ילקוט הרועים קלה

תודה פסחים דפ"ח כ' דהתוספתא שהובא בתוס' פסחים דצ"ה דתני בראשון נשחט בג' כתות ושייר ביקור עכצ"ל דשייר נמי דפ"ש קודם התמיד אבל משנתינו דבלא"ה שייר ב"ד שי"ל דלמתניתין פ"ש אחר התמיד כראשון עי"ל דמשנתינו ס"ל הטעם דיאוחר דבר וא"ח בין פ"ר לפ"ש אבל התוספתא סבירא ליה כטעם הרמב"ם דלכך קרב אחר התמיד דא"א שיקרבו ישראל הפסח בב' שעות אבל בפ"ש דל"ש זאת שי"ל דקרב קודם התמיד וי"ל דתליא בפלוגתא אי דרשינן טעמא דקרא אמרינן כס' הרמב"ם: פשוטי כלי עץ בעל"נ סוכה דט"ו בשיטת רש"י דפשוטי כלי עץ שנטמאו במת י"ל טהרה במקוה משום דאיכא גם כן הזאה והטבילה אינה רק גמר טהרה אבל לענין טומאת שרץ וזיבה ל"ל טהרה במקוה: פרה אדומה במחנה ראובן יבמות דע"ד דתנא דברייתא ס"ל אליבא דר"ע דערל אסור בפרה אבל אנן ס"ל אליבא דר"ע דערל נמי כשר בפרה מקו"ח: צדקה בקצה"ח סי' ר"צ בשם הכ"מ דממונו של אדם משועבד לעשות מהם צדקה דשעבוד נכסיו בצדקה כמו בשאר חוב וכ' הקצה"ח כיון דקיי"ל שעבודא דאורייתא הוי מצות צדקה כמו פדיון הבן וה"ה בנודר ומת מחויבין היורשים לקיים נדרו מה"ת ע"ש באריכות דתלי' בדין ש"ד: צומת הגידין שי' הרמב"ן הובא ברא"ש פ' בהמה המקשה בנטלו צומת הגידין ואח"כ חתך כל הרגל למעלה דחוזר לכשרותו ודעת הרא"ש דטריפות א"י לחזור לכשרות וכיון דנטרפה תיכף בנטילת צומת הגידין ל"מ אח"כ חתיכת כל הרגל ובישועות יעקב יו"ד סי' מ"ה דתלי' בפלוגתא אי טריפה אינה חי' וכל טריפות שבעולם משום דא"י לחיות הוא א"כ דבנטלו צומת הגידין ע"כ דא"י לחיות אפי' נחתך אח"כ כל הרגל למעלה דאל"כ ל"ה טריפה כלל דאי בדרי לה סמא ושפיר א"י לחזור לכשרות משא"כ למ"ד טריפה חי' וטריפה אין תלוי כלל בחיות שפיר י"ל אף דעכשיו טריפה מ"מ כשנחתך אח"כ כל הרגל כשירה ובחי' הרי"ם חולין דמ"ב כתב דגם עכשיו אינה טריפות כיון דאם יחתוך כל הרגל כשרה גם עתה אינה טריפה כיון דאי בדרי לה סמא חי' משא"כ למ"ד ט"ח אע"ג דיכול לחזור לכשרות מ"מ עתה טריפה ע"ש באריכות: צורם אוזן בכור בתו' בכורות דל"ד דכמה שמעתתא מוכחי דצורם אוזן בכור קנסא היא ובספרי פ' ראה ס"ל לר' אליעזר שעובר משום לא תאכל כל תועבה ותירצו דפליגי והנך שמעתתא ס"ל כאחרים בספרי ובבית אפרים יו"ד סי' ע"ה דתלי' בפלוגתא דר' מאיר ורבנן דלרבנן דס"ל דמותר להטיל מום בבע"מ וטעם דאסור להטיל מים משום שמפקיע קדושת מזבח וכגוזל את ההקדש ל"ש לאסור משום ל"ת כל תועבה משא"כ לר"מ דס"ל דאפי' להטיל מום בבע"מ אסור שפיר י"ל דבעצם אסור ואסור מה"ת לאכול משום ל"ת כל תועבה: צפורי מצורע ברש"י קדושין נ"ו דהמשולחת מותרת לגמרי והריטב"א ז"ל הק' מנגעים דמבואר דנשפך הדם תמות המשולחת ובמקנה שם דלר' ישמעאל מותרת המשולחת משעת שחיטה ולר' שמעון אסורה עד השילוח וע"ש דלר' שמעון משעת שחיטה נאסרו שתיהן ומתניתין דנגעים אתי' כר"ש אבל לר' ישמעאל יש הכרח דמותרת ע"ש: ציר הא דקיי"ל הטמאים לאסור צירן ורוטבן כ' בס' באר יעקב או"ח דכ"ג ע"ב דר' יהודא לא ס"ל דרשא דהטמאים וגם ר' יוסי לא ס"ל וס"ל להנהו דציר דגים טמאים ל"ק רק איסור דרבנן והתו' דכ' בע"ז ד"מ דציר דגים טמאים מה"ת הוא לרבנן דר"י וכ"כ בבית אל ח"ב דנ"ג דלר"י דס"ל מב"מ לא בטיל ציר דגים טמאים ל"ה רק דרבנן ולר"ה ורב ושמואל דס"ל דמב"מ רק מדרבנן לא בטיל לדידהו ציר דגים טמאים מה"ת אסור ועמש"ל אות מ' דלרב מב"מ מה"ת לא בטיל ושוב י"ל דציר ד"ט ל"ה רק דרבנן ובבאר יעקב או"ח דט"ז דלר' יהושע ציר דגים טמאים ל"ה רק מדרבנן: צירף את המעילה לזמן מרובה דחייב כ' המהרש"א פסחים דל"ג דרבי ס"ל דצירף המעילה לזמן מרובה דפטור ובס' זרעו של אברהם פסחים דל"ג דרב ס"ל כרבי דהזיד במעילה במיתה וס"ל דצירף המעילה לזמן מרובה דפטור: צידה בצל"א ביצה דכ"ד אף להפוסקים דקצירה אסור ביו"ט מה"ת מ"מ צידה ביו"ט אי אסור מה"ת תלי' בפלוגתא דר' גמליאל ות"ק דת"ק ס"ל דצידה אסור ביו"ט כמו קצירה ור"ג ס"ל דצידה הוא רק מדרבנן כתחומין ובצל"ח ד"ט כ' דרב ס"ל ג"כ דצידה אסור רק מדרבנן ושי' הירושלמי ורשב"ל וחזקי' דצידה אסור מה"ת ציץ פלוגתא דר"י ור"ש דר"י ס"ל בין הוא על מצחו בין שאינו על מצחו מרצה ור"ש ס"ל עודהו על מצחו מרצה ובמהר"ם ברבי יומא ח"ב דלאביי סוכה דכ"ז ס"ל לר' מאיר כר' שמעון ובפני ארי' להגאון מפלאצק דר' יוסי ס"ל כר"ש דאינו על מצחו אינו מרצה: ציצית בברכות די"ט הק' התוס' דהכא משמע דאין מטילין ציצית למת ובהתכלת דמ"א אמרינן דמטילין ציצית למת ובשו"ת מפרשי הים כ' דתלי' בפלוגתא דלשמואל דס"ל ציצית חובת מנא שפיר צריכין לעשות ציצית למת לדידן דס"ל ציצית חובת גברא אין מטילין ציצית למת וע"ש שכ' דב"ש ס"ל דציצית חובת מנא ולב"ה הוא חובת גברא ובישועות יעקב או"ח סי' י"ט דר' עמרם ס"ל דציצית חובת גברא ובאו"ח סי' י"ג הוכיח דר' אשי בשבת קל"א ס"ל דכלי קופסא חייבין בציצית ובפני יהושע קדושין דל"ד דלמ"ד דנשים חייבות בציצית ס"ל דציצית חובת מנא משא"כ למ"ד דנשים פטורות מציצית ס"ל דציצית חובת גברא והו"ל מ"ע שהז"ג ע"ש ובשו"ת מקום שמואל מנחות ד"ל בפלוגתא דרבי ורבנן דרבי ס"ל דבעינן לבן ותכלת ס"ל כשי' הט"ז או"ח סי' י"ט דציצית אינו חובת גברא לקנות טלית בת ד' כנפות אלא אם מתעטף חייב לעשות ציצית אבל רבנן ס"ל דציצית חובת גברא כמצות סוכה ולולב ע"ש: ציצית בישוע"י או"ח סי' י"ט דהא דכסות המיוחד ללילה אף שלבשו ביום דפטור מציצית דוקא למ"ד ציצית חובת גברא דאין חיוב בציצית רק בבגד שלבשו כעת וכלי קופסא פטורין מציצית אמרינן דכסות המיוחד ללילה אף שלבשו ביום פטור מציצית אבל אי כלי קופסא חייבין בציצית א"כ נהי דהכסות מיוחד ללילה מ"מ אם מחזיק הבגד אצלו ביום חייב בציצית רק כשבא הבגד לידו בלילה פטור מציצית ציצית במג"א או"ח דצריך להתעטף כעטיפת ישמעאלים באו"ח סי' ח' ובשו"ת חיים שאל סי' א' ח"ב דרב ור' נחמן ס"ל דצריך כעטיפת ישמעאלים עוד הביא דר' יוסף ואביי לא ס"ל דיצטרך כעטיפת ישמעאלים וכן ר' יוחנן פליג ארב ושמואל וגי' הרי"ף דר' יוחנן ס"ל כשמואל ע"ש: ציצית בפנ"י שבת דכ"ז דהא דרבא ס"ל כל המינים חייבין בציצית מה"ת היינו דלדידי' לא קיי"ל כתנא דבי ר"י משא"כ לדידן קיי"ל כר"פ ורנב"י ולדידהו לענין ציצית לא אשכחן מאן דחולק אתנא דבי ר"י שפיר י"ל דשאר מינים פטורין מציצית מה"ת אבל לרבא ע"כ המשניות דכלאים פליגי אתנא דבי ר' ישמעאל ע"ש: ציצית במקנה קדושין ל"ג דר' יהודא דס"ל כסות לילה חייב בציצית אזיל לשיטתו דס"ל סומא פטור מכל המצות ע"כ ס"ל לרבות כסות לילה משא"כ לדידן דסומא חייב במצות: צער בע"ח בשו"ת בגדי כהונה בב"מ דל"ב דרבא דהוכיח שם ש"מ דצבע"ח דאורייתא הוא רק למ"ד דון מינה ומינה משא"כ למ"ד דון מינה ואוקי באתרא אמרינן צב"ח לאו דאורייתא ע"ש: צד חמור במכות ד"ה לת"ק פרכינן מצד חמור ור' יהודא צד חמיר לא פריך ובפאר הלכה דע"ה ע"ב דתליא בפלוגתא אי ב"כ הבכ"א מלמדין ולר"י לשיטתו דס"ל ב"כ מלמדין יש הוכחה דצד חמור לא פריך וזב"ז תליא: ציצית בהפלאה ברכות דר' יהודא ס"ל לילה זמן ציצית וכ"מ בשבת דכ"ט דל"ג משום כסות לילה: ציץ הרמב"ם פסק דדוקא עודהו על מצחו מרצה ובעל"נ סוכה פ"ה דתליא בפלוגתא דר"ש הביא ראי' לר"י