ילקוט הרועים כו

בישראל אלא בבהמ' טהור' ולא בחי' ועוף. מח' במהרש"א חולין ל"ג בתירוצו על קו' התוס' דלמ"ד דאמרינן מא"מ דישראל שרי ולנכרי אסור ס"ל דלר' מאיר אינו נוהג אבמה"ח לב"נ אלא בבהמה טהורה לבד אבל בחי' ועוף דלישראל שרי ה"ה לב"נ ותלי' בפלוגתא דמא"מ באות מ' אין מבטלין איסור לכתחילה הראב"ד והרמב"ם מחולקים דהראב"ד ס"ל דמה"ת אין לבטל איסור לכתחילה ושיטת הרמב"ם דהוא רק רבנן ובישוע"י ה' תערובת דר' שמעון ס"ל דמה"ת אין מבטלין איסור לכתחילה ובפרדס דוד כ' דתליא בפלוגתא דרבא יוחנן בקדושין נ"ז דר"י דלא משני כדרבא ס"ל דמותר מה"ת לבטל אישור לכתחילה ורבא ס"ל דמה"ת אסור לבטל לכתחילה ובברוך טעם כ' באין כוונתו לבטל דקיי"ל דמותר בטל לכתחילה תליא בפלוגתא דר' יהודא ור' שמעון בדבר אין מתכוין דלר"י דס"ל דשא"מ אסור וכן רב דס"ל כר"י אסור לבטל אף במקום שאין כוונתו לבטל משא"כ לר"ש ואביי דס"ל כר"ש מותר לבטל בכה"ג שאין כוונתו לבטל ובשו"ת שמן רוקח כ' דאי מה"ת אסור לבטל לכתחילה אז אף באין כוונתו בטל אסור לבטל לכתחילה ואי האיסור רק מדרבנן מותר שאין כוונתו לבטל ובעטרת חכמים באו"ח העלה אע"ג דמותר לבטל מה"ת לכתחילה מ"מ דבר שצריך ביעור מן העולם כגון חמץ וע"ז אסור לבטל מ"הת ובישועת יעקב סימן תמ"ז אף א"ל כשיטת הפוסקים דבאין כוונתו לבטל גם כן אסור לבטל מ"מ בעושה מעשה להיפוך שנראה שאין רוצה בהאיסור בזה לכ"ע מותר לבטל לכתחילה וכנוב"י מהדו"ק ביו"ד כ' דביבש ביבש לכ"ע אסור לבטל לכתחילה מה"ת ע"ש. ונ"ל ראיה לדבריו מפסחים ל"ח בחולין הוא דנפיק דאי מטמי יש לה היתר אבל חלה דאי מטמי ל"ל היתר וכ' התוס' דהסוגיא קאי למ"ד מחיצה לקלוט דאוריי' וא"נ דמה"ת מותר לבטל אם כן גם חלה יש לה היתר ע"י ביטול מה"ת וע"כ דביבש אסור מה"ת לבטל (ובאמת בסוגיא זו הקשיתי לפ"מ שנסתפק המל"מ בפ"ה מיסוה"ת אי יוצאין במצה שלכ"א וא"נ דיוצאין אם כן הא דכתיב בכל מושבותיכם תאכלו מצות היינו אפי' שלכ"א כיון דיוצאין בו מה"ת וממילא אם ראוי בכל מושבותיכם לאכול שלכ"א גם כן מקרי נאכל בכל מושבותיכם כיון דיוצאין כן המצוה בשלכ"א וע"ז נאמר בכל מושבותיכם תאכל מצה א"כ אמאי חלה אין נאכל בכל מושבותיכם כיון דמה"ת מותר שלכ"א בכל איסור שפיר הוי נאכל בכל מושבותיכם ולשי' התוס' שם בתי' הב' כיון דמחיצה לקלוט מדרבנן ל"ח נאכל בכל מושבותיכם א"ש גם כן כיון דמדרבנן שלכ"א אסור. ועפ"ז א"ש קו' השו"ת זכרון יצחק דמה קאמר דיש לה היתר בכל מושבותיכם ע"י טומאה לשי' רש"י דפחות מכביצה אין מקבל טומאה אם כן בכזית שיוצא ידי מצה ל"ה נאכל בכל מושבותיכם ע"י טומאה דאין מקבל טומאה כלל. ולפ"ז א"ש דממ"נ מה"ת הוי נאכל בכל מושבותיכם על ידי שלכ"א ורק מדרבנן ומדרבנן שוב מקבל טומאה אף בכ"ש ובשלכ"א מותר ממ"נ כנטמא ובאמת נסתר מכאן ד' שו"ת הרי"מ בענין חדש שהעלה לענין מצה הראוי לז' כיון דאם לא יהי' ראוי לז' לא יכול להתקיים המצוה וקיום המצוה תלי' במה שיהיה מותר כל ז' אמרינן עדל"ת ואמרינן שמותר כל ז' בכדי שעי"ז יוכל לקיים המצות ע"ש. ולפ"ז ק' הכא ג"כ נימא דיהיה מותר לאכול בכל מושבותיכם כדי שעי"ז יוכל לקיים המצות וקיום המצוה תלוי במה שנאכל בכל מושבותיכם נימא עדל"ת ויהיה יוצא במצה זו ול"ל דאפשר לקיי"ש ל"א עדל"ת ז"א דהש"ס לא חילק כלל ואף באין לו מצה אחר משמע דאין יוצא במצה של מע"ש ועוד דא"כ ל"ה מקשים התוס' דל"ו ע"ב ד"ה וריה"ג תי"ל דמע"ש אין נאכל בכל מושבותיכם ולפי"ז הרי נ"מ) באין לו מצה אחר וע"כ דליתא לדבריו) ובחוות דעת ובישוע"י העלו דבאיסור הנאה אסור לבטל לכתחילה מה"ת ובספר עיני ישראל דתליא בפלוגתא דחזקי' ור"א דלר"א דס"ל כ"מ שנאמר ל"י איסה"נ משמע מותר לבטל לכתחילה מה"ת איסור משא"כ לחזקיה היכא דכתיב לא יאכל בצירי אסור לבטל לכתחילה ובאור חדש קדושין דנ"ה דרבא דס"ל מין במינו במשהו אסור לבטל לכתחילה מה"ת ורבנן דס"ל מב"מ בטל ס"ל דמותר לבטל מה"ת ובשו"ת הרי"מ דצ"ז בחולין דהא דאסור לבטל מה"ת איסור לכתחילה הטעם דהוה ליה כעושה סחורה בדברים האסורים דאסור לכמה פוסקים מה"ת ועיין אות ס' בענין זה פלוגתא דתנאי ואמוראי מזה ולפ"ז באמה"ח ובחלב דמותר בהו סחורה וכן דם עי' בנוב"י מהדו"ת יו"ד סימן י"ב יהיה מותר מה"ת לבטל לכתחילה ובצרור החיים כ' דר"ש דס"ל כ"ש למכות דהוא ס"ל דאסור לבטל מה"ת יע"ש דלמ"ד מעשי שבת דאוריית' ר' מאיר מותר לבטל מה"ת ולחזקיה דס"ל מעשי שבת דרבנן ס"ל דמה"ת אין מבטלין וכ' דהפלוגתא אי מה"ת מותר לבטל לכתחלה תלי' אי אמרינן נהפך איסור להיות היתר ובאור חדש נ"ז דר"מ ע"כ ס"ל דמה"ת מותר לבטל לכתחלה ובשו"ת יהודה יעלה דפלוגתא הנ"ל תליא אי איסורים הם איסור גברא מותר לבטל לכתחילה מה שאין כן למ"ד דהוי איסור חפצא ומחלק במידי דתלוי בזמן לכ"ע הוי רק איסור גברא ובאיסור הנאה לכ"ע הו"ל איסור חפצא ע"ש. להנ"ל דבאיסור הנאה לכ"ע אין מבטלין איסור לכתחילה מה"ת נ"ל בפסחים דכ"א ע"ב מנין לחמץ שאסור בהנאה שנאמר לא יאכל בצירי ורש"י פירש שלא יהיה היתר המביא לידי אכילה אבל להנ"ל א"ש בפשיטות דבכל איסורים משכח"ל שהאיסור מתאכיל והיינו ע"י ביטול כרוב אבל בחמץ דכתיב לא יאכל היינו שהמאכל לא יתאכיל בשום פנים לעולם ומוכח דאסור בהנאה ושפיר לא משכח"ל שהמאכל יהיה נאכל ושפיר כתיב כאן בשינוי לשון לא יאכל להורות דאין מציאות שיתאכל המאכל ההוא ודוק: אין אונאה לקרקעות שי' התו' הא דא"ר נחמן בהמקבל זבן מאתן ושוה מאה אין אונאה לקרקעות ל"ד מאתן אלא פחות דפלגא יש אונאה כמו ר' יוחנן בירושלמי ושי' הרי"ף והרמב"ם דר' נחמן פליג על ר' יוחנן וס"ל לעולם אין אונאה לקרקעות ועיין במהר"מ ברבי כתובות צ"ח באריכות טעם פלוגתתן וכן ר' חסדא ורבה בר"ה ס"ל כר"ל דאין אונאה לקרקעות לעולם ע"ש: אין הולכין בממון אחר רוב. בפני יהושע כתובות פ"א דמ"ד ברי ושמא ברי עדיף ס"ל הולכין בממון אחר רוב ועיין באות ב' דין ברי ושמא ואנכי הסברתי דבריו עפ"מ דאמרינן רפ"ב דכתובות כיון דרוב נשים בתולות נשאת כברי ושמא דמי וכ' הפנ"י שם דכן הוא האמת אף למסקנא ולפי"ז כיון דרוב משוי טענת חבירו שמא הוי בו"ש דכרי עדיף ובספר מנחת עני הוכיח דר' יוסף ס"ל דהולכין בממון אחר הרוב ובמקנה קדושין ד"ד ד"ה לא נצרכא דמר בר ר"א ס"ל דהולכין בממון אחר רוב כרב ובמנחת עני כתובות כ"ט דר' פפא ס"ל אין הולכין בממון אח"ר ובכתובות ל"ב הוכיח דעולא גם כן ס"ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר רוב ובמהר"ם ברבי בכתובות דרבה ס"ל כרב דהולכין בממון אחר רוב ור' יוחנן ס"ל כשמואל דאין הולכין בממון אח"ר והתוס' בב"ק הקשו לשמואל ניליף מק"ו דדיני נפשות דאזלינן בתר רוב בממון ג"כ ובמנחת אהרן סנהדרין כ' דשמואל ס"ל דילפינן רובא דליתא קמן בד"נ מהללמ"ס ואין דנין ק"ו מהלכה ועמש"ל בענין אין דנין ק"ו מהלכה והנה המפורשים העלו דפלוגתא דרב ושמואל תלי' בס' הש"מ ב"מ ד"ז דרוב אינו ודאי רק ספק כך בממון ל"א בתר רוב אבל רב ס"ל דרוב הוא מטעם ודאי מהני גם בממון וכ"כ הפלתי בסי' ס"ג דפלוגתא דרו"ש אי הולכין בפ"נ אחר הרוב ג"כ תלי' בזה ועי' באות ר' פלוגתא דתנאי ואמוראי בזה ובנדרי זרוזין דס"ב דרבי ס"ל הולכין בממון אח"ר ור' יוסי ס"ל אין הולכין בממון אח"ר ובשו"ת עטרת צבי להגאון ר"צ מהאלברשטאט דר' יהושע ס"ל הולכין בממון אחר רוב ובהפלאה כתובות דט"ו העלה דברוב שכבר הוחזק מהני גם לממון ובנחלת יעקב להגאון מליסא מחלק דברוב שאין חזקה מנגדתו הוי כודאי ומהני גם בממון רוב שכבר הוחזק אבל רוב שחזקה מנגדתו אף דעדיף מחזקה מ"מ תו ל"ה ודאי ול"מ רוב שכבר הוחזק לממון ובחוסן ישועות