ילקוט הרועים קנב

דס"ל חצי שיעור אסור מה"ת שוב לב"נ חייב בכ"ש דל"ש מי איכא מידי כיון דגם לישראל אסור ח"ש משא"כ לר"ל דח"ש מותר מה"ת גם לב"נ נתנו שיעורין מכח מא"מ ועיין באות מ' אי איכא מידי ע"ש: שיתופי מבואות שיטת הרמב"ם בפ"ה מה"ע דהא דאמרינן במעילה דכל האוכלין מצטרפין למזון ב' סעודות לעירוב קאי ג"כ לענין שיתופי מבואות אבל הראב"ד ס"ל דלא קאי רק אעירובי תחומין אבל בשיתופי מבואות אין מערבין אלא בדבר אחד ובעצי אלמוגים דע"ז דפלוגתת הרמב"ם והראב"ד הוא פלוגתא דרבה ור' יוסף פ' הדר דע"א דר' יוסף ס"ל כשי' הרמב"ם ורבה ס"ל כשי' הראב"ד דש"מ ל"מ כ"א במין אחד ע"ש: שיתוף יש פלוגתא בין הפוסקים אי ב"נ מצווה על ע"ז בשיתוף ובשו"ת רמ"א סי' ו' דתלי' בפלוגתא בסנהדרין דנ"ז דלת"ק דיליף איסור ע"ז לב"נ מן אלקים אחרים על פני אסור ב"נ לעבוד ע"ז אפי' בשיתוף משא"כ לר' יצחק דיליף מן ויצו זה ע"ז דוקא ע"ז ממש אסור לעבוד ב"נ ולא שיתוף ע"ש: שיר הטור או"ח סי' קל"ג בשם הגאון שלא היו אומרים שיר בבהמ"ק רק בבוקר ולא בערב ובר"ם אלשיך סי' קל"ח הק' מר"ה דמוכח שהיו אומרים השיר בערב ובמעין החכמה דק"ו דתליא במחלוקת רבי ורבנן ביומא דל"ד דלרבי ערבית משל שחרית ולחכמים שחרית משל ערבית וא"כ אם אין אומרים אלא פ"א ביום תליא בפלוגתא דתנאי אם אומרים בבוקר או בערב שיגוי בעטרת חכמים סנהדרין דנ"א כ' דרבינא ור' אשי ס"ל שינוי אינו קונה וברש"י תמורה ד"י דרבא ס"ל שינוי אינו קונה ובנוב"י מהדו"ת סו' קכ"ט תמה דמוכח דרבא ס"ל שינוי קונה: שינוי רשות הש"ך חו"מ סי' ל"ז סקכ"ז הביא בשם רשב"ם דבמוכר שדה באחריות ל"ה שינוי רשות ובתומים ס"ק י"ג שם כ' דלדידן לא קיי"ל כרשב"ם ובסברת הרשב"ם פליגי אביי ור' ששת דר' ששת ס"ל סברת הרשב"ם דבאחריות לא נקרא שינוי רשות כיון שעדיין רשות מוכר מעורב באחריותו אבל אביי ס"ל דאפי' בכה"ג מיחשב רשות ע"ש: שינוי החוזר בפנ"י ב"ק ריש הגוזל דר' אשי ס"ל דשינוי החוזר אין קונה אפי' מדרבנן והתוס' סוכה דכתבו דשינוי מעשה החוזר קונה מדרבנן היינו לשינויא דאביי ע"ש: שכירות במחנה אפרים ה' שכירות סי' י"ד אע"ג דישנו לשכירות מתחלה ועד סוף אבל כל ששכרו אינו אלא שו"פ ל"א בזה ישנו לשכירות מתחילה ועד סוף ובשעה"מ פ"ה מאישות דר' ירמיה ס"ל דאף בפרוטה אמרינן ישנו לשכירות מתחילה ועד סוף רק ר' ששת הוא דס"ל דבפרוטה ל"א ישנו לשכירות מתחילה ועד סוף: שכירות הנה אי מטלטלין נקנה אגב שכירות קרקע דמבואר בחו"מ סי' ר"ב כ' בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קי"ז דתליא בפלוגתא דלמ"ד מתנה חוזרת ביובל מוכח דמטלטלין לא נקנה אגב שכירות קרקע ולמ"ד מתנה אין חוזרת ביובל בבכורות דכ"ב שפיר נקנין מטלטלין אגב שכירות קרקע וכן תליא בפלוגתא בירושלמי אי שדה החוזר ביובל מקרי קנין פירות או קנין הגוף והיא במל"מ פי"א מהל' שמיטה עוד כ' דתליא בפלוגתא דרשב"ג וזקנים ומתניתין דהי' עומד בגורן בב"מ דנ"ו דרשב"ג וזקנים ס"ל דמטלטלין נקנין אגב שכירות קרקע ומתניתין דהי' עומד בגורן ס"ל דאין נקנין אגב שכירות קרקע אך כ"ז למאן דאמר דשכירות נקנה בחליפין אבל למ"ד לא נקנה בחליפין לכ"ע מטלטלין נקנין אג"ק דשכירות ע"ש: שלא כדרך אכילה שי' המהרש"ל שבועות דכ"ג דלר' שמעון דס"ל כ"ש למכות גם שלכ"א אסור ועיין אות כ' כ"ש למכות ובברוך טעם כ' דתליא בפלוגתא דחזקי' ור' אבהו דלר' אבהו דלא יאכל איה"נ במשמע אסור שלכ"א לר"ש משא"כ לחזקי' מוכח דס"ל לר"ש דשלכ"א מותר ובאור חדש קדושין ע"ט ובחי' הרי"ם ע"ז דס"ו הוכיחו דר' מאיר ס"ל כר"ש דבכל האיסורים חייב שלכ"א ובס' שערי דעה ה' כ' בטעם ס' המהרש"ל כיון דס"ל לר"ש כ"ש למכות ואייתר כל חלב וע"כ דאתי' לשלכ"א דאסור לר"ש ולפ"ז יש לחדש באיסורין שה"ל שעה"כ או באיסורים שיש היתר לאיסורן שוב לא ילפינן מחלב ומותר שלכ"א לר"ש ובמהר"ם ברבי קדושין בסוגי' דחדש דלרבא מוכח דס"ל לאיסי בן יהודא כר' אליעזר דחייבין באיסורין אף שלכ"א ע"ש: שלכ"א בפנ"י בפסחים דכ"ו דבמקום דכתיב לא יאכל בצירי אי אסור שלכ"א תליא בפלוגתא דחזקי' ור' אבהו דלחזקי' אסור שלכ"א היכא דכתיב לא יאכל בצירי ולר"א מותר שלכ"א אפי' דכתיב לא יאכל ובשו"ת זכרון יצחק לב' הגאון משנת חכמים דאביי פליג א"ר יוחנן וס"ל דכל האיסורים חייבין שלכ"א בסי' נ"ב ובאור חדש פסחים דכ"ז דר' יוחנן ס"ל דשלכ"א איסור תורה יש רק דאין לוקין ורבינא ס"ל דל"ה איסור תורה רק דאסור מדרבנן ובמקנה קדושין דנ"ו דשלכ"א מותר רק באיסורין דדי בקבורה אבל באיסורין שצריך שריפה אסור שלכ"א וצריך לקיים מצות שריפה ע"ש: שלכ"א בשו"ת שאגת ארי' החדשות סי' דפליגי ב' לשונות בפסחים דכ"ה דללשון א' בכל האיסורים מותר שלכה"נ ולאידך דוקא באיסורי אכילה שלכ"א מותר משא"כ באיסורי הנאה אסור שלכ"א והעלה דר' הונא ברי' דר' יהושע ס"ל כלשון הב' דדוקא באיסורי אכילה שלכ"א מותר משא"כ באיסורי הנאה מפסחים דל"ד דאל"כ הוי שיריים נכרים לענין שלכ"א ע"ש: שלב"א המל"מ פ"ה מיסוה"ת נסתפק אי יוצא במ"ע דמצה וק"פ בשלכד"א עיי"ש ובס' הורה גבר בהוריות בדל"א כ' דתליא בפלוגתא דר"ל ור"י דלר' יוחנן אין יוצאין במ"ע שלכ"א ולר"ל יוצאין במ"ע שלכ"א: שליחות בדברי משפט בסופו בחידושין סי' קכ"ו דלמ"ד דבעינן שליחות של בעל הממון בע"כ ס"ל דזכי' לאו מטעם שליחות ולמ"ד דזכי' מטעם שליחות ס"ל דל"צ שליחות של בעל הממון ובירושלמי גיטין בהאומר דמקבל מתנה א"י לעשות שליח לקבלה דבעינן שליחות של בעל הממון ועיין אות ז' זכי' דפלוגתא דאמוראי אי זכי' מטעם שליחות ובקצה"ח סי' ק"ה דלמ"ד יאוש של"מ ל"ה יאוש בע"כ ס"ל דזכי' לאו מטעם שליחות ובדברי משפט שם דמ"מ עבד יכול לעשות שליח לקבלה אף דבעינן שליחות של בעל הממון מ"מ כיון דילפינן עבד לה לה מאשה ובאשה גזיה"כ דיכולה לעשות שליח לקבלה ועיין אות ל' דר' מאיר ל"ל גז"ש דלה לה ע"ש ובדברי משפט בסי' ק"ה כתב דהסוגית פליגי אי בעינן שליחות של בעל הממון דהסוגיא דקדושין דס"ל דהשליח לגמרי כמשלח ס"ל דל"ב שליחות של בעה"מ אבל רבא ור' נחמן ס"ל דל"ה לגמרי כהמשלח וצריך שליחות של בעל הממון ע"ש: שליח ב"ד בב"מ דקי"ג פלוגתא דתנאי אי שליח ב"ד נכנס לביתו של הלוה ובקצה"ח סי' ק"ב דירושלמי ס"ל דהשליח ב"ד כלוה ורשאי לכנס לביתו ולמשכנו ועולא ס"ל כשמואל דשליח ב"ד מינתח נתוחי אין אבל משכנו לא ועיין בהשמטות בע"ח שלחות בגיטין דס"ד בתו' ובהר"ן דס"ל לר"א דבכל מילי דאיתא בדנפשי' גם קטן יכול להיות שליח ואנן קיי"ל כשמואל דבכל ענין אין קטן יכול להיות שליח ובשו"ת רע"א סי' קל"ה דמדאורייתא פליגי דר"א ס"ל דאפי' מה"ת זוכה לאחרים ושמואל ס"ל אפי' מדרבנן אינו זוכה א"כ הא דקטנה אביה מקבלת גיטה ולא היא ה"נ קטנה והא דפסק הרי"ף דקטנה אביה ולא היא הוא לדידן דקיי"ל כשמואל דבכ"מ קטנה אי להיות שליח ע"ש: שלא כדרך אכילה והנאה הצל"ח פסחים דכ"ה כ' דהפירוש דשלא כדרך הנאתן היא דכמו שראוי עתה לאכילה ובמה שעומד לכך והוא נהנה בו בענין אחר הו"ל שלכ"א משא"כ היכא דעומד עכשיו לכך לאכילה זו שאוכל עכשיו אע"ג דלגבי מעיקרא הו"ל שלכ"א מ"מ כיון דעכשיו אין עומד לאכילה אחרת שתהי' יותר חשובה רק לזה האכילה שאוכל עכשיו הו"ל כדרך הנאתן ובנוב"י מהדו"ת סי' ס"ד דבזה פליגי אביי ור' זירא דלר' זירא אין לוקין אלא דרך תחילת עיקר הנאתן ואפילו אם האיסור כפי מה שהוא עתה כגון משקין היוצאין מהפירות והרי כבר יצאו ואין בהם עתה שום הנאה אחרת רק לשתי' אפ"ה הו"ל שלכדה"נ שתחלת הנאות פירות אין עומד למשקין (ואולי י"ל דתליא ג"כ