ילקוט הרועים קטז

קדושין ד"ג ע"ב דרמב"ם פסק כר' נחמן דמחלק ביבמות בין איסור לאו לכרת אבל לרבא דס"ל מ"ל איסור לאו ומ"ל איסור כרת לא מחלק כלל או לעולם לקולא או לעולם לחומרא וגם רב אין מחלק בין לאו לכרת ובאור חדש קדושין ד"ט דרבי ס"ל דיש חילוק בין לאו לכרת ור' יוחנן ס"ל דאין חילוק בין לאו לכרת ור"ל ס"ל דיש חילוק בין לאו לכרת ע"ש ובתיבת גומא עה"ת להפמ"ג נסתפק א"נ דבס' כרת מה"ת לחומרא אבל בפחות מכ' שנים דל"ה בר כרת י"ל לדידיה דספק מותר באיסור תורה שיש בה כרת ליותר מבן כ' ע"ש. והנה בדורש לציון כ' דר' מאיר ס"ל דס"ד מה"ת לקולא כשיטת הרמב"ם ובעיני ישראל חולין כ' דבר פדא ס"ל ס"ד מה"ת לחומרא ור"ל ס"ל ס"ד מה"ת לקולא כהרמב"ם ובשב שמעתתא להקצה"ח כ' דאביי ור' שימי ס"ל כהרמב"ם ורבא ס"ל כשיטת הרשב"א ובמהר"ם ברבי קדושין בסופו הוכיח דר' אחא בר יעקב ס"ל דל"ב חתיכה אחת מב' חתיכות דס"ל ס"ד מה"ת לחומרא והפרמ"ג בפתיחה כוללת העלה באיסור שא"ב מלקות וגם ל"ה בעשה כגון ח"ש מודה הרשב"א דס"ד מה"ת לקולא ע"ש. ובמנחת עני חולין הוכיח דר"ש ס"ל דל"ב חתיכה אחת מב' חתיכות וס"ל ס"ד מה"ת לחומרא ובאיסור שאפשר לברר כ' המפורשים דמודה הרמב"ם דס"ד מה"ת לחומרא ובאיסור עשה שאפשר לברר כ' בתיבת גמא דלהרמב"ם ספק לחומרא אבל להרשב"א דס"ד אסור מה"ת דוקא באיסור לאו אבל בעשה אע"ג שיש לברר מותר בספק ובפלתי סי' ק"י דר' יוסי ס"ל ס"ד מה"ת לקולא ואי לוקין מ"מ למי שעבר אס' דאורייתא כ' בפתיחה כוללת להפמ"ג דתלי' בפלוגתא הנ"ל אי ס"ד מה"ת לקולא או מה"ת לחומרא ובמי נדה דס"ה דר' יוסי בר חנינא ס"ל דל"ב חתיכה אחת מב' חתיכות וממילא ס"ד מה"ת לחומרא לדידי' ע"ש. ובחמדת שלמה בפתיחה דלמ"ד דא"ח אשם תלוי רק בב' חתיכות ס"ל דאין לחלק בין ס' לאו לס' כרת ולעולם לקולא משא"כ למ"ד דגם בחתיכה אחת מביא אשם תלוי מוכרח דס"ל דבס' כרת ס"ד מה"ת לחומרא. ובס' לאו מה"ת לקולא ובמהר"ם ברבי סוף קדושין דר' אחא בר יעקב בחולין דלא יליף חזקה רק מהללמ"ס ס"ל כמ"ד דל"ב חתיכה א' מב' חתיכות ע"ש: ספק אי בבן נח אסור ספק איסור אמה"ח וכדומה כ' בתיבת גמא להפמ"ג דתלי' בפלוגתא הרמב"ם ורשב"א הנ"ל דלרמב"ם דס"ד מה"ת לקולא בישראל בב"נ להיפוך אסור הספק מה"ת ולהרשב"א דבישראל ס' לחומרא בב"נ ספק מותר מה"ת עיי"ש מלתא בטעמא: ספק ברי"ט אלגאזי פ"ג דבכורות אות ל"ט כמו דקיי"ל דעשה דוחה ל"ת ה"ה לענין ספק נמי אלים עשה מל"ת אע"ג דבל"ת אמרינן ספק דאורייתא מה"ת לקולא אבל בעשה סד"א מה"ת לחומרא ועיין אות ע' עדל"ת דנחלקו האמוראים בזה אי הטעם דעדל"ת מצד דהעשה אלים מל"ת א"ד דל"ת חמירא ואפ"ה עדל"ת מגזיה"כ וכיון דלא אלים פשיטא דכ"ש לענין ס"ד דמותר מה"ת בספק עשה: ספק שי' הרשב"א חולין ד"ט אף דספיקא דאוריי' מה"ת לחומרא דוקא בספק הבא בתולדה אבל ספק הבא במקרה ס"ד מה"ת לקולא ובמנחת עני חולין ד"ט דתלי' בפלוגתא דכריתות דלמ"ד דאין חייב אשם תלוי כ"א בחתיכה אחת מב' חתיכות אבל בחתיכה אחת ספק חלב פטור וחזינן שהתורה חילקה בין ספק לספק שפיר ס"ל לחלק ג"כ בין ס' הבא במקרה לס' הבא בתולדה משא"כ למ"ד דס"ל דעל חתיכה אחת ס' חלב חייב אשם תלוי לדידי' אין חילוק ולעולם ס"ד מה"ת לחומרא: ספק אחד בגופו וספק אחד בתערובות קיי"ל ביו"ד סי' ק"י דל"מ ס"ס בכה"ג ובמהר"ם ברבי ביצה ד"ג דפליגי בזה דר' פפא ס"ל דס' אחד בגופו וס' אחד בתערובת נמי הוי ס"ס אבל ר' אשי פליג אר"פ וס"ל דל"מ ס"ס בספק א' בגופו וספק הב' בתערובת אפי' באיסור דרבנן ע"ש ובפלתי סי' ק"י כ' דתלי' בפלוגתא דהרמב"ם והרשב"א הנ"ל דלהרמב"ם דס"ד מה"ת לקולא מהני ס' אחד בגופו וס' הב' בתערובת' ולהרשב"א דס"ד מה"ת לחומרא ל"מ ס' א' בגופו וס' בה בתערובת ובשו"ת תורת חסד סי' ג' דבאיסור עשה מהני ס' אחד בגופו וספק אחד בתערובת לשי' הפמ"ג דבאיסור עשה ס' מותר מה"ת ובפני ארי' סוף מס' ב"מ בחי' מהרי"ל הנדפס עם הפני יהושע דלמ"ד תרי ותרי הוי ספיקא דאורייתא עכצ"ל דספק א' בגופו וס"א בתערובות הו"ל ס"ס אבל למ"ד תרי ותרי הוי ספיקא דרבנן לדידי' ס"א בגופו וס' א' בתערובת ל"ה ס"ס ע"ש באריכות גדול: ספק ספיקא בב"ש אחרון ביו"ד העלה דס"ס אי מהני במקום חזקת איסור תלי' בפלוגתא דרו"ש דרב ס"ל דמהני ס"ס במקום חזקת איסור ושמואל סובר דל"מ ס"ס במקום חזקת איסור ובנוב"י מהדו"ק סי' נ"ז דאפי' א"נ דמהני ס"ס במקום חזקת איסור מ"מ בכה"ג לכ"ע צריך לברר היכא דאפשר אפי' א"נ דבשאר ס"ס א"צ לברר ובשו"ת ר"ע איגור סי' כ"ה דדוקא היכא שב' הספיקות הם נגד החזקה אבל אם ספק אחד ל"ה נגד החזקה מהני ס"ס באתחזיק איסורא ובשו"ת טוטו"ד ה' תערובות בכה"ג שעפ"י הס"ס אין כאן חזקת איסור מהני ס"ס במקום חזקת איסור ורק היכא דלאחר הס"ס ג"כ נשאר חזקת איסור רק דמותר מכח ס"ס בכה"ג ל"מ ע"ש ובשו"ת ר"ע איגור העלה דלמ"ד סמוך מיעוטא לחזקה ל"מ ס"ס במקום חזקה דס"ס דמהני דהו"ל כרוב וכיון דאמרינן סמוך מיעוט לחזקה ל"מ הרוב ע"ש אבל לשי' הרמב"ם י"ל דגם למ"ד סמ"ל מהני ס"ס באתחזיק איסורא: ס"ס אי מהני נגד רוב כתב בשערי תורה החדש דתלי' בזה אי רוב הוא מטעם ודאי ל"מ ס' ספיקא נגד רוב אבל אי רוב ל"ה מטעם ודאי מהני ס"ס נגד רוב ועיין באות ר' מ"ש בזה. ס"ם דקיי"ל דבעינן שיהי' מתהפך כ' המפורשים דלמ"ד ס"ד מה"ת לקולא והספק השני הוי ספק דרבנן ל"ב ס"ס המתהפך אבל להרשב"א דס"ד מה"ת לחומרא וההיתר דספק ספקא קא מחמת רוב שפיר ס"ל דצריך דוקא שיהי' מתהפך. וכן בשי' התוס' כתובות דל"מ ס"ס באונס דשם אונס חד הוא כתב בשו"ת ב"ש אחרון ביו"ד סי' כ' דלהרמב"ם דס"ד מה"ת לקולא מהני אפי' ס"ס כזה והתו' ס"ל כרשב"א דס"ד מה"ת לחומרא שפיר ס"ל דל"מ שם אונס חד ע"ש: ס"ם שי' הסמ"ג דר' יהודא אוסר אפילו בס"ס ועיין בשו"ת אמרי אש סי' צ"ח באו"ח וכ"כ המרדכי בפ"ג דע"ז דר"י אוסר ס"ס ובמהר"ם ברבי ביצה ד"ג דבזה פליגי ת"ק ור' שמעון בן אלעזר באין צדין דת"ק ס"ל דס"ס אסור בכל האיסורין כר"י ורשב"א ס"ל דמותר ס"ס בכל האיסורין ובס' פנים בהלכה דכ"ה דר' מאיר ס"ל כר' יהודא דאסור ס"ס בכ"מ: ס"ס אי מדיף מרוב כתב במהר"ם ברבי כתובות י"ג ובחי' יעב"ץ בחולין דלמ"ד אין הולכין בממון אחר הרוב ואפ"ה בס"ס קיי"ל דמוציאין ממון מוכח דס"ס עדיף מרוב משא"כ למ"ד הולכין בממון אחה"ר שפיר י"ל דספק ספיקא לא עדיף מרוב ע"ש ועיין באות א' אהב"מ אחה"ר: ס"ס כפלוגתא דר"א ורבנן בב"ב דנ"ה דר"א מטהר בס"ס וחכמים מטמאים בס"ס וכל שאתה יכול להרבות ס' ברה"י טמא ובשו"ת תשואות חן דתלי' בפלוגתא דהרמב"ם והרשב"א דר"א ס"ל ס"ד מה"ת לחומרא וההיתר דס"ס מטעם רוב משו"ה אף בטומאה מהני ס"ס משא"כ רבנן ס"ל דס"ד מה"ת לקולא וההיתר דס"ס מטעם דס' הב' הו"ל ס' דרבנן לכך בטומאה דס' א' מה"ת לחומרא לכך ל"מ ס"ס ע"ש וכ"כ בגינת וורדים כלל ח' ע"ש: ס"ם ביו"ד סי' ק"י מבואר דל"מ ס"ס כ"א היכא שנודעין ב' הספיקות יחד ובמי נדה בק"א לה' נדה דאם ס"ד מה"ת לחומרא והיתר דס"ס מטעם רוב צ"ל דוקא שנודעין ב' הספיקות יחד אבל אם לא נודעין יחד כבר נתחזק ספק ראשון לודאי ול"מ ספק הב' משא"כ להרמב"ם דס"ד מה"ת לקולא וס' הב' הו"ל ס' דרבנן מהני ס"ס אפי' של"ה נודעין יחד ועיין במג"א סי' תל"ט::