ילקוט הרועים מז

דאקני ולא יוכל לחזור ונ"ל דהמפו' הקשו בכל השטרות דכותב דקנאי ודעתיד אנא למקני מה קמבע"ל אי דאקני משתעבד מטעם דשלב"ל הא קיי"ל המקנה דשב"ל עם דשלב"ל לשי' הפוסקים בחו"מ סי' כ"ט דקנה הכל מטעם מיגו דקנה דבר הבא לעולם קנה נמי הדשלב"ל ועכצ"ל להוכיח כשי' הפוסקים דמקנה דשב"ל עדשלב"ל לא קנה וכמ"ש הסמ"ע בסי' ר"ג לחלק דדוקא במקנה מטבע ומטלטלין בחליפין דגוף הדבר היא בר קנין אמרינן מיגו משא"כ בדשלב"ל דל"ה בר קנין כלל ל"ש מיגו ולפי"ז י"ל דאחר דקיי"ל דאקני משתעבד שוב הוי בר קנין שוב ממילא מהני מכח מיגו ואין יכול לחזור אולם בחי' הרי"מ חו"מ סי' ר"ג כתב דדוקא כשקנין שניהם חל ביחד י"ל מיגו דקנה זה קנה זה משא"כ בדשב"ל עם דשלב"ל דהבא לעולם חל הקנין תיכף והדשלב"ל חל הקנין רק כשבא לעולם דלא עדיף מלר"מ דס"ל אדם מקנה דשלב"ל ואפ"ה חל הקנין רק כשבא לעולם שוב אין באין ביחד ל"א מיגו ע"ש א"כ דל"ש מיגו שפיר יכול לחזור מדאקני וז"נ בעלמא משא"כ בשטר מאוחר דקיי"ל עד דמטי זמני לא גבי כדקיי"ל בחו"מ סי' מ"ג ובע"ז דף י"א ועיין בנוב"י חו"מ מהד"ק סי' י' י"א ושוב באין קנין שניהם ביחד הדשב"ל והדבר שלב"ל שוב מהני מיגו וממילא א"י לחזור מדאקני כמ"ש בחתם סופר חו"מ סי' ק"א במקנה דשב"ל עם דשלב"ל א"נ דמהני א"י לחזור כמו שחל הקנין על הבא לעולם דלא יוכל לחזור ה"ה דחל על הדשלב"ל דלא יוכל לחזור ודוק בזה: דאקני בש"ך חו"מ סי' קט"ו דאקני לא משתעבד לכתובת אשה ובתומים כ' דדוקא לדידן דקיי"ל א"א מקנה דשלב"ל רק דאקני משתעבד משום נעילת דלת ובכתובה דל"ש נע"ד דאקני ל"מ אבל למ"ד אדם מקנה דשלב"ל ה"ה דאקני משתעבד לכתובת אשה: דאי ביבמות דע"ח דאי דהתירא לא כתב קרא ובנצח ישראל חולין דר"ל פליג על ר' יוחנן וס"ל דכ' קרא דאי להתירא ע"ש: דבר שאינו ברשותו הפלתי ביו"ד סי' פ"ד דלר"מ דס"ל אדם מקנה דשלב"ל ה"ה דיכול להקנות דבר שאינו ברשותו: דבר שלב"ל בס' החכמה כתובות דר' יוסי ס"ל כר"מ דאדם מקנה דבר שלב"ל ובתו' ישנים כתובות דמ"ב דר' שמעון ס"ל אדם מקנה דשלב"ל ובפנ"י כתובות דפ"ג דרב כהנא ס"ל אדם מקנה דשלב"ל וע"ש דאפילו למ"ד אדם מקנה דשלב"ל היינו בקנין אבל במחילה איכא למימר דאף בקנין ל"מ דהו"ל קנין דברים ע"ש. דבר שלב"ל בחו"מ סי' ר"ט דבמקנה דבר שב"ל עם דבר שלב"ל ג' דיעות דלחד דיעה מיגו דקנה הדשב"ל ה"ה דקנה הדבר שלב"ל ובס' זית רענן אף להמ"ד דקונה הכל מטעם מיגו אבל רבא ס"ל דל"א מיגו ולא קנה לדידי' הדשלב"ל וע"ש דדוקא כשנקנים שניהם בזמן אחד אמרינן מיגו וקונה הכל אבל אם אין הקנינים בזמן א' ל"א מיגו ועיין בחי' הרי"ם חו"מ סי' ר"ט דלכך במקנה דשב"ל ע"ד שלב"ל דל"א מגו כיון דהדשלב"ל לא קנה כ"א כשבא לעולם אבל אם גם הדבר שישנו בעולם ג"כ אין מקנה לו רק לכשיבוא לעולם שפיר מהני מיגו ובב"ש אחרון כ' דפלוגתא הנ"ל במקנה דשב"ל עדשלב"ל אי מהני תליא בפלוגתא דשמואל ור' אלעזר דשמואל סובר דקונה הכל ור' אלעזר סובר דלא קנה כלל ובשושנת יעקב סי' ר"ט דאף למ"ד דמיגו דחל על הב"ל חל נמי על דשלב"ל וקונה הכל מ"מ לא קנה רק מדרבנן ומה"ת ל"א מיגו ולפי"ז בקנין דרבנן דהו"ל תרי דרבנן ל"א מיגו ע"ש וה"ה המפו' העלו היכא דהוי תרתי לריעותא כגון דשלב"ל וגם לא עבידי דאתי בכה"ג ל"מ לרבנן אבל לר"מ דס"ל דדשלב"ל קונה רק בלא עבידי דאתי ול"ה רק חדא לריעותא מהני ג"כ מיגו בל"ע דאתי עם דבר שב"ל ולהנ"ל י"ל בב"ב דקכ"ז בסוגיא דיכיר דפריך ל"ל קרא דנאמן שהוא בכור תי"ל ומשום מיגו דבידו ליתן לו בתורת מתנה ומשני בדשלב"ל ולר"מ דאמר אדם מקנה דשלב"ל מא"ל בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס והקשו התוס' לישני בנכסים דלא עבידי דאתי ונ"ל הנה הקשיתי דאף לרבנן דא"א מקנה דשלב"ל מ"מ בידו להקנות לי עם דבר שבא לעולם לשי' הפו' הנ"ל דמהני ובעז"ה מצאתי בשעה"מ ה' מכירה ובחת"ס חו"מ סי' ק"א שהעירו בזה אך לרבנן א"ש ונ"מ בנכסים דלא עבידי דאתי דל"מ מיגו אולם לר"מ עדיין ק' די"ל מיגו להקנות עם דבר שב"ל דל"ה רק חדא לריעותא אך י"ל הנה לפמ"ש הסמ"ע בסי' נ"ג לחלק דדוקא במקנה מטלטלין ומטבע בחליפין דהוי תרווייהו בר קנין מהני מיגו משא"כ בדשלב"ל דל"ש קנין כלל לכך ל"מ מיגו והו"ל קני את וחמור ע"ש אך שי' הסוברים דמהני מיגו כ' בס' בית שמואל אחרון סי' ס' דדוקא קאו"ח דל"ה בר קנין כלל לא קנה משא"כ בדשלב"ל דהוי, עכ"פ בר קנין לכשיבוא לעולם שפיר מהני מיגו ע"ש ולפי"ז שפיר משני הש"ס בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס דאז ל"ה בר קנין כלל ושוב הו"ל קאו"ח ול"מ מיגו משא"כ בנכסים דלא עבידי דאתי דהוי עכ"פ בני קנין לכשיבואו לעולם שוב ל"ה קאו"ח ושפיר יש לו מינו להקנות עם דשב"ל ודו"ק. והנה השעה"מ ה' מכירה הביא שי' הפוסקים דא"י להקנות דבר שלב"ל אבל אם אמר לכשיהי' בעולם קנה והק' השעה"מ מיכיר דעדיין בידו ליתן במתנה לכשיהי' בעולם. ונ"ל דהנה בטעם הדבר דאם אמר לכשיהי' בעולם קנה אף דהלא הוא דבר שלב"ל אך דבאמת הקשיתי בכל דשלב"ל דאם הוא בידו ל"ח דבר שלב"ל עיין בקדושין דף ס"ג א"כ לשי' הפוסקים בחו"מ סי' ר"ג דהמקנה דבר שב"ל עם דשלב"ל דחל הקנין גם כן על הדשלב"ל ועיין בחתם סופר חו"מ סי' ק"א ולפ"ז א"כ קץ הוי דשלב"ל בכל מכירה ומתנה הרי הוא בידו להקנות לו עכשיו עם דבר מה שבא לעולם וכיון דהוי בידו תו ל"ח דשלב"ל אך זה טעות דהא דאמרינן בקדושין דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי' היינו במקדש לאחר ל' דהקדושין חלין אחר ל' ואז הוא בר תפיסת קדושין אך דנימא דיהי' דשלב"ל כיון דמקדשה לאחר שלשים ע"ז שפיר קאמרינן כיון דבידו לקדשה עכשיו והוי בידו יכול לקדשה עכשיו שהקדושין יחולו אחר ל' אבל במקנה דשלב"ל דהטעם דלא מהני דאין כאן על מה שיחול הקנין מה מהני המיגו הא מכל מקום אין החסרון מצד המקנה רק חסרון מצד דבר הנקנה שאינו בעולם ועל מה יחול הקנין ומה מועיל מגו הא מכל מקום א"א לחול הקנין על דבר שאין כאן בעולם כלל ועפ"ז שפיר כתבו הפוסקים דאם אמר לכשיהי' בעולם א"כ אינו מקנה רק לכשיהי' הדבר בעולם ואז יחול הקנין וכשחל הקנין יש לו על מה לחול רק דהחסרון מצד המקנה אין יכול להקנות לו לכשיהי' בעולם כיון דא"א לו להקנות עכשיו וכיון דל"ה בידו עכשיו הוי דשלב"ל דלא יכול להקנות לו על אחר זמן ע"ז שוב ק' כנ"ל דהרי שפיר הוי בידו להקנות לו עכשיו אף דל"ה בעולם היינו להקנות לו עם דשב"ל ומבואר בחתם סופר חו"מ סי' ק"א דמועיל הקנין גם עכשיו ונקנה הדשלב"ל תיכף עם הדשב"ל וכיון דבידו להקנות לו שיהי' חל הקנין תיכף שפיר יוכל לחול הקנין לכשיבוא בעולם וזה נכון מאוד בטעם דבריהם ועפ"ז יש לומר דל"ק מיכיר דשם בלא"ה הק' הרי יוכל להקנות לו עם דבר שב"ל ויהי' מהני מטעם מיגו ותירצו דמיירי באמת שאין בידו להקנות לו דבר שב"ל שוב שפיר חשיב דשלב"ל אף שאמר לכשיהי' בעולם: דבר שלב"ל ודבר שא"ב מבואר בשו"ת זית רענן סי' ע"ג חו"מ דדשלב"ל ודשא"ב אין הריעותא דידהו שאין המוכר יכול להקנותם דודאי גבי מקנה ודאי מועיל מטעם ק"ו אם יכול להוציא מתחת ידו ממון גמור דאלים זכותו בו ע"י קנין כ"ש שיכול להוציא מרשותו זכי' וקנין קלישא שיש לו בחפץ אבל לגבי הקונה היא להיפך דדוקא בדבר דאלים קנינו חל הקנין להכניסו לרשותו והא דקיי"ל ט"ה א"מ לקנות בחליפין דוקא אם לגבי קונה ג"כ ל"ה רק ט"ה אבל אם לגבי הקונה הו"ל ממון גמור רק לגבי המקנה הו"ל ט"ה שפיר מהני הקנין עש"ה: