ילקוט הרועים קנו

תקל"מ ובבית אל דמ"ב דיני תנאי דדוקא לר' מאיר דס"ל בתחילת דבריו אדם נתפס ס"ל דצריך תקל"מ משא"כ לדידן דקיי"ל בגמר דבריו אדם נתפס ל"צ תקל"מ אבל לרבא גם רבנן ס"ל דבעיין תקל"מ ושי' הרמב"ם דבאמירה ל"צ תקל"מ כתב דז"ד לדידן אבל לר' מאיר גם באמירה צ"ל תקל"מ ע"ש: תנאי בשעה"מ הלכות אישות כתב בדין תנאי שא"א לקיים ע"י שליח דל"מ דדוקא לר' ארא ולר' יוחנן דס"ל דל"מ תנאי ומעשה בדבר אחד ה"ה דל"מ תנאי שא"א לקיים ע"י שליח אבל לרבא ור' אשי דת"ל דמהני תנאי ומעשה בדבר א' ה"ה דמהני תנאי שא"א לקיים ע"י שלית ובשו"ת חסד לאברהם הוכיח דלר"ל דס"ל ל"א דיבור ומבטל דיבור ס"ל דמהני תנאי אע"ג שא"א לקיים ע"י שליח דאל"כ האיך מהני תנאי בנדר הא א"א לקיים עי"ש ול"ל כיון דדיבור הוא א"ד ומבטל דיבור כיון דלר"ל ל"א דיבור ומבטל דיבור: תנהי במקנה קדושין ד"כ דר"א ס"ל דמתנה עמש"כ בתורה אפי' בממון ל"מ תנאי מדאורייתא כר' מאיר ע"ש: תנאי שא"א לקיים ע"י שליח בכ"מ פ"ו מה' אישות דסובר הרמב"ם דהסוגי' דכתובות דסובר דבעינן אפשר לקיים ע"י שליח הוא רק למ"ד המקדש ע"ת ובעל א"צ גט אבל לדידן דקיי"ל צריכה גט בלא"ה ניחא וא"צ כלל בכ"מ תנאי שאפשר לקיים עי"ש: תענית בישוע"י או"ח סי' רמ"ב אי מותר לעסוק בתורה ותפלה בשבת בתענית עד אחר חצות תליא בפלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע בפ"ב דביצה דלר"א דביו"ט יוכל להיות כולו לד' רק בשבת צ"ל לכם ואם עוסק בתורה ותפלה עד אחר חצות בתענית ל"ל בה אבל לר"י דצריך להיות חציו לכם ה"נ בשבת צריך להיות חציו לכם ואסור להתענות עד אחר חצות וכן הא דמר ברי' דרבינא דיתיב בתעניתא משום שהתענית עונג לו ג"כ תליא בפלוגתא הנ"ל: תרומה ביומא דפ"א בתוס' ישנים הק' דהכא משמע כשהקיאן ביטלן ול"ח למיכל עוד ובגה"נ אמרינן אכל חצי זית והקיאו וחזר ובלעו חייב ותירץ הר"ח דמיירי בתרומה שנתחללה באכילת הראשון ונפקא לי' מתורת תרומה ובברוך טעם העלה עפי"ז בפ"ד מעדל"ת דבתרומה ל"ה איסור כלל בהנאות מעיו אף למ"ד דבכל האיסורים החיוב בהנאות מעיו מ"מ בהנאות גרונו נתחללה ע"ש. ועפי"ז נ"ל בפסחים דל"ה ע"א בפירש"י והכהנים בחלה ובתרומה ופירש"י אבל ישראל בתרומה לא דמי שאיסורו משום ב"ת חמץ ותמהו ע"ז דלמה ל"ק רש"י הטעם משום מצהב"ע וא"י אף לרבנן דר"ש דס"ל אחע"א ונ"ל הנה בנוב"י מהדו"ת בסופו העלה דבמצה של טבל ל"ש מצהב"ע בדיעבד דע"כ ל"א מצהב"ע רק היכא שיתוקן האיסור אבל הכא אפילו א"נ דלא יצא מכל מקום כבר עבר על האיסור ולא יתוקן כלל האיסור אף א"נ דל"י לכך שפיר יוצא ול"ה מצהב"ע ע"ש אולם נ"ל להעיר דמ"מ חשיב יתוקן האיסור דכיון דקיי"ל בכל האיסורים החיוב בהנאות גרונו ולא בהנאות מעיו אולם במצות מצה העלו הפוסקים דעיקר החיוב רק בהנאות מעיו ומה"ט בלע מצה יצא ע"כ ולפי"ז אמינא אע"ג דבעלמא האיסור רק בהנאות גרונו מ"מ כשאוכל מצה של טבל עובר ג"כ בהנאות מעיו דמיגו דהוי הנאה לגבי המצוה חשיב נמי הנאות מעיו אכילה לגבי איסור מטעם אחשבי' כמ"ש הפוסקים לענין שלכ"א אע"ג דל"ה איסור מכל מקום כשיוצא בזה המצוה אמרינן מדהוי אכילה לגבי המצוה חשיב נמי אכילה לגבי האיסור והה"ד הכא ולפי"ז דגם הנאות מעיו אסור כאן א"נ דיצא המצוה אבל א"נ דהו"ל מצהב"ע ולא יצא שוב לא עשה איסור כלל בהנאות מעיו א"כ שפיר יתוקן האיסור דאם לא יצא לא עשה איסור כלל בהנאות מעיו ולפי"ז שפיר הוי טבל מצהב"ע וז"נ בטבל אבל בתרומה דנתחללה בהנאות גרונו ונפקע מני' שם תרומה א"כ א"א להיות איסור על הנאות מעיו כיון דנתחללה לגמרי אם כן שוב לא יתוקן האיסור כלל שוב ל"ה מצהב"ע ומיושב קו' האו"ח דלכך ל"כ רש"י בתרומה דהו"ל מצהב"ע כמו טבל דיש חילוק גדול ודו"ק: תפלה בפרדס דוד פ' דברים כתב אי תפילה דאורייתא תליא בזה דא"נ מצות צריכות כוונה ולעבדו בכל לבבכם קאי על הכוונה ממילא תפילה הוי רק מדרבנן משא"כ למ"ד מצות אצ"כ לדידי' תפילה מה"ת ובפרשת ואתחנן כתב דלכ"ע תפילה מה"ת רק דמה"ת א"צ להוציא בשפתיו ודי בהרהור ובשמן רוקח ברכות דכ"א דלרבינא תפילה היא מדאורייתא ולר"ת תפלה היא רק מדרבנן והרמב"ם פסק כרבינא ובפר"ח או"ח סי' פ"ט דפלוגתא בירושלמי בפ"ק דשבת דמפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה דאיכא מ"ד דק"ש דאו' ותפלה דרבנן ואיכא מ"ד משום דק"ש זמנה קבוע משא"כ תפלה זה המ"ד ס"ל תפלה דאורייתא: תפילת הביננו בברכות דכ"ט אמר ר"נ אמר שמואל כל השנה מתפלל הביננו חוץ ממוצאי שכת ומוצאי יו"ט ובחי' הרשב"א דלר' ביבי בר אביי דאמר חוץ מימות הגשמים ס"ל דגם מוצאי שבת ויו"ט מתפלל הביננו כאתקפתא דמר זוטרא: תפלת מנחה בס' צלותא בברכות די"א דב"ש ס"ל כר"י דתפלת המנחה עד פלג מנחה: תפלה במג"א או"ח סי' ע"ו במים שותתין על ברכיו דאסור להתפלל ל"ק רק מדרבנן ולא מה"ת ובישועות יעקב שם דפליגי בזה ר' חסדא ור' המנונא בברכות דכ"ג דמ"ד דחוזר לראש ואין תפלתו תפלה ס"ל דאסור מה"ת ומ"ד דתפלתו תפלה רק גברא דל"ח ס"ל דל"ה רק מדרבנן: תפלת ערבית פלוגתא דרב ושמואל דשמואל ס"ל חובה ורב ס"ל ת"ע רשות ובשו"ת זכרון יצחק סי' י"ד דלר' ישמעאל דס"ל במנחות דמצות לימוד תורה כל היום וכל הלילה ס"ל דת"ע חובה ור' יוסי דס"ל אפילו לא קרא אלא ק"ש שחרית וערבית יוצא ס"ל ת"ע רשות ורב דס"ל בנדרים ד"ח דבק"ש שחרית וערבית יוצא ס"ל דת"ע רשות אבל שמואל ס"ל כר' ישמעאל ולכך ס"ל ת"ע חובה ודעת הרמב"ם דאביי ס"ל ת"ע חובה ושמואל ס"ל דת"ע רשות ע"ש ובלח"מ פ"ג הלכות תפלה ובצל"ח ברכות הוכיח דר' יהושע בן לוי ס"ל כר"ג דת"ע חובה ואביי ס"ל ת"ע חובה ע"ש וביערות דבש בסוף בדרשותיו דר' יהושע דס"ל ק"ש ש"ע עד חצות ס"ל ת"ע רשות אבל ר"ג דס"ל דק"ש ש"ע עד שיעלה עה"ש ס"ל ת"ע חובה: תפלות ברכות ד"ד ס"ל לריב"ל תפילות באמצע תקנום ובערבית צריך סמיכת גאולה לתפלה ובצל"ח ברכות ד"א דרב יהודא ס"ל כר"י דבערבית צריך ג"כ סמיכת גאולה לתפלה תפלות בפנ"י פסחים ד"ד דהמ"ד דיליף דת"ח לא יצא יחידי בלילה מקרא וישכם דסדום ס"ל כברייתא דתפלות כנגד תמידים תיקנום ולא כתנא דתפלות אבות תיקנום: תפילין הנה אי מותר להניח תפילין בחוה"מ כתב באמרי בינה להגאון מהר"ם א"ש ז"ל במס' ביצה דלמ"ד שבת ויו"ט לאו זמן תפילין אסור להניח תפילין בחוה"מ אבל אם שבת ויו"ט זמן תפילין חייבין בתפילין בחוה"מ ורשב"י בזוהר ס"ל דשבת ויו"ט לאו זמן תפילין לכך ס"ל דאסור להניח תפילין בחוה"מ תפילין הנה למ"ד שבת ויו"ט לאו זמן תפילין ואסור להניח תפילין בשבתות ויו"ט ואי בתוספת שבת ג"כ אסור להניח תפילין כתב בשו"ת מפה"י דתלי' בפלוגתא דריה"ג ור"ע דלר"ע דס"ל הטעם משום דשבת ויו"ט הן גופן אות ה"ה בתוס' שבת אסור להניח תפילין כיון דאסור אז בעשיות מלאכה משא"כ לריה"ג דיליף מימים ימימה פרט לשבתות ויו"ט לדידי' בתוס' שבת מחויבים בתפילין ור' אליעזר ס"ל כריוה"ג: תפילין בשאגת ארי' סי' מ"א דלריה"ג אם הניח תפילין בשבת ויו"ט עובר בלאו או בעשה דיליף מימים ימימה אבל לר' עקיבא ולר' אליעזר ל"ה איסור להניח תפילין בשבת ויו"ט אע"פ שפטור ועיין בישוע"י או"ח סי' כ"ט שכתב ג"כ כד' הש"א ובס' לוית חן בעירובין דצ"ה דת"ק ס"ל דאפי' שבת לאו זמן תפילין מ"מ מותר להניחן וגם מצוה איכא ור' גמליאל ס"ל דאי שבת לאו ז"ת אסור להניחן בשבת ור' עקיבא ס"ל שבת ל"ז תפילין ומ"מ ס"ל דמותר להניחן: תפילין בירושלמי עירובין דר' גמליאל ס"ל דנשים חייבות בתפילין דטבי עבדו של ר"ג הניח תפילין ובמשנת דרע"ק עירובין דלהש"ס דילן דס"ל לר"ג שבת לאו ז"ח פליג אירושלמי וס"ל לר"ג נשים פטורות מתפילין ע"ש: תקנה הנה אי עבדי רבנן תקנה במלתא דלא שכיח כתבו