ילקוט הרועים קכד

עירוב ושום אמירה וכ' דז"ד לפ"מ דקיי"ל עירוב משום דירה ואפי' ע"י קטן מהני מוכח שא"צ לקרוא כלל שם עירוב אבל למ"ד עירוב משום קנין ול"מ ע"י קטן הדבר פשוט שדינו כמו ערובי תחומין שצריך לקרוא עליו שם עירוב ע"ש: עשה דהשלמה בברוך טעם פ"ד עדל"ת דפלוגתא דתנאי הוא בעשה דהשלמה דר' ישמעאל בנו שריב"ב דמתיר מחוסר כיפורים כל ימות השנה בחטאת עוף או במעלה ומלינה סובר דאין בשחיטה לאחר התמיד איסור עשה דהשלמה רק בהקרבה והת"ק שאינו מתיר אלא בערב פסח ס"ל דאף בשחיטה יש עשה דהשלמה והנה עשה דהשלמה דל"נ רק לכהנים לכאורה הו"ל עשה שאינו שוה בכל אך תלי' בזה דא"נ דבשחיטה ל"ש עשה דהשלמה הו"ל שפיר ע' השוה בכל דמה שאין נוהג עשה דהשלמה בישראל דל"ש הקרבה בישראל משא"כ למ"ד גם בשחיטה שייך ע' דהשלמה ואפ"ה ל"ש הע' כ"א בכהנים שפיר הו"ל ע' דאין שוה בכל וע"ש דלמ"ד דאין לינה בראשו של מזבח ס"ל שגם בשחיטה יש ע' דהשלמה: עשה דוחה ל"ת האחרונים כ' דהא דעדל"ת דנחלקו הקדמונים אי הטעם משום דעשה חמור מל"ת א"ד דגזיה"כ היא כמ"ש ביבמות ד"ו תלי' בפלוגתא דרבא ור' אשי דרבא דסובר אין עדל"ת שבמקדש והיינו דהל"ת דבמקדש חמיר לכך אין עדל"ת שבמקדש מוכח דבכ"מ עשה חמיר מל"ת משא"כ לר' אשי דס"ל עשה דוחה ל"ת שבמקדש ס"ל דכל ל"ת חמיר ואפ"ה דוחה ה"ה ל"ת שבמקדש: עשה דוחה ל"ת. בישוע"י או"ח סי' תצ"ד כ' דפליגי ב"ש וב"ה דב"ה סובר דכ"מ דעדל"ת הוי הותרה ולב"ש ל"ה רק דחוי' ובס' החיים ה' ציצית דתלי' בזה דלמ"ד טומאה דחיי' גם עדל"ת ל"ה רק דחוי ולמ"ד טומאה הותרה גם עדל"ת הוי הותרה: עדל"ת בפנ"י ביצה ד"ז רוצה לומר דב"ש ל"ל בשום מקום עדל"ת ע"ש: עדל"ת שי' הריב"א חולין דקמ"א דאע"ג דאין עדל"ת ועשה מ"מ הל"ת מיהא נדחית ובזכרון יצחק להגאון בנו של המשנת חכמים סי' ס"ט דר' ישמעאל ס"ל כשי' הריב"א ור' יונתן ס"ל כשי' התוס' דגם הל"ת אינו נדחה ובשושנת יעקב סי' רע"ב כ' דמ"מ היכא דל"ה בעדנא ומ"מ אי ל"ה רק ל"ת לבד הי' נדחה כגון בעשה חמירא דדחי ל"ת אע"ג דל"ה בעדנא מ"מ בכה"ג כשיש גם עשה אז מודה הריב"א דגם הל"ת אינו נדחה והנה הא דאמרינן דעדל"ת ועשה שישנו בשאלה כתב בחתם סופר נדרים דט"ז דבכ"מ אין עדל"ת ועשה שישנו בשאלה רק במקום דל"ה רק ל"ת לבד למשל גבי נשים דל"ה בעשה דיו"ט ורק דאפ"ה ל"א גבה עדל"ת משום דהעשה מאלם הלאו ול"ד אף הל"ת וכשי' התוס' בכה"ג היכא דהל"ת ישנו בשאלה שפיר י"ל עדל"ת ובכה"ג דחי אף דהעשה מאלם הלאו ע"ש ובשו"ת תורת חסד סי' מ"ב דר' אשי ס"ל כשי' התו' דאף הלאו לא נדחה מפני העשה ושאר אמוראים ס"ל דמ"מ הל"ת נדחה כשי' הריב"א ובנדרי זרוזין מה"ת לפרק א' דר' יוחנן והירושלמי ס"ל כהריב"א והש"ס דילן ס"ל כשי' התוס' ובנועם מגדים פ' אמור דריע ס"ל כשי' הריב"א ור' ישמעאל ס"ל דגם הלאו לא נדחה ואף באשה דנ"ה עשה רק ל"ת אפ"ה לא דחי ותליא בפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע בחולין י"ז אי בשר נחירה אשתרי במדבר עיון אות ב' וה"ה נמי במה דקיי"ל אין עדל"ת שי"ב כרת ובמקום דל"ת כרת כגון בפחות מבן כ' דל"ה בחיוב כרת אי אמרינן בי' עדל"ת תלי' ג"כ בפלוגתא הנ"ל דלר"ע עדל"ת בפחות מבן כ' ולר' ישמעאל ל"א עדל"ת דמ"מ הלאו אלים ע"ש וראיתי לגדול א' בזמנינו שחידש דשי' הריב"א הנ"ל תלי' אי יש דיחוי אצל מצות ליתא לד' הריב"א כיון דלכתחלה ל"ל לדחות ע"כ ולד' הפנ"י סוכה ל"ג דהא דיש דיחוי אצל מצות הוא רק דרבנן ליתא לדבריו: עדל"ת הר"ש בס' הכריתות דלדידן קיי"ל דעשה דוחה ל"ת שי"ב כרת ובמהר"ם ברבי יומא דתלי' בזה דלר' נתן דס"ל פ"ש אין חיוב כרת מוכח עשה דוחה ל"ת שי"ב כרי משא"כ לאידך תנאי דבפסח שני יש בו חיוב כרת אין הוכחה מפסח ואמרינן דאינו דוחה ל"ת שי"ב כרת ועוד העלה במהר"ם ברבי דר' אשי ס"ל עדל"ת שי"ב כרת ולא ס"ל כרבא דאין עדל"ת שי"ב כרת: עדל"ת היכא שאלקיי"ש למחר אי אמרינן עדל"ת עיין באות א' ובפנ"י ביצה ד"ח דלמ"ד יו"ט עשה ול"ת אמרינן דעדל"ת אע"ג שאלקיי"ש למחר משא"כ למ"ד דיו"ט ל"ה רק ל"ת מוכח משריפות קדשים דבכה"ג ל"א עדל"ת כשאפשר לקיים המצוה למחר ובעדות ביהוסף ד"כ כ' דתלי' בפלוגתא דר"מ ור"י בסוכה דכ"ד אי חיישינן למיתה ולמ"ד דחיישינן למיתה ל"ה אפשר לקיי"ש למחר ע"ש: עשה ד"ל הר"ש בפ"ב דחלה הביא ד' הירושלמי דר' יוסי ס"ל אין עדל"ת אא"כ כתובה בצדה וכתב דר' יוסי פליג אתלמודן דבכ"מ עדל"ת רק דאינו דוחה אא"כ כתובה בצידה ובס' אמרי בינה כ"ט בנדרים דר"י ל"ק דאין עדל"ת אא"כ כתובה בצידה רק למאן דיליף עדל"ת מכלאים בציצית ליכא למילף רק בכיוצא בו דכתובה בצידה אבל למ"ד נונ"ד אין קריבין ביו"ט וכתב התוס' יבמות ד"ה ע"ב ד"ה כולה דלדידי' ל"צ למילף מכלאים בציצית ודאי דחי אע"ג דאינה כתובה בצידה: עשה ד"ל התוס' יבמות ד"כ ע"ב דתרי עשין נמי אין דוחין ללית ועשה והריטב"א בב"מ ד"ל דתרי עשין דוחין לל"ת ועשה ובשו"ת תורת חסד סי' מ"ד דתרי עשה ול"ת לכ"ע דוחין ל"ת ועשה ע"ש ובמחנה ראובן פסחים נ"ט דתרי עשין דוחין לעשה אחת ובתורת חסד סי' נ"ב דב"ש ס"ל דאמרינן עדל"ת ועשה דילפינן מנזיר לכל מקום דאמרינן עשה דוחה ל"ת ועשה דליל מה לנזיר שישנו בשאלה דלב"ש אין שאלה בנזירות עדל"ת התוס' יבמות ד"ז העלו דלמ"ד נשים חייבות בציצית לדידי' אמרינן דעשה שאין שוה בכל אין דוחה ל"ת השוה בכל ולמ"ד נשים פטורות מציצית לדידי' עשה שאין שוה בכל דוחה ל"ת השוה בכל ור"ש ס"ל נשים פטורות מציצית ור' יהודא ס"ל נשים חייבות בציצית עיין בנצח ישראל פסחים פ"ה ובדף צ"ה דאיסי בן יהודא ס"ל כר"ש דנשים פטורות מציצית וע"ש דר' יהודא נמי ס"ל נשים פטורות מציצית ובאור חדש פסחים דפ"ה דר' אליעזר בר"ש ס"ל נשים חייבות בציצית ובשנות חיים סי' ר"ע דר' אשי ס"ל דנשים חייבות בציצית וס"ל דעשה שאין שוה בכל אין דוחה ל"ת השוה בכל: עדל"ת דקיי"ל אין עדל"ת שבמקדש כ' המפו' דלרבא עדל"ת שבמקדש מדלא משני כרב אשי אולם בט"א ר"ה כ"ט דגם רבא ס"ל אין עדל"ת שבמקדש ובס' אבן ישראל להג' ר' ישראל סלאנט דר' יוסי ס"ל עשה דוחה ל"ת שבמקדש: עדל"ת בשושנת העמקים כלל ב' אי ס' עשה דוחה לל"ת תלי' בפלוגתת רמב"ם ורשב"א דלרשב"א דס"ד מה"ת לחומרא אה"נ דס' עשה דוחה לל"ת ודאית כיון דמחויב לקיים המ"ע עיין אות ס': עדל"ת הנה אי עשה דוחה ל"ת דע"י פשיעה פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע בעירובין ד"ק כמ"ש התוס' שם והמפורשים דלר' אליעזר עדל"ת דע"י פשיעה ובמהר"ם ברבי כ' דתלי' בפלוגתא בלהנל"ע במכות דט"ו דלמ"ד קיימו ול"ר לדידי' אין עדל"ת דע"י פשיעה משא"כ למ"ד בטלו עשה דוחה ל"ת דע"י פשיעה ועיין במלוא הרועים אות ל' להנל"ע ולעיל באות ל' עדל"ת באמרי ברוך ר"ה כ' במה דמצינו דא' יכול לעבור אעשה כדי לזכות חבירו במצוה רבה כגון בשחרור עבד וכן בכהן דעובר בע' דהשלמה שיקיים המתו"נ ע' דפסח שי"ב כרת יסודם הוא מטעם דכל ישראל ערבין זה לזה שעד"ז אמרינן עדל"ת במילה בצרעת שהמל בשליחות האב המ"ע של אב והמוהל עובר על ל"ת דקציצת בהרת הרי דאף בכה"ג אמרינן עדל"ת (א"ה עיין במקנה קדושין כ"ט ואין ראי') ולפי"ז באשה שאינה בכלל ערבות אסורם לעבור על ל"ת כדי שיקיים האחר מצוה רבה ולפי"ז אם יהי' לאשה ח"ע א"א לכוף אותה והעלה הא דאמרינן דל"ל עדל"ת היכא דאי אמרה לא בעינא עיין כתובות ד"מ וכ' דהיכא שמי שדוחה הל"ת הוא בעצמו מקיים המ"ע דדחי' זו ילפינן מכלאים בציצית אמרינן עדל"ת אף שיכול לומר לא בעינא אבל בגוונא דכתובות דנימא עדל"ת והתם גם