ילקוט הרועים קכג

בין בשרה לעורה ואסור עורה ה"ה דשער המת אסור ולכך ס"ל לרב ורבא דעור ושער המת אסור בהנאה: עונה ביו"ד סימן קפ"ז מחלוקת הב"י וסייעתו עם האביאסף דהב"י סבירא ליה דעונה מקרי או יום או לילה בין אם ארוך או קצר והאביאסף ס"ל דבי"ב שעות תליא מילתא ובזרע יעקב שבת דקפ"ו דר' פפא סבירא ליה כסברת הב"י ור' יוחנן ס"ל כסברת האביאסף. עומר בערוך לנר ר"ה די"ט דאי קציר נכרי כשר לעומר דתלי' בפלוגתא דחזקי' ור"א בפסחים דלר"א קצירכם להיתר הנאה וס"ל לר"א דקציר נכרי כשר לעומר ולחזקי' פסול: עושה אדם כל צרכו בפת בשבת דקמ"ג ס"ל כן לשמואל ובעצי אלמוגים דל"ח דרבה ור' ששת ור' פפא פליגי אדשמואל: עורה בפסחים די"ט אמר ר' אשי ז"א עזרה רה"ר הוא ובנוב"י מהדו"ק סי' ד' דרבה בר עולא ס"ל עזרה רה"י הוא ולא רה"ר. עיקור סימנים הנה שיטת רש"י חולין דעיקור סימנים הוי טריפה ושי' הבה"ג ז"ל דעיקור סימנים ל"ה טריפה רק דאין שחיטה מועיל בו ובשערי דעה סי' כ"ד כ' דשמואל ס"ל כשיטת רש"י דטריפה הוא ור' אחא ברי' דרבא ס"ל כשיטת בה"ג ור' אשי ס"ל כשיטת רש"י ורבא בר קיסם ס"ל כבה"ג ובבית אל ח"ב דמ"ה להיפוך דר' אשי ס"ל כבה"ג ור' אחא ס"ל כשי' רש"י: עיר הנידחת בחת"ס חו"מ סימן כ"ד בפלוגתא דר"י ור"ל בסנהדרין דקי"ב הוא דר' יוחנן ס"ל כר"ע דקטני עיר הנידחת וה"ה נשותיהם פטורין וכיון דהלכה כר"א לגבי ר"ע ממילא הלכתא כר"י עיר הנידחת. בסנהדרין דק"י מבע"ל להש"ס אי בהמה של עהנ"ד כששחטה אם אינה מטמאה טומאת נבילות ובחי' הגאון ר' עקיבא איגור דלר"ש דסבירא ליה כל העומד לדידיה לא מהני שחיטתה לטהרה מידי נבילה ע"ש: עיבוד באוכלין בשבת פליגי רבא ורבה בר ר"ה דרבא ס"ל אין עיבוד באוכלין ורבה ס"ל יש עיבוד באוכלין וכ' המפו' דבזה פליגי רב ושמואל אי שוחט חייב משום צובע דרב ס"ל דיש צביעה באוכלין כמו דשייך עיבוד באוכלין אבל שמואל ס"ל דאין צביעה ועיבוד באוכלין ועיין בשו"ת ח"צ ובתוספות שבת סו' ש"כ: עירוי בר"ן פ' כירה הביא מחלוקת ר"ת ורשב"ם בעירוי אי מבשל ככ"ר ור"ת דייק מירושלמי שמבשל והר"ן כ' דפלוגתא דאמוראי היא בירושלמי אי מבשל ובזרע יעקב פ"ו דברכות דר' יוסף ס"ל דעירוי מבשל ככלי ראשון ור' ששת ס"ל דעירוי אינו מבשל: עירוב תבשילין בפנ"י פ"ב דביצה בפלוגתא דר"ת ור"י אי בעינן פת ותבשיל אפי' לב"ה או דסגי בתבשיל דפליגי בזה רבא ורב אשי דלרבא בעינן פת ותבשיל ולר' אשי סגי בחד מינייהו ע"ש ובדף י"ז ע"ב כ' דר"א ור"י בירושלמי פליגי בזה דר"א דאית לי' הואיל וע"כ הטעם כדי שיברור כו' צריך פת ותבשיל משא"כ לר"י דל"ל הואיל ס"ל דסגי בתבשיל לחוד ע"ש: עירום פרשיות בב"ק דק"ח פלוגתת דתנאי ובמעין החכמה דכ"ה דר' יהושע וריה"ג ס"ל כברייתא דרמב"ח שאין ע"פ כ"כ: עכו"ם שי' הרשב"א כתובות דכ"ט דנכרי אין לו חזקת ממון וברי"ט אלגאזי בכורות דט"ז דתלי' בפלוגתא דלמ"ד גזל עכו"ם אסור יש לעכו"ם דין חזקת ממון ולמ"ד דגזל עכו"ם מותר ל"ל לעכו"ם חזקת ממון עכו"ם בחנינה די"ג ס"ל לר' אמי דאין מוסרין ד"ת לעכו"ם ובט"א כ' דבסנהדרין דמ"ד ב' טעמים לנכרי העוסק בתורה דחייב מיתה לטעם א' דכתיב מורשה לנו ולא להם והו"ל גזל ולחד מ"ד מאורסה ודינו כנערה המאורסה ור' אמי ס"ל כמ"ד מורשה ומשום לתא דגזל והיכא דישראל מלמדו ברצונו ליכא משום גזל ע"ש עמוני ומואבי בחו"מ מע"ז סי' ד' סקכ"ב נסתפק בגר עמוני ומואבי אי מותרים בשפחה כממזר א"ד דעדיפי מממזר ואסורין בשפחה והב"ש סקל"ה דתלי' בפלוגתא דרמב"ם ור"ת דלהרמב"ם דס"ל דאיסור שפחה ל"ה רק מדרבנן ומשו"ה ל"ג על הממזר כדי לטהר זרעו ה"נ יש להתיר בגר עמוני מה"ט אבל לר"ת דממזר דמותר בשפחה אע"ג דאיסור דאוריי' היא מ"מ מותר משום דכתיב לא יהי' קדש יצא ממזר שקדוש ועומד הוא א"כ בגר עמוני י"ל דאסור דהא אין יצירתו בעבירה ועיין אות ש' דפלוגתא דתנאי אי שפחה מותר מה"ת: עני המהפך בחררה שי' ר"ת בקדושין נ"ט דבהפקר ובמציאה ל"ש דין עני המהפך בחררה ובב"ש אחרון בסופו בתשובותיו דר' נחמן ס"ל כשי' ר"ת דבהפקר ל"ש דין עני המהפך בחררה ור' הונא ס"ל דגם בהפקר שייך דין עני המהפך בחררה: עני המהפך בחררה דקיי"ל בחו"מ סי' רל"ז דא"צ להחזיר רק דמכריזין עליו דהוא רשע כ' בשושנת יעקב דתלי' בפלוגתת רש"י ור"ת דלר"ת דבהפקר ל"ל דין עני המהפך בחררה שפיר בכ"מ אין מוציאין מידו ולשי' רש"י דגם בהפקר שייך דין עני המהפך בחררה גם בדיעבד מוציאין מידו וכבר כתבתי בס"ק הקודם דהיא פלוגתא דאמוראי ושי' מהר"ם ברבי דוקא בשנגמר הפיסוק ובא חבירו ומוסיף אבל קודם פיסוק לא מקרי מהפך ע"ש ובחתם סופר חו"מ סי' קי"ח דזה רק א"נ דבהפקר ל"ש מהפך בחררה אבל לשי' רש"י דגם בהפקר שייך מהפך בחררה שוב אין חילוק ואף קודם פיסוק מקרי מהפך בחררה: עקידה בטעות במנחות דמ"ט ע"א פליגי אביי ורבא דלרבא עקירה בטעות הוי עקירה ולאביי עקירה בטעות ל"ה עקירה ובנוב"י חו"מ מהדו"ת סי' ס"א דתלי' בפלוגתא ואזלי לשיטתיוהו דרבא ס"ל אומר מותר מזיד הוא ס"ל עקירה בטעות הוי עקירה ואביי ס"ל אומר מותר שוגג הוא ס"ל עקירה בטעות ל"ה עקירה ועיין אות א' אומר מותר ע"ש: ערלה בטעה"מ פ"ה מאישות דרבינא ומר בר ר' אשי ס"ל ערלה בחו"ל מד"ס ובפנ"י פסחים דכ"ה הוכיח דרבינא ומר בר רב אשי ס"ל דערלה בחו"ל הללמ"ס ע"ש: ערל דקיי"ל בו אינו אוכל אבל אוכל מצה ומרור כ' במנחת חינוך מצוה י"ז דלר' אחי בר יעקב דס"ל מצה בזה"ז דרבנן ס"ל דערל וטמא חייבין גם במרור משא"כ לרבא אינו מחויב במרור ולא מרבינן רק למצה ע"ש: ערב פסח התוס' פסחים ד"נ בשם הירושלמי דאיסור מלאכה בע"פ אחר חצות מה"ת ובמנ"מ פ"י מה' כלי המקדש ה"י דפליגי בזה הירושלמי והש"ס דידן דלש"ס דידן ל"ה האיסור רק מדרבנן ולהירושלמי הוא מה"ת: עריפה במנ"ח מצוה כ"ג כ' או מצוה לערוף פטר חמור או אדרבה עבירה היא והמצוה רק לפדות תלי' בב' פירושים במכילתא אי הוי מצוה ג"כ בערופה או עבירה הוא בעריפה ולוי ס"ל דעריפה הו"ל עבירה ואנן קיי"ל כסתם מתניתין דעריפה ג"כ מצוה רק פדי' קודמת למצות עריפה עוד כ' דתלי' בפלוגתא דלר"י דלא דריש טעמא דקרא עריפה ג"כ מצוה אבל לר"ש דדריש טעמא דקרא עריפה לאו מצוה ולוי דריש טעמא דקרא ועיין אות ד': ערל ביבמות ר"פ הערל מחולקים הרשב"א ור"ת דלרשב"א ערל שמתו אחיו מחמת מילה מקרי בר מילה ואין דומה לערל שלב"ז ולר"ת הוי כערל שלב"ז ובשו"ת טו"ט ודעת ה' מילה דפלוגתתם תלי' בדין טומאה דחויה או הותרה דלמ"ד הותרה ה"נ מי שלא מל מחמת שמתו אחיו מח"מ הוי פטור לגמרי ול"ה כערל שלב"ז ולמ"ד טומאה דחוי' הו"ל כערל שלב"ז ע"ש: ערבות במפורשים י"ב דיעות אי נענשין על עריבות אף במקום שא"י למחות ובמטה ישכר דרושים דפליגי בזה ר"י ור"נ בסנהדרין דמ"ה דר"י ס"ל דנענשין אף במקום שא"י למחות ור"נ סובר שלא נענשו על עבירות כ"א במקום שוש בידם למחות עריות בשו"ת חת"ס יו"ד סי' קס"ג דהא דבעריות אמרינן דאשה אינה מחויבת למסור עצמה דהוא קרקע עונם כמ"ש התוס' בפ' בן סורר תלי' בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"ל גם בקרקע עולם דעריות ורוצח חייב ולר"ל אין חילוק בין עביד מעשה לקרקע עולם ערובי תחומין בפנ"י גיטין ד"ו דלרבי דס"ל דכ"ד שהוא מצוה ל"ג בה"ש מותר לדידי' לערב ערובי תחומין בה"ש דאין מערבין אלא לדבר מצוה עירוב בשו"ת נטע שעשועים בפתיחה האריך דמש"ס עירובין משמע להדי' דעקרא דמלתא דהכנה גבי ערוב בדיבורא תלי' מלתא שצריך לקרוא עליו שם עירוב וכמ"ש רש"י דל"מ אבל בערובי חצירות מוכח שא"צ לקרא כלל שם