ילקוט הרועים קלז

מדרבנן אסור רק אם יהי' מהני הקדושין של ח"ע וחב"ח יהי' אסור בה מטעם דצ"ע משתמש בצד חירות דא"כ הו"ל קדושין שאמס"ל דהקדושין גורמין איסור הביאה דצ"ע משתמש בצד א"א ע"כ ולס' הנ"ל א"ש דל"ה קדשאמס"ל כיון שמקדשה ורוצה לעבור עלי' באיסור שפיר הוי קדושין המסו"ל כיון דרוצה לבוא עלי' באיסור חשוב לדידי' מסורין לביאה ול"ק כלל. ועפי"ז מיושב קו' המפורשים הנ"ל דז"נ במקדשה מעכשיו שפיר הו"ל קדושין מסו"ל משא"כ במקדשה לאחר שאשתחרר א"כ חזינן שאין רוצה לבוא עלי' בקדושין באיסור וכיון שאין רוצה לבוא עלי' באיסור א"כ שוב ל"ה בידו כלל לקדשה עכשיו כיון שאין רוצה לבוא עלי' באיסור ממילא אם יקדשה עכשיו יהי' קדשאמ"ל ול"י מהני הקדושין כלל אף אם יקדשה עכשיו שפיר ל"ה בידו כלל לקדשה עכשיו ושפיר חשוב דשלב"ל במקדשה לאחר שאשתחרר ולומר דחשוב בידו לעבור על איסור דאורייתא בודאי ל"ח בידו כמבואר בפוסקים: קדושין בב"ש באהע"ז סי' כ"ח גבי לא ידעה שהוא גנוב אע"ג דקנתה ביאוש וש"ר א"מ דמצי אמרה לא ניחא לי דלתעביד איסורא על ידי ובשו"ת אבני מילואים סי' כ"א דסברת הב"ש תליא בפלוגתא דר' מאיר ור' יהודא בקדושין דנ"ג דר"מ סובר דא"מ דאמרה ל"נ לי' דלתחלל הקדש על ידו ור' יהודא סובר מקודשת וליתא לס' הב"ש: קדושין באהע"ז סי' ל"ט במקדש ע"מ שאין עלי' נדרים ונמצאו עלי' נדרים דאינה מקודשת מ"מ פלוגתא הוא דלחד מ"ד אסורה לנשא בלא גט שמא תשאול על הנדרים והוא פלוגתא דאמוראי בירושלמי ועיין בב"ש ובאבני מילואים כ' דרבא ס"ל כמ"ד דאסורה לנשא בלא גט שמא תשאול לנדרה ע"ש: קדושין ברשב"א קדושין נ"ט בשם הראב"ד דר' יוחנן ס"ל דלא כר' אבא דאמר בקידושין ל"מ שיור בפ' המגרש ור' יוחנן ס"ל דמהני שיור בקידושין: קדושין שאמס"ל עיין באות ח' חופה מבואר לענין חיי"ל אם מקרי קדושין מסו"ל היכא שרוצה לעבור על האיסור כסברא שהבאתי באות שלפ"ז ותליא בפלוגתא דרב ושמואל: קדושין בביב דקמיה ס"ל לאמימר דאם הדרה איהי לא הדרי קדושין גזירה שמא ואמרו קדושין תופסין באחותה אם החזיר כסף קדושין ור' אסי פליג וס"ל דגיטה מוכיח עלי' וכ' הפוסקים דה"ה בכל ס' קדושין תלי' בפלוגתייהו דלאמימר א"צ להחזיר ולר"א צריכה להחזיר: קדושין בקדושין דמ"ו דס"ל לר"ה בנתקדשה שלא לדעת וניסת שלא לדעת ואבי' כאן דס"ל לר"ה דאוכלת כיון דנעשה בה מעשה יתומה בחיי אב ובמקנה כ' דזה רק לר"ה דס"ל חופה קונה משא"כ לדידן ע"ש: קדושין בשב שמעתתא ש"י פי"ב דפלוגתא דרבא ור' אסי בקדושין דס"ג אי סוקלין ע"י האב באמר קדש תי בתי תלי' בפלוגתת חכמי פרובינצא באב שאמר קדשתי בתי אי מהני חזרה ע"י אמתלא דר' חסדא סובר כדעת קצתם דל"מ אמתלא דלאב רחמנא הימני' בתורת עד ומשו"ה אין חוזר ומגיד ורבא סובר אע"ג דהימני' רחמנא אינו בתורת ב' עדים והיכא דהאמינה תורם לע"א מהני אמתלא וכיון דמהני אמתלא שוב א"א לסקול על ידו ע"ש. קדושין במקנה דק"א סי' ל"ב ס"ד לענין קדושי שטר במחובר דתליא בפלוגתא דתנאי דלמ"ד דון מינה ומינה ומינה וכיון דקדושי שטר ילפינן מויצאה והיתה פסול במחובר כמו גט משא"כ למ"ד דון מינה ואוקי באתרא י"ל דמקשינן הויות להדדי ומקודשת ע"ש: קדושין המל"מ פ"ז מאישות נסתפק בעשה שליח לקדש אשה וקדשה השליח קדושי דרבנן או קדושי ספק אם הוי עיוות בשליחות וא"מ כלל ובמנחת אהרן ס הדרין דאביי ורבא ס"ל דל"ה עיוות בשליחות ורשב"ל ס"ל דהוי עיוות בשליחות: קדושין בפנ"י בק"א לקדושין אות ל"ה דר' נחמן בר יצחק ל"ל הא דאמר ר' נחמן אומר אדם לבתו צאי צאי וקבלו קידושייך ע"ש. ובקדושין ד"כ העלה הפנ"י דר' יצחק סובר גם כן דצאי וקבלי קידושייך ל"א בעלמא ע"ש: קדושין שיטת הפנ"י בקדושין דעל קדושין של שוה כסף אין עונשין מיתה מאחר דילפינן במ"מ מע"ע ואעמה"ד (וי"ל בסנהדרין דמ"ט דפריך נע"ה דמקטלה המ"ל דהו"ל עדות שאאי"ל דיכולין לומר לאוסרה אבעלה באנו והרי משכח"ל באופן דלא ידענו שהי' א"א רק על פיהם אם כן א"א לומר לאוסרה דאם לא להורגה באו הי' להם לומר שהיו הקדושין בשוה כסף דאינה נהרגת ויש לישב) ובאור חדש קדושין ד"ב דשמואל ור"ה דס"ל דקדושי שוה כסף בהיקש דאם אחרת לדידהו ממיתין על קדושי שוה כסף לדידהו דילפי מהיקש ולא במ"מ ורב גם כן סבירא ליה כר"ה ובסוף קדושין כ' האו"ח דר' חסדא ס"ל דעל שוה כסף אין עונשין מיתה דס"ל דילפינן ש"כ במ"מ ע"ש קדושין בפנ"י קדושין דס"ו בשם תוספת רי"ד דאביי ס"ל מקדש בע"א דחוששין לקדושין וע"ש בדס"ה דמביא הספרי לא יקום ע"א כו' אבל קם הוא בעדות אשה להשיאה והיינו כמ"ד המקדש בע"א חוששין לקדושין ומ"ד אין חוששין ס"ל כר' יוסי דפליג ע"ש: קדושין בשעה"מ פ"ב הלכות אישות דהמקדש בקרקע אי מקודשת תליא בפלוגתא דריוה"ג ורבנן דלר' יוסי הגלילי דסבירא ליה אין כותבין הגט על דבר שי"ב רוח חיים ועל האוכלין לדידיה מקדש בקרקע מקודשת משא"כ לרבנן מקדש בקרקע אינה מקודשת: קדושין פלוגתא דרבה ור' יוסף בקדושין ד"ח אי צריך שומא ובעצי ארזים ה' קדושין סי' ל"א דאביי ורבא סבירא להו כר' יוסף דצריך שומא ובפני יהושע קדושין ד"ט דפלוגתא דרבה ור' יוסף אי צריך שומא תליא בפלוגתא דר"י ור"ל דר' יוסף ס"ל מעות קונות אבל למ"ד מעות אינם קונות ל"צ שומא ע"ש קדושי קטן שיטת הר"י ברזילי דקטן שקידש לו אביו אשה חוששין לקדושין ובאוהל דוד קדושין דהר"י ברזילי פסק כמאן דאמר המקדש בע"א חוששין לקדושין וכ' הפ"י דלהך מ"ד אפי בלא עד נמי אבל לאידך אמוראי דהמקדש בע"א אין חוששין לקדושין ל"מ קדושי קטן כלל והנה בנוב"י סי' ס"ד העיר דהו"ל שליח בקדושין תופס לבע"ח במקום שח"ל (ובמעין החכמה ב"מ די"א כוון דיכול לקדש בעצמו ל"ה תופס לבע"ח ושאני בע"ח דקיי"ל מסדרין לבע"ח ע"ש באריכות. ולפ"ז בקטן דא"י לקדש בעצמו הו"ל ח"ל כמובן) בקדושי אביו ותירץ משום מגו דזכי לנפשי' זכי נמי לבנו ע"ש ולפ"ז לר"נ ור"ה דס"ל המגביה מציאה לחבירו ל"ק חבירו ואף דשייך מגו דזכי לנפשיה אפ"ה הו"ל תופס לבע"ח וכן רבא דס"ל כר"נ כמ"ש התוס' בב"מ דף י' ד"ה איתבי לדידהו ל"מ קדושי קטן ע"י אביו: קדושין בפנ"י קדושין דמ"ד כ' דלר' יוחנן אין נערה עושה שליח לגירושין וקדושין משא"כ לר"ל נערה עושה שליח לגירושין וקדושין: קרושין בירושלמי פ' האומר ובאע"ז סימן מ' במקדש אשה לאחר ל' ובא אחר וקדשה תוך ל' דמקודשת לשני מכל מקום אם מת השני או גרשה תוך ל' דחלין שוב קדושי ראשון ונעצי ארזים סי' מ' דז"ד למאן דאמר קדושת דמים לא פקעה בכדי אבל למ"ד קדושת דמים פ קעה בכדי ליתא לשי' הירושלמי ואפילו מת הב' תוך ל' או גירשה אינה מקודשת לראשון כשבא יום ל'. ועפ"ד הירושלמי הערותי דיש מלתא בטעמא לפסול גט מאוחר אף לר"י דס"ל משום חשש חיפוי והיינו דיוכל לבוא לידי תקלה גדולה אם נכשיר גט מאוחר באופן הנ"ל דאם מגרש הב' תוך ל' דחלין קדושי ראשון והוית א"א אבל אם הגט הוא מאוחר יהיו הגירושין אחר ל' ולא תהיה מקודשת לראשון ונוכל לבוא לידי תקלה גדולה להתיר א"א לעלמא ועיין בישועות יעקב סי' קכ"ז שטרח למצוא טעם ונ"מ שיוכל לבוא לידי חיפוי על ידי גט מאוחר ולפסול עי"ז שש קדושין דס"ל לר"ע דאין קדושין תופסין בחיי"ל כ' במקנה קדושין סיב דר' יוחנן ס"ל כר' ישבב דלר"ע אפילו בחייבי עשין אין קדושין תופסין ור"ל ס"ל כר' סימאי ע"ש: קדושין באיסורי הנאה דרבנן אי מקודשת כ' בשו"ת זכרון יצחק לבן הגאון משנת חכמים דתליא בפלוגתא אי דבר הגול"מ כממון דמיא מקודשת כיון דיכול לבטל לכתחילה לשי' הרמב"ם