ילקוט הרועים קלט

דאורייתא ור' יוסף ס"ל דרבנן ע"ש: קדוש היום בברכות ד"ק אמר ר' אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום ד"ת וכ' בפנ"י דתליא בפלוגתא דתנאי דמאן דיליף מ"ע שהז"ג דנשים פטורות מתפילין פשיטא דפטורות גם כן מקידוש היום אבל ר' מאיר דיליף ממצה שמחה והקהל חייבין בקידוש היום ד"ת מק"ו וראב"א סבירא ליה כר"מ. וזה לאביי אבל לרבא חייבות בקידוש לכ"ע מה"ת ע"ש באריכות: קדשים דקיימא לן דבר הלמד בהיקש אין חוזר ומלמד כ' בספר החיים הלכות סוכה דר' אליעזר סבירא ליה בתר מלמד אזלינן וכל דהמלמד קדשים אע"ג ד הלמד חולין אין חוזר ומלמד וס"ג בקדשים דבר הלמד בהיקש אין חוזר ומלמד אף בגז"ש ע"ש: קרשים בזבחים דכ"ח ס"ל לרבא דשעות פוסלת בקדשים ובן שנתו היינו מעל"ע ובמעין החכמה ד"ק דר' אחי בר יעקב ל"ל דרבא דשעות יפסול בקדשים וכ"מ בעירובין די"ח ע"ש: קדשים בפנ"י ביצה די"ב דבשחיטות קדשים דחייב משום מפרק ל"ש מתוך כיון דבחולין ל"צ לדם לא הותרה כלל בחולין מלאכת מפרק ע"ש ובפמ"ג בפתיחה כוללת דלמ"ד דם שבשלו מותר שפיר משכח"ל בחולין דצריך לדם לאכול ע"י בישול והותר מפרק לצורך אוכל נפש: קהל גרים בבאר יעקב דס"ב דלשיטת הרמב"ם ס"ל לרבא קהל גרים אקרי קהל ורבה ס"ל קהל גרים לא אקרי קהל ולגירסא שלנו ס"ל לרבא דקהל גרים לא אקרי קהל: קול הנה אי קול חשיב כעדים כ' בזבד טוב אהע"ז סי' י"ז דתלי' בזה דלמ"ד בב"ב קל"ד בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן ס"ל דקול ל"ה כעדים ומהני המיגו לדחות הקול ואידך מאן דאמר ס"ל דקול הוי כעדים יל"מ מיגו במקום עדים: קונמות בר"ן נדרים ס"ח וברשב"א שם מבואר יותר דאיכא מ"ד בשבועות דכ"ב דאפילו בקונמות לא לקי עד דאיכא כזית ע"ש. אולם מאוד תמוהין דבריו דלא נמצא שם מ"ד כלל דיחלוק ע"ז: קונמות דקיי"ל דמפקיעין מידי שעבוד ואפ"ה אמרינן בכתובות נ"ט דאלמוהו רבנן לשיעבודא דבעל וכ' במשנת דר"ע כתובות דנ"ט דזה רק למ"ד מזונות דאו' משא"כ לר"ה אמר רב דס"ל יכולה אשה לומר איני ניזונית וא"ע דס"ל מזונות דרבנן לא אלמוהו לשעבודא דבעל רק לא יתן לה מזונות ע"ש: קונמות דקיי"ל דמפקיע מידי שיעבוד בס' אמרי בינה נדרים כ"ט דריש לקיש ס"ל דקונמות אין מפקיעין מידי שעבוד וגם לא ס"ל דאלמוהו רבנן לשעבודא דבעל ובמהר"ם ברבי כתובות דס"ג דר' הונא ס"ל קונמות אין מפקיעין מידי שיעבוד: קונמות שי' הטור ביו"ד סי' רל"ד אמרה קונם תשמישי על כל העולם יפר חלקו והקשה הב"י איך חל הנדר על הבעל הא משועבדת לו ואפכא הול"ל ע"ש ובט"ז סקנ"ד בשם הב"ח דחל על הבעל בכולל מיגו דחל על כל העולם ובהפלאה בסופו בחי' הג' מחנה לוי דרבא ל"ל ס' הב"ח ואין תל על הבעל גם בכולל ור' נחמן סבירא ליה דחל על הבעל בכולל קוצר ברי"ט אלגאזי פ"ג דבכורות אות מ' הביא ד' ירושלמי דהחולב לר"א חייב משום קוצר מפורש דס"ל לירושלמי שכל שמבדיל דבר מחיותו חייב משום קוצר אפילו מבעל חיים וע"ש ד' הרשב"א דהש"ס דילן פליג בזה אירושלמי ע"ש: קטנה ביעלת חן להגאון מפלאצק כתב דהא דאמרינן בכ"מ קטנה לאו בת לידה היא היינו לרבה אבל לר' חסדא דס"ל בסנהדרין פ' בן סורר דקטן מוליד ה"ה לקטנה ועיין בסוף הספר שהאריך בזה: קטנה בקדושין דמ"ג ע"ב דדוקא נערה היא ואביה מקבצין גיטה לרבנן אבל קטנה ד"ה אביה ולא היא ובמקנה כ' דתליא בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"ל אין לקטנה יד לקבל גיטה כשיש לה אב ולר' יוחנן אפילו לקטנה יש יד לקבל גיטה במקום אב. ובפלוגתא דר"י ור"ל דר"ל אמר כמחלוקת לגיטין כך מחלוקת בקדושין ונערה יכולה לקדש עצמה לרבנן כ' המחנה לוי ב"ק דפ"ז דרב ס"ל כר"ל ובמהר"ם ברבי כתובות מ"ד דריב"ת ס"ל כר"ל ובאור חדש סוף קדושין דרב ס"ל כר"ל ור' חסדא ס"ל כר' יוחנן ובאור חדש דמ"ד דרבא דס"ל א"ע לא מהני ס"ל כר"ל וע"ש בדעת שמואל אי ס"ל כר"ל ומהר"ם ברבי כתובות דמ"ו דרב ס"ל כר"ש: קטנה בתוס' קדושין דמ"ה ע"ב הביאו ד' השאלתות בקטנה שהלך אביה למדה"י שהיא יכולה להתקדש כדין יתומה ובאור חדש שם דעולא פליג ע"ד השאלתות ע"ש: קטנה בגיטין דנ"ה קטנה בת ישראל שנשאת לכהן אוכלת בתרומה ופירש"י יתומה דל"ה אלא קדושי דרבנן ואוכלת בתרומה דרבנן ובנוב"י מהדו"ק סי' ס"א אע"ז דזה רק לר' אליעזר דס"ל פנוי הבא על הפנוי' שלא לשם אישות עשאה זונה משא"כ לדידן קטנה שנשאת לכהן אינה אוכלת בתרומה דרבנן: קטנה במהרש"א גיטין דס"ד ע"ב ובפנ"י שם דר"י ור"ח לא ס"ל כרבא דקטנה מתגרשת בפעוטות ע"ש: קטן בתוס' סנהדרין דס"ח בקו' איך משכחת ממון לקטן ותירצו בשכירות מלאכתו ובחי' הרי"ם אע"ז סי' ק"כ ר"ל דז"ד למ"ד אומן קונה בשבח כלי ולמ"ד אין אומן קונה גם בכה"ג ל"מ לקטן ממון מה"ת ע"ש: קטן בראש יוסף ברכות ד"ך בשי' רש"י דקטן שהגיע לחינוך ליכא חיובא בי' כ"א על אביו רמי' וכ' דבמגלה פליגי ר"י ורבנן בקטן להוציא אחרים לת"ק לא ולר"י מוציא פליגי בהא אי הגיע לחינוך אקרקפתא דאבי' מונח או אקטן: קטן בסנהדרין דס"ח ע"ב פלוגתא דרבה ור' חסדא דר"ה ס"ל דקטן יכול להוליד ורבה ס"ל דקטן אינו מוליד ובמנחת עני מס' יבמות דר' אשי ס"ל כר"ח דקטן מוליד ע"ש: קטנה בפ"י בק"א קדושין הק' כיון דקטנה פחותה מבת ג' אינה מתקדשת בבואה א"כ לא תתקדש נמי ע"י שטר וכסף דהא אתקיש הויות להדדי ותירץ דל"א אין היקש למחצה בכה"ג היכא שיש סברא לחלק וכל חד מוקמינן אדוכתי' ועיין אות א' בענין אין היקש למחצה דיש פלוגתא בזה עוד העלה דבקטנה ל"א אתקיש הויות להדדי דדוקא בגדולה כתיב ויצאה מביתו וביתו נשואה משמע ול"ק בה כלל והיתה לאיש אחר דאין לה קדושין לא ע"י עצמה ולא ע"י אביה ע"ש והנה להנ''ל יש לחדש דבקטנה ל"מ קדושין חיי"ל אף למ"ד קדושין תופסין בחיי"ל דהתו' הק' האיך מהני קדושי חיי"ל הא הו"ל קדושין שאין מסירין לביאה ותירץ המקנה לשי' רש"י דבביאה ליש קדשאמס"ל ומהני קדושי ביאה ה"ה בקדושי כסף ושטר דאתקיש הויות להדדי א"כ לפי"ז ל"מ בקטנה פחותה מג' שנים דל"מ אצלה קדושי ביאה ול"ש אתקיש הויות להדדי א"כ ל"מ קדושי כסף ושטר בחיי"ל דהו"ל קדשאמס"ל ובקטנה יותר מבת ג' שנים שוב לא יהיה מהני קדושי כסף ושטר בחיי"ל דהו"ל קדשאמס"ל ול"ל אתקיש הויות להדדי כדברי הפנ"י ועפ"ז מיושב לנכון קושית הגאון מוה' צבי ה"ב לשיטת ר"ת דממיתה למיתה ל"א בתר רוב אם כן בת כהן שזינתה דהוית בשריפה נימא דלמא לאו אביה ול"ל דאזלינן בתר רוב הא ממיתה למיתה ל"א בתר רוב. ולהנ"ל א"ש דמשכחת לה שקדשה פחותה מבת ג' או אפילו יותר מבת ג' בקדושי כסף ושטר אם כן ממ"נ בפחותה מבת ג' ל"ש אתקיש הויות להדדי כיון דאין אצלה קדושי ביאה רק קדושי כסף ושטר וא"נ לאו אביה הוא הו"ל ממזרת והו"ל קדושין שאין מסורין לביאה ואפילו ביותר מבת ג' גם כן ל"ש אתקיש הויות להדדי בקטנה כד' הפ"י ול"מ בה קדושי כסף ושטר דהו"ל קדשאמס"ל ודוק ול"ל בכל קטנה הו"ל אין מסורין לביאה ז"א דלאחר ג' הו"ל בת ביאה שפיר חשיב קדושין מסורין לביאה וכמו קדושי נדה וכמ"ש הפוסקים: קטנה בישוע"י אהע"ז סימן קניה בשיטת הפוסקים דקדושי קטנה הוי קדושי תורה משתגדיל דתליא בפלוגתא דלדידן דקיי"ל משתביא ב"ש א"י למאן ממילא מתרצית גם כן שיהיה קדושי תורה כהפוסקים משא"כ לר' יהודא דס"ל דיכולה למאן עד שירבה שחור על הלבן ממילא אין כאן קדושי תורה כלל ויכולה למאן: קטרת הרמבים בפ"א מה' כלי מקדש דמור אשר הי' מסימני הקטורת הוא דם חיה הנמצא בארץ הודו ואף שהוא יוצא מטמא מ"מ כיון שנתייבש נעשה כמו פירשה בעלמא והראב"ד חולק דחלילה לומר שלקחו לקטורת היוצא מטמא