ילקוט הרועים קיא

דנאסרת מאי' הנאה ע"ש: נותן טעם בר נו"ט דאסור באיסורא אי הוא מה"ת הנה לשיטת הסמ"ק הא דנ"ט בר נ"ט דאיסורא דאסור משום דחתיכה נעשה נבילה בכל האיסורין ותלי' אי חנ"נ בכל האיסורין דאורייתא או דרבנן ועיין באות ח' חנ"נ וכ"כ בראש יוסף חולין פכ"ה דלמ"ד דל"א חנ"נ בשאר איסורים לדידיה נ"ט בר נ"ט דאיסורא דאסור הוא רק מדרבנן: נוקשה בצל"ח פסחים דכ"ה דאיסי בן יהודא ס"ל דחמץ נוקשה ותערובת לאו דאוריי' ופליג אר"מ והנה אי נוקשה ותערובת חמץ אי אסור בהנאה תלי' כפלוגתא דחזקי' ור"מ וכמ"ש התוספות פסחים כ"ג ד"ה מ"ב ובצל"ח פסחים מ"ג דרב יהודא סבירא ליה כחזקיה ובנוב"י מהד"ק או"ח סימן כ"א דאביי ס"ל כר"מ דנוקשה דאורייתא ורבא ס"ל כר' יהודא דנוקשה דרבנן ובדרכי יושר פסחים ד"ז הוכיח דרב סובר נוקשה דאורייתא נזירות בנדרים דפ"ג אין נזירות לחצאין ובר"ן כיון דלא משכחת נזירות שלא יחול אף על זג וחרצן כי אמר רחמנא יפרנו רנו דמשמע כולי' ע"כ אפילו על זג וחרצן קאמר ע"כ. ולע"ד יקשה מאוד בנדרים ד"ד ע"ב דפריך ל"ל הקישא דהאב מפיר נזירות בתו ובעל מפיר נזירות אשתו ת"ל במ"מ מנדרים ע"ש ולהנ"ל אם לא הי' היקש נזיר לנדרים דנדר ונזיר חד הוא ובכ"מ דמזכיר נדר אף נזירות במשמע וממילא כי אמר רחמנא כל נדר וכל שבועת איסר אף נזירות במשמע וכי אמר רחמנא יפירנו אף על נזירות משמע כד' הר"ן אבל אם נילף רק במה מצינו מנדרים לא היה יכול להפר זג וחרצן דבזה ל"ש עינוי נפש וצ"ע לדעתי הענין. נותר הנה אי נשים מצוות בע' דשריפות נותר כ' השעה"מ פי"ט ה' פסוהמ"ק כיון שנותר הו"ל להנל"ע וכיון דנשים הוזהרו על לאו דנותר קאי גם כן עלי' העשה דבאש תשרופו תיקון הלאו אף דהו"ל מ"ע שהז"ג ואי נותר הוי לי' להנל"ע כ בס' הכריתות דר' יעקב בפסחים דפ"ד ס"ל דנותר ל"ה להנל"ע דל"ה תיקון הלאו כמו בגזל משא"כ הכא העשה הוא לשרוף והל"ת שלא להותיר רק לאכול ועיין בפנ"י מכות די"ד וממילא לר' יעקב נשים פטורות ממ"ע דשריפות נותר ועיין במנחת חינוך דנותר הו"ל ב' לאוין ואין עשה מנתק תרי לאוין ע"ש ועיין באות ל' דהא דאין עדל"ת בתרי לאוין הוא פלוגתא דתנאי ע"ש: נותר. בשו"ת נודע בשערים הוכיח דחזקיה סבירא ליה דנותר שלא בזמנה נשרף בלילה כדס"ל לר"י ביבמות ד"ע להס"ד כן ס"ל לחזקיה אליבא דאמת ואביי ור' אשי ס"ל דאף נותר שלא בזמנה אין נשרף אלא ביום: נוגע. דעת הע"ש בחו"מ סימן ל"ז דנוגע אינו פסול משום שחושדין אותו למשקר אלא מטעם דה"ל כקרוב והסמ"ע חולק דפסול מטעם דחיישינן למשקר מחמת נגיעתו ובעטרת חכמים בשבועות דפליגי בזה ר' אבין ור' יוסי בירושלמי הובא בתוס' קדושין דמ"ג דר' אבין ס"ל דהוא מטעם קרוב ור' יוסי ס"ל דהוא מטעם חשש משקר ע"ש נוגע. הנה אי נוגע כשר בעדות אשה כ' בחן טוב אע"ז דלשיטת הסמ"ע דנוגע פסול מטעם משקר פסול נוגע לעדות אשה ואי נוגע פסול מחמת קרוב כשר לעדות אשה ועיין מש"ל דהוא פלוגתא בירושלמי: נזקקין לתובע תחילה בפני יהושע בבא קמא דמ"ו דהדין דנזקקין לתובע תחילה דוקא לרב דסבירא ליה הולכין בממון אחר הרוב אבל לשמואל דסבירא ליה אין הולכין בממון אחר רוב צריך קרא דיגיש ראיה ול"א כלל דנזקקין לתובע תחילה ומהאי טעמא לא הביא הרמב"ן הדין דנזקקין לתובע תחילה ועיין בתומים סימן כ"ד דבתחילה מביא ד' האומרים דתלי' בפלוגתא דסומכס וחכמים ולדידן דקיימא לן כרבנן ל"א דנזקקין לתובע תחילה עוד כתב דרק ד"ת דקיימא לן שעבודא דאורייתא אפילו במלוה ע"פ אבל עכשיו דקיימא לן מלוה ע"פ אינו גובה ממשעבדי ליתא לדין הנ"ל ע"ש: נזיר שמשון. בספר תשע שיטת למסר"ץ ראזינוס דר' עקיבא סבירא ליה כר' יהודא דנזיר שמשון מותר לטמא למתים ע"ש: נזירות שמשון בעצי לבונה הביא כשם המפורשים בס' רל"ט אי הבעל יכול' להפר כשנדרה אשתו בנזירות שמשון תלי' בזה א"נ טעם דהפרה דכל הנודרת ע"ד בעלה נודרת הוי כתנאי מפורש וגם בנזירות שמשון יכול הבעל להפר אבל א"נ דגזיה"כ הפרת בעל ממילא נזירות שמשון דא"י החכם להפר ה"ה הבעל א"י להפר ועיין מש"ל בענין נדר עד"ר דיש מ"ד דלא ס"ל לכל הנודרת כו' ע"ש: נזירות שמשון בנדרי זרוזין סי' רל"ד אי מהני שאלה בנזירות שמשון תלי' בפלוגתא דלר' יהודא דס"ל בנדר בנזירות שמשון הו"ל נדר מה"ת מהני בי' שאלה משא"כ לר' שמעון דס"ל האומר הריני נזיר שמשון ל"א כלום והיינו מה"ת אבל מדרבנן הוי נזיר ל"מ שאלה עוד כ' דהא דל"מ שאלה בנ"ש הוא רק מדרבנן ומה"ת מהני שאלה: נזירות בשו"ת זכרון יצחק סי' ס"ט הוכיח דר' ישמעאל ס"ל אין שאלה בנזירות ותמה אד' התוס' נזיר מ"ח ע"ב ד"ה האי מבעי' דנראה מד' דלר' ישמעאל יש שאלה בנזירות נזיר הנה אי נזיר הי' שמואל כ' בס' החיים סי' קפ"ד דתלי' בפלוגתא בברכות דלמ"ד דעונה אמן גדול מהמברך מוכח דשמואל ל"ה נזיר עולם אבל למ"ד מברך עדיף לדידי' י"ל דהי' נזיר עולם ע"ש נזירות בנזיר ד"ה פלוגתא דר' מתנא ובר פדא דר' מתנא ס"ל דסתם נזירות ל' יום ובר פדא ס"ל דסתם נזירות רק כ"ט יום ובבית אל דע"ז ח"א דרב ס"ל כבר פדא ומדינא מגלח ביום ל' ע"ש: נזיר הפוסקים מחולקים במהות הנזירות אם הוא איסור גברא או איסור חפצא והמהרי"ט ח"א סי' נ"ג כ' דג' חלוקין בדבר נדר חל על החפץ ואין לו שום שייכות על האדם הנודר ושבועה איסור גברא דאסר נפשי' מחפצא ואין גופו של אדם נתפס בה אבל נזיר הוא עצמו נתפס בנדר ונתקדש גופו דומיא דכהן וממילא נאסר וא"צ לאסור עצמו על החפץ כו' אלא כיון שנדר בנזיר התורה אסרה יין עליו כמו שאסרה התורה עלינו חלב ודם והו"ל כנדר בדבר האסור ובאבני מילואים סי' כ"ב דפליגי בזה ב' סוגיות דסוגי' דנזיר פ' ג' מינים דס"ל דנזיר הוי לאו שאין שוה בכל ס"ל כשי' מהרי"ט דנזיר ה"ל איסורא דאוריי' שאסרה על קדושת נזיר דומיא דכהן והו"ל איסור שאין שוה בכל כיון שאין נוהג אלא כתואר נזיר וכמו כהונה דחשיב לאו שאין שוה בכל והך סוגי' דפ' ג' נזירים דס"ל דנזיר הו"ל איסור השוה בכל ס"ל דנזיר הו"ל איסור חפצא או איסור גברא כשאר נדרים ושבועות והו"ל לאו השוה בכל והנה הא דאמרינן דנזיר הו"ל איסור שישנו בשאלה תליא נמי בזה דא"נ דאיסורי נזיר הוי איסור גברא או חפצא כנדרים ושבועות ודאי איתנייהו בשאלה כנדרים ושבועות אבל אי נימא דאיסורי נזיר איסורי תורה הן דרמי על קדושת נזיר הנהו איסורין ליתנייהו בשאלה דנהי דמצי לשאול אקדושת נזרו מ"מ הנהו איסורין ליתנייהו בשאלה וכ"ז שלא נשאל המה כשאר איסורי תורה דליתא בשאלה דבעצם האיסורין ליתנייהו בשאלה ע"ש ונראה דבזה פליגי ר' שמעון ורבנן דלרבנן ס"ל אע"פ שלא נדר אלא מן היין הו"ל נזיר בכל והטעם דאע"פ שאמר להדיא שאין רוצה לקבל על עצמו להיות אסור בשאר דברים מ"מ כיון ששם נזיר עליו ממילא אסור בכל הדברים שהנזיר אסור בהם ע"כ דס"ל דהוא איסור דאורייתא שהטילה התורה על מי שקדוש בקדושת נזיר משא"כ לר' שמעון דאינו נזיר עד שיזיר מכולן י"ל דס"ל דנזיר הוא איסור גברא או חפצא כנדרים ועיין בישוע"י או"ח סי' תפ"ה שכתב ג"כ כעין מה שכתבתי ע"ש, נזיר בש"ם נזיר דל"ז ע"ב שאני נזיר דחמיר איסורו דאפי' חרצן אסור לי' ע"ש והעלו עפ'"ז האחרונים דנזיר מותר בחרצן חצי שיעור כיון דח"ש רק מטעם חזי לאצטרופי ובחרצן דהוא חידוש ל"ש חל"א כיון דחלקו מבחוץ פטור כמו באמה"ח בחולין דק"ג ע"ב כיון דחידוש דחייב אגידין ועצמות דוקא בב"א חייב ע"ש ותלי' כפלוגתא דלר' אלעזר דס"ל שם דאפי' באמה"ח חלקו מבחוץ חייב ה"ה דחייב בנזיר ע"ש נטילת ידים בש"ע או"ח קנ"ח דהשותה יין א"צ ליטול ידיו ובישועות יעקב כ' דתלי' בפלוגתא בברכות דמ"ג