ילקוט הרועים לג

מותר אנוס היא. אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד ובירו' פ"ב דיומא פליגי בזה דלרשב"ל אף למלכי ב"ד אין ישיבה בעזרה וכ' בשלום ירושלים דרשב"ל סובר דהוא אי' תורה ע"כ אף למב"ד אין ישיבה ולאידך ל"ה רק דרבנן ובתוס' יומא דכ"ה דלכך מותר לישב ולאכול קדשים דבקדשים כתיב למשחה כדרך שהמלכים אוכלין והיינו מיושב וק"ל מפסחים דפ"ו כשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו כו' אצל חבורתו ואוכל נראה דמותר בעמידה ובפסח פירש"י שם דבעי למשחה: איסורין בקול אריה סי' ע"ז דר"ל ס"ל דכל איסורין הו"ל איסור חפצא ור' יוחנן ס"ל דהוי רק אי' גברא ובזה פליגי אי ח"ש אסור מה"ת: אין מבטלין איסור לכתחיל' בחי' אנשי שם הק' להרמב"ם דפוסק בעוף בחלב דמותר לבטל דהא בפ"ק דביצה מבואר דאפי' במוקצה דרבנן אין מבטלין רק משום דמקלי קלי לאיסורא ותי' דהתם לר' אשי ולא קי"ל כוותי' ובשמן רוקח כ' דכוונתו דלר' אשי דס"ל דדשיל"מ בדרבנן ג"כ ל"ב ע"כ דגם בדרבנן א"מ דדשיל"מ הוא כיון דיוכל לאכול בהיתר וכשאכלו ע"י ביטול הו"ל כמבטל לכתחילה וע"כ לר"א בעינן מקלו קלי כו' משא"כ למ"ד בדרבנן דשיל"מ בטיל ה"ה דבדרבנן מבטלין אפי' בלא קלי לאי'. ועפי"ז ישבתי קו' הפנ"י דלהר"ן דדשיל"מ מטעם מב"מ א"כ אמאי בס' יו"ט הו"ל דשיל"מ ולהנ"ל י"ל הא דנאיד הר"ן מטעמי דרש"י דאזיל לשיטתו בפ"ב דע"ז דהיכא דאין כוונתו לבטל מותר לבטל לכתחילה וז"נ בביטול משא"כ בס' יו"ט ס' חול דג"כ הו"ל כעושה ס' בידים כיון דיוכל לאכול בהיתר וכמ"ש הפמ"ג סי' ק"י דהו"ל כמבטל אי' לכתחילה והכא שפיר כוונתו על האיסור לבד וא"ש קו' המפו' להר"ן דביבש ביבש דמב"מ בטיל אמאי דשיל"מ ל"ב ולפי"ז י"ל לפימש"ל דבאין כוונתו לבטל דמותר לבטל דוקא א"נ דא"מ לכתחילה מדרבנן משא"כ א"נ דהוא מה"ת גם בא"מ לבטל אסור ולפי"ז ביבש ביבש דכ' הנוב"י דמה"ת אין מבטלין שוב מודה הר"ן לס' רש"י והנה הא דבדרבנן מבטלין לכתחילה ג"כ י"ל כיון דהאיסור דא"מ לכתחילה רק מדרבנן ע"כ ל"ג בדרבנן משא"כ א"נ דמה"ת א"מ לכתחילה אז כל דתיקון רבנן כו' ולפי"ז א"ש קושית התוס' ביצה ד' בעגיל דהוי תרומה דרבנן יוסיף עליו ויבטל ולפ"ז א"ש לפימ"ש באב"מ דבתרומה דמצוה על שמירתה א"מ אי' מה"ת. ובבית יצחק אע"ז סימן צ"ט דלר"מ ור"ט דחיישי למיעוטא א"מ אי' לכתחילה מה"ת: אי לחלק. בש"מ בשם ריטב"א דע"כ ל"פ ר' יאשי' ור' יונתן אלא בשוא"ת כגון לא תחרוש אבל בקו"ע שאומר לעשות לפלוני ולפלוני כו"כ מודה ר"י דצריך ליתן לשניהם ובח"ס חולין דע"ה דבקו"ע נחתינא דרגא וס"ל לר' יונתן בהא כר' יאשי' בשוא"ת דהיינו שצריך ליתן לשניהם אבל לא בב"א אלא בזאח"ז והכ"נ בדם הפר ודם השעיר צריך ליתן משניהם בזאח"ז משא"כ לר"י דבשוא"ת נמי קאי אשניהם בזאח"ז וא"כ בקו"ע מעלינן דרגא ומערבין לקרנות. ואיסי בן יהודא ס"ל כר' יונתן דע"ח: אין עדל"ת שבמקדש. כ' בהפלאה פסחים דנ"ט היכא דאין הל"ת בא אלא אחר קיום העשה אז העשה שבאה קודם אין לדחותה מפני הל"ת שיביא אח"כ כדקיי"ל סוכה דכ"ה לענין עוסק במצוה אין הולכין בממון אחר רוב. בבית יצחק אע"ז ס"ד דרב ס"ל מצמצם חייב בנזקין כרבינא סנהדרין ע"ז ושי"ל דילפינן ממון ונפשות מקו"ח דהולכין אחר רוב ושמואל סובר מצמצם פטור בנזקין ול"ל בקו"ח דהולכין אחה"ר דמצמצם יוכיח ולפי"ז י"ל דמה"ת אין הולכין בממון אחה"ר ולדידן דפסקינן כרבינא דמצמצם חייב י"ל דרק מדרבנן א"ה בממון אחה"ר ורב יהודה ס"ל מצמצם חייב וא"ה אחה"ר רק מדרבנן ובב"י ובשם ארי' העלו בקונטרס רו"ס כשיש ע"א עם הרוב לכ"ע הולכין אחה"ר וכן כשיש רוב עם בו"ש: אפשר לצמצם בברית שלום פ' בא דר' אשי ס"ל כריוה"ג דבידי שמים אפשר לצמצם: אין אומרים לאדם עמוד וחטא בשביל שיזכה חברך. ובתוס' שבת ד"ד דבלא פשע אומרים עמוד וחטא כו' ובמחנה ראובן פסחים נ"ט דז"ד לפטור מקרבן וחיוב חטאת משא"כ בכרת אמרינן חטא שיזכה חברך לפטור מכרת אף בפשע ובזכרון שמואל פ' השולח כ' דמ"מ בדעבד שחטא שיזכה חבירו ל"ע איסור וכעין שכ' הנוב"י לפנין אין עדל"ת ועשה: אין עמה"ד בשמן רוקח ביצה דאף דפליגי אביי ורבא אי עונשין מה"ד על גילוי מלתא מ"מ בכה"ג כ"ע מודים כשיש עשה בלא הקו"ח עונשין מה"ד ובשי' הה"מ דהיכא דיש עשה בלא הקו"ח עימה"ד כ' הצל"ח פסחים דמ"א דז"ד לת"ק אבל רבי ל"ל סברא זו: איסור הנאה דשיטת הפוסקים דאין לו בעלים. כ' במשיב נפש פסחים כ"ט די"ל דתליא בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"י אה"נ א"ל בעלים ולר"ל י"ל בעלים: איסור במשיב נפש פסחים דמ"ב די"ל דר' נחמן ורב יהודה פליגי בפלוגתא דר"י ור"ל סופג"ה דר'"נ סבירא ליה כר"ל דהחיוב בהנאות מעיו ור"י ס"ל כר"י דהחיוב בהנאות גרונו: בדק הבית בלב ארי' חולין דקל"ה דמקדיש בה"ב חוץ מגיזיתא אי אמרינן פשטה קדושה בכולה תלי' בזה דלהנך תנאים דס"ל בקדשי מזבח אף אם הקדיש אבר שאין הנשמה תלוי' בו אפ"ה פשטה קדושה בכולה שפיר י"ל אף בקדשי בה"ב ואין חילוק בין קדושת הגוף לקדושת דמים אבל לר"מ ור"י דס"ל דאף בקדשי מזבח לא פשטה קדושה בכולה רק בהקדיש אבר שהנשמ' תלוי' י"ל דוקא קדושת הגוף למזבח אבל בקדושת דמים אף שהקדיש אבר שהנשמה תלוי' בו לא פשטה קדושה בכולה. בדיקה וביטול שי' הר"ן ריש פסחים דיש לבדיק' וביעור עיקר מה"ת ושי' ש"פ דאין לבדיקה עיקר מה"ת ובאור חדש פסחים ד"ג דלר"י דס"ל אב"ח אלא שריפה ס"ל דיש לבדיקה וביעור עיקר מה"ת כהר"ן משא"כ לחכמים דס"ל השבתה בכ"ד אין לבדיקה וביעור עיקר מה"ת ובדף ד' כ' דר' נחמן בר יצחק ס"ל דאין לבדיקה עיקר מה"ת בהרת המל"מ פ"י מטמאת צרעת ה"ה דלר' אשי שבת דקל"ב נראה דס"ל דאין עשה בקוצץ בהרתו ורבא ס"ל דיש איסור עשה בקוצץ בהרתו ועיין בס' שמירות הלשון בהסכמת הגאון ר' בצלאל שהאריך בזה: בהמה בחיי' לאיברים עומדת בברוך טעם פ"א בשער התערובות דמד' רש"י קדושין ע"ז נשמע מדפטר ר"ש באוכל נבילה ביוה"כ שסובר ר' שמעון בהמה בחיים לאיברים עומדת וכן סובר ר' אלעזר כנו ובשו"ת ברית אברהם יו"ד דתלי' בפלוגתא דלר' שמעון דס"ל כל העומד לזרוק כזרוק דמיא ס"ל לאברים עומדת משא"כ לרבנן דלא ס"ל כל העומד ס"ל לאו לא"ע ובמעין החכמה תרי"ג מצות הוכיח דריה"ג ס"ל לאיברים עומדת ובחי' ר' עקיבא איגור ביו"ד סי' כ"ז דר' מאיר ס"ל לאיברים עומד א די"ל דג' מחלוקת בדבר הגם דפליגי בחו שוב בעוף חי לאיברים עומדת מ"מ י"ל דהמ"ד דס"ל לאו לאיברים עומדת בכ"ז י"ל דמודה בעוף דלאיברים עומדת עפ"ד הפלתי בסי' ס"ב דהכונה דלא"ע היא דלולא דאסרה התורה אמה"ח היתה עומדת לנתחה כרצונו רק דהתורה אסרה משום אמה"ח ממילא חל האיסור אמה"ח על כל הבהמה אולם המ"ד דס"ל לאו לאיברים עומדת י"ל דס"ל כמ"ש הברית אברהם ביו"ד כיון דיש איסור עשה דאינו זבוח א"כ גם לולי איסור אמה"ח אינ' עומדת לנתח' וע' אות ו' וזבחת ע"ש וז"נ בבהמה אבל בעוף דנסתפק הפמ"ג דאין עשה דוזבחת לעוף שפיר י"ל לא"ע וע' אות ו' מ"ש בזה ובשי' רש"י ז"ל בחולין דאפי' מ"ד דלאו לאיברים עומדת מ"מ לחתיכות בשר עומדת כ' בלב ארי' דק"ב דתלי' בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"ל א"נ דלאו לא"ע ה"ה דלאו לחתיכת בשר עומדת אבל לר"י אליבא דרבי דס"ל לאו לאיברים עומדת מודה דלחתיכת כשר עומדת ע"ש. בורר הנה בבורר לאלתר לאכילה שי' הרב"י בסי' שי"ט דשיעור לאלתר היינו שיעור מה שמיסב על השלחן באות' סעודה בלבד אבל המרדכי כ' דל"ה לאלתר רק להתחיל לאכול מיד אחר ברירתו אבל לאכול אחר שעה הוי כבורר לאוצר ובזרע יעקב דע"ד בשבת דבזה פליגי ר' יוחנן ור'