דש"ע בפסק הרמב"ם בפסוהמ"ק דאפר היקדש מותר חוץ מאותן דטעין גניזה דרמב"ח ורב שמעי' בפסחים כ"ז פליגי דלרמב"ח גחלת ואפר ע"ז מותר מה"ת כלל הנשרפין ואפר אשרה דאסור רק מדרבנן ע"כ אפר הקדש ג"כ בכה"ג דמדרבנן אסור משו"ה לא מיקו לה בהנך דטעון גניזה דזה אסור מה"ת ור' שמעי' ס"ל דגחלת ע"ז אסור מה"ת וה"ה בהיקדש הנך דטעון גניזה אבל אפר היקדש דעלמא שרי: היזק שאין ניכר או בגרמא בניזקין דפטור נסתפק בשו"ת שוע"י חו"מ סי' ג' איך הדין בשומר ושליח ושותף אי מיחייבו בהנהו דברים: היפקר בשעה"מ ה' לולב הביא דברי הירושלמי ור"ש פ"ג דמע"ש דפליגי ב"ש וב"ה דלב"ש ל"מ היפקר לפטור ממעשר אחר שכבר נתמרח ולב"ה מועיל היפקר לפטור ממעשר גם אחר שנתמרח ובא לכלל חיוב: הכנה דרבה ברש"י ביצה דרבה לטעמי' מוקצה דאורייתא ובמהרם ברבי ביצה ד"ד כ' להיפוך דרבה לטעמים אחר דהדר בי' וס"ל מוקצה דרבנן ע"כ ס"ל הכנה דממילא אבל ר' יוחנן ס"ל כס"ד דרבה דלר' יהודא מוקצה דאורייתא וע"כ אף ר' יהודא דאמר עדיין היא מחלוקת ל"ל הכנה דרבה הלכה כסתם משנה בשו"ת שם ארי' יו"ד ס"ב דאביי ל"ל דיסבור ר' יוחנן הלכה כסתם משנה וכדאמרינן בחולין דמ"ג אמוראי נינהו אליבא דר"י ור"מ בר"י ג"כ ל"ל אליבא דר"י דהלכה כסתם משנה וכאביי. הימנו ודבר אחר בזבחים דנ"ז פלוגתא דר"י ור"ע אי הימנו וד"א הוי היקש ובאוהל דוד מס' לר"ד דייטש די"ל דהגירסא ר' שמעון כדאי' בספרי דר"ש אומר המינו וד"א הוי היקש. הערב שמש בס' משיב נפש פסחים דנ"ט דר' יוחנן ב"ב ס"ל דאף טומאה דרבנן צריך הע"ש: הנקברין דאפרן אסור כתב הפנ"י דהיא רק מדרבנן ובמשיב נפש פסחים דכ"ו דתליא בפלוגתא דלר' זירא הנקברין אסור רק מדרבנן ולאביי י"ל דאסור מה"ת ולר' יהודא ל"ה רק מדרבנן ור' שמעון ג"כ ס"ל דגם בכה"ג הי"ל שלכדה"נ דאסור רק מדרבנן ובריש פ' א"ע דרב יהודא ורב נחמן ג"כ פליגי בזה דר"י ס"ל כר"ז ור' נחמן ס"ל כאביי: הקטר חלבים ואיברים שי' רש"י ריש ברכות דבהקטרה לא עשי חכמים סייג שיהי' נקטר רק עד חצות אבל שי' הרמב"ם דגם בהקטרה עשו סייג דלא יקטירו אחר חצות וב"ס הילל בן שחר הקשה מפסחים דנ"ט ע"ב דפריך הש"ס איך יעלה ומלינה במזבח דיסברו הכוהנים דדיומו היא ואתי לאקטורי' ולהרמב"ם מ"פ הרי יוכל להלינה אחר חצות ול"א לאקטורי' ע"ש ובאמת נראה שז"כ רש"י שם וז"ל דסברי כשמקטירים כל הלילה ותיבת כל הלילה מיותר לכאורה ולפ"ז א"ש ואזיל לשיטתו דל"ע סייג בהקטרה ע"כ אין תקנה אף להעלותו אחר חצות כיון שמקטירין כל הלילה. והנה הרמב"ם בפ"א מביא"מ ה"ו כ' דאנשי בית אב אסורין לשתות בלילה שמא ישכים לעבודה ועדיין לא סר יינו מעלי' והראב"ד והכ"מ תמהו דאין הטעם אלא משום דהקטר