ילקוט הרועים יג

א"א ונעשית חמותו נידון בזיקה הראשונה אבל לרבנן דס"ל דנידון בחמורה ע"כ ס"ל דהוי כולל אף כשל"ה משם א' ור' יוסי הגלילי ס"ל כרבנן דר"י דהוי כולל אף כשל"ה משם אחד: אאחע"א הרשב"א יבמות דל"ב הביא בשם הראב"ד דזרות ונבילות הו"ל איסור ב"א אף על גב שלא נמלק עדיין העוף ול"ה נבילה עדיין מ"מ הא איכא כמה נבילות בעולם ותיכף כשהביא הקטן ב"ש חל עליו איסור זרות ואיסור נבילות בב"א והרשב"א חולק ע"ז ובאוהל דוד יבמות שם כ' דתליא בזה א"נ הא דאאחע"א מסנהדרין דפ"ג דאמר שמואל משום ר"א כהן טמא שאכל תרומה טמאה פטור דמחוללת ועומדת וילפינן דאאחע"א שפיר י"ל ס' הראב"ד דדוקא בכה"ג אאחע"א דכשהביא ב"ש עדיין לא נטמא ומחוסר מעשה דטומאה אבל אי ילפינן דאאחע"א מחולין ד"ק דאר"י דנבילת עוף טמא אין מטמא דמי שאיסורה משום בל תאכל נבילה יצא זה שאין איסורה אלא משום טמאה והרי שם נבילה וטמאה הו"ל איסור ב"א דכמה נבילות וטמאות יש בעולם וכשהביא ב"ש חל עליו איסור נבילה וטמאה מוכח דל"ה איסור כ"א כשי' הרשב"א וסוגיא דיבמות דס"ל דהוי בב"א ס"ל כסוגיא דסנהדרין אבל הסוגיא דנ"ה ס"ל דל"ה בב"א עכ"ד ועפי"ז נ"ל ג"כ במה דקיי"ל אע"ג דאאחע"א ה"ד למיתה ומלקות אבל איסור מיהא הוי דתלי' ג"כ בב' הלימודים הנ"ל לענין אאחע"א דא"כ דילפינן מסנהדרין דפ"ג דפרט לזה שמחוללת ועומד והתם דמיירי לענין מיתה אמרינן אאחע"א אבל איסור לקוברו בר"ג שפיר חל משא"כ אם ילפינן מקרא מי שאיסורו משום ב"ת נבילה כסוגיא דחולין שפיר מוכח היכא דאאחע"א אף איסור ל"ה ובס' קרן אורה זבחים ד"ע כ' בהדיא דר' יהודא דס"ל הדרש דמי שאיסורו משום ב"ת נבילה כו' בחולין ד"ק הנ"ל ס"ל היכא דאאחע"א אף איסור ל"ה ודו"ק: אאחע"א התוס' יבמות דל"ג כ' אע"ג דביאסור בת אחת אחע"א מ"מ ס"ל לר' שמעון היכא דלאיסור אחד יש היתר לאיסורו ולהשני אין היתר לאיסורו דחל רק אותו איסור שאין לו היתר לאיסורו ובפלתי סי' ס"ב דר' אלעזר ס"ל כר"ש מקו' התוס' ובחי' לעיל הוכחתי דר' אלעזר ע"כ ס"ל לאיברים עומדת כקו' התוס' ומה שתירצו התוס' שם עיין בלב ארי' דהתוס' לעיל בג"ה לא ס"ל כתירוצם הכא: אאחע"א בצל"ח פסחים ל"ה דר' אחי בר יעקב דס"ל מצה בזה"ז דרבנן וס"ל דא"י בטבל ס"ל דאאחע"א ואפי' בחמיר על קל ותלי' בפלוגתא דר' ששת ורבינא ע"ש ובנוב"י מהד"ק סי' ל"ד יו"ד דר' יהודא דס"ל כולל דוקא בחמיר על קל אבל באינו חמיר על קל ל"ח בכולל. ובס' שמלת בנימין סי' רל"ו כ' דר' יהודא בן בתירא ס"ל איסור חל על איסור ע"ש ובקרן אורה מעילה דט"ז דלוי ס"ל אאחע"א אפי' בכולל ע"ש ובערוגת הבושם יו"ד דקי"ח דתנא דבי ר' אליעזר ס"ל אחע"א באיסור חמור ע"ש. אאהע"א שי' רש"י בחולין ד"ק דאיסור הנאה הו"ל איסור מוסיף והתוס' כ' דל"ה מוסיף רק חמור ע"ש ובפתח הבית כ' דתלי' בזה א"נ הא דאאחע"א דוקא לקרבן ומלקות אבל איסור יש לקוברו בר"ג שפיר הנאה עכ"פ חייל והו"ל מוסיף משא"כ א"נ היכא דאאחע"א ל"ה אפי' איסור ל"ה אי' הנאה מוסיף כלל עיי"ש וכבר כתבתי לעיל פלוגתא דתנאי ואמוראי בזה והרבה אחרונים כ' ביד המאיר והנדרי זרוזין סי' רל"ד דתלי' בפלוגתא אי ח"ש אסור מה"ת ל"ה הנאה מוסיף משא"כ אי ח"ש מותר מה"ת ובאיסור הנאה ח"ש אסור מה"ת שפיר הו"ל הנאה איסור מוסיף ועיין באות חית מזה ולפמ"ש הלח"מ פ"ט ממ"א דלכך ל"ה הנאה מוסיף משום דאין לוקין אהנאה לכך ל"ה מוסיף ועיין אות ה' פלוגתא דתנאי ואמוראי בזה ובמלוא הרועים שמה ובב"ט בשער הכולל דרבא ס"ל דהנאה ל"ה מוסיף ובס' מנוחת אשר הא דהנאה ל"ה מוסיף הוא משום דאפי' באיסורי אכילה אסור לסחור ואיסור סחורה היא מה"ת ועיין אות סמך בזה. הנה המהרש"א בשבועות כ"ד הק' ד' רש"י אהדדי דבשבועות כ' רש"י דהקדש אחלב הו"ל כולל ובכריתות כ' רש"י דהו"ל מוסיף ונ"ל לפמ"ש הלח"מ הנ"ל הא דהנאה ל"ה מוסיף לשי' התו' משום דאין לוקין אהנאה ע"ש והטעם דאין לוקין אהנאה כתב הה"מ הטעם דהו"ל שלכדה"נ דכל דבר הראוי לאכילה הנאתו הוא אכילה והנאה הו"ל שלכדה"נ ומעתה יש להעיר לפמ"ש המל"מ פי"ד מאבל להסתפק דהיכא דנהנה מאיסור הנאה והוא נוטל"פ דחייב מלקות, אהנאה כיון דעתה אין ראוי לאכילה ועיקר עומד רק להנאה והו"ל הנאה כדרך הנאתן ע"ש מעתה עדיין יקשה דיהי' הנאה איסור מוסיף ואף דא"ב מלקות עתה מ"מ משכח"ל חיוב מלקות בהנאה ונתוסף עליו איסור שיוכל להיות בו מלקות ג"כ ולמה לא יחשב מוסיף אולם הדבר נכון לשי' הרדב"ז הובא בשעה"מ פי"ז מאי"ב דהיכא דהמוסיף בא בשעה שאין איסור הראשון עליו ל"ח מוסיף ע"ש ומעתה הכא הרי ל"ה מלקות ול"ה מוסיף וא"ל שיוכל לבוא לידי חיוב מלקות בשעה שיפגם ואז שוב ל"ה איסור הראשון כלל ול"ח מוסיף בכה"ג כלל דכשיפגום מותר לגמרי באכילה אולם ז"נ לדידן דקיי"ל נוטלפ"ג מותר אבל בכריתות די"ד דקאי הש"ס לר"מ דס"ל נוטלפ"ג אסור א"כ אף שיפגם מ"מ איסור הראשון עליו וחייב אז מלקות אהנאה שפיר הו"ל הנאה מוסיף וש"פ רש"י ז"ל שם דהו"ל מוסיף ובפשיטות י"ל דא"נ כצד הב' של המל"מ כיון דפטור על אכילה פטור על הנאה כשנפגם ול"ח מוסיף אבל לר"מ דנוטלפ"ג אסור וחייב מלקות אז אהנאה והו"ל מוסיף ודו"ק: אאחע"א בשו"ת מ"ע דיוה"כ ל"ה כולל אשבת מיגו דאתסר באכילה אתסר נמי במלאכה דל"ה מן השם דנימא מגו דאתסר באכילה משום יוה"כ אחסר במלאכה ובמהר"ם מינץ סי' ב' דחלי' בפלוגתא דר' מאיר ורבנן בכריתות י"ג דר' מאיר ס"ל דזה הוי שפיר כולל ורבנן ס"ל דל"ה כולל ע"ש: אאחע"א הנה אי טומאה חשיב איסור מוסיף כ' בישוע"י ה' יוה"כ לחלק בין בהמה לעוף דבבהמה ל"ה מוסיף כיון שאין אכילה והטומאה באים על ענין אחד והמה ענינים נפרדים דאפשר לטמא בנגיעה ובמשא בלי אכילה ואפשר לאכלו בלי שיטמא דהיינו שלא יגע בנבילה רק בבית הסתרים אבל בנבילה עוף שמטמא בגדים בבית הבליעה ואין לו טומאה אחרת וכיון דאכילה והטומאה אחת חשיב מוסיף ע"ש: אאחע"א בשבועות דכ"ד פליגי ר"י ור"ל דר"י ס"ל דאמרינן איסור כולל באיסור הבא ע"י עצמו ור"ל ס"ל דל"א כולל באיסור הבא ע"י עצמו ובשמלת בנימין סי' רכ"ט הוכיח דאביי ס"ל כר"ל דל"א איסור כולל בבא ע"י עצמו ובס' נחלי מים להגאון מבריסק דרוש י"ב דרבא ור' יוחנן פליגי דר"י ס"ל אפי' דאמרינן כולל באיסור הבא ע"י עצמו מ"מ בב' איסורים הבאים ע"י עצמן ל"א כגון שבועה על הקדש ורבא ס"ל דאפי' ב' איסורים ע"י עצמן אמרינן: אמה"ח שי' הרמב"ם דב"נ אין מוזהר על אמה"ח של עוף ובשו"ת שער נפתלי דתלי' בשני הבריתות בסנהד' נ"ו נ"ט דמאן דיליף איסור אמה"ח מאך בשר מותר אמה"ח דעוף לב"נ ולמ"ד דיליף מאכול תאכלו אסור אמה"ח דעוף לב"נ ובמהר"ם ברבי ח"ב בה' שי' ע"ש ובמנחת אהרן בסנהדרין דר' יוחנן ס"ל דנוהג אמה"ח דעוף לב"נ אבל למ"ד תקרובת עכו"ם אין מטמא באוהל אין נוהג אמה"ח דעוף לב"נ ובמהר"ם ברבי בה' שי' דרב ס"ל דבעוף מותר אמה"ח לב"נ: אמה"ח באו"ח פסחים דע"ג דר' מאיר ס"ל דאמה"ח אין נוהג עכשיו בב"נ ע"ש ולפ"ד גם ר' אלעזר דס"ל אמה"ח נוהג בטמאי' ס"ל דאמה"ח מותר עכשיו לב"נ מקום הראש יוסף חולין דק"ב ע"ש: אבמה"ח בסו"פ ג"ה קיי"ל דחלקו מבחוץ פטור ובמנחת חינוך מצוה תנ"ב כ' דמ"מ אם הי' טריפה דחייב משום טריפה בכדא"פ אמרינן מיגו דמצטרף לענין טריפה מצטרף נמי לגבי אמה"ח שיתחייב בחלקו מבחוץ וכעי"ז כ' הצל"ח ברכות דל"ו דבמעילה דחייב אף לזמן מרובה מהראוי שיתחייב ג"כ מטעם חמץ אף שהי' יותר מכדא"פ ע"ש ולפ"ז ק"ל בחולין דק"ב דפריך הש"ס ל"ל קרא דאמה"ח נוהג בטמאה ת"ל דהו"ל מוסיף שאיסורו נוהג בבני נח ולהנ"ל הרי נ"מ כגון דחתך חצי זית מאמה"ח ואכל וחזר ואכל החצי זית הב' דמיגו דמצטרף לענין טמאה ה"ה שמצטרף לגבי