ילקוט הרועים לה

ה"ה דלא קנאה באבר מת ע"ש ביאה במקצת דקיי"ל דל"ש ביאה וכ' בספר טו"ט ודעת דמ"מ איסור תורה יש עכ"פ כמו חצי שיעור לר"י ותליא בפלוגתא דר"י ור"ל ע"ש עיין ביבמות ד"ח ובאור חדש עה"ת דרבה בר עולא ס"ל ביאה במקצת שמיה ביאה כעולא אביו ורבה ס"ל ל"ש ביאה כמ"ש התוס' יבמות ד"ח ע"ש: בית השחיטה מרווח רוח בס' מקור חיים סי' י' דרב פליג ע"ז וס"ל דל"א בה"ש מרווח רווח כדאמרינן בחולין ד"ח ובכתב סופר יו"ד סימן ז' כ' אי ס"ל לר"ז בית השחיטה מרווח רווח תלי' בזה דאי ס"ל לר' זירא א בחולין ל"ג אין טריפה לחצי חיות לא ס"ל בה"ש מרווח רווח ולמ"ד דס"ל לר"ז יש טריפה לחצי חיות מוכח דס"ל לר"ז בה"ש מרווח רווח. בכור פלוגתא דר"י ור"ל ביבמות ס"כ הי' לו בנים בהיותו נכרי ונתגייר ר"י אומר אין לו בכור לנחלה דהא הוי לי' בנים ור"ל אמר גר שנתגייר כקטן שנולד דמי' ובפרשת דרכים זוטא כ' דפליגי בזה ר' יהודה ור' נחמיה בב"ר פס"א סימן ו' דר"י ס"ל כר' יוחנן ור' נחמיה ס"ל כר"ל עיין שם. בכורה הנה אי הפקר פטור מבכורה כ' במנחת חינוך מצות י"ח דלר' אלעי דשותפת ישראל פטור מבכורה ה"ה דאפילו הפקר פטור מבכורה אבל לרבנן דפסקינן כוותייהו דאפילו שותפת ישראל חייב בבכורה גם הפקר חייב בבכורה. בכור בבכורות פ"ד עד כמה ישראל חייב לטפל בבכור כו'. ובגמרא מנה"מ אמר ר' כהנא דאמר קרא ובתוי"ט דר' יוסי דס"ל בדקה ג"ח כו' ס"ל דלא דרשינן כלל מקרא אלא דמסברא בעלמא אמרו חכמים שיטפל בו הישראל כדי שתהיה הנתינה דרך גדולה וברי"ט אלגאזי רוצה לומר דלכ"ע דרשינן מקרא ע"ש בכור בד"מ חו"מ סי' רע"ז הביא ד' הגהת אלפסי דבן שהוא ממזר אין לו דין בכור ומסתפק על הבא אחריו אי הוי בכור לנחלה ובמשביר בר פרשת תצא להגאון בעל זכרון יוסף דלרבנן ממזר בכור אין נוטל פי שנים ולר"ש ממזר נוטל פי שנים ולר"ש דנוטל פי שנים אין שייך כלל הס' הנ"ל רק לרבנן ע"ש. בל תאחר בזכחים פ"ב ס"ל לבן עזאי בך חט ולא באשתך חט סד"א הואיל ואין אשתו של אדם מתה כו' בהאי עון דבל תאחר נמי מתה קמ"ל בך חט ולא באשתך חט אבל ר' אליעזר פליג שם אבן עזאי וס"ל דמשום עון בל תאחר נמי אשתו מתה ע"ש. ובפרשת דרכים דרוש ג' דפליגי בזה במדרש בחקותי דר' שמואל בר נחמן ס"ל כבן עזאי ורבנן ס"ל כר"א דלית ליה למעט מיתת אשתו משום בל תאחר לכך מתה רחל ע"ש: בל תאחר הנה בנדבה אי שייך בל תאחר כ' בנדרי זרוזין בתשובותיו השייכים שמה סי' ג' דתליא בפלוגתא דר' מאיר ור' יהודה דלר"מ דס"ל בריש חולין דאף לנדוב אסור ס"ל דאף בנדבה שייך בל תאחר ור' יהודא דס"ל דנדבה מותר ס"ל דבנדבה ליכא בל תאחר. עוד כתב דלמ"ד גול"מ כמ"ד אין עובר בנדבה בבל תאחר ולמ"ד לאו כמ"ד עובר בבל תאחר בנדבה ועיין שם עוד דלר"מ דחייש למיעוטא אין עובר בבל תאחר בנדבה ע"ש: בל תאחר בפני יהושע ר"ה ד"ד אף על גף דס"ל לרבא דברגל אחד עובר בעשה עכ"פ ז"ד לרבנן אבל לר"ש דס"ל דא"ע בבל תאחר עד שיהיו ג' רגלים כסדרן לדידיה ברגל א' אף עשה גרידא ליכא: בל יראה שיטת הר"ן ריש פסחים דמשום הכי עובר בב"י בחמץ שלא יבוא לאוכלה והמפורשים כ' דלב"ש דס"ל חמץ בכותבת א"א לומר דס"ל כן הטעם דאם כן היה די בכזית דחייב כרת ובצל"ח דכ"ט דר' יוסי הגלילי ס"ל כב"ש דחמץ בכותבת ובישי"ע כ' דתליא בפלוגתא אי דרשינן טעמא דקרא עיין אות ד'. בל יראה הנה אי עובר בבל יראה בשל ישראל חבירו בלא קיבל עליו אחריות כ' באור חדש דר' נחמן בר יצחק ס"ל דעובר בב"י בשל ישראל חבירו בפסחים ד"ד ובאו"ח ד"ו דר' אשי ס"ל דאין עובר בב"י בשל ישראל חבירו בלא קבלת אחריות (והנה בקבלת אחריות נחלקו הפוסקים אי עובר בקבלת אחריות פשיעה לבד או דבעינן אחריות גניבה ואבידה ובאו"ח שם כ' דתלי' בפלוגתא דאביי ורבא דלאביי אינו עיבר באחריות פשיעה לבד ורבא ס"ל דבאחריות פשיעה לבר גם כן עובר) ובאו"ח פסחים מ"ו דלר"י דס"ל אב"ח אלא שריפה מוכח דאסור לראות של ישראל חבירו בלא קבלת אחריות ולחכמים דהשבתתו בכ"ד מותר לראות של ישראל חבירו בלא אחריות ופמש"ל באות א' אב"ח א"ש ובאו"ח ד"ב דתליא גם כן בפלוגתא דאביי ורבא דלאביי מותר לראות חמץ דישראל אחר ולרבא אסור לראות של ישראל חבירו גם בלא קבלת אחריות ע"ש: בל יראה הנה אי עובר בב"י בחמץ שאינו ידוע כ' באו"ח ד"א דלר"י דס"ל אב"ח א"ש ול"מ ביטול לחמץ ידוע וע"כ הא דכ' התורה תשביתו היינו בחמץ שאינו ידוע ומוכר דעובר בב"י בחמץ שאינו ידוע מן התורה מה שאין כן לרבנן דס"ל השבתתו בכ"ד. ס"ל דאינו עובר על חמץ שאינו ידוע מה"ת ועמש"ל אות א' אב"ח א"ש ובד"ה ע"א כ' דתליא בפלוגתא דאביי ורבא דלרבא אינו עובר כלל על חמץ שא"י דיליף מלא תשחט אבל לאביי ולאידך תנא דילפי מקרא אחרינא ס"ל דעובר בבל יראה בחמץ שא"י ובישי"ע סימן תל"א כיון דבל יראה חידוש הוא בחמץ דוקא בידוע שהחמץ ברשותו אוקמי רחמנא ברשותו אבל בלא ידע אינו עובר עליו וז"ל לר' יהודה דס"ל חמץ לאח"ז אסור אבל לר"ש דס"ל חמץ לאח"ז מותר והו"ל ברשותו כמ"ש בשו"ת ש"א וכן לריה"ג דסבירא ליה חמץ מותר בהנאה ושפיר עובר אף בחמץ שאינו ידוע ובשו"ת ברכת יוסף דתליא בפלוגתא דאביי ורבא ביאוש שלא מדעת דלרבא דס"ל יאוש שלא מדעת הוי יאוש א"ע על חמץ שאינו ידוע ולאביי דס"ל דלא הוי יאוש עובר מן התורה על חמץ שאינו ידוע ע"ש:. בל יראה התוספות בפסחים כ"ז דבכל שעה ושעה עובר בלאו דבל יראה ובספר אגרא רמא להגאון ר' משולם ז"ל בריש פסחים דזה רק לרבנן דס"ל השבתתו בכ"ד אבל לר"י דס"ל אב"ח אלא שריפה א"ע בבל יראה רק בפעם ראשון ע"ש בל יראה שיטת הרמב"ם וכן שיטת רש"י דעוברים בב"י מחצות והראב"ד חולק ובנוב"י מהד"ק סימן ך' וכן באו"ח פסחים ס"ג דתליא בפלוגתא דר' יהודה ור"ש דלר"י דס"ל חמץ לפני זמנו אסור עוברים בב"י בע"פ מחצות משא"כ לר"ש דס"ל חמץ לפ"ז מותר א"ע בב"י כ"א בפסח ובבית אל ברמב"ם פ"ג דרשב"ל ס"ל דמשש ולמעלה עובר בב"י ור' יוחנן ס"ל דאינו עובר בב"י בע"פ כי אם בפסח ועיין אות ח' דלריה"ג א"ע בב"י בע"פ ובשמן רוקח ריש פסחים דלראב"י דיליף שאור דאכילה משאור דראי' ס"ל דעובר בב"י לר' יהודה בע"פ משא"כ לדידן א"ע בב"י בע"פ: בל יראה אי הוי לאו הניתק לעשה כ' בדו"ח להגאון רע"א דתליא בפלוגתא דר"י ורבנן אי אב"ח אלא שריפה דלר"י שפיר הוה ליה ב"י להנל"ע משא"כ לרבנן דהשבתתו בכ"ד ל"ה ב"י להנל"ט ועיין באות א' אב"ח אלא שריפה ובשו"ת הר הכרמל דרבנן גם כן מודו דצריך שריפה שיהיה לנתק הלאו מה שאין כן כשאין בא לנתק הלאו דב"י אז השבתתו בכ"ד ובמגיה במל"מ ובאו"ח כ' דלשיטת רש"י דתשביתו הוא ביטול ל"ה ב"י להנל"ע דלאחז"א אין יכול לבטל ועמש"ל מענין זה וגם כן תליא בפלוגתא דר"י ורבנן ובאידך ובנוב"י מהדו"ת כ' דלר"י דס"ל חמץ לפ"ז אסור ועוברים בב"י מחצות הוי ב"י להנל"ע מה שאין כן לר"ש דא"ע כ"א בפסח שוב הוי לי' לאו שקדמו עשה ועמ"ש באות שלפ"ז ובאות ל' לאו שקדמו עשה ובאו"ח ד"ו כ' דלאביי ל"ה ב"י ניתק לעשה ולרבא הוה ליה ב"י להנל"ע ובטעם המלך הלכות חמץ דלב"ש וריה"ג דס"ל חמץ בכותבת אבל בעשה דתשביתו די בכזית ל"ה ב"י לאו הנל"ע דהוי ליה לאו שקדמו עשה ואני אמרתי דלפמ"ש הש"א בטעם הסוברים דב"י ל"ה להנל"ע והיינו דהלאו כולל יותר מהעשה לענין נשים דפטורין ממ"ע שהז"ג ועוברים בלאו דב"י. אולם באמת לפמ"ש בסדר המשנה דהיכא דלפעמים העשה כולל יותר מהלאו שפיר הו"ל נל"ע ולפ"ז לב"ש וריה"ג דעוברים בעשה בכזית וב"י א"ע בכזית שוב העשה כולל יותר מהלאו ושפיר הו"ל העשה כולל יותר מהלאו וכן לפ"מ דקיי"ל