ילקוט הרועים קמה

על ל"ת לא יראה פני ריקם ובט"א ריש חגיגה דלשי' הירושלמי דס"ל דחש"ו כו' אכ"ג דפטורין מראיי' קרבן מ"מ חייבין בראיית פנים א"כ אין קרבן ראי' מעכב המצוה דראיית פנים ושפיר מקיים המצוה דראיית פנים אע"ג שעבר בל"ת מ"מ קיים מ"ט דר"פ אבל הרמב"ם פסק כש"ס דילן דליתא למ"ע דר"פ בלתי קרבן ראוי והחייב בזה חייב בזה והפטור מזה פטור מזה שפיר מעכב קרבן ראי' לר"פ ולא קיים כלל מ"ע דר"פ בלא ראיית קרבן ע"ש ראי' בטורי אבן חגיגה כתב דהא דא"ר אלעזר כל שאין לו קרקע פטור מראי' תלי' בזה דלמ"ד ק"פ לאו כקה"ג והרי בזמן שהיובל נוהג הו"ל הכל קנין פירות וע"כ דגם באין לו קרקע חויב בראי' משא"כ למ"ד ק"פ כקנין הגוף שי"ל דמי שאין לו קרקע פטור מראי' ובנוב"י מהדו"ת או"ח סי' צ"ד דרב פליג אדר' אמי פסחים דס"ל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל ורב ס"ל דעולה לרגל אע"ג שאין לו קרקע ובחתם סופר או"ח סי' קכ"ד כ' דדוקא ר' אמי דלא ס"ל ה"ס הואיל ובידו להפקירן אבל לפ"מ דקיי"ל בשבת פ' ראד"מ הואיל ובידו להפקירן מוכח דחיוב בפסח אע"ג דאין לו נכסים ה"ה דחייב בראי' אע"ג שאין לו נכסים: ראיות פני הבית בעדות לישראל מכות הוכיח לר' ביבי ורשב"ל מכות די"ז מוכח דס"ל לר' שמעון כהך לישנא בהשוכר את הפועלים דדוקא בזיתים וענבים בעינן ראיות פני הבית אבל בדגן כיון שנגמר מלאכתן חייב במעשר ול"ב ראיות פני הבית ע"ש: ראש השנה במהר"ם ברבי ביצה ד"ט בשם חי' אנשי שם דכ' דשי' המרדכי דמצוה להתענות בר"ה דוקא לר' יהודא דאמר אדם נידון בר"ה והוי' דומי' דתענית חלום בשבת דקורעין גז"ד כ"כ ר"ה אבל לר' יוסי דאדם נידון בכל יום אסור להתענות בר"ה דא"כ יהי' מותר להתענות בכל שבת ושבת ובפני יהושע בר"ה הוכיח דרב חסדא ס"ל כר' יוסי דאדם נידון בכל יום: ראש השנה בפני יהושע ר"ה ד"ז דמ"ד בא' בתשרי ר"ה למעשר בהמה ס"ל דמחוסר זמן אין נכנס לדיר להתעשר לכך א"א לומר בא' באלול דא"כ הנולדים בסוף אב הו"ל מחוסר זמן עש"ה: רב ור"י הלכה כר"י בפני יהושע ברכות דף כ' דדוקא היכא דלא אשכחן בהא מלתא פלוגתא דאמוראי בתראי משא"כ בפלוגתא דת"ע רשות דפליגי אביי ורבא דקיי"ל הלכה כרבא דבתראי הוא לגבי ר"י האי כללי עדיף טפי ע"ש: רוב וחזקה בתשע שי' למהר"ץ ראזניס הא דאזלינן בתר רובה וחזקה היא רק מתורת דחוי כמו דקיי"ל טומאה דחוי' ולכך היכא דיכול לברר מבררינן ונ' מדבריו קצת דתלי' בפלוגתא אי טומאה דחוי' או הותרה ע"ש דכ"ב ולכך ומה"ת אין מבטלין איסור לכתחילה מה"ת כיון דהיא רק דיחוי כ"ש שאין לגרום ביטול הרוב: רוב הא דקיי"ל דאין הולכין בממון אחר רוב דזה היא דוקא ברובה דליתא קמן אבל ברובה דאיתא קמן דהולכין בממון אחר רוב ועיין תוס' סנהדרין דכ"ב כ' בתפארת ישראל בקה"ס ד"ס ע"ב דזה רק לדידן דבאיסורא אזלינן בתר רוב אף ברובה דליתא קמן אמרינן נחית חד דרגא בממון דצ"ל דוקא רובה דאיתא קמן אבל לר' עקיבא ולר"מ דחייש למיעוטא למ"ד דהוי מה"ת באיסורא א"כ בממון אפי' רוב דאיתא קמן ל"מ לדדהו ע"ש: רוב מצוין א"ש מומחין בשו"ת שיבת ציון סי' כ"ט בפלוגתא דרבינא עם שאר אמוראי בריש חולין אי אמרינן רוב מצוין א"ש מומחין אזלי לשיטתייהו דרבינא ס"ל דל"מ רובה דתלי' במעשה בבכורות די"ט לכך ס"ל דל"מ רוב מצוין א"ש דתלי' במעשה ורבא ושאר אמוראי דס"ל דמהני רובא דתלי' במעשה ס"ל דאמרינן רוב מצוין א"ש מומחין ע"ש: רוב הפלתי בסי' ס"ג כ' דהא דפליגי רב ושמואל אי הולכין בפ"נ אחר רוב פליגי בסברת השיטה מקובצת ב"מ ד"ז דכ' אע"ג דאזלינן בתר רוב מ"מ ל"ה ודאי רק ספק רק שהתירה התירה לילך אחר הרוב ולכך סובר שמואל אין הולכין אחר הרוב בפ"נ אבל רב סובר דרוב הוא מטעם ודאי ולא ספק ומהני אפילו בפ"נ ובס' ברית אברהם דהא דר' מאיר חייש למיעוטא וכ' התוס' חולין די"א דהיא רק מדרבנן תלי' בזה דלרב דס"ל דרוב היא מטעם ודאי לא חייש ר"מ למיעוטא רק מדרבנן אבל לשמואל דרוב היא ס' חייש ר"מ למיעוטא מה"ת ובשערי תורה דין קבוע כ' דר' מאיר ס"ל דרוב הוי ספק וכן ר' שמעון ס"ל דרוב ספק הוא ור' הונא ס"ל דרב הוא ספק וס"ל לר"ה דרב ושמואל ס"ל דרוב הוא ספק וכן במי נדה די"ח כ' דלכך ס"ל לר"מ חיישינן למיעוטא דס"ל דרוב הוא ס' ורבנן ס"ל דהוא ודאי לכך ל"ח למיעיטא ובבית אל ח"א דנ"א דתלי' בפלוגתא דרוב וקרוב דלמ"ד רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ס"ל דרוב היא ודאי ולמ"ד דאזלינן בתר קרוב ס"ל דרוב הוא רק ספק ובצרור החיים הוכיח דרבינא ס"ל דרוב הוי רק ספק אבל שאר אמוראי בחולין ד"ג ס"ל דרוב הוא ודאי ובסוגיא דמומין כתב דר"ג ס"ל דרוב הוא ודאי ור' יהושע ס"ל דרוב ל"ה רק ספק: רוב ע"ה מעשרין בפנ"י גיטין דס"ב אף דס"ל לאביי דרוב ע"ה מעשרין מ"מ הא דחייש אביי בפ' ב"מ לשמא ואכל דבר שאינו מעושר היינו דהתם אליבא דר' שמעון בן אלעזר קאי ורשב"א ע"כ ל"ל רוב ע"ה מעשרין וגם מ"ש רש"י דלרבא ל"ל רוב ע"ה מעשרין דהו"ל פלגא ופלגא היינו משום דהמיעוט מסייע לחזקת טבל ותלי' במחלוקת התנאים פ"ב דבכורות היכא דהמיעוט מסייע לחזקה אי חיישי' למיעוטא ורשב"א ס"ל כר"מ דחיישינן למיעוטא: רוב במה דקיי"ל אע"ג דאזלינן בתר רוב מ"מ היכא שיש לברורי צריך לברר כ' בשו"ת שיבת ציון דר' אשי ס"ל דסמכינן ארובה ול"צ לברורי ורבינא ס"ל היכא דאיכא לברורי צריך לברר והמפורשים כ' דתלי' בזה דלמ"ד דרובה מטעם ודאי ל"צ לברר ולמ"ד דרוב הוי רק מטעם ספק א"צ לברר ועיין באות שלפ"ז ובשו"ת שיבת ציון סי' כ"ט דר' אשי ס"ל דא"צ לברר כשיש רוב אף דאיכא לברורי אבל אנן קיי"ל כרבינא דצריך לברר: רוב בתוס' ב"ק דכ"ז ע"ב דהקשו דאמאי לא ניליף בתר רוב בממון מקו"ח מד"נ ותירצו דנהי דממון קיל מד"נ מ"מ המוחזק בממון אלים חזקתו ובחתם סופר אע"ז סי' ק"ס דקו' התוס' ל"ה רק ללישנא דרוב מסברא שפיר ק' ניליף ממון מק"ו אבל לחד לישנא ברש"י חולין די"ב ע"א דרובה מהללמ"ס וכיון דאין דנין ק"ו מהלכה לפי"ז אפי' בלא סברא דאלים חזקת ממון נמי ל"א בתר רוב בממון וזה נוטה לד' רש"י ב"מ דכ"ג ע"א וע' מ"ש בסמוך בענין רוב אי היא מהללמ"ס: רובה דתליא במעשה בעטרת חכמים פסחים דמ"ו דר' מרי בחולין די"א דיליף רוב ממכה אביו ס"ל דרובה דתלי' במעשה מהני דלא כרבינא ובשו"ת ברכת יוסף סי' מ"ב דר' חנן ס"ל דמהני רובה דתליא במעשה ובמי נדה דל"ז דר"ה ס"ל כרבינא דל"מ רובה דתליא במעשה ור"י ורבה בב"ח ס"ל דמהני רובה דתליא במעשה וברי"ט אלגאזי בכורות דהא דל"מ רובה דתליא במעשה הוא רק מדרבנן והמפו' כתב דבאיסור דרבנן שוב מהני רובה דתליא במעשה וברי"ט אלגאזי בכורות כ' דהא דל"מ רובה דתליא במעשה לדידן כמו דל"מ רוב לר"מ בכ"מ ה"ה ברובה דתליא במעשה לדידן וא"כ י"ל דלפמש"ל אי ר"מ חייש למיעוטא הוא מה"ת או רק דרבנן הוא פלוגתא ה"ה ברובה דתליא במעשה ויש לחלק ודו"ק. ובמעין החכמה קס"ב דבבכורות די"ט ר' ישמעאל כר"מ דחייש למיעיטא לרבא ולרבינא מחלק בין רובה דתלי' במעשה ואביי ס"ל כרבא דר' ישמעאל ס"ל כר"מ דחייש למיעוטא ובנוב"י מהדו"ת אע"ז לסי' י"ט דרובה דתליא במעשה אינו עדיף מחזקה ושקולים המה ע"ש: רוב הנה אי עד אחד נאמן נגד הרוב כ' בשו"ת זכרון צבי מנחם דתלי' בפלוגתא דאי רוב מטעם ודאי ל"מ ע"א במקום רוב משא"כ אי רוב רק ספק נאמן ע"א במקום רוב ובמי נדה דל"ב דהירושל' ס"ל דע"א עדיף מרוב והש"ס דילן ס"ל דרוב עדיף מעד: רוב בעילות אחר הבעל באבני מילואים סי' ג' דמשמע מד' תוס' סוטה דכ"ז דשמואל לא ס"ל דרוב בעילות אחר הבעל ע"ש: רוב וקרוב בחי' יעב"ץ חולין כ"ח דר' נחמן ס"ל