ילקוט הרועים נב

באם מפקיר בפני אחד הוי ההפקר מטעם נדר אבל במפקיר בפני ג' מהני ההפקר בלא הטעם דנדר ע"ש ובשו"ת אמרי א"ש או"ח דלמ"ד דיאוש אין קונה רק באבידה דגלי קרא י"ל דהפקר אין עושה קנין רק מטעם נדר משא"כ למ"ד יאוש קונה אף בגזילה לרב ור"י ס"ל דהפקר עושה קנין ויוצא לגמרי מרשותו ע"ש: הפקר בחת"ס או"ח סי' קכ"ד דפלוגתא דר"א וראב"ע בעירוכין כ"ח דר"א ס"ל דאם החרים והפקיר כל נכסיו אפי' בדיעבד ל"מ ההפקר רק בשייר מקצת וראב"ע ס"ל דל"מ ההפקר עד שישייר כדי חיותו אבל בדיעבד אפי' הפקיר כל נכסיו מהני הפקר בש"א ר"ה דל"א גבי ביקש ר"א להפקירו לעניים דר' אליעזר ס"ל כב"ש דהפקר לעניים הפקר וא"צ שיפקיר אף לעשירים: הקדש ברי"ט אלגאזי בכורות פ"ה אות מ"ג בשם הרגמ"ה דר' יהושע ס"ל אין שאלה בהקדש ור' אליעזר ס"ל יש שאלה בהקדש ע"ש: הקדש שוה מנה שחללו על שו"פ מחולל וז"ד בדיעבד ולא לכתחילה וכתב הרשב"א והריטב"א בפ' הזהב דבהקדש דעודנו ביד הבעלים אפילו לכתחילה פודהו בפחות משויא וזה דוקא לר"ל אבל לר' יוחנן אפילו דעדיין ביד הבעלים אסור לחללו בפחות משוי' ז"ד הוא להרשב"א והריטב"א אבל התוס' רי"ד העלה דבכה"ג לכ"ע יכול לחללו לכתחילה עיין רי"ט אלגזאי בכורות פ"א: הקדש שי' המהרי"ט דאין יכול להקדיש ע"י שליח ותליא בפלוגתא דתנאי אי מילי ממסרן לשליח יכול להקדיש ע"י שליח ולמ"ד מילי לא מימסרן לשליח א"י להקדיש ע"י שליח ובשליח בשכר דנסתפקו אי בכה"ג מילי ממסרן לשליח ממילא בכה"ג יכול להקדיש ע"י שליח ועיין ביהודא יעלה סי' כ"ז ועמ"ש באות מ' מילי ע"ש ועי' בחי' ר"ע איגר בגיטין פ' השלח שהעלה ג"כ דד' המהרי"ט תלי בפלוגתא בדין אומר אמרו ע"ש ובחי' רי"ם אע"ז סי' ק"כ: הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל בס' רמת שמואל פסחים כ"ז דרבא פליג ע"ז וס"ל דלא מחולל על פחות משוי' וערכך כל שוי' משמע: הקדש שו"פ שחללו על שו"פ מחולל והתוס' במנחות דע"א ובתמורה כ"ז דדוקא הבעלים יכולין לפדות הקדש שלהם בשו"פ אבל אדם אחר הבא לפדות הקדש של חבירו צריך לשלם דמי כולו ובטורי אבן מגילה דל"ז כ' הטעם דבשלמא הבעלים דיכול לשאול על הקדשו יכול לפדותו בשו"פ אבל אחר לא והעלה היכא דאתי ליד גזבר דשוב א"י לשאול צריך ליתן דמי כולו ועיין באות א' אי באתי לגזבר דל"מ שאלה פלוגתא דתנאי ואמוראי ותליא בדין מעות קונות ע"ש הקדש במקנה פ' הא"מ דפלוגתא דר' מאיר ור' יהודא אי הקדש במזיד מתחלל תליא בפלוגתא אי עביד אי מהני בכ"מ דא"ר לא תעביד ור"י לטעמי' דס"ל שינוי אינו קונה ס"ל אעל"מ ע"כ ס"ל במזיד אין מתחלל ור"מ לטעמי' דס"ל שינוי קונה ואי עביד מהני לכך ס"ל גם במזיד מתחלל: הקדש הרשב"א ז"ל ר"פ שלוח הקן כ' דקדושת דמים אינו כקנין הגוף אלא כשיעבוד ממון וכיון שנתייאש הגזבר פקע לי' שעבוד ממון שיש לגבוה עליו ע"ש ובאמרי כינה להגאון אהר"ם א"ש נדרים כ"ט דבר פדא ס"ל דאף הקדש בדק הבית קנין הגוף יש להקדש עליו לכך ס"ל דקדושה לא פקעה בכדי ועולא ס"ל דשעבוד לבד יש להקדש עלי' וממילא כשנשלם הזמן ששעבדו ממילא פקע ההקדש וכן רב ור"ל ושמואל ור' יוחנן ס"ל דהקדש ל"ה רק בשיעבוד כשי' הרשב"א: הקדש שי' התוס' ב"מ דנ"ט דמזיק הקדש דפטור מ"מ מדרבנן צריך לשלם הקרן ובישוע"י או"ח סי' ש"ו מחלק היכא שהזיק קדשים שחייבין הבעלים באחריותן נהי דמזיק הקדש פטור מ"מ צריך לשלם להבעלים מכח דינא דגרמי שהוא מדאורייתא משא"כ היכא דמזיק הקדש שאין הבעלים חייבין באחריותן ולא גרם לאחר שום היזק רק להקדש א"צ לשלם אף הקרן: הקדש בש"ג פ' השולח אהא דאמרי' הקדש כו' מפקיע מידי שיעבוד לחלק בין קדושת הגוף לקדושת דמים ורבינו האי כ' דאין חילוק בין קה"ג לקדושת דמים אלא אם שייר לעצמו כדי חובו של זה ההקדש מפקיע אפילו באפותקי מפורש אבל אם הקדיש כל נכסיו אפילו קה"ג אין מפקיע מידי שעבוד ע"כ ובמשנת דר' עקיבא סוף כתובות דתליא בזה דרבינו האי ז"ל ס"ל כעולא דשיעבודא דאורייתא משו"ה לא מסתבר למימר אפי' קה"ג מפקיע מידי שעבוד מדרבנן וע"כ לחלק רק היכא דשייר נכסי' כנ"ל אבל רש"י ז"ל ס"ל שיעבודא ל"ד ממילא אין ס' לחלק בין אית לי' נכסי להיכא דל"ל נכסי ורק החילוק בין קה"ג לקדושת דמים: היתר הפמ"ג בשער התערובת פ"ג נסתפק בנתערב מיעוט היתר ברוב איסור דהוי כולו איסור אי מצטרף לכשיעור לענין מלקות כגון שיש ב' שלישי איסור ושליש כזית היתר ובס' ערוגת הבושם סי' צ"ב דתליא במה דנחלקו המבי"ט והב"י הובא באו"ח סי' י"ט גבי דיינים היכא דב' מזכים וא' מחייב דנפסק הדין ע"פ הרוב אם השלישי מחויב לחתום עמהם דהמבי"ט ס"ל דאינו חותם עמהם והב"י חולק וס"ל דגם הוא צריך לחתום עמהם וכ' התומים דהוא פלוגתא בירושלמי סנהדרין פ"ג בין ר"י לר"ל דר"י ס"ל דכופין המחייבים שיכתבו זכאי ור"ל פליג ע"ש וקיי"ל כר"י לגבי ר"ל וממילא ס' הפמ"ג הנ"ל תליא בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"ל אין המיעוט מצטרף לרוב אבל לר"י שפי' אמרינן כמו דס"ל דמחייב נהפך לזכאי ה"ה באיסור והיתר המיעוט היתר נהפך לאיסור והא דפליגי רב ושמואל אי הולכין כממון אחר הרוב תליא בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"י אין ללמוד מדיינים כקו' התוס' ב"ק דב"ז דלדידי' בדיינים חשוב המיעוט כאלו אינו כתיב התוס' ולר"ל שפיר יש ללמוד מדיינים דלדידיה אין חשוב המיעוט כאלו אינו ע"ש: היזק שאינו ניכר בשו"ת ח"ץ נסתפק בהיזק שא"נ דקיי"ל בשוגג פטור אם חייב עכ"פ לצאת יד"ש ובבית אל הוכיח בח"ב דל"ה דתליא בפלוגתא דלחזקי' דס"ל היזק שא"נ שמי' היזק ובשוגג פטור כדי שיודיעו פטור אף לצי"ש דאל"כ לא יודיעו דיהי' מהני תפיסה והוא דבר קל כמ"ש הכ"מ פי"ח מהלכות עדות אבל לר' יוחנן דס"ל ל"ש היזק ומ"ט במזיק חייב של"י כאו"א י"ל דמ"מ חייב לצאת יד"ש בשוגג עוד רוצה לומר בהיפוך דלחזקי' דס"ל שמי' היזק חייב לצי"ש בשוגג משא"כ לדידן דל"ש היזק פטור לצי"ש בשוגג ע"ש ובס' מראה כהן דכ"ט דר"ל ס"ל השא"נ ל"ש היזק בר"י ובבית אל ה' חמץ ד"ט דס"ל לר' יוסי בירושלמי היזק שא"נ ל"ש היזק ובר"ן גיטין דר' אמי ס"ל דל"ש היזק ובים התלמוד ב"ק ד"ד דלהמסקנא ס"ל לשמואל השא"נ שמי' היזק: היסת בטור חו"מ סי' פ"ח דגם בשבועת היסת צריך ב' כסף ובלא"ה אין כאן היסת ובשו"ת ברכת יוסף חו"מ סי' י"ג דתליא בפלוגתא בב"ק דק"י דלמ"ד עירוב פרשיות כתיב ס"ל דגם בהיסת צריך ב' כסף דכל דתיקון רבנן כדאורייתא תיקון ולמ"ד עיקר פרשיות כתיב לדידיה א"צ בשבועת היסת שני כסף ע"ש באריכות: היזק שאינו ניכר במהר"ם ברבי קדושין בסוגיא דע"א כ' דאם נימא דפטור בשוגג מטעם כדי שיודיעו עכצ"ל דע"א נאמן וראי' מכ"ג ביוה"כ מוכח דהיזק שא"נ ל"ש היזק ושפיר מוכח מכ"ג ביוה"כ דלא יצטריך לשלם אף אם אמר שפיגל משא"כ אם לא אמרינן כדי שיודיעו ומוכח דהיזק שא"נ שמי' היזק וליכא ראי' מכ"ג ביוה"כ כיון דצריך לשלם וא"א לפטור כדי שיודיעו דאם יהי' פטור שוב אינו נאמן ע"ש: הקדש הנה במה דקי"ל בהקדש וקרקעות דנתמעטו מדין שומרים נחלקו הרמב"ם והראב"ד דרמב"ם ס"ל דמ"מ חייבין בפשיעה דהו"ל כמזיק והראב"ד חולק עיין בש"ך חו"מ סי' ס"ו והריטב"א כ' דתליא בפלוגתא דר' אחי ורבינא בב"מ דצ"ה אי פשיעה בבעלים פטור ה"ה בכלל שומרים גם בפשיעה ממילא הנהו דמתמעטי מדין שומרים גם בפשיעה פטור ואי פשיעה בבעלים חייב הרי יצא פשיעה מכלל שומרים ממילא גם בהקדש וקרקעות חייב עכ"פ בפשיעה ובחות יאיר להגאון אור חדש דקל"ד כ' דתליא בפלוגתא דלמאן דדריש