ילקוט הרועים קיט

אפי"ה ספק דרבנן מותר ע"ש אבל כשיש לברר בקל אסור לכ"ע בס' דרבנן: ספק טומאה בפ"י דטהרות פליגי ר"ש ורבנן במסוכן ברה"י הוציאו לרה"ר דס"ל לר' שמעון דגם למפרע ברה"י טהור כיון דמטהרין אח"כ ברה"ר ואמרינן דחי הוא ורבנן ס"ל דברה"י טמא וברה"ר טהור אע"ג דסתרי אהדדי ובשב שמעתא דף פ"ד דאזלי לשיטתייהו דרבנן ס"ל דס' טומאה ברה"י טמא ודאי וס' טומאה ברה"ר טהור ודאי לכך אין מכריע רה"ר את רה"י אבל ר"ש דס"ל ס"ט ברה"ר טהור ודאי וס' טומאה ברה"י טמא רק מספק לכך הודאי מכריע את הספק ע"ש: ספק מוכן במהר"ם ברבי ביצה ד"י דר' יוחנן דפסק כחכמים דדשיל"מ בטיל ס"ל ג"כ דספק מוכן מותר אבל לדידן ספק מוכן אסור ובביצה דכ"ד כ' במהר"ם ברבי דפליגי ת"ק ורשב"א דת"ק ס"ל דספק מוכן אסור באכילה ומותר בטלטול ורשב"א ס"ל דס' מוכן אסור אף בטלטול ובחוסן ישועות חולין די"ג דאביי ס"ל כלוי פ' א"צ דספק מוכן מותר אף באכילה לר"ג ע"ש: ספק טומאה ברה"י ברי"ט אלגאזי פ"ה דבכורות העלה דפלוג' ה"א בירושלמי בין ר' אושעי' ור' יוחנן בסוף פ"ח דפסחים דר"י ס"ל הא דספק רה"י ספיקו טמא אין דינו כודאי טמא רק כספק טמא ומשו"ה הנזיר אינו מגלח דלכל דבר דנין אותו כספק טמא אבל ר' אושעי' סבירא לי' דס' טומאה ברה"י דינו כודאי טמא לכל הדברים: ספק טומאה דקיי"ל כל שאתה יכול להרבות ס"ס ברה"י טמא ועיין בתוס' פסחים ד"י דהיא פלוגתא דר' אליעזר ורבנן ועיין בשו"ת שובת ליון סי' ע"ח דרבי ס"ל כר"א דמותר ספק ספיקא בספק טומאה ברה"י ובס' פנים בהלכה דכ"ו דאזלי לשיטתם דר"א ס"ל דל"ב איקבע איסורא וספיקא דאורייתא מה"ת לחומרא ועכצ"ל דההיתר דס"ס דהו"ל כמו רוב לכך מוכרח דגם בטומאה מהני ס"ס כיון דרוב מהני בטומאה כראיות הרשב"א מט' צפרדעים אבל רבנן דס"ל דבעינן איקבע איסורא וס"ד מה"ת לקולא והיתר דס"ס מטעם דס' הב' הו"ל ס' דרבנן וכיון דבטומאה מה"ת ספיקו אסור תו ל"מ ס"ס ע"ש: סמוכין בכפות תמרים סוכה ד"מ דר' אשי ס"ל דסמיכות הו"ל כמו ותרתי שמעת מינה וס"ל כריב"ל בברכות דכ"א דדריש מסמוכין דב"ק אסור בד"ת ודריש נמי מסמוכין דהמלמד בנו תורה כאלו קבלה מה"ס ור' יוחנן סבירא ליה דמסמוכין לא דרשינן תרתי כמו דס"ל לר' יהודא בברכות דף כ"א דב"ק מותר בד"ת וסמוכין רק למלמד בנו תורה כקיבלה מה"ס ע"ש: סמוך מיעוטא לחזקה אי לרבנן דר"מ אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה היא משינויא דרבא יבמות דקי"ח רישא סמ"ל כו' אבל לסתמא דש"ס דהוא בכ"מ ר' אשי ורבינא דמתרצי מחוורתא מתניתין ר"מ מוכח דס"ל דלרבנן ל"א סמ"ל ועיין שו"ת ר"ע איגור סי' ק"ג: סוכה בסוכה דכ"ז ס"ל לר"א דאין יוצאין מסוכה לסוכה ור' עקיבא ס"ל דיוצאין מסוכה לסוכה ובפנים יפות פ' אמור דר"א לשיטתו בסוכה די"א ענני כבוד היו וכל משך היותן במדבר היו בסוכה אחת אבל ר"ע דס"ל דסוכות ממש עשו להם בכ"מ שחנו לכך ס"ל יוצאין מסוכה לסוכה: ס"ת דבעינן כתיבה לשמה אי הפירוש דצריך לכוין דפירוש לשמה אבל סתמא פסול א"ד דאינו פסול רק כשמכוין שלא לשמה אבל סתמא כשר ובשו"ת תועפת ראם יו"ד העלה דתליא בפלוגתא דתנאי דלרשב"ג דס"ל דבעינן עיבוד לשמה ס"ל דכתיבה לשמה צריך שיכוין בפירוש לשמה אבל סתמא פסול ולת"ק דא"צ עיבוד לשמה ס"ל דכתיבה לשמה דבעי לאפוקי כשמכוין שלא לשמה אבל סתמא כשר ע"ש: ספק דאורייתא דשיטת הרשב"א דש"ד מה"ת לחומרא כתב בפנים יפות פ' שופטים דטעמו דהו"ל ב"כ הבאין כא' ואין מלמדין ולפי"ז למ"ד ש"כ הבכ"א מלמדין ס"ל ס"ד מה"ת לקולא ע"ש וב"ש דסבירא להו דמלמדין ס"ל שפיר דמה"ת קולא: ספק דאורייתא בפתיחה כוללת להפמ"ג דלמ"ד ספק מה"ת לחומרא אף בלאוין ועשין מ"מ באיסור חצי שיעור דאפי' עשה אין בו ספק מותר כמו בהלכה לממ"ס דספיקי מותר וע' אות ה' הללמ"ס דלמ"ד דס"ד מה"ת לחומרא וכיון דבס' הללמ"ס מה"ת לקולא גם מדרבנן לקולא משא"כ למ"ד ס"ד מה"ת לקולא רק מדרבנן לחומרא ה"ה בהללמ"ס ספק אסור מדרבנן ממילא בספק איסור ח"ש תלי' ג"כ בזה: ספק דאורייתא בפמ"ג בפתיחה כוללת אי בס' איסור תורה לוקין מ"מ תלי' בפלוגתא דאם ס"ד מה"ת לחומרא לוקין בס' תורה מ"מ ולמ"ד דרק מדרבנן לחומרא אין לוקין מ"מ ובאקבע איסורא או בס' כרת דאמרינן מה"ת לחומרא שפיר לוקין מ"מ ע"ש: ס"ס לשיטת הרמב"ם דס"ד מה"ת לקולא ההיתר דס"ס דהס' הב' הו"ל ס' דרבנן ולשיטת הרשב"א דס"ס מותר דעדיף מרוב ובפמ"ג בפתיחה כוללת חלק חמישי הקשה לשי' רש"י חולין די"ב דילפינן רוב מהללמ"ס וק' הא אין דנין ק"ו מהלכה דס"ס יהי' מותר רק לר' אליעזר דס"ל מכשירי מילה דוחין השבת לדידי' ילפי' רוב מקרא ולכך מותר ס"ס גם בטומאה משא"כ לרבנן ס"ס רק מטעם ס' דרבנן ובטומאה דס' מה"ת אסור ל"מ ס"ס: סומא בפמ"ג בפתיחה כוללת דלמ"ד סומא פטור מכל המצות א"י להעשות שליח ע"ש בח"ג: ספק דאורייתא בדורש לציון דרוש ד' דס"ל לר"מ ס"ד מה"ת לקולא ובנו תמה הא לר"מ אמרינן בכריתות די"ב דל"ב קביעותא לאיסורא ואם ס"ד מה"ת לקולא איך משכח"ל אשם תלוי וכ' דרק לר' יוחנן דסבירא ליה ה"ס שמי' התראה ל"ב ר"מ קביעותא משא"כ לר"ל דה"ס לא שמי' התראה שפיר י"ל דר"מ ס"ל דבעינן איקבע איסורא וס' מה"ת מותר ואין כאן הוכחה דאזלינן בתר רוב ולכך ס"ל דל"א בתר רוב וחייש למיעיטא אבל רבנן ס"ל ס"ד מה"ת לחומרא מוכח דאזלינן בתר רוב: סוכה בריטב"א סוכה דכ"ז במה דס"ל לר' אליעזר מי שלא אכל ליל יו"ט ראשון ישלים ליל יום טוב אחרון וכ' דפליגי דרבנן ס"ל דגמרינן מחג המצות לגמרי דסבור דון מינה ומינה וכמו מצה אין לה תשלומין ה"ה סוכה אין לה תשלומין ור"א סבירא ליה דון מינה ואוקי באתרא דהתם אתקיש לפסח דאין לה תשלומין וסוכה אתקיש לחגיגה וי"ל תשלומין וכן לענין חיוב שינה בסוכה אם ירדו גשמים בלילה ראשון למ"ד דון מינה ואוקי באתרא חיוב לישן בסוכה בלילה ראשון אבל למ"ד דון מינה ומינה אין חיוב לישן בלילה ראשון בגשמים וע' דורש לציון דרוש ז': סתם גזילה יאוש בעלים שי' הטור חו"מ סי' שס"ח בנכרי סתם גזילה ל"ה יאוש בעלים ובגניבה הוי יאוש בעלים אבל בישראל בין לר"ש ובין לרבנן בין בגנב ובין בגזלן הוי יאוש בעלים ובס' בית הלוי ב"ק דס"ז דרק לאביי ועולא דס"ל יאוש של"מ ל"ה יאוש מוכח דפליגי בנכרי אבל בישראל לכ"ע הוי יאוש אבל לרבא דס"ל יאוש של"מ הוי יאוש פליגי ר"ש ורבנן אף בישראל ולרבנן בישראל גם כן ל"ה יאוש בעלים ולדידן דקיי"ל כאביי מוכח דבישראל לכ"ע הוי יאוש: סמיכה ביד דוד ר"ה דל"ב דר' לוי ס"ל סמיכה בכל כוחו בעינן: ס"ס בצל"ח פסחים די"ב דאביי ורבא מחולקים בספיקות הרשב"א דאביי ס"ל ס"ס עדיף מרוב ורבא ס"ל דס"ס לא עדיף מרוב ובישועות יעקב סימן ט"ז בשם הפנ"י דלר' יהושע ס"ס עדיף מרוב ולר' גמליאל ור' אליעזר רוב עדיף מס"ס ע"ש: ספק של דבריהם דקיי"ל בפ"ג דברכות דס' דדבריהם ל"ב ברכה כ' הריטב"א שבת כ"ג דרבא סובר דדוקא כשהברכה עצמה היא המצוה כק"ש אבל שאר ברכת המצוה שעיקר המצוה דאוריי' וצריך לחזור ולקיים המצוה מס' של תורה סובר רבא דאף הברכה של דבריהם צריך לעשות עמה והרי"ף ז"ל לא פסק כן וד' נוטין לד' הרדדב"ז לענין ס' דרבנן ודאוריי' כשבאין ביחד דמחמרינן גם בדרבנן של"י זלזול לד"ס והוא ס' הריטב"א אליבא דרבא: