ילקוט הרועים קיב

דלרב הונא דשותה יין בקביעות צריך ליטול ידיו ור' יוחנן ס"ל דאף אם שותה יין בקביעות א"צ ליטול ידיו: נטילת ידים מחלוקת הפוסקים אי פסלה חציצה בנט"י לחולין ודעת הי"מ בספ"ת דהא דאמרינן בברייתא כל שחוצץ בטבילה חוצץ בנט"י לחולין לא מיירי אלא בחולין שנעשו על טהרות תרומה אבל בחולין גרידא אין חציצה פוסלת ובעצי אלמוגים דמ"ז דפליגי בזה שמואל ור' ששח דר"ש ס"ל כשיטה זו דלחולין גרידא אין פוסל חציצה אבל שמואל ס"ל כדעת כל הפוסקים דבחולין גרידא נמי פסלא חציצה בנט"י: נכרי ועבד הכא על בת ישראל דהולד כשר פירש"י בסוף האומר היינו דאינו ממזר אבל נכרי הוא וצריך גירות והק' המהרש"א דרש"י בעצמו כ' בקדושין דעבד הבא על בת ישראל א"צ לא גירות ולא שחרור ובמהר"ם ברכי סוף קדושין דבאמת להלכתא מוכח דאף דהולד כשר מ"מ צריך גירות ושחרור אבל רבא פליג וס"ל דהולד כשר לגמרי וא"צ שום גירות ע"ש: נמצא א' מהם קרוב או"פ דעדותן בטילה פלוגתא דרבי ור' יוסי במכות ד"ו דרבי ס"ל דגם בד"מ עדותן בטילה ולר' יוסי בד"מ תתקיים העדות בשאר ובחי' הרי"מ סי' ל"ו דפליגי דר' יוסי ס"ל כרבא בסנהדרין כ"ז דבעינן רשע דחמס ורבי דפליג משום דסובר דל"ב רשע דחמס כאביי וכיון דהלכתא כאביי ממילא הלכתא כרבי ע"ש ובבית אל ח"ב דל"ד דלרבי דס"ל דבד"מ נמי נמצא א' מהם קא"פ דעדותן בטילה הוא רק מדרבנן ולכך בפסול דרבנן ל"א דעדות כולן בטילה ע"ש: נמצא א' מהם קא"פ דעדותן בטילה הנה היכא שיש ע"א שאין יכול לבוא לידי הזמה אם אמרינן ג"כ דעדות כולן בטילה כ' בחי' הרי"מ חו"מ סי' ל"ו דפליגי בזה ר"ע ור"ש דר"ע ס"ל דגם בכה"ג שייך נמצא א' מהם קא"פ דעדות כולן בטילה ור' שמעון ס"ל דמחמת שע"א א"י לבא לידי הזמה עדות השאר כשירין: נמצא א' מהם קא"פ דעדות כולן בטילה כתב הרי"ף פ"ק דמכות דדוקא היכא שידע הכשר בפיסולו של חבירו אבל בל"ז אינו פוסל העדות ובפני ארי' להגאון מפלאצק דהרי"ף ל"ק רק אליבא דרבי דס"ל דבעינן שיתכוין להעיד ולשי' הרמב"ם בעינן שגם הכשר יתכוין להעיד ולכך בכה"ג שהכשר לא ידע מפסולו דהפסול אינו פוסל העדות אבל לר' יוסי דאפילו לא נתכוין כלל להעיד עדותן בטילה לדידי' אפי' לא ידע הכשר מפסולו של הפסול אפ"ה בטל העדות עוד העלה דתלי' בפלוגתא דיאוש שלא מדעת דלרבא דס"ל דהוי יאוש ואף דלא ידע חשבינן כאלו ידע ה"נ אין מקיימין העדות דדלמא אי הוי ידע נמי הוי מצטרף עמו אבל לדידן דקיי"ל כאביי שפיר פסק הרי"ף ז"ל ע"ש: נערה בפנ"י כתובות דמ"ז דלרב דס"ל בעירוכין במוכר שדהו בשעת היובל דמכורה ויוצאה וה"ה במוכר בתו נערה למ"ד מוכר בתו לשפחות אחר שפחות דמכורה ויוצאה מ"מ יכול האדון לייעדה מיד ובהפלאה בחי' בנו קדושין ד"ג שהאריך בזה. נעשה גדול למפרע פלוגתא דרב ושמואל ביבמות ד"פ באוכל חלב מבן י"ב עד י"ח שנים ונולדו בו סימני סריס דרב ס"ל דנעשה גדול למפרע ושמואל אמר קטן הי' באותו שעה ובנוב"י סי' מ"ג דמר בר ר' אשי ס"ל כשמואל ע"ש במהדו"ת ובמנחת עני פסחים דר' אחי בר יעקב ס"ל כרב ע"ש ובמקנה קדושין ד"ד דפלוגתא דרב ושמואל ביבמות תלי' בפלוגתא דפליגי דלשמואל דס"ל אין הולכין בממון אח"ר מוכח דלא אמרינן נעשה גדול למפרע ורב דס"ל הולכין בממון אחר רוב ס"ל דנעשה גדול למפרע ע"ש ששוב הק' ע"ז גרבן דקיי"ל דהנקברין אפרן אסור כתב הפנ"י וברכת אברהם פסחים כ"ז דלר' יהודא אפילו נקברין אפרן מותר ואפי' לרבנן דר"י דאסור אפר נקברין הוא רק מדרבנן לא מה"ת ובלב ארי' חולין פ' או"ב דר' שמעון ס"ל כר"י דהנקברין יכול לשרוף וס"ל דאפילו אפר נקברין מותר נסכים בזבחים דקי"א ס"ל לר' פפא אליבא דר' אליעזר דלא קרבו נסכים במדבר וחדש בזה' מותר לר"א ורבינא ס"ל דר"א עם בעלי פלוגתא דידי' ס"ל קרבו נסכים כמדבר וחדש בזה"ז אסור ובתולדות אברהם להגאון ר"א ברודא דאביי ס"ל כרבינא דקרבו נסכים וחדש בזה"ז אסור נשבע לבטל המצוה אי חל כתב בברוך טעם טעם בשער הכולל דתלי' בפלוגתא בנדרים ד"ד דלתנא דיליף ידות נדרים מלנדור נדר ס"ל דקרא דכל היוצא מעיו יעשה לנדר שהותר מקצתו הותר כולו א"כ בנשבע שלא יאכל נבילות וכשירות דחל בכולל וא"נ דאין חל אנבילה גם אכשרות לא חל דהותר מקצתו הותר כולו ואפ"ה ס"ל לר"י דאמרינן כולל ממילא גם בנשבע לבטל המצוה חל בכולל משא"כ למ"ד ידות מכל היוצא מפיו יעשה והא דנדר שהותר מקצתו הותר כולו הוא מסברא דאדעתא דהכי לא נדר ממילא בנשבע לבטל לא חל בכולל דאמרינן כיון שאין חל לבטל המצוה לא חל כלל אבל בנשבע שלא יאכל נבילות וכשירות ל"ל מיגו דל"ח אנבילות ז"א דמ"מ הו"ל מוזהר באיסור תורה שלא יאכל הנבילות. ורבה ורבא פליגי בזה דרבה ס"ל דהמותר מקצתו הותר כולו מצד הסברא ורבא ס"ל דילפינן מקרא דכל היוצא מפיו יעשה ע"ש ובשאגת ארי' סי' ס' הוכיח כשי' בעה"מ דש"ס דילן פליג אירושלמי וס"ל דל"מ כולל לבטל המצוה: נשים בפנ"י קדושין ל"ה דמ"ד לה יטמא רשות ס"ל דנשים חייבות בבל יקרחו כדס"ל לתנא דמתניתין: נשים בתוס' ריש חולין הביאו ה' א"י דנשים לא ישחטו ובבית שמואל אחרון כתב דתלי' בפלוגתא בירושלמי דלמ"ד דצריך לברך קודם השחיטה לדידי' נשים אסורין לשחוט ולמ"ד דצריך לברך אחר השחיטה מותרין נשים לשחוט ובפלתי סי' א' כ' דלדידן דקיי"ל דל"ח לעלופי נשים אסורין לשחוט אבל לרבינא ללישנא דס"ל דחיישינן לעלופי ואסור לשחוט רק במוחזק שלא יתעלף לדידי' גם נשים מותרין לשחוט: נשחטה הותרה בפנ"י חולין ד"ט מיישב שי' הר"י הלוי דאום בנאבד הריאה דודאי ר' הונא ס"ל בכל ענין אמרינן נשחטה הותרה ואפי' בנאבדה הריאה דס"ל כהנך אמוראי בחולין י"א דאזלינן בתר ר בא מפ"א וע"ע ושעיר המשתלח אלמא דאפי' למיעוט דשכיח לא חיישינן משא"כ ר"י הלוי ס"ל כר' אשי דיליף משחיטה עצמה דלמא במקום נקב קשחיט נמצא דל"מ למיליף בתר רוב אלא במקום דלא אפשר ושאינו מצוי כלל עיי"ש באריכות: נשחטה הותרה בש"ך יו"ד סי' נ' הביא מחלוקת הפוסקים בנולד ריעותא מחיים אי אמרינן בי' נשחטה הותרה וכ' דפליגי בזה דרבה ס"ל דאף בכה"ג אמרינן נשחטה הותרה ואביי ס"ל דל"א בכה"ג נשחטה הותרה כיון שנולד הספק מחיים ובשערי דעה סי' נ"ז דשמואל ס"ל כאביי ורב ס"ל כרבה ע"ש ובמעין החכמה על המצות דף ל' כ' דתלי' בזה דרבה סובר כראב"י חולין י"א דחזקה היא מהללמ"ס ס"ל שהלכה כך נמסר לסמוך אחזקה אפי' שנולד הספק קודם החזקה אבל אביי דיליף חזקה מקרא ושם חזקת הנגע קודם הספק דפחיתות הנגע ע"ש ובמי נדה ד"ו ע"ב דר' שמעון ס"ל כאביי ורבנן ס"ל כרבה דאפי' בכה"ג אמרינן נשחטה הותרה ובדף ק"ח כתב דר' יהודא ס"ל כרבה ור' יוסי ס"ל כאביי ע"ש נשואין במג"א או"ח סי' תקמ"ו דלרב נשואין בלא סעודה מותר ביו"ט ולשמואל אסור ובברכת אברהם במ"ק ד"ח דלרב אפי' מדרבנן מותר נשואין בלא סעודה ולשמואל מה"ת אסור ולרבה בר רב הונא נשואין בלא סעודה אסור מדרבנן ביו"ט נשיאות כפים במג"א או"ח סי' קכ"ח דהא דאיתא בכתובות דזר הנושא כפיו עובר בעשה הוא לר' יהודא דס"ל דנשים אסורין לסמוך ה"ה זר הנושא כפיו עובר בעשה אבל לר' יוסי דס"ל נשים סומכות רשות לדידי' י"ל דרשות לזר לסמוך כפיו ועיין במהר"ם ברבי כתובות דכ"ה שכ' דל"ה אף ברכה לבטלה כמו לנשים דמותרת לברך במ"ע שהז"ג ע"ש: נשים במה דקיי"ל דחייבים במידי דהיו באותו הנס הביא בשעה"מ ה' חו"מ דבירושלמי איתא שהם היו באותו סכנה משמע דוקא במקום סכנה ולא במקום נס דענני כבוד ובחת"ס או"ח סי' קפ"ה דלמ"ד ענני כבוד היו מוכח מדחייבינהו במצה ופטרינהו מסוכה ש"מ לחלק בין סכנה לנס