ילקוט הרועים קמב

קנס שי' הרמב"ם דשוטה וחרשת אין לה קנס ובס' בנין אריאל דתליא בפלוגתא דר"מ ורבנן דלר"מ ס"ל דקטנה אין לה קנס מוכח מקרא דחרשת ושוטה יש להן קנס משא"כ לרבנן דס"ל דקטנה יש לה קנס: קנ"ס אי מ"ע יש לה קנ"ס כ' בפנ"י כתובות בק"א אות ק"ג דתליא בפלונתא דר"מ וחכמים דלרבנן מ"ע אין לה קנס דמוכת עץ לרבנן לאו בתולה שלימה היא: קנס שי' הירושלמי והובא בתוס' ר"פ א"נ כתובות דל"מ מחילה בקנס דהו"ל דשלב"ל ובמקנה ר"פ נערה שנתפתתה דרק לדידן הו"ל דשלב"ל דאי בעי מודה ומפטיר קודם שיבואו עדים וכיון דמחייב א"ע בבופ"ג הו"ל כמודה בקנס ואח"כ באו עדים דפטור היכא דמחייב א"ע במידי משא"כ לר' שמעון דס"ל אין משלם בושת ופגם ע"פ עצמו ממילא אין מחייב א"ע בכלום שפיר מני לדידי' מחילה בקנס: קני את וחמור ביעלת חן להגאון מפלאצק דמ"ב דשמואל ס"ל קני את וחמור קנה ולכך במקנה דשב"ל עדשלב"ל קנה הכל ובאור חדש קדושין דנ"א דרבא ואביי ס"ל בקאו"ח דלא קנה כלל ובעצי ארזים סי' מ"ח דאביי ס"ל קאו"ח לא קנה ורבא ס"ל קנה ושיטת הרא"ש בשם ר"י ז"ל ובפנ"י קדושין נ"א דרבא ס"ל כר"נ רבי' דקאו"ח קנה ובאבני מילואים סי' כ"ח דרבא ס"ל קאו"ח לא קנה כלל: קנין דרבנן סי' הפוסקים אף דקנין דרבנן מהני לדאורייתא היינו מטעם הפקר ב"ד הפקר ולא שיהי' קנין להלוקח ובמקו"ח סי' תמ"ח ובג"פ סי' ק"ך וביש"ש ביבמות פ' האשה רבה דתליא בב' הלימודים בגיטין פ' השולח דלמאן דיליף הפקר ב"ד הפקר מקרא דכל אשר לא יבוא כו' יחרם כל רכושו ס"ל דאין להם כח רק להפקיר ולא להקנות לחבירו שיהי' שלו מה"ת ולאידך מ"ד דילפינן מאלה הנתלות יכולין ג"כ להקנות לחבירו מה"ת ע"ש ובמנחת חינוך מצוה י"א ובשו"ת תורת חסד סי' כ"ז דרבא ס"ל כר' יצחק דיליף הפקר ב"ד מויחרם כל רכושו ע"ש ובטעם המלך ה' לולב דלחומרא הו"ל כשל תורה ולקולא ל"ה כשל תורה קנין פירות בפני אריה להגאון מפלאצק הוכיח דאביי ס"ל ק"פ כקה"ג ורבא ס"ל דלאו כקנין הגוף ובס' החיים ה' שבת דר' הונא ס"ל ק"פ לאו כקה"ג ע"ש ובהפלאה כתובות דצ"ה דאביי ס"ל כר"ל דק"פ לאו כקה"ג: קני ע"מ להקנות בפתח הבית בריש ספרו דר' אשי סובר קני ע"מ להקנות קנה עיין נדרים דמ"ח ור' חסדא סובר קני ע"מ להקנות לא קנה ולמ"ד קני ע"מ להקנות ל"ק גם מתנה ע"מ להחזיר ל"מ כיון דא"י להקדישה ע"ש: קצירת העומר בשו"ת עטרת חכמים סי' י"ד כחב דבנקצר שלא כמצותו קודם ליל ט"ז אי כשר תלי' בפלוגתא דתנאי דלמ"ד דנין אפשר משא"א פסול בנקצר קודם ליל ט"ז משא"כ למ"ד אין דנין אפשר משא"א אז נקצר קודם ליל ט"ז כשר והרמב"ם ס"ל דנין אפשר משא"א לכך ס"ל דפסול דומיא דספירת העומר שא"א קודם ט"ז: קרקע במה דקי"ל אין אונאה לקרקעות בב"מ דנ"ז ס"ל לר' יוחנן דמ"מ ביטול מקח יש להן ובקדושת ישראל גיטין ל"ז הוכיח דר' יונתן ס"ל אפי' ביטול מקח אין לקרקע: קרקע בכפ"ת סוכה ד"ל בשי' הירושלמי דאם נשתקעו שם בעלים יש יאוש לקרקע והש"ס דילן חולק אירושלמי ואף בנשתקעו שם בעלים יש יאוש לקרקע ע"ש: קרום או פסול בחו"מ סי' כ"ב דאפי' דיכול לקבל עלי' קא"פ לדון או להעיד מ"מ בתרתי לריעותא פסול וא"א עלי' לקבל עלי' קרוב וכסול ע"ש ובשער השפט שם דזה ל"ק רק מדרבנן דהא דל"מ בתרתי לריעותא הוא משום דהו"ל אסמכתא ואסמכתא מה"ת קונה ע"ש ועיין אות א' דהוא פלוגתא דאמוראי אי אסמכתא מה"ת קונה: קרבן שבועה במחנה לוי שבועות דל"ז דאליבא דר' פפא ס"ל לרבא כר' אליעזר דאיכא חיוב קרבן שבועה בקרקעות דאזיל לשיטתו דהמלוה חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים ע"כ מוכח דס"ל לרבא כר"א דחייב קרבן שבועה בקרקעות אבל ר' פפא דאזיל לשיטתו דרבא ס"ל המלוה חבירו בעדים א"צ לפורעו בעדים שפיר י"ל דס"ל לרבא דאין חיוב ק"ש בקרקעות: קרבן בשו"ת זכרון יצחק סי' פ"ז דאביי ור' יצחק ס"ל כר"ל בשבת דס"ט עד שישגוג בלאו וכרת שבה: קרבן הנה היכא ששנים מעידים שחייב קרבן דס"ל לר"מ אם הביאו לידי מיתה חמורה לא כ"ש שיביאו לידי קרבן ואם צריך דרישה וחקירה גבי עדות לקרבן כ' בפני אריה כריתות להגאון מפלאצק דלמ"ד דון מינה ומינה צריך דו"ח לקרבן ולמ"ד אותי באתרא ל"צ דו"ח לעדות קרבן: קרבנות דקי"ל דעכו"ם נודרין נדרים ונדבות כישראל כתב באור חדש קדושין כ"ג ע"ב דהוא רק למ"ד לא דברה תורה כלשון ב"א ילפינן מאיש איש אבל למ"ד דברה תורה כלשון ב"א לא מרבינן מאיש איש לעכו"ם שנודרין נונ"ד כישראל: קרבן שבועה הפוסקים מחולקים אם לחיוב קרבן שבועת העדות בנשבע מפי אחרים בעינן כפירה או מחויבים אף בשתקו ובעטרת חכמים חו"מ סי' י"ט דתליא בזה דא"נ דקרא דאם לא יגיד קאי אחרי השבועה נראה דאף אם שתקו חייבין ולר' אחא בר יעקב קאי אם לא יגיד אקודם שבועה ממילא אם שתקו פטורים ולר' פפא דאם לא יגיד קאי אחרי השבועה אף אם שתקו חייבין ואביי ס"ל כראב"י ע"ש: קרבן התוס' מכות די"ב בשם הת"כ אין חיוב קרבן רק בלאו שי"ב מעשה ולאידך לישנא בת"כ רק בכרת תליא מלתא ובמי נדה בק"א ל"ה נדה דתליא בפלוגתא אי לוקין אלאו שא"ב מעשה דלמ"ד אין לוקין אלשאב"מ ה"ה דאין חיוב קרבן בלשאב"מ ולמ"ד דלוקין אלאו שאב"מ ה"ה דיש חיוב קרבן בלשאב"מ כל היכא דיש בו כרת: קרבן שבועה בקצוה"ח סי' רמ"ג הביא שי' הירושלמי אע"ג דגזל קטן אסור ומוציאין ממנו אבל להביא קרבן שבועה על גזל קטן לא וכ"ע מודים עד שיביא ב' שערות והוכיח הקצוה"ח דהש"ס דילן חולק וס"ל דחייב ק"ש על גזל קטן: קרבן בשעה"מ ה' תפילין פ"ד הי"א דר' יוחנן ס"ל דקרבן ל"ב אזהרה ובאמרי א"ש סי' ל"ח דלרבא לקרבן ל"צ אזהרה ורבי ס"ל דגם קרבן צריך לאו ואזהרה ובשנות חיים סי' ק"ו דלשי' רש"י ר' יוחנן ס"ל דקרבן בעי אזהרה ור' עקיבא ס"ל דקרבן ליש אזהרה והיינו לר"ל אבל לר"י ס"ל לר"ע דקרבן בעי אזהרה קרבנות בפנ"י ביצה ד"כ דמימרא דשמואל בפ"ק דשבועות דקרבנות ציבור סכין מושכתן למה שהן הך מימרא תלי' בפלוגתא דר"ש ורבנן ע"ש שמחלק עוד בזה: קרובי האם שי' הרמב"ם בפ"ט מה' עדות דקרובי האם אינם פסולין רק מדרבנן ובפרדס דוד פ' שופטים דתלי' בפלונתא דר' יהודא ורבנן דרבנן דס"ל דסנהדרין הי' של ע"א ומשה על גביהן מוכח דקרובי האב פסולין רק מדרבנן אבל לר"י קרובי האם פסולין מה"ת א קריאת שמע בצל"ח ברכות ד"ד דר' יהושע בן לוי ס"ל כרב יהודא בברכות ד"כ דק"ש דרבנן ובפנ"י ריש פ"ג דברכות דר' בון בירושלמי סובר כרב יהודא ואביי דק"ש דרבנן ובנודע בשערים בהקדמה דר' אמי ס"ל קיש דאוריי' ורשב"י ס"ל ק"ש דרבנן ובסדר המשנה ה' ת"ת דר' יוחנן ס"ל קיש דרבנן ואין ראי' ממנחות ע"ש: קריאת שמע התוס' ברכות ד"ח ע"ב ד"ה לא שכ' על דברי רשב"י דלאו דוקא אחר עמוד השחר דהא צריך שיכיר בין תכלת ללבן ובאבן העוזר ברכות ד"ח דהא דלאחר עה"ש אסור לקרות ק"ש עד שיכיר בין תכלת ללבן זה דוקא לרבנן במנחות דמ"ג דכסות לילה חייב בציצית מיותר לדדהו וראיתם אותו לק"ש משיכיר בין תכלת ללבן אבל לרשב"י דוראיתם אותו לכסות לילה דפטור מציצית לדידי' תיכף שעלה עה"ש היא זמן ק"ש: ק"ש בתוס' ברכות ד"ט ע"ב ד"ם לקיש כוותיקון הק' מיומא דמוכח דזמן קריאת שמע לאחר הנץ החמה ול"ה כוותיקון ובאבן העוזר כ' דברייתא דיומא אתי' כר' יהודא דלדידי' ביום ולילה תלי' זמן ק"ש וקיי"ל דבר שמצוותו ביום מצותו לכתחילה מהנץ החמה ולדידי' זמן ק"ש מהנץ החמה עוד כ' דברייתא דיומא אתי' כמ"ד דלילה לאו זמן תפילין ואסור להניח תפילין בלילה ממילא אסור להניח תפילין עד הנץ