ילקוט הרועים קנג

כמוהו כו' הא לא הועיל כלום ברקוחו כיון דל"ה לסוך העיקרין רק עפ"י נס ועכצ"ל דאפ"ה חייביה רחמנא וזה רק לרבא דס"ל כ"מ דארל"ת א"ע ל"מ ואפ"ה חייב ור"מ ור"י לשיטתייהו אזלי דפליגי בב"ק דצ"ט בשינוי קונה ולר"י דס"ל שינוי אינו קונה ס"ל אעל"מ עוד העלה דתלי' בפלוגתא ור"י לשיטתו דס"ל דם נעכר ונעשה חלב: שליח לדבר עבירה שי' הרמ"א בחו"מ ה' גניבה דאם השליח הוחזק לעבור העבירה אמרי' בי' ישלד"ע ובס' נזיר השם כ' דזה רק לדידן משא"כ לר' מאיר דס"ל מומר לדבר א' הוי מומר לכה"ת א"כ בהוחזק לעבור עבירה א' דינו כמומר דל"מ שליחות במומר: שליח לד"ע בחמדת שלמה גיטין די"א בקו' התוס' למ"ד א"ע מהני אמאי לא יקנה העני והוכיח מזה דלמ"ד אי עביד מהני בע"כ ס"ל דהטעם משום אשלד"ע ואפילו בשוגג אשל"ע דמתניתין קתני סתמא ע"ש: שבועת שומרים שי' הרמב"ם דעיקר השבועה בשומרים הוא השבועה שאינה ברשותו ושני השבועות שלא פשעתי ושלא שלחתי יד הוא רק ע"י גלגול והיכא שיש עדים שאינה ברשותו א"צ לשבע כלל ובישועות יעקב חו"מ סי' ש"ז דתליא בפלוגתא דר' יוסי ורבנן בב"מ דל"ד דלר"י עיקר השבועה שאינה ברשותו והשאר רק משום גלגול ואנן קיי"ל כר' יוסי משא"כ לרבנן כל השבועות שלא פשעתי ושלא שלחתי וד המה שבועות עקריות דלרבנן השבועות המה רק בירור הדברים ואי יש ע"א מסייע לפטור משבועה אבל פסול מדרבנן תליא ג"כ בזה דלרבנן דהשבועה הוא משום בירור פוטר עד מסייע אף שפסול מדרבנן ולר' יוסי אינו פוטר. והנה היכא דל"ה לי' למידע אי אמרינן מחויב שבועה ואיל"מ בשבועות השומרין תליא ג"כ בזה דלר"י אמרינן מחושואיל"מ בשומרין אע"ג דל"ה לי' למידע ולרבנן דהשבועה ל"ה רק להפיס דעת פטור בלה"ל למידע ע"ש באריכות: שאלה בהקדש בס' אברהם יגל הוכיח דהש"ס דפסחים דמ"ו פליג אש"ס דעירוכין דכ"ג וס"ל להש"ס דפסחים דגם ר' אליעזר ס"ל יש שאלה בהקדש ופליגי במלתא אחריתי ע"ש: שט"ח המוקדמים שי' הרמ"ה בטור חו"מ סי' מ"ג דכ' ללות בניסן ולא לוה עד תשרי גובה מזמן שני ובישוע"י סי' ס"ה הו"מ דז"ד לרבנן אבל לר' מאיר דס"ל בשטר שי"ב ריבית דקונסין אותו מודה הרמ"ה לדידיה אינו גובה ממשעבדי אף מזמן שני: שטר בישוע"י חו"מ סי' כ"ח אי עדות בשטר מהני מה"ת או דל"מ רק מדרבנן דהוי מפי כתבם כשיטת הרמב"ם תליא בזה אי שעבודא דאורייתא והשטר אינו רק לראי' חשיב מפי"כ אבל אם של"ד ורק ע"י השטר הו"ל כשטר מכר ול"ת מפי"כ ע"ש: שחיטת ורידין לר' יהודא מחלוקת הפוסקים אם דוקא לכתחילה או אפי' בדיעבד ובישוע"י יו"ד סי' כ"ב דלמ"ד דם שבישלו מותר ל"ב שחיטת ורידין כ"א לכתחילה והפוסקים דס"ל אפי' בדעבד אסור הוא למ"ד דם שבישלו מה"ת: שוחטין וזורקין על ט"ש שיטת הרמב"ם דאע"ג דשו"ז על טבול יום דטמא שרץ אבל על טבול יום דטמא מת אין שוחטין והראב"ד חולק דאין חילוק ובצל"ח פסחים צ"א דרב ועולא פליגי בפלוגתא דרמב"ם וראב"ד דרב ס"ל כדעת הראב"ד ועולא ס"ל כדעת הרמב"ם: שטר בדברי משפט חו"מ סי' ס"ה העלה בשי' רש"י דשטר שנאבד ונמצא אף אם המלוה מביא עדים דראו השט"ח בידו קודם נפילה אין מחזירין לו דז"ד לדידן דל"ל כאן נמצא וכאן הי' להוציא ממון אבל לרבא דס"ל דמוציאין ממון בחזקה כנוכ"ה בכה"ג מחזירין לו: שטר בב"מ ד"ד וש"ה דמסייע לי' שטרא בס' בית הלוי ב"מ ד"ב דלמ"ד עד המסייע אין פוטר משבועה כ"ש דסיוע דשטרא אין פוטרו משבועה והכא קאי למ"ד עד המסייע פוטר ה"ה סיוע דשטר פוטרו משבועה: שעבוד קרקעות ברמב"ם פט"ז מאישות ובהה"מ דהיכא דיכול לגבות גם ממטלטלין ל"ח כפירת שע"ק ובבית הלוי ב"מ דלהלכתא דהילך פטור מוכח כשי' הרמב"ם אבל למד דהילך חייב ס"ל דגם בכה"ג דיכול לגבות גם ממטלטלין מ"מ הו"ל כפירת שע"ק: שינוי בס' בית הלוי ב"ק דס"ז דהא דמהני לרבה שינוי החוזר דוקא למ"ד עובר לאו ירך אמו אבל למ"ד עובר ירך אמו גם לרבה ל"מ שינוי החוזר: שלא יהי' שלחנך מלא ושולחן רבך חסר ביד דוד ביצה די"ב דרב יוסף ס"ל דזה רק למ"ד נדרים ונדבות קריבין ביו"ט אבל למ"ד נונ"ד אין קריבין ביו"ט ל"ל האי סברא: שוחט בשבת דשי' הרמב"ם דהחיוב בתחילת שחיטה כ' במשיב כהלכה סי' י"ב דז"ד לר' יהודא ור' שמעון דס"ל אין ברירה וק' בהמה ביו"ט היכא שוחטין וע"כ דס"ל דבהמה בחיי' אינה עומדת כ"א לאכילם לבד ושפיר הו"ל תיקון תיכף בתחילת שחיטה משא"כ לר"מ דסובר ברירה בהמה בחייה עומדת לג' דברים ל"ה תיקון בתחלת שחיטה ואין חייב על תחילת שחיטה: שעבודא דאורי' בחמדת שלמה גיטין דר"י ור"ל דס"ל ש"ד ע"כ ס"ל לפי שאין כתובין אבל ר' תנינא ס"ל של"ד סובר הטעם דקצובין ע"ש: שוחטין וזורקין על ט"ש פלוגתא בפסחים ד"צ ע"ב ובנודע בשערים בדרושיו דתלי' בפלוגתא דלמ"ד בפסחים מ"ז דאמרינן הואיל ס"ל שו"ז על ט"ש ולמ"ד דל"א הואיל ס"ל אין שו"ז על ט"ש וע"ש בדעת ר' יוחנן היכן סובר: שהחינו בצל"ח ברכות ד"ס אע"ג דבכל הברכות שא"צ עובר בלא תשא מ"מ ברכת שהחיינו יכול לברך אפילו אינה חיובת ול"ה ברכה שא"צ ובדעת ר' יוחנן לל"ק ס"ל לר"י דברכה שא"צ עובר בלא תשא ולל"ב לא אמר כלל ר"י דבר זה וס"ל דל"ה איסור תורה כלל בברכה שא"צ וגם מספק יכול לברך ע"ש: שבות במקדש בצל"ח פסחים דס"ה דשבות במקדש בדבר שאין צורך עבודה אבל הוא צורך המקדש אם אמרינן ג"כ אין שבות במקדש תלי' בפלוגתא דר' ישמעאל בנו של ריב"ב וחכמים בשבת דט"ז ור' נתן סובר כר"י בנו של ריב"ב דמה שאין צורך גבוה לעבודה אף שאינו לכבוד קדשי שמים לא שרינן שבות ה"נ הדחת עזרה אסור אף שיהי' המקדש מלוכלך בדמים אבל החכמים דס"ל דמפשיטין את כולו ס"ל אף שאין צורך עבודה התירו שבות של"י בזיון המקדש ע"ש שוי' אנפשי' חד"א נחלקו הפוסקים האחרונים אם הוא מטעם נאמנות או מטעם נדר ובשערי תורה הראשון דמ"ח דבזה פליגי רבא ור' אסי דרבא ס"ל דהוא מטעם נאמנות ור' אסי ס"ל דהוא מטעם נדר: שאילות שלום בשם ברש"י מכות דכ"ג ע"ב ב' דיעות אי שאילות שלום בשם רשות או דחובה לשאול בשם ובתפא"י סוף ברכות דתליא בפלוגתא דלת"ק שאילות שלום בשם חובה ולר' נתן הוא רק רשות ולא חובה: שאלה בהוקדש בס' זרע ישראל ח"ג מטות דר' מאיר דס"ל טוב שאין נודר כל עיקר ס"ל דאין שאלה בהיקדש כב"ש ור' יהודא דל"ח לתקלה ס"ל כב"ה דיש שאלה בהיקדש: שכת בשלום ירושלים שבת דל"ז די"ל למ"ד זורק ממושיט י"ל ג"כ דחייב בשנים שעשאו גבי מלאכת הוצאה מרשות לרשות: שבת בח"ס בסוגיא דאין מעברין נב"נ דר"ע ור"ש ס"ל דשבת דחוי הוא אצל פקו"נ: שאחד"א ברא"ה הובא בפמ"ג יו"ד דבאיסור דרבנן ל"א שאחד"א ובבית יצחק א"ע סי' מ' דהש"ס דילן סובר כהרא"ה אבל הירושלמי חולק ע"ז וס"ל דגם בדרבנן אחד"א: שבת בח"ס בסוגיא דנתגלגל חוץ לתחום דאכל אבות מלאכות שבגופו נצטוו במרה אבל אשביתות בהמתו ומחמר לא נצטוו במרה ובשבת פ"ז קמיפלגי בתחומין מ"ס הואיל והוא מעשה בגופו אפקיד במרה כמו שאר מלאכות ומ"ס הואיל ואינו אלא לאו בעלמא לא אפקוד כמו ש"ב: שחוטי חוץ בבית יצחק א"ע סי' קל"ז דלמ"ד תשב"ע דאורייתא ל"מ פדיון לש"ח דמה שלך בשלי ל"מ פדיון ה"ה שלי בשלך ולמ"ד חשב"ע ל"ד מהני פדיון שחיטה בשי' הרמב"ם דדוקא עכו"ם עע"ז הוא דפסול שחיטתו מה"ת אבל כשאינו עע"ז כשר שחיטתו מה"ת כתב בח"ס חולין די"ג דרבא וכן ר"ח בר אמי ור' יוחנן ס"ל כהרמב"ם ור' אמי לא ס"ל כהרמב"ם ופסול בכל גווני שחיטתו: שליח לד"ע בהפלאה נדרים דלר' מאיר דס"ל היקדש