ילקוט הרועים יד

אבמה"ח אף דחלקו מבחוץ וכ"ז בישראל אבל בב"נ דפטור אטמאה שוב ל"ש מיגו ופטור ג"כ אאמה"ח ול"ש בכה"ג מוסיף כלל ושי' התו' דגם לב"נ נתנו שיעורין וע' בראש יוסף חולין דל"ג הש"ס וצ"ע אבמה"ה בפמ"ג יו"ד סי' ס"ב אי חייב על אבר שא"ב בשר כלל רק גידין ועצמות א אבר שלם כמו ארכובה ובברוך טעם כ' דתלי' בזה דיליף אמה"ח מלא תאכל הנפש עם הבשר צ"ל דוקא בשר ובארכובה פטור משא"כ לר"ל חייב בארכובה דהבשר קאי על בשר מה"ח ע"ש ולפ"ז לכאורה ק' מנ"ל דאמה"ח נוהג עכשיו לב"נ ואי דנאמרה ונשנים הא למלתייהו לשנים דמאך בשר דילפינן אמה"ח לב"נ נזכר בשר וכן פירש"י ז"ל סנהד' דנ"ו כ"ז שהבשר בנפשו לא תאכל הבשר א"כ למלתייהו נשנים לא תאכל הנפש שיהי' חייב על ארוכובה שא"ב בשר וכן ק"ל ע"ד התו' חולין צ"ו ע"ב דאינו חייב עד שיאכל אבר שלם דמלא תאכל הנפש עם הבשר משמע דבעי אבר שלם א"כ נימא דלמלתייהו כשני' שיהי' נוהג דוקא באבר שלם וצ"ע: אמה"ח אי אסור ח"ש הבאתי לעיל דתלי' בפלוגתא אי לאיברים עומדת והי"ל היתר לאיסורו בשחיטה ח"ש מותר ול"ד לחלב אבל למ"ד לאו לאיברים עומדת אין היתר לאיסורו דמשעה שנחתך דחל הלאו אז שוב אין לו היתר שפיר אסור א"ש ועיין בלב ארי' דק"ב בחולין ועיי"ש דאמה"ח כיון דאסור לב"נ אסור ח"ש לישראל ג"כ מכח מי איכא מידי דלישראל שרי כיון דל"נ שיעורין לב"נ ותלי' בפלוגתא דמי איכא מידי עיין אות מ' וגם תלוי אי אמה"ח אסור לב"נ עמש"ל והנה למ"ד דחמץ לאח"ז מותר י"ל אע"ג שיש היתר לאיסורו אסור ח"ש כדילפינן מחמץ כמו שהארכתי הרבה בזה ועיין באות ח' ובאוריין תליתאי העלה דבאמה"ח מודה ר"ל דח"ש אסור מה"ת מכח מא"מ כס' הלב ארי' הנ"ל. אמה"ח בחולין ק"ב ס"ל לר"מ דאמה"ח אין נוהג רק בבהמה טהורה לבד אבל בשר מה"ח אי נוהג בחי' ועוף כ' בחי' רע"א יו"ד סי' כ"ז דלר' יוחנן דיליף בשר מה"ח מבשר בשדה טריפה לדידי' ס"ל לר"מ דנוהג איסור בשר מה"ח בחי' ועוף משא"כ לר"ל דיליף בשר מה"ח מלא תאכל הנפש עם הבשר בשר מה"ח ג"כ אין נוהג לר"מ רק בבהמה לבד ע"ש. אבות מחלוקת הפוסקים קודם מ"ת אם הי' האבות דינם כדין ב"נ או הי' להם דין ישראל ובפרשת דרכים דרוש ראשון דתלמודא דידן ס"ל דיצאו מכלל ב"נ לגמרי אבל המדרש שמות ס"ל דלא יצאו מכלל ב"נ וכן בשבת דנ"ה בקרא פחז כמים אל תותר ופליגי לר"א ור"י דס"ל דחטא ס"ל דלא יצאו מכלל ב"נ ולר"ג ור"א המודעי ס"ל דיצאו מכלל ב"נ ובפרשת דרכים זוטא דר"י ור"ל פליגי דר"י ס"ל דקודם מ"ת היו האבות דינם כדין ב"נ ור"ל ס"ל דהי' להם דין ישראל אף להקל ור' אליעזר וחכמים בב"ב קי"ז דר"א ס"ל דיצאו האבות מכלל ב"נ וחכמים ס"ל דלא יצאו אך בפ"ד להמל"מ העלה דר' אליעזר ס"ל דלא יצאו האבות מכלל ב"נ ובאות כ"ה דר' יהודא ס"ל דיצאו מבלל ב"נ ור' נחמי' ס"ל דלא יצאו מכלל ב"נ ושוב כ' להיפוך דר"י ס"ל דיש להם דין ב"נ ור' נחמי' ס"ל דיש להם דין ישראל קודם מ"ת ובאות ל"ט כ' דלמ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת ס"ל דיצאו מכלל ב"נ ולמ"ד דיש שחיטה לעוף מה"ת עכצ"ל דלא יצאו מכלל ב"נ ורב ס"ל אין שחיטה לעוף מה"ת הי' לה דין ישראל. ובאות דר' חנינא בן פדא ס"ל דהי' להם דין ב"נ קודם מ"ת ובאות ס"ב כ' דלכך ס"ל לר"י דלא יצאו מכלל ב"נ מדאכלו השבטים אמה"ח ואף דלא אכלו השבטים רק ח"ש אסור מה"ת אבל לר"ל אין ראי' ע"ש ועיין אות ח' במעשי ידי יוצר להג' מוהרש"ק דפלוגתא אי מזכירין יצי"מ לילות דפליגי אי גאולה מאורייתא הוי גאולה דלמ"ד דהוי גאולה ס"ל דיצאו מכלל ב"נ ולמ"ד דל"ה גאולה מאורתא ס"ל דלא יצאו מכלל ב"נ ע"ש ובפ"ד דרוש ב' דרב יהודא אמר רב בשבת קנ"ו כו' ס"ל דיצאו האבות מכלל ב"ל ובזכרון יצחק פ' יתרו דר' אחא בר' יעקב ס"ל דיצאו מכלל ב"נ ור"ה ס"ל דלא יצאו מכלל ב"נ: אבות בפרשת דרכים נסתפק במה דהאבות היו מקיימים כה"ת עד שלא נתנה אם היו נענשים בדיני שמים כשלא היו מקיימים אחת ממצות ד' א"ד דוקא בז' מצות שנצטוו נענשו אבל בשאר מצות לא נתחייבו אף ביד"ש וכ' דתלי' בפלוגתא הנ"ל דלמ"ד דלא יצאו מכלל ב"נ כ"א להחמיר לדידי' אין נענשין בדיני שמים בשאר מצות ולמ"ד דיצאו מכלל ב"נ אפי' להקל חייבים בשאר מצות בד"ש כשלא היו מקיימים ע"ש: אבנט פלוגתא דרבי ור' אלעזר בר"ש ביומא דרבי ס"ל של כלאים וראבר"ש ס"ל של בוץ ובמנחת אהרן בסנהדרין כ' דר"ל ס"ל כראבר"ש דשל בוץ: אגדה בסדר המשנה ה' תשובה דהא דקיי"ל אין הלכה כתלמיד כמקום הרב וכדומה כמה כללים בחלמודא דוקא בהלכה אבל באגדה לא נאמרו הנהו כללים והרשות ביד כ"א לפסוק ולקרב אחת מהדיעות שירצה: איגלאי מילתא למפרע פלוגתא דר"י ור"ל בהחולץ דר"י ס"ל אמרינן אגלאי מלתא למפרע ור"ל סובר דל"א אלגאי מלתא למפרע וברי"ט אגלאזי פ"ח דבכורות דרב ס"ל כר"י דאמרינן אגמ"ל ושמואל ס"ל כר"ל דל"א אגמ"ל: אגב קרקע בקדושין ד"ב אמר רבא ל"ש אלא שנתן דמי כולן אבל לא נתן דמי כולם לא קנה אלא כנגד מעותיו ובקה"י אות א' כ' דרבא ס"ל כר"ל דד"ת משיכה קונה ומעות אינו קונה לכך ס"ל אפי' דקנין אגב מה"ת מ"מ צריך שיתן הדמים אבל לר"י דד"ת מעות קונות עכצ"ל דקנין אגב דילפינן מקרא דהוי מה"ת אפי' בלא נתן מעות ע"ש: אדה"ר בסנהדרין נ"ק ע"ב דלא הותר לאדה"ר לאכול בשר והתו' דנ"ו ע"ב כ' דבמתה מאלי' שריא וכ' בברכת יוסף פ' בראשית דלר' יוחנן דס"ל אזהרתן היא מיתתן ס"ל דמתה מאלי' שרי' כשי' התו' ולרב יהודא אמר רב דס"ל על ז' מצות ב"נ נהרג ס"ל דמתה מאלי' ג"כ אסור וכן למ"ד על ד' מצות ב"נ נהרג ס"ל דמתה מאלי' ג"כ אסור: אומדנא בישי"ע או"ח סי' י"ד דהא דאזלינן בתר אומדנא דוקא היכא דע"י אומדנא וגילוי דעת אין נעקר הדבר שעשה אלא שיש קיום מקצת וביטול מקצת בכה"ג מהני אומדנא אבל היכא שע"י האומדנא מהראוי שיתבטל כל המעשה שעשה בכה"ג ל"מ אומדנא: אונן דפטור מכל המצות נסתפק בישי"ע או"ח סימן ע"א אי מדאורייתא פטור או רק מדרבנן ומסיק דל"ה רק מדרבנן: או לחלק פלוגתא דר' יאשי' ור' יונתן דר' יונתן ס"ל דמשמע שניהם כא' ומשמע כ"א בפ"ע עד שיפרוט הכ' יחדיו ור' יאשי' ס"ל דוקא שניהם ביחד וצריך קרא לחלק ובמנחות ק"ב דמ"ד מב"מ ל"ב ס"ל כר' יאשי' ובאור חדש קדושין ד"ט דר' יוחנן ס"ל כר' יאשי' ובב"מ דצ"ה מבואר דרבא ס"ל כר' יונתן ובאו"ח שם הבי' ד' הפנ"י דרבא ס"ל כר' יאשי' ובאו"ח קדושין מ"ג דר' ישמעאל סובר כר' יונתן וברשב"א קדושין יוד דרבי ס"ל כר' יונתן ובאו"ח בפתיחה דרבי ס"ל כרבי יאשי' ובנחלי מים דרוש י"א דב"ה ס"ל כר' יאשי' וחכמים דס"ל דא"צ לכרוך ס"ל כר' יונתן מ"ש אונאה בב"מ דנ"ז ס"ל לר' כהנא אין אונאה לפרוטה ולוי ס"ל יש אונאה לפרוטה ובבאר יעקב יו"ד ד"ע ובחי' ר"ע איגר ב"מ פא"ל דרבא ס"ל כלוי דיש אונאה לפרוטה ובשושנת יעקב סי' רכ"ז דמ"ד דס"ל אי עביד ל"מ ס"ל יש אונאה לפרוטה ועיין אות כ' ובמלוא הרועים שמה ובבאר יעקב שם אפי' למ"ד יש אונאה לפרוטה מ"מ בפחות מפרוטה ל"ה אונאה ול"ה כגזל דאסור עכ"פ מטעם ח"ש ובדף ע"א כ' להיפוך כמו דגזל אסור ח"ש ה"ה באונאה אסור ח"ש ועיין אות ג': אוכל נפש ביו"ט ברש"י ביצה פ' א"צ דלא הותר אוכל נפש ביו"ט כ"א במלאכות שא"א לעשות מעיו"ט אבל כל שאפשר לעשותן בעיו"ט אסור לעשותן ביו"ט והתו' פליגי ובתשע שי' למוהר"ן ראזניס דלמ"ד טומאה דחוי אמרי' כשי' רש"י ולמ"ד טומאה הותרה ס"ל אפי' במלאכות שאפשר לעשותן מעיו"ט שרי ביו"ט כשי' התו': אומן במעין החכמה ב"מ פ' הזהב דר' יוחנן ס"ל אומן קונה בשבח כלי אומר תותר פלוגתא דאביי ורבא מכות ד"ו דאביי ס"ל אומר מותר אנוס כו' ובנדרי זרוזין בכינוי נדרים בפתיחה דעולא ס"ל כאביי