ילקוט הרועים קלב

ולר"ע דשבת הותרה מ"מ במכשירין שהי' אפשר לעשות מע"ש כגון שהי' בסכנה קודם שבת אע"ג דאפ"ה מותרין לחלל שבת מ"מ זה ל"ה רק מטעם דחוי' ע"ש. ובשו"ת תורת חסד סי' כ"ו דלראב"ע דיליף מק"ו ממילה ל"ה רק דחוי' ובפני ארי' להגאון מפלאצק דר' אחא בר יעקר דס"ל מצה בזה"ז דרבנן ס"ל דשבת הותרה אצל פ"נ: פרי' ורביה בפרדס דוד פ' נשא הוכיח דר' אלעזר דס"ל ביבמות כל שאינו עוסק בפ"ו כאלו שופך דמים ס"ל כריב"ב דאשה מצווה ג"כ על פ"ו ובט"א פ"א דחגיגה דר' יהודא דס"ל קהל גרים מקרי קהל בע"כ ס"ל כרבנן דאשה פטורה ממ"ע דפ"ו ע"ש: פ"ו ביבמות פלוגתא דב"ש וב"ה דב"ש ס"ל שני זכרים וב"ה ס"ל זכר ונקיבה ובאור חדש קדושין דר"מ ס"ל כב"ש ור' יהודא ס"ל כב"ה בב"ב דקט"ז ע"ש: פ"ו בפרדס דוד פ' נח דר' יוחנן ס"ל דעכו"ם מצווין על פו"ר: פ"ו ביבמות דס"ב שני אוקימתות במי שקיים פ"ו דחד מ"ד ס"ל דמאשה עכ"פ לא בטיל וצריך לישא אשה ולחד אוקימתא גם מאשה בטיל ובעצי ארזים ה' קדושין דרב יוסף ס"ל כמ"ד דבטיל גם מאשה ור' שמעון בן אלעזר ס"ל דמאשה לא בטיל ע"ש: פריעת בעל חוב בחי' הרי"ם חו"מ סי' ל"ט העיר לר"פ דס"ל פריעת בע"ח מצוה יהי' מותר לפרוע חובו מאיסורי הנאה כגון בחליפין דאינן אסורין רק למחליף דהא קיי"ל מצוה ללה"נ וע"ש דכ' דלשי' הרשב"א י"ל דבאמת מותר ועיין אות מ' מצללה"נ ויש לעיין בנדרים דמ"ח דפשיט ממכרן וקדש בדמיהן מקודשת אף דמצוה לקדש אהה ונימא מצוה ללה"נ ועיין מנ"מ פ"ה מאישות: פריעת בע"ח מצוה בכתובות דפ"ו פירש"י דכתיב הן צדק' שיהי' הן שלך צדק והקדמונים חולקים וס"ל דהמצוה הוא מקרא דוהאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך כו' ובעטרת חכמים ב"ק כ' דלמ"ד של"ד ליכא למשמע פריעת בעית מצוה מקרא דהאיש אשר אתה נושה בו וצ"ל מהן צדק וע"כ ר"פ דס"ל של"ד פליג אאביי בב"מ דמ"ט דהן צדק קאי שלא ידבר א' בפה כו' אבל לאביי דס"ל ש"ד ויליף פריעת בע"ח מצוה מקרא דהאיש אשר נושה בו לדידי' הן צדק קאי שלא ידבר א' בפה כו' ע"ש: פריעת בע"ח שי' ר"ת בכתובות דק"ח דבמודר הנאה אסור המדיר לפרוע חובו של המודר רק בכתובת אשה ולא בשאר חוב וריב"א פליג ע"ש ובהפלאה כ' דשי' ר"ת תלי' בפלוגתא דלמ"ד מצוה ליהנות נתנו מוכח דכל פריעת חוב מותר דאינו אלא גרמא בעלמא ע"ש: פרוטה דר' יוסף בבית אל ח"ב דל"ב ע"ב הוכיח דשמואל ס"ל כרבה דל"ל פרוטה דר' יוסף ע"ש: פרוץ כעומד מותר עמש"ל באות ס' בשם הפנ"י סיכה דט"ו דהא דקיי"ל פרוץ כעומד מותר היינו למאי דס"ל לר"פ דס"ד מה"ת לקולא כשי' הרמב"ם ע"ש: פרידה במקנה קדושין י"ז דראב"י ס"ל כאיסי בן עקביא בירושלמי בפ"ח דכלאים דאסור לרכוב ע"ג פרידה אבל לדידן דהלכה כר"י בפרידה כ"ש דמותר לרכוב עליו ע"ש: פתח חרטה שי' המבי"ט סי' צ"ח דמה"ת מהני שאלה בחכם אף בלא פתח וחרטה דהתורה אמרה לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו כפי חפצם ורצונם בלא פתח חרטה רק מדרבנן בעי פת"ח ובס' שיח יצחק כ' דתלי' בפלוגתא בחגינה ד"י ע"א דלר' אליעזר דיליף היתר נדרים מכי יפליא ס"ל דבעי שיפליא מעצמו ויאמר הפתח חרטה מה"ת ולר' יהודא אמר שמואל דיליף מלא יחל דברו א"צ פתח חרטה מה"ת וכן למ"ד מכל נדיב לב או מקרא דבאפי נשבעתי לדידי' צריך פתח חרטה מה"ת ע"ש: פתח פתוח בכתובות ד"ח אמרינן באשת כהן או בפחותה מבת ג"ש נאמן לאוסרה עליו ובהפלאה כתובות ד"ב דלמ"ד דאמרינן כאן נמצא וכאן הי' ה"ה בשאר נשים נאמן לאוסרה עליו כשיש שהות אחר החופה ועיין אות כ' ובסי' ס"ח כ' דשי' הירושלמי דספק רצין ל"ה ספק כלל דודאי הי' ברצון דאונס קלא אית לי' וש"ס דילן סובר דגם ס' באונס ס' ברצון הוי ספק: פירות בפלוגתא דר"י ור"ל בגיטין י"ז דר"ל ס"ל משעת חתימה אין לבעל פירות ור"י אמר משעת נתינה ובישועות יעקב אע"ז סי' קכ"ד דר' אשי ס"ל כר"ל ורבא ס"ל כר' יוחנן ע"ש: פסולי עדות שי' הש"ך בחו"מ ל"ד סקל"ג דבפסולי עדות מחמת עבירה ל"ב תחילתו וסופו בכשרות וכאשר שב בתשובה יכול להעיד על מה שראה בעודו ברשעו ובדורש לציון דרוש י"ג הוכיח דתלי' בפלוגתא דלדידן דילפינן בב"ק בהחובל דעבד פסול לעדות מק"ו מגזלן ע"ש וכיון דבעבד צ"ל תחילתו וסופו בכשרות עכצ"ל דגם בגזלן בעינן תחילתו וסופו בכשרות דאל"כ נימא דיו לבא מה"ד כו' אבל למר ברי' דרבינא דעבד פסול מלא יומתו אבות על בנים שי"ל כדעת הש"ך: פסיק רישא בישועות יעקב אע"ז סי' ה' אע"ג דפ"ר דל"נ לי' מותר לשי' הערוך מ"מ בחבורה למאן דס"ל מקלקל בחבורה חייב אף דדשא"מ מותר בחבורה מ"מ פ"ר דל"נ לי' אסיר בחבורה וע"ש בשם המג"א דלשמואל גם בשאר איסורין פ"ר דל"נ לי' מותר אף דל"ש בהו מלאכת מחשבת ממילא לשמואל פ"ר דל"נ לי' מותר אף בחבורה ע"ש: פרשה בסוטה ד"ג מפרש פלוגתייהו דר' עקיבא ור' ישמעאל בסוטה ד"ג מפרש פלוגתייהו דר' עקיבא ור' ישמעאל דר' ישמעאל ס"ל כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה ור' עקיבא חולק ובדורש לציון דרוש י' דרב ס"ל דפרשה נשנית בשביל דבר שנתחדש בה ושמואל ולוי ל"ל דנשנית בשביל דבר שנתחדש בה ועיין אות ק' קברי עכו"ם ורב לשיטתו דס"ל מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור מוכח דפרשה נשנית בשביל דבר שנתחדש בה: פרעון בישוע"י אע"ז סי' צ"ו דרבה ברי' דרבא ס"ל דאדם פורע תוך זמנו: פרי' ורבי' ביד דוד חגיגה דסוגי' חלוקות הן אי בן נח מצווה אפ"ו דהסוגי' דסנהדרין דנ"ט ס"ל דב"נ אין מצווה אפ"ו אולם הסוגי' דיבמות דס"ב ס"ל דב"נ מצווה אפ"ו: פ"ו בדורש לציון דרוש י"א אי נשים מצוות בע' דפרו ורבו תלי' בפלוגתא בברכות ובעירובין דלמ"ד דו פרצופין שנבראו זכר ונקיבה גם נשים חייבות בפ"ו אבל למ"ד צלע ממש שנברא רק זכר לחוד והנקבה נבראת אח"כ מצלעותיו אזי נשים פטורי: פנוי' בדורש לציון דרוש י"ג הוכיח דרבא דס"ל קדשאמס"ל ל"ה קדושין בע"כ הא דקדושין תופסין בחיי"ל דס"ל דהבא על הפנוי' בלא קדושין לוקה משום ל"ת קדשה ע"ש ור' שמעון חולק דא"ע בפנוי' משום לית קדשה: פירות שביעית ברמב"ם פ"ז מה' שמיטה דפ"ש לאחר זמן הביעור צריך לשורפן ולאבדן והכ"מ הביא שי' הרמב"ן דא"צ לשורפן ולאבדן אלא הביעור הוא שמוציאן מן הבית ומפקירן ובשו"ת שיבת ציון סי' ב' דפלוגתא דתנאי הוא והך ברייתא דק"א דידלק הבגד ס"ל דהביעור שחייב לשרוף אחר הביעור אבל אין הלכה כהאי ברייתא דהרבה ברייתות ומשניות חולקין ע"ז ולכך השמיט הרמב"ם הך דבגד שצבעו בקליפי שביעית דידלק ע"ש באריכות: פנוי הבא על הפנוי' דעשאה זונה לר"א ונסתפק המל"מ בה' א"ב אם גם באונס עשאה זונה ובשו"ת גבעת שאול סי' צ"ד דלמ"ד עראה זו נשיקה בע"כ ס"ל דבאונס ל"ה זונה ולמ"ד העראה זה הכנסת עטרה ס"ל דגם באונס הוית זונה וכ"ז לדידן אבל ר' שמעון דס"ל ג"כ כר"א דפנוי הבא על הפנוי' דעשאה זונה כמ"ש התוס' סנהדרין ד"נ ס"ל לר"ש דבאונס ל"ה זונה עוד העלה דדוקא פנוי הבא על הפנוי' אבל נשוי הבא על הפנוי' לא עשאה זונה לר"א דס"ל כר' אמי דנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה: פסח התוס' פסחים דפ"ה הק' דל"ל קרא גבי פסח דאין עשה דאכילת פסח דוחה ל"ת דשבירות עצם תי"ל דל"ה בעדנא ועוד הא אפשר לקיי"ש ע"י גומרתא ותירצו דע"ו גומרתא אסור משום הפסד קדשים ע"ש והק' המפו' דמ"מ ק' קו' הראשונה דליה בעדנא ונ"ל דמצאתי בישרש יעקב בשם הפנים יפות פ' מצורע דתירץ דבל"ת שישנו בשאלה ל"צ בעידנא והכא הרי יכול לשאול על הקרבן ע"ש אך ק"ל לשי' התוס' בכריתות דלאחר שנשחט ונזרק דמו ליתא תו