ילקוט הרועים נ

נמצא קא"פ דעדות כולן בטילה הה"ד בדיינים אפי' הי' נמצא א' פסול כל דיניהם בטל ובחי' הרי"ם חו"מ סי' א' מהדו"ב דבדיינים ל"ה רק מדרבנן ותליא בפלוגתא דלמ"ד שנים שדנו אין דיניהם דין ה"ה דאמרינן בדיינים נמצא פסול דדינם בטלה ולר"א ברי' דר"א דב' שדנו דיניהם דין ל"ש נמצא פסול בדיינים ושפיר דיניהם דין ובס' צלותא דאברהם מס' סנהדרין דרבא ור' אחי פליגי בדין הרא"ש דרבא ס"ל דבדיינים ג"כ הדין נמצא פסול כו' ולר' אחי בדיינים ל"א נמצא א' פסול שיהי' דינה בטילה ובישי"ע סי' קס"ט דלמ"ד ד"ת חד נמי פשר ל"ש בדיינים נמצא א' קא"פ דדינם בטילה: דין שי' הירושלמי והובא בחו"מ סי' ה' בפוסקים דאם עברו ודנו תחילת דין בלילה דכשר בדיעבד ולשיטת הש"ס דילן פסול אפילו בדיעבד ובתומים שם כ' דרבא ס"ל כשיטת הירושלמי דבדיעבד כשר: דין בחו"מ סי' ז' י"א דשתוי יין כשר לדון דיני ממונות וכ' הכה"ג דהש"ס דילן חולק בזה על המד"ר פ' נשא דמבואר שם דשתוי רביעית יין אל ידון ע"ש ובתומים מחלק בין יחיד מומחה דאסור לדון שתוי יין משא"כ בג' ע"ש: דיחוי בבאר יעקב או"ח סי' תרמ"ו דר' ירמי' ור' פפא ס"ל כר' אשי בזבחים ל"ד דכל שבידו ל"ה דיחוי אבל רבא ס"ל אף שבידו הו"ל דיחוי ומוכח דל"ה דיחוי במצות בדיחוי מעיקרא ור' ירמי' ור"ל ס"ל אמרינן דיחוי אף בדיחוי מעיקרא ורק בשיש בידו לתקן אפי' בנראה ונדחה ל"ה דיחוי ובחי' ר' דוד דייטש בסוכה דל"א דלמ"ד מצות ליהנות נתנו ע"כ ס"ל דאין דיחוי אצל מצות: דם בכנפי יונה ה' דם דדם מותר חצי שיעור כיון דחידוש הוא ע"ש ולענ"ד י"ל דתליא בפלוגתא אי דם שבשלו עובר עליו עמ"ש בסמוך והיכא שיש היתר לאיסורו שיטת הרמב"ם בפ"א מחמץ דח"ש מותר ועיין באות א' אבר מה"ח אי ח"ש אסור ע"ש דתליא בפלוגתא דר"י ורבנן אי חמץ אסור לאח"ז ועיין אות ח' חצי שיעור והנה לר' אלעזר דס"ל בחולין דק"ב ע"ב אף באמה"ח דחידוש דמצטרף גידין ועצמות ואפ"ה חלקו מבחוץ חייב וממילא אסור ח"ש ה"ה בדם וע' בהשמטות אמה"ח: דם החוו"ד סי' ע' הביא ד' האו"ה בדם היוצא ע"י כבוש בתערובות מים הוא דרבנן דלא חזי להקרבה ואין איסור בדם כ"א בראוי להקרבה ובמנחת חינוך כ' דלמ"ד דם שבשלו עובר עליו גם דם בתערובת מים חייב ולמ"ד דם שבשלו א"ע עליו גם דם בתערובת מים מותר ע"ש ועמ"ש בסמוך: דם אי השיעור בדם בכזית או ברביעית כ' בשו"ת בית יצחק סי' מ"ד דלמ"ד דם שבשלו עובר עובר עליו לדידי' דם ברביעית משא"כ למ"ד דם שבשלו א"ע עליו מוכח דדם שיעורו בכזית ולר' שמעון חייב רק ברביעית ולר' יהודא חייב בכזית ע"ש: דם שבשלו שי' רש"י דרבא פליג אזעירי וס"ל לרבא דם שבשלו עובר עליו ועיין בפלתי סי' ס"ט ובשו"ת כתב סופר סי' ל"ג דרב ס"ל דם שבשלו, חייב וס"ל כר"ל דח"ש מותר מה"ת ולזעירי דס"ל ח"ש אסור ס"ל דם שבשלו א"ע עליו עוד כ' דלר' מאיר דס"ל דם נעשה ונעשה חלב ס"ל דם שבשלו אסור מה"ת אבל לר"י ור"ש דס"ל איברין מתפרקין כו' ס"ל דם שבשלו דרבנן ואביי ס"ל דם שבשלו אסור מה"ת ובהגה"מ בחולין וכ"כ בבגדי ישע ובמקור מים חיים סי' ס"ט דאפילו למ"ד דם שבשלו עובר עליו מ"מ דם עוף שבשלו לכ"ע א"ע עליו ובשו"ת ש"א החדשות אפילו למ"ד דם שבשלו א"ע היינו לחיוב כרת אבל מ"מ לוקין עלי' ע"ש ובס' חוסן ישועות חולין דק"ט כ' דתליא בפלוגתא בברכות ל"ח דרב ושמואל ס"ל דשלקות מברך עלי' בפה"א ועולא משמא דר"י ס"ל דמברך שהכל וקאמר ר"נ דתליא בפלוגתא דר' מאיר ור' יוסי דרב ושמואל ס"ל כר"מ דיוצאין במצה במבושל שלא נימוח ועולא משמי' דר"י כר' יוסי דס"ל כיון דמבשיל לי' נפיק מתורת לחם ע"ש ור' חנינא דס"ל דם שבשלו א"ע עליו ס"ל כר' יוסי וס"ל דבשול מבטל מתורת דם כדס"ל לר"י דלאחר הבישול לאו לחם אקרי ולא ס"ל לחלק כדדחי הש"ס התם אבל רב ושמואל דס"ל שלקות מברך עליהם בפה"א משום דלאחר הבישול נמי במלתי' קאי ה"ה דדם שבשלו עובר עליו ובחוסן ישועות חולין דקי"ב דשמואל ס"ל דם שבשלו אינו אלא מדרבנן ורבא ס"ל דם שבשלו אסור מדאור' וכן ר' אשי ס"ל דם שבשלו מדאוריי' ובערוגת הבושם סי' ק"ג דר' אשי ל"ל דזעירי דדם שבישלו דרבנן ע"ש ובערוגות הבושם פתיחה לה' מליחה דר' שמעון ס"ל דם שבשלו מה"ת ע"ש: דם פלוגתא בסנהדרין דנ"ו אי ב"נ מצוה על דם ובאור חדש פסחים דכ"ב ד"ה דאתקיש דר' נתן ס"ל דב"נ מצווה על דם: דם בזבחים דנ"ו מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה ופירש"י ז"ל בסיף שקיעה והתוס' כ' דקאי אתחילת שקיעה ובעטרת חכמים מס' פסחים דפליגי בזה ת"ק ורבי בספרי הובא בילקוט בהעלותך דת"ק סובר דדם אינו נפסל בתחילת שקיעה ורבי סובר דדם נפסל בתחילת שקיעה וכן תליא בפלוגתא בזבחים דפ"ז דלמ"ד לינה מועלת בראש המזבח אמרינן כפירש"י: דמאי ברפ"ב דערלה תרומה מעשר של דמאי עולה בא' ומאה וברי"ט אלגאזי פ"ד דבכורות הביא ד' ירושלמי דזה רק לר' מאיר דרי מאיר מחמיר בדבריהם כשל תורה ולענין הלכה לא קיי"ל כמתניתין ותרומת מעשר של דמאי בטילה ברוב ע"ש ובתוספתא פ"ה דתרומות פלוגתא דתנאי דלר"א במקומה מדמעת שלא במקומה אינה עדמעת ולר' שמעון לעולם אין מדמעת כ"ע ס"ל דבטיל ברוב רק דפליגי לענין הפרשה אי צריך ור"ש שזורי ס"ל דבין במקומה ובין שלא במקומה אינה מדמעת ורבנן ס"ל אף שלא במקומה הפרשה מיהא בעי ע"ש ושמואל ס"ל כר"ש שזורי: דרשינן טעמא דקרא בנדרי זריזין סי' רל"א דר' יוסף ס"ל כר"ש דדרשינן טעמא דקרא והגאון בעל זכרון יוסף עה"ת פרשת וירא דר' מאיר ס"ל כר"ש דדרשינן טעמא דקרא ובאומר השכחה להגאון ר' ישעי' פיק בכריתות דר' יוחנן ס"ל כר"ש דדרשינן טעמא דקרא ובמנחת חינוך מצוה כ"ג דלוי ס"ל כר"ש דדרשינן טעמא דקרא ובמהר"ם ברבי סוף קדושין דר' יוחנן דדריש טעמא דקרא אף דסתם משנה אלמנה בין עני' ובין עשירה ממשכנין אותה דתליא בפלוגתא דלמ"ד קדושין תופסין בחוי"ל מוכח דדרשינן טעמא דקרא ור' עקיבא לא דריש טעמא דקרא וסתמא דמתני' קדושין דקדושין תופסין בחיי"ל מוכח דדרשינן טעמא דקרא: דרבנן שי' הה"מ פ"א מאשות דבמידי דרבנן לא מוקמינן אחזקת כשרות דלא משוי' להו לאנשי רשיעי ובס' קובץ להרמב"ם דדוקא בעניני אישות דתקיף בהו יצרייהו הוא דלא מוקמינן אחזקה באיסור דרבנן ובמנחת עני דל"ה בגיטין דדוקא בשיעבור אדרבנן יעבור פ"א הוא דלא מוקמינן אחזקה אבל לשיעבור אדרבנן יעבור בכל פעם ופעם בכה"ג גם בדרבנן מוקמינן אחזקה: דרבנן שי' הט"ז ביו"ד סי' קי"ז דדבר שהתורה התירה בפי' אין כח ביד חכמים לאסור ובסדר משנה פ"א ה' ת"ת דלא הוי היתר מפורש אם נוכל לפרש הכתוב באופן שלא יהי' ההיתר מפורש אע"פ שאין זה פי' האמתי ובפמ"ג בפתיחה או"ח נסתפק בדבר הנלמד מי"ג מדות שהתירה התורה בפי' עפ"י י"ג מדות אם יכולין חכמים לאסור ובבית מאיר יו"ד סו' קפ"א דר' אדא ס"ל דאע"פ שיש כח ביד חכמים לאסור ד' המפורש בתורה להיתר מ"מ לא רצו חכמים לאסור בכה"ג ע"ש: דרבנן שי' הרמב"ם פי"ח מסנהדרין דעל כל איסור דרבנן לוקין מכות מרדות ובתבואות שור מס' שבת תמה ממנחות ד"ע דס"ל לאביי דיש איסור דרבנן דאין לוקין מ"מ וכ' דאולי רבינא בשבת ד"מ פליג בזה אאביי ופסק הרמב"ם כרבינא ע"ש שהניח בצ"ע: דרבנן שי' רש"י ברכות מ"ח דבאכל כזית דגן דמחויב בהמ"ז רק דרבנן יכול להוציא אחרים שמחויבים בבהמ"ז מה"ת ותמהו מברכות דכ"א דאמרינן אי