ילקוט הרועים קל

קנין ג"כ בזה"ז בפועל וש"ס דילן דקיי"ל פועל יכול לחזור בחצי היום משמע כרב דאין קנין כלל בפועל רק דין חזרה י"ב: פטר חמור במנ"ח מצוה כ"ג דלר' יהודא דס"ל פטר חמור אסור בהנאה ס"ל דעיקר מצות התורה הפדיון דפטר חמור לא הנתינה לכהן ואם הפריש הפדיון ולא נתן לכהן מ"מ קיים המצוה לא כמתנת כהונה שלא קיים המצוה כלל כשלא בא לכהן רק דלאחר שהפריש הו"ל מצוה בעצמה לתן לכהן אבל ר' שמעון דס"ל פ"ח מותר בהנאה ס"ל דמצות פדיון פ"ח עיקרה הנתינה לכהן וכ"ז של"ה לכהן ל"ה מצוה כלל והא דקיי"ל המפריש שה לפדיון אין חייב באחריות דוקא לר"י אבל לר"ש דפ"ח מותר בהנאה חייב באחריותה עד שיתן לכהן: פיגול בתוס' ב"מ דמ"ג ע"ב דמחשבת פיגול הוא דוקא בדיבור ולא בלב ובמטה יששכר דכ"ו כ' דתלי' בפלוגתא בזבחים דכ"ט ח"א מנין למחשב בקדשים שהוא לוקה שנאמר לא יחשב וח"א מנין למחשבות שמוציאין זא"ז כו' ופריך הש"ס אזהרה למפגל מנ"ל ומשני מלא תזבח כל דבר רע וכ' דפליגי בזה דלמ"ד שאזהרה למפגל מלא יחשב אפי' במחשבה מפגל ול"ב דיבור ולמ"ד מלא תזבח כל דבר רע צריך להיות הפיגול דוקא בדיבור ובמשנת חכמים ובשערי דעה סי' ג' כ' דתלי' בפלוגתא דלמ"ד הרהור כדיבור דמי' סגי במחשבה לפגל ולמ"ד לאו כדיבור דמי' ל"מ לפגל במחשבה וצריך דוקא דיבור ועיין בפנ"י גיטין דנ"ג דלמ"ד דפיגול לא סגי במחשבה רק בדיבור ל"ח פיגול לאשאב"מ כיון דבדיבורא אתעביד מעשה ועיין לעיל אות ל' לשאב"מ: פיתוי קטנה אונס בפרדס דוד פ' ויצא דפליגי בזה ר' פפא ורבא דרבא ס"ל ביבמות ס"א פיתוי קטנה אונס ור' פפא ס"ל פיתוי קטנה רצון ובהפלאה כתובות ד"מ ע"ב דלר' מאיר פיתוי קטנה אונס ולרבנן הוי רצון ובמר"ם ברבי כתובות ד"ט דהירושלמי ס"ל פיתוי קטנה אונס ותלמודן סובר פיתוי קטנה רצון ובשו"ת ברכת יוסף אע"ז סי' י"ג דר' יוחנן ס"ל פיתוי קטנה אונס ורבנן פליגי עליו וס"ל שהוא רצון עוד כ' דתלי' בפלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע חולין דנו"ט דלר"א פיתוי קטנה אונס ולר' יהושע פיתוי קטנה רצון ובס' יעלת חן להגאון מפלאצק סי' י' דר"א בכתובות ד"ט ס"ל פיתוי קטנה רצון ור' אליעזר ביבמות דס"א ס"ל פיתוי קטנה אונס עוד כ' דלמ"ד תו"ת ספק דרבנן אסורה מדרבנן ול"מ בחזקת היתר משא"כ למ"ד חרי ותרי ס' דאורייתא אבל היכא דיש לאוקמי בחזקת היתר שרי' אפי' מדרבנן לדידהו מותרת לבעלה ובהפלאה הנ"ל כ' דר' אליעזר ס"ל פיתוי קטנה אונס כר"מ: פיסוק טעמים בנדרים דל"ב בר"ן דס"ל לרב דפיסוק טעמים דאוריי' ור' יוחנן ס"ל פיסוק טעמים לאו דאורייתא: פלגש שי' הרמב"ם פלגשים בלא קדושין ובלא כתובה ושי' רש"י דפלגשים בקדושין ובלא כתובה ובפרשת דרכים דרוש א' דפליגי בזה בשבת דנ"ה דר"א ור"י סל כרש"י דפלגשים בקדושין ור"ג ור"א המודעי ס"ל כשי' הרמב"ם ע"ש. ובמקנה ה' קדושין סי' כ"ו דתלי' בפלוגתא דרב ושמואל דלרב דס"ל כל האמור בפ' מלך מלך אסור בו ממילא מלך דינו להדיוט דאסור פלגש בלא קדושין לכך ס"ל לרב יהודא א"ר בסנהדרין דכ"א פלגשים בקדושין אבל הרמב"ם דפסק כשמואל דמלך מותר בו א"ה שפיר פסק הרמב"ם דלמלך הותר פלגשים בלא קדושין ובחתם סופר אע"ז סי' קכ"ט דהירושלמי ס"ל דפלגש בלא קדושין והש"ס דילן אזלא למ"ד דפלגש בקידושין ע"ש: פלגינן דיבוריה שי' הרשב"א הובא בפוסקים ובד"מ סי' ל"ד דדוקא היכא שאמר אשתך זנתה עמי אז פ"ד אבל כשאמר אני זניתי עם אשתך לא פ"ד דכשאתה לוקח תיבות אני זניתי בלא עם אשתך לא נשאר בעדותו שום טעם ובנוב"י מדו"ק סי' ע"ב דד' הרשב"א תלוין בפלוגתא דאביי ורבא בגיטין ד"ח דלרבא דס"ל פלגינן דבוריה דלא כשי' הרשב"א ורק דאפי' בחד דיבור פ"ד ולאביי בחד דיבור לא פ"ד וכס' הרשב"א ע"ש. ובהפלאה כתובות י"ח דרמי בר חמא ס"ל דלא פלגינן דיבורי' ולשאר תי' י"ל דס"ל לרמב"ח ג"כ פ"ד ע"ש: פלגא נזקא בפנ"י ב"ק דליה ע"ב דר' חייא בר אבא ס"ל כמ"ד פלגא נזקא ממונא ע"ש: פנוי' שי' הרמב"ם דהבא על הפנוי' שלא לשם אישות דעובר מה"ת בלא תהי' קדשה ופרדס דוד פ' חיי דתלי' בפלוגתא דלמ"ד נכרי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר ס"ל דל"י קדש קאי על עבד ונכרי ובבא על הפנוי' א"ע מה"ת בל"ת קדשה ולמ"ד הוולד כשר ס"ל דל"ת קדשה קאי על ביאת פנוי וכהרמב"ם ובדורש לציון דרוש י"ג הוכיח דלרבא דס"ל קשאמס"ל ליה קדושין וק' בכל חיי"ל יהי' קדשאמס"ל כיון דצ"ל בכל חיי"ל קידש ובעל וע"כ דגם בפנוי לוקה בלית קדשה ממילא איסור הביאה ל"ה מחמת הקדושין והמפורשים הק' לר"ל דס"ל דחייבי מלקות שוגגין פטורין האיך משכח"ל קנס הא חייב מלקות משום ל"ת קדשה ותרצו דמשום לאו דקדשה ל"ה האיסור רק בסוף ביאה וקנס חייב על תחילת ביאה והעלו דלר"י דס"ל חייבי מלקות חייבין בתשלומין ס"ל דאלאו דקדשה ג"כ החיוב בתחילת ביאה ועיין אות ק' בפלוגתא אי החיוב קנס בתחילת ביאה או בסוף ע"ש ובס' החכמה כתובות דעולא ורבא ס"ל כשי' הרמב"ם דעובר בפנוי' אל"ת קדשה ור"ל לא ס"ל כהרמב"ם ע"ש: פסיק רישא בתוס' שבת דע"ה ד"ה טפי דכי מודה ר"ש בפ"ר ה"מ במידי דניחא לי' אבל במידי דלא איכפת לי' מותר גם בפ"ר לר"ש ושי' רש"י דהא דמודה ר"ש בפ"ר היינו במידי דלא איכפת לי' אי מתרמי ג"כ אסור לר"ש ובזרע יעקב שם דתלי' בפלוגתא דדעת רבא כשי' רש"י דדוקא בפ"ר דלא ניחא לי' מותר אבל בפ"ר דלא איכפת לי' אסור ואביי ס"ל כשי' התוס' דפ"ר דלא איכפת לי' ג"כ מותר ע"ש: פסיק רישא דל"נ לי' שי' הערוך הובא בתו' כתובות פ"ק דפ"ר דלא ניחא לי' מותר ובמג"א סי' ש"ך דשמואל ס"ל כשי' הערוך ובס' דברי ר"ש להגאון ר' שלום אולמאן דרבא יהודא פליג ע"ז וס"ל דפ"ר דל"נ לי' ג"כ אסור ע"ש ושי' הר"ן דבהנאה ל"ש פסיק רישא ובחתם סופר נדרים דט"ו דל"כ הר"ן אלא גבי בת תיהא שאינו עשוי לריח אלא ממילא מריח ל"ש פ"ר אבל מעיין שעשוי לכך להקר בימות החמה ועיקר תשמישו בכך ל"ש לומר כן ואסור פ"ר בכה"ג אף בהנאה ובתוס' שבת סי' רע"ט הגם דהתו' שבת דמ"א ד"ה מיחם דלר' אשי מתחייב לר' יהודא דשא"מ בפ"ר אף דלא ניחא לי' אבל רב פליג ע"ז וס"ל דפ"ר דל"נ לי' מותר ע"ש: פסולי עדות שי' הרשב"א שבועות דפסולי עדות דרבנן דל"מ עדותן מ"מ פעלו דמהני תפיסה עכ"פ וכ' המפורשים דהרשב"א לא אמר זאת רק לר' פפא אבל ר' אחי בר יעקב ס"ל דל"מ תפיסה בפסולי עדות דרבנן ועיין בעטרת חכמים חו"מ סי' ג' שהאריך בדברי' נכונים ובשו"ת מהרי"א סי' כ"ח דבפסולי דרבנן דל"צ הכרזה נ"מ תפיסה: פסיעה גסה בתו' שבת סי' ש"א דמשמע בברכות דמ"ג דאיכא מ"ד דלא ס"ל הא דפסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו וכן ס"ל לרבי בשבת קי"ג ורק ר' ישמעאל ב"ר יוסי ס"ל דפסיעה גסה נוטלת כו' ואנן לא קיי"ל כוותי' ע"ש: פסח בנפתלי שבע רצין דר' אליעזר ס"ל כשי' ר"א בן עזריה דהפסח נאכל עד חצות ור' יהושע ס"ל דנאכל כל הלילה: פסח בפסחים דס"ו ילפינן מגז"ש דפסח דוחה טומאה ובתוד"ה מה מועדו תמהו דלקמן יליף ממשמעות דמועדו גופי' וע"כ תנאי הוא ע"כ ובמספר צבאם הביא ד' הגאון מה"צ ז"ל מברלין דפליגי בזה דלמ"ד טומאה הותרה בציבור ס"ל דממשמעות מועדו גופי' נפ"ל דדחי טומאה אבל התנא דיליף מגז"ש ס"ל דטומאה דחוי וצריך ילפותא גמורה וממשמעות דמועדו לא משמע לי' ע"ש באריכות ובאור חדש במקומו ובעטרת חכמים או"ח סי' ד' כ' פסח דדוחה טומאה אי הוי הותרה תלי' בזה דלמ"ד דיליף מאיש נדחה ואין ציבור נדחים פסח דדוחה טומאה הוי הותרה ולמ"ד דיליף מבמועדו הו"ל דחוי' והשואל כ' להיפוך והבוחר יבחר ע"ש ובערבי נחל בדרוש לשה"ג דפליגי בזה ר' עקיבא ור' אליעזר דר"א ס"ל דממשמעות מועדו ילפינן דדוחה שבת וטומאה ור"ע ס"ל דמג"ש ילפינן ולכך לר"א דממשמעות מועדו ילפינן דדוחה שבת וטומאה הו"ל רה דכל דבר