ילקוט הרועים קנד

בשוגג אין מתחלל לדידי' מוכח דאשלד"ע אפי' בשוגג אבל לדידן בשוגג ישלד"ע: שמחת יו"ט בתוס' פסחים דצ"ה כ' התוס' דיוצא בשלמי שמחה של חבירו ובערוך לנר סוכה דמ"ז כ' עפימש"ל דמ"ב דיש פלוגתא דתנאי אי מה"ת צריך שלמים דוקא או דיוצא בכל מיני שמחה ולמ"ד דיוצא בכל מיני שמחה איה"נ דיוצא בש"ש של חבירו אבל למ"ד דאיי"ח ביין ישן ורק בשלמים איו"ח בש"ש של חבירו ורק צריך לזבוח לעצמו: שנה בעל"נ נדה דמ"ה דר' מאיר דס"ל בר"ה ד"י דיום אחד בשנה חשיב שנה ס"ל לר' יוחנן דתנאי נינהו אליבא דר"מ והך תנא דתני אליבא דר"מ בת ג' שנים מתקדשת בביאה לא ס"ל יום אחד בשנה חשוב שנה ורבי ג"כ לא ס"ל דיום אחד חשיב שנה רק ל' יום ע"ש: תדיר בזבחים איתא דמצוי לא מקרי תדיר שאין תדירתו חובה אלא שהוא מצוי תמיד יותר מחברו כן ס"ל לרבא ור"ה ברי' דר"י ס"ל דמ"מ הוי תדיר ובחי' ר' עקיבא איגור יו"ד ה' מזוזה דשמואל ס"ל כר"ה ברי' דר"י דמקרי תדיר לכך ס"ל דמזוזה קודם לתפילין ור' הונא ס"ל כרבא דמצוי ל"ה תדיר לכך תפילין קודם והירושלמי ס"ל תדיר ומקודש מקודש קודם: תורה בסוטה דל"ה כיצד כ' ישראל את התורה ר' יהודה אומר ע"ג האבנים שנאמר וכתבת על האבנים ר"ש אומר ע"ג סיד כתבוהו ובפנים יפות פ' תבוא דלשיטתייהו אזלי דפליגי במנחות דכ"ז אי על דוקא ולר"י על דוקא ותליא אי ב"כ הבכ"א מלמדין ע"ש: תופס לבע"ח במקום שח"ל בעטרת חכמים ב"ק הוכיח דרבה ס"ל דהתופס לבע"ח במקום שח"ל קנה חבירו ושי' רש"י דבעשאו שליח מהני תופס לבע"ח וכתב הש"ך בחו"מ דהטעם דבשכר הו"ל כפועל וכ' בשו"ת ר"ע איגור סי' דזה רק לר' נחמן בב"מ ד"י דמשני שאני פועל דכיד בעה"ב אבל רבא ס"ל אף פועל לאו כיד בעה"ב וכן למ"ד המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו לא ס"ל דיד פועל כיד בעה"ב ע"ש: תוס' כתובה בישועות יעקב אע"ז סי' קי"א אי בתוספת כתובה שייך כתובת בנין דכרין דר' ינאי ולאידך דס"ל אדם מקנה דשלב"ל שייך כתובת ב"ד בתוס' כתובה ולדידן דקיי"ל אא"מ דשלב"ל י"ל דתוס' כתובה אינה בכלל כתובת ב"ד: תופס לבע"ח במקום שח"ל דשי' רש"י דבעשאו שליח מהני וביד המאיר ב"מ כתב דלרבא דס"ל אי עבוד ל"מ אף אם עשאו שליח ל"מ ולאביי דס"ל מהני ה"ה דמהני עשאו שליח ור' נחמן ס"ל דל"מ עשאו שליח ושוב כ' דלרבא מהני בעשאו שליח ולר' ששת ל"מ עשאו שליח ובחי' הרי"ם גיטין דלמ"ד מגביה מציאה לחבירו קנה חבירו מכח מיגו דאי בעי זכי לנפשי' ה"ה בעשאו שליח מהני משא"כ למ"ד דל"ק חבירו ול"א מיגו ה"ה עשאו שליח ל"מ עוד כתב דתליא בפלוגתא דיאוש שלא מדעת דלרבא דס"ל יאוש שלא מדעת הוי יאוש וכיון דס"ל בלא עשאו שליח דל"מ ה"ה בעשאו שליח ג"כ ל"מ משא"כ לדידן דיאוש של"מ ל"ה יאוש שפיר מהני עשאו שליח וע"ש עוד דלרב חסדא מהני עשאו שליח ולרבא ל"מ אף עשאו שליח ע"ש. ובשו"ת זכרון יצחק סי' קט"ז דלמ"ד המגביה מציאה לחבירו ל"ק חבירו ול"א מיגו דזכי לנפשי' ע"כ כשי' ר"י דבעשאו שליח מהני דאל"כ איך משכח"ל שליחות בקדושין הא הו"ל חב לאחרים משא"כ למ"ד המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו ס"ל דאף עשאו שליח ל"מ ע"ש תוך כד"ד בש"ך חו"מ סי' רנ"ה הביא שי' הרמב"ם דבהקדש ל"מ חזרה תוכד"ד ותמה ממרובה דע"ג דמוכת בהדיא דגם בהקדש מהני חזרה תוכד"ד ובמל"מ פט"ו ממעה"ק דתליא בפלוגתא דסוגי' דמרובה היא למ"ד דתוכ"ד כדי שאילת הרב לתלמיד אבל לר' אחא ור"ל דריש פ"ד דנזיר דאפי' כדי שאילות תלמיד לרב כד"ד לדדהו עכצ"ל דבהקדש ל"מ חזרה תוכד"ד ועיין בקצה"ח סי' רנ"ה: תופס לבע"ח במקום שח"ל שי' מהר"ם אלשיך בתשובה דבמניעות הריווח ל"ש תופס לבע"ח וכתב המפורשים דזה רק לר' יוחנן דס"ל המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו אבל ר' נחמן ור' חסדא דס"ל לא קנה חבירו ע"כ ס"ל דאף במניעות הריווח הו"ל תופס לבע"ח ובש"מ ב"מ מאריך בזה ע"ש תוך כדי דיבור בברכת ראש נזיר ד"ט נסתפק במה דמהני החזרה תוך דיבור אי מעקר עקר מעיקרו כאלו לא דיבר מעיקרא כלל או דנתבטל דיבור הקודם רק מכאן ולהביא והעלה דסוגית הש"ס פליגי בזה דהש"ס מרובה דע"ג ס"ל דנעקר דיבור הראשון מעוקרו אולם שי' הש"ס בעלמ"א דתוך כדי דיבור היא רק מיגז גייז מכאן ולהבא ע"ש באריכות גדול: תוכחה בעירובין דט"ז ע"ב עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ור' יוחנן אמר עד נזיפה ובסדר משנה להגאון ר"וו באסקויץ ה' דיעות דר' זירא ס"ל כרב עד הכאה תורה בגיטין ד"ס ע"ב פליגי ר"א ור"י ר' אלעזר אמר רוב התורה בכתב ומיעוטה ע"פ ור' יוחנן אמר רוב ע"פ ומיעוטה בכתב ועיין בפמ"ג בפתיחה כוללת דפליגי אם מה שנדרש בי"ג מדות ורמז בכתב הוי כתורה שבכתב או כתורה שבע"פ והלכה כר"י לגבי ר"א ונ"מ דתורה שבכתב ניתן לכתוב ולא בע"פ לר"א רק הללמ"ס שאין לו רמז בקרא אסור לכתוב ולר' יוחנן כל שאינו מפורש בתורה אף שנלמוד מי"ג מדות אסור לכתוב גם נ"מ למ"ד הללמ"ס דספיקו לקולא ע"ש: תובע בספק עפ"י עד מחולקים הפוסקים אי חייב הנתבע ש"ד להכחיש את העד ובבית אל חו"מ סי' צ"ב דלשמואל ור"נ פטור משבועה דאוריי' בטענו בס' עפ"י עד כיון דל"ל מחושאיל"מ אבל לדידן מוכח דטענו בס' עפ"י עד מחויב שבועה דאוריי' ע"ש: תוס' שבת ויו"ט בטעם המלך ה' גזילה הביא ד' הלבוש דכ' דמאן דיליף ביומא דפ"ו תוס' שבת ויוה"כ עצם עצם מק"ו מה יוה"כ כו' שבת דאיכא מיתת ב"ד לא כ"ש דתוס' יוה"כ דאור' ולפי"ז דוקא תוס' שבת דאוריי' אבל תוס' יו"ט ל"ד: תחומין שי' הפוסקים אף דתחומין ל"ד מ"מ תחומין די"ב מילין הוי דאוריי' ובבאר יעקב או"ח סי' ת"ד דבעירובין דל"ו לחד תירוצא ס"ל לר' יוסי תחומין די"ב מילין ג"כ דרבנן דלא כאידך תנאי ולאידך אב"ע ג"כ ס"ל לר"י דתחומין די"ב מילין דאורייתא וכן בעירובין דמ"ה פליגי השני תירוצים בזה אי תחומין די"ב מילין מה"ת ובשו"ת זכרון יוסף סי' אף דס"ל להרי"ף דתחומין די"ב מילין מה"ת מ"מ מודה דאיכא כמה תנאים ואמוראים דס"ל אפי' תחומין די"ב מילין ג"כ דרבנן ור' יוסי בעירובין דל"ו וכן רב ששת ס"ל דתחומין די"ב מילין הוי דרבנן ובמהר"ם ברבי יבמות דף ה' דלרבא שס"ל במכות דר' עקיבא סובר לאו שנתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין מוכח דתחומין די"ב מילין מה"ת אבל לפום סתמא דש"ס מלקות דכ"ע סברי לאו שנתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין מוכח דגם תחומין די"ב מילין דרבנן ובנוב"י מהדו"ק אע"ז סי' ב' דר' יוסי ס"ל תחומין די"ב מילין דרבנן אבל רבא ס"ל דגם לר' יוסף וכן לר' עקיבא תחומין די"ב מילין מה"ת ובישועות יעקב סי' תקפ"ו דר' זירא ס"ל תחומין דרבנן ובמשביר בר להגאון בעל זכרון יוסף פ' אמור דרב אשי ס"ל תחומין די"ב מילין מה"ת ובתוס' שבת סי' תי"ג הביא ב' שיטות בדעת ר' יהודא אי ס"ל תחומין דרבנן או דאורייתא ובשו"ת אגודת אזוב חאו"ח ה"ד ריטב"א דפי' דמשני הש"ס קסבר ר' יוסי תחומין דרבנן אפי' תחומין די"ב מילין דרבנן וזה רק לשינויי דר' הונא ב"ח אולם רבא דמתרץ בא"א ס"ל דתחומין נמי יש לו עיקר מה"ת דס"ל דתחומין די"ב מילין דאורייתא ע"ש בעירובין דל"ז: תחומין אי הוי בלית ועשה כ' בברוך טעם ובאוהל דוד ר"ה דאי תחומין דרבנן הוי בל"ת ועשה כדאוריי' כמו בכל דרבנן דהעמידו דבריהם כדאוריי' אבל למ"ד תחומין דאוריי' ל"ה רק בל"ת לבד ע"ש: תחומין בשו"ת זכרון יצחק סי' י"ז דמיד תוס' שבת ל"ד ס"ל דתחומין דאו' והה"מ והלח"מ פ"א משביתת עשור דר"ע ס"ל תוס' שבת ל"ד וכן רב דס"ל תוס' שבת ל"ד ס"ל דתחומין דאוריי' ולדידן דקיי"ל תחומין ל"ד ס"ל תוס' שבת דאורייתא ע"ש: תיכף לנטילת ידים ברכה בעצי אלמוגים דס"ו הוכיח דר' אסי בברכות