ילקוט הרועים מ

סמכינן אברירה אע"ג שאפשר לתקן. ובשו"ת פורת יוסף סי' דר' גמליאל ב"מ י"א ס"ל דאמרינן יש ברירה ובפסחים פ' האשה דר"ג ס"ל א"ב תרי ר"ג הוי: ברירה בתוס' חגיגה דכ"ה וברשב"א קדושין י"ז דבב' מינים ל"א ברירה ובעטרת חכמים קדושין י"ז דחילוק הזה ל"ש רק בדאורייתא אבל בדרבנן אפילו בב' מינים אמרינן ברירה: בשר בחלב בערוגות הבושם סי' ק"ג יו"ד נסתפק בב"ח כשהי' פוגם בשעת בישול ולאחר הבישול השביח אי אסור אי דמי לכל האיסורים דאסור בסוף השביח א"ד דתליא דוקא בבישול וכ' דלר' אשי דיליף בב"ח מקרא דל"ת כל תועבה ובכה"ג דהי' פגום בשעת בישול דל"ה תועבה בודאי מותר אבל לשאר אמוראים שפיר י"ל דאסור ככל האיסורים ע"ש: בשר בחלב שי' הר"ן דצלי מותר בבב"ח ובפלתי סי' פ"ז כ' דתליא בפלוגתא דתנאי דלמ"ד דס"ל יש אם למקרא ובסנהדרין מביא ראיה מדלא אמרינן בחלב בצירי וש"מ דל"א דרך בישול אסרה תורה שפיר אסור בצלי ובטיגון אבל המ"ד דס"ל יש אם למסורת ס"ל דדרך בישול אסרה תורה ממילא בצלי מותר ולדידן דקיי"ל יש אם למקרא אסור בצלי: בשר בחלב בע"ז דף ע"ד הביא רש"י בשם רבותיו דבב"ח נאסר במשהו ודחה דבריהם ובס' בנין שלמה בע"ז כ' דס"ל לרבותיו דזה הוי רק מדרבנן ורק באכילה אבל בהנאה בטל ותניא בפלוגתא דאביי ורבא דלאביי ל"ה בב"ח במשהו אפילו מדרבנן ולרבא בב"ח במשהו מדרבנן ורב סובר כאביי וגם תליא בפלוגתא דתנאי דלהנהו תנאי דילפי טע"כ ד"ת מבב"ח ס"ל דאפי' מדרבנן ל"ה בב"ח במשהו כאביי אבל לפ"מ דקיי"ל טע"כ לאו דאורייתא רק מדרבנן שפיר י"ל דבב"ח במשהו מדרבנן: בשר בחלב קיי"ל דדוקא בישול אסור ולא כבוש ובאור חדש פסחים כ"ג ר"ל דפליגי בזה אביי ורבא דאביי ס"ל אף כבוש אסור בב"ח ע"ש עוד העלה באו"ח עה"ת דלר' שמעון דבב"ח מותר בהנאה מותר ג"כ שלכ"א דלדידיה א"א לכתוב לשון אכילה דא"כ יאסור בהנאה דר"ש ס"ל כר"א דכ"מ שנאמר ל"י איסור הנאה הוא ע"ש: בשר בחלב הכ"מ פ"א מטומאות מת דהא דאסרה התורה לבשל בב"ח הוא כדי שלא יבוא לאוכלה ובבית אל ח"ב דנ"ז דלר' אשי בחולין קט"ו דאיסור בב"ח מלא תאכל כל תועבה כיון דאסור לבשל ממילא ל"ל כד' הכ"מ משא"כ לרבי ואיסי ולאידך דס"ל דאיסור בב"ח מקרא ס"ל כהכ"מ וכן ר' שמעון ג"כ ס"ל כטעם הכ"מ: בשר בחלב בברוך טעם פ"א מעדל"ת דר' יוחנן ס"ל בירוש' דבשר בחלב חידוש הוא ור' חייא בר יוסף ס"ל דבב"ח לאו חידוש הוא ע"ש ובחולין ק"ח הוא פלוגתא דאביי ורבא דלאביי בב"ח לאו חידוש ובכתב סופר יו"ד סי' נ"ג דלר' אשי דיליף בב"ח מל"ת כל תועבה ממילא לאו חידוש כיון דבכבוש לא עבר אלאו דבישול שפיר מותר בב"ח משא"כ למ"ד דיליף בב"ח מקרא אחרינא ואביי ס"ל כר' אשי דבב"ח אסור מקרא דל"ת כל תועבה ובב"ח לאו חידוש הוא ובערוגות הבושם פתיחה לתערובות אי בב"ח חידוש הוא מה דכבוש שרי' תלי' בפלוגתא דחוזר וניעור עיין אות ח' מזה וע"ש עוד דהך מ"ד דס"נ דכבוש אינו כמבושל ומותר בכל האיסורים ס"ל דבב"ח אסור מקרא דל"ת כל תועבה: בשר בחלב הפמ"ג בפתיחה כוללת דבב"ח מותר חצי שיעור כיון דבב"ח חידוש לא ילפינן מחלב לאסור חצי שיעור ותליא בפלוגתא הנ"ל אי בב"ח חידוש הוא והמפו' כ' דלר' אשי דיליף בב"ח מלא תאכל כ"ת כיון דעשה איסור בבישול וכיון דקיי"ל בכל האיסורים דלאו איסורי אכילה ח"ש מותר וממילא בח"ש דלא נעשה תועבה מותר ע"ש: בשר בחלב דקיי"ל דאינו חייב עד שיתבשל כמאב"ד כתב בפלתי סי' פ"ז דבבישול מתחייב תיכף רק לענין אכילה כ"ז שלא נתבשל כמאב"ד הו"ל שלכ"א ותליא בפלוגתא דתנאי דלמ"ד דילפינן אי' בב"ח מלא תבשל וחייב בשלכ"א ל"צ בב"ח כמאב"ד וכמאן דיליף מלא תאכל כל תועבה וצ"ל כדרך אכילתן צריך להיות כמאכל בן דרוסאי ע"ש: בשר בחלב במראה יחזקאל חולין פס"ה דר' עקיבא ס"ל דבב"ח מותר בהנאה ע"ש וי"ל ראי' לדבריו ממה דיליף ר"ע טע"כ מבב"ח וק' דלמא טע"כ לא גרע מהנאה ולכך בב"ח אסור משא"כ בעלמא כמ"ש הפנ"י פסחים מ"ד ולהנ"ל א"ש: בשר בחלב דרבנן דקיי"ל דמותר בבישול והנאה המהרש"ל ביש"ש חולק ע"ז וס"ל דגם בב"ח דרבנן אסור בבישול והנאה ובבית אל דל"ט כ' דהוא בפלוגתא דר' אחא ברי' דרבא ור' אשי בחולין ד"ק דר' אחא ס"ל דבשבר בחלב דרבנן מותר בבישול והנאה ור' אשי ס"ל דבב"ח דרבנן אסור בבישול והנאה ובמהר"ם ברבי חולין ח"ב דר' יוסף ס"ל בב"ח דרבנן מותר בבישול ור' אשי ס"ל דבב"ח דרבנן אסור בבישול: בשר בחלב באמרי א"ש הוכוח דר' מאיר ס"ל דבב"ח מותר שלכ"א ויליף בב"ח מלא תאכל ולאידך תנא דס"ל דאסור שלכ"א בב"ח מדלא כתיב בי' אכילה כ' המפו' דלר"ש דס"ל בב"ח מותר בהנאה וס"ל כר"א דלא יאכל איה"נ במשמע לדידיה א"א לכתוב אכילה דיהיה אסור בהנאה ממילא ס"ל דבב"ח מותר שלכ"א ותליא בפלוגתא שכתבתי באות ש' אי ר"ש מחייב אשלכ"א בכל האיסורים ובמל"מ פ"ה מיסוה"ת דלאביי דיליף איסור הנאה דבב"ח מק"ו דאיסי בן יהודא א"כ אין לוקין על הנאה דאין עונשין מה"ד ממילא גם בשלא כדרך אכולה אין לוקה בב"ח דגרע שלכ"א מהנאה כדרך הנאתן וז"נ לאיסי בן יהודא אבל לאידך תנאי דילפי בב"ח מקרא ולא מק"ו דאב"י שפיר לוקיץ שלכ"א וכן בהנאה ובמראה יחזקאל חולין קט"ו דר' יוחנן ס"ל כאיסי בן יהודא דיליף לאיסור הנאות בב"ח מק"ו עיין שם ועיין ברי"ט אלגאזי בכורות פ"א דלרבי ור' אשי דילפי לבב"ח מלא תאכל ס"ל דבב"ח מותר שלכ"א: בשר חי שי' הרמב"ם בפ"י ממ"א ובטוש"ע יו"ד ס"ז דאסור לאכול בשר חי בלא מליחה ובבאר יעקב או"ח סי' תצ"ח דבביצה דכ"ה פליגי בזה דת"ק ס"ל דאסור לאכול בשר חי בלא מליחה ור' עקיבא ס"ל דמותר לאכול בשר חי בלא מליחה: בשר תאוה פלוגתא דר' ישמעאל ור"ע בחולין דלר' ישמעאל נאסרו ישראל בבשר תאוה במדבר ולר"ע לא אתסר להו ב"ת במדבר ובחולין ד"ב מוכח מד' התוס' דר' מחיר ס"ל כר' ישמעאל דנאסר להם בשר תאוה אך במראה יחזקאל חולין י"ז כ' דר"מ ס"ל כר"ע ובאו"ח קדושין מ"ב דר' יהושע בן קרחא ס"ל כר' ישמעאל ובאור חדש פ' אחרי דרב דס"ל שחיטת פר כ"ג כשרה בזר ס"ל כר' ישמעאל ושמואל דס"ל דפסול בזה ס"ל כר"ע דבשר תאוה לא אתסר להו ועיין מ"ש באות ע' ובאות ש' ובחי' יעב"ץ בחולין דפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע הוא בפלוגתא דר"ש וחכמים אי שחיטה שא"ר שמי' שחיטה דר"ע ס"ל כר"ש דל"ש שחיטה משו"ה ס"ל דבשר תאוה מותר במדבר ור' ישמעאל ס"ל דששא"ר שמי' שחיטה כר"מ ושפיר ס"ל בשר תאוה נאסר במדבר ע"ש: בשר מן החי אי אסור לב"נ כ' במהר"ם ברבי ח"ב דלר' יוחנן דיליף איסור אמה"ח לב"נ מאכל תאכל ה"ה בשר מה"ח אסור לב"נ אבל לר' לוי דלא יליף מן אכל תאכל ס"ל דבשר מה"ח מותר לב"נ ועיין בראש יוסף חולין ק"ב שהביא ד' הלח"מ דנ' לכאורה דתליא בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"ל שפיר במה"ת אסור לב"נ משא"כ לר' יוחנן דיליף בחולין ק"ב מן ובשר בשדה טרפה וכיון דב"נ אין מוזהר אטריפה מהראוי שיהי' מותר לדידהו בשר מה"ח ותמה על הרמב"ם ז"ל ע"ש ובחתם סופר סי' פ"ג אע"ג דלר' יוחנן דיליף במה"ח מובשר בשדה טריפה ובשר מה"ת מהראוי שיותר לב"נ מ"מ ר' שמעון דס"ל כ"ש למכות ע"כ לא יליף במה"ח מן ובשר בשדה טריפה דא"כ ל"ל קרא לאמה"ח כיון דחייב במשהו בשר ולדידיה בשר מה"ח אסור לב"נ ע"ש: בתר טעמא אזלינן פלוגתא דאביי ורבא בע"ז דרבא אזיל בתר שמא ואביי בתר טעמא ובמקור מ"ח יו"ד סו' ק"ח דרב ס"ל בתר טעמא אזלינן וביד אברהם יו"ד סי' צ"ח דשמואל ור' הונא ס"ל אזלינן בתר טעמא ועיין בשו"ת חת"ס יו"ד סי' פ"ז דרב ס"ל בתר שמא אזלינן ושוב כ' להיפוך יע"ש ובסי' ק"ז מ"ש ג"כ מזה: בתר השתא אזלינן בטוא"ח