ילקוט הרועים קד

אסור להשהות החמץ ע"מ לבערו ובאמרי בינה להגאון מהר"מ א"ש כ' דלמ"ד ביטלו ולא ביטלו במשהא חמץ עמ"ל מותר לכתחילה משא"כ למ"ד קיימו אסור להשהות החמץ עמ"ל: משקין בתוס' פ"ב דפסחים הקשה דהכא אמרינן דמשקין הוי זיעה בעלמא ובחולין ילפינן פירי פירי מביכורים ובס' החיים סימן תפ"ט דתלי' בפלוגתא דלר' יוחנן דס"ל בפ"ב דפסחים דמשקין מפקיד פקידי ול"ח כאוכל עצמו לדידי' משקין היוצאין מפירות ל"ה רק זיעא בעלמא אבל לר' חסדא דס"ל משקין מבלע בליעי חשיבי כאוכל עצמו: מתעסק בשו"ת רע"א סי' ח' העלה דמה דממעטינן מתעסק דפטור לא דמתעסק ל"ה עבירה אלא דמקרי עבירה בשוגג אך בשוגג כה"ג ממעט הכ' מקרבן אבל מ"מ הו"ל שגגת איסור אבל מה דממעטינן ממלאכת מחשבת היכא דל"ה מלאכת מחשבת פטור לגמרי מת מצוה. הנה הוא דכ"ג מטמא למ"מ אי הוי חיוב או רק רשות כ' בס' החיים הל' ציצית דתלי' בזה דלמ"ד בני ישראל סומכין ולא בנות ישראל והוי איסור לנשים לסמוך עיין במג"א או"ח סי' קכ"ח ה"ה הכא הוי חיוב לכה"ג לעמא למ"מ ולר' יוסי דנשים סומכת רשות ה"ה כ"ג דמטמא למ"מ הוא רק רשות ולא חיוב ותלי' עוד בפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע דלר"ע דס"ל לה יטמא חובה ה"ה כ"ג חייב לטמא למ"מ ולר"י דס"ל לה יטמא רשות הכ"נ אין חיוב לכ"ג לטמא למ"מ ע"ש: מת ביבמות ס"א ס"ל לרשב"י דמת עכו"ם אין מטמא באוהל ובטעה"מ ה' אשות דר' יהודא בן בתירא פליג וסבירא ליה כרשב"ג במשנה דאהלות פ"ח מ"ט דס"ל דאפי' מת גוי נמי מטמא באוהל ולמ"ד דמת גוי אין מטמא באוהל ע"כ לא כריב"ב עיון אות ת' תקרובת ע"ז עוד הביא שם שי' היראים דמת גוי אין מטמא אפי' ובמשא וכ' הטעה"מ דתירוץ קמא ביבמות ס"ל כשיטת היראים וקיי"ל כוותיה אבל רבינא ס"ל דטומאת מגע ומשא שייך ג"כ בעכו"ם ע"ש. ובכסף נבחר עה"ת דר"א בן עזרי' דס"ל בברכות דף ט' עד חצות הפסח נאכל ס"ל דקברי' דגוי מטמאין באוהל כרבנן אבל ר' יהודא דס"ל עד שעת חיפזון ס"ל כרשב"י דקברי עכו"ם אין מטמאין באוהל ע"ש: מת עכו"ם אי אסור בהנאה כ' בשו"ת חסד לאברהם סימן ק"ט דתלי' בפלוגתא בסנהדרין לאביי דיליף איסור הנאה במת מעגלה ערופה מת עכו"ם מותר אבל לרבא דיליף דאסור בהנאה מע"ז אפי' מת עכו"ם אסור בהנאה. עוד כ' אי איסור הנאה דמת אסור הוא מה"ת או רק מדרבנן תלי' ג"כ בפלוגת' זו וכן אי מותר להנות ממת שלא כדה"נ אם ילפינן מעגלה אסור אף שלכ"א משא"כ אם ילפינן מע"ז מותר שלכדה"נ ע"ש ובחתם סופר שבת דצ"ג דלר' שמעון מת גוי מותר בהנאה לשי' הירושלמי דלר"ש אפילו במגע ומשא אין מטמא מת גוי אבל לרבנן דר"ש גם מת גוי אסור בהנאה וה"ה לש"ס דילן י"ל ג"כ כיון דמטמא במגע ומשא לר"ש ה"ה דמת גוי אסור לר"ש לשים דילן ע"ש: מתנה דקיי"ל כל מתנה שאם הקדישה דא"מ ל"ש מתנה כ' בפתח הבית דין מתנה עמ"ל דין א' דתליא בפלוגתא דלמ"ד קני ע"מ להקנות קנה בנדרים סוף השותפין לדידיה שפיר מהני מתנה אע"פ שא"י להקדישה משא"כ למ"ד קני ע"מ להקנות לא קנה לדידיה ל"מ מתנה שא"י להקדישה: מתנות שלא הורמו פלוגתא דרבי ור' יוסי בר יהודא בקדושין דרבי ס"ל כמו שהורמו דמי' וריבר"י ס"ל דלאו כמו שהורמו דמי' ובס' נחלי מים סימן י"ב דפליגי בזה ר' אליעזר ור' יהושע בפסחים דמ"ו דר' אליעזר ס"ל דלאו כמו שהורמו דמיין ור' יהושע ס"ל מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמי': מתנות בתולין פ' הזרוע ס"ל לר"ש בן נחמני דאין המתנות ניתנות אלא לכהן חבר ובכה"ג הובא בשו"ת חיים שאל סי' מ"ב דמתניתין דפ"ד דחלה פליג' אר"ש בן נחמני דהוא סבר דאסור לתת לכהן ע"ה ומשנתינו סובר דאינו אלא עצהיו"ט ורשב"נ משמיה דר' יונתן קאמר ור' יונתן תנא ופליג וליכא לאותיבי' ממתניתין ואנן קיי"ל כמתניתין וברי"ט אלגאזי בכורות כ' דלתנא דבי ר' אליעזר בר יעקב דסבירא ליה כהן ואפילו כהנת לא ס"ל כר' יונתן אבל לתנא דבי ר' ישמעאל דס"ל כהן ולא כהנת ס"ל כר"ש בן נחמני ואנן דקיי"ל כראב"י לא ס"ל כרשב"ג ע"ש: מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך בעטרת חכמים ביצה דל"ש מתוך כ"א כשמשכחת היתר באותו דבר עצמו כגון בעושה מדורה להתחמם בה דאותן עצים שעושה בהם המדורה יש היתר הבערה לצורך לבשל בהן מה שאון כן בנונ"ד שבאותה בהמה שהוקדשה לנונ"ד ליכא עוד גוונא דשריותא ביו"ט ולא שייך בהו לצורך ל"ש מתוך וזה הוא רק לרבה דס"ל דבעירוב והוצאה פליגי ל"א מתוך לב"ה כ"א בכהא"ג שכתב אבל לר' יצחק בר אבדימי דס"ל דהותר היצאות התינוק משום מתוך ס"ל דב"ה סובר מתוך אפילו בכהא"ג שבאותו דבר ל"ש כלל היתר לצורך ור' עקיבא דל"ל מתוך דוקא היכא שלא משכח"ל בשום אופן היתר לצורך או"נ כמו שריפות חמץ ביו"ט אבל בכה"ג דלעיל שמשכח"ל באותו דבר עצמו לצורך או"נ מודה דאמרינן מתוך ע"ש ובצל"ח ביצה די"ב אפילו דב"ש לא ס"ל מתוך מ"מ מודה דבאיסור דרבנן אמרינן מתוך: מתוך שהותרה כו'. שיטת הרמב"ם ה' יו"ט ל"א מתוך רק בהוצאה והבערה ולא בשאר מלאכות ובמהר"ם ברבי ח"ב במס' יומא דלמ"ד מקלקל בחבורה פטור מוכח כשיטת הרמב"ם משא"כ לא"ד מקלקל בחבורה חייב לדידהו אמרינן בכל מלאכות מתוך ובפר"ח סימן תצ"ח הביא פלוגתת הירושלמי דר"ל סובר דל"א מתוך רק בהוצאה והבערה ולא בשחיטה ושאר מלאכות ובכתב סופר יו"ד סימן ק"כ דר' ירמי' ס"ל כר"ל בזה מתוך כו' שי' רש"י בביצה די"ב דמה"ת אמרינן מתוך אפילו בל"ה צורך קצת ובמהר"ם ברבי בביצה כ' דרש"י ל"ק זאת רק אליבא דרבה ור' יוסף לדידהו אמרינן מתוך אפי' בשל"ה צורך קצת משא"כ לדידן ס"ל דל"א מתוך כשל"ה לצורך קצת ורבא ס"ל דאמרינן מתוך אפילו שלא לצורך כלל ור' אשי ס"ל דבעי דוקא צורך קצת ובשו"ת חתה סופר כ' דתלי' בפלוגתא דאליבא דאביי דס"ל בזבחים הואיל ואשתרי אשתרי ל"צ שיהי' צורך קצת משא"כ לרבא דס"ל דאמרינן רק הואיל ודחוי דחוי ולא היכא דאשתרי אשתרי סבירא ליה דבעי צורך קצת והנה ר"ע בפסחים ד"ה ל"ל מתוך וכ' המפורשים דזה דוקא רק לרבא בפסחים אבל לשארי אמוראים גם ר"ע סובר מתוך ועיין בתורת חסד סימן מ"ב ועיין בכתב סופר סי' קט"ז מפלפל אי ר' יוסי אית ליה מתוך ובמהרש"א ביצה דכ"ג ובבינה לעיתים ה' יו"ט ה"ח דר' הונא ל"ל מתוך: מת מצוה ברשב"א שבת פרק האורג דהא דמת מצוה אין דוחה שבת קבורתו הוא רק לר' יהודא דס"ל משאצל"ג חייב אבל לר' שמעון מותר ד"ת דהוי מלאכה שאצל"ג וכל צורכי מת הוי משאצל"ג: מתקן בפנ"י שבת פ' כירה ובביצה דכ"ו דרבה ל"ל טעמא דמתקן ע"ש ובביצה די"ז כ' דלר"א ל"ש טעמא דמיחזי כמתקן כלי דלר"א אשכחן דשרי לתקן כלי ביו"ט אפי' לצורך מכשירי או"נ דאפשר מעיו"ט ע"ש: מתנה עמש"כ בתורי באור חדש קדושין דס"א דר' חנינא בן גמליאל ס"ל כר' יהודא במתנה עמש"כ בתורה דבדבר שבממון תנאו קיים ובבית אל ח"ב דל"ז דר' אליעזר בן יעקב ס"ל כר"מ דאף בדבר שבממון תנאו בטל: מתנה עמש"כ בתורה במל"מ ה' אישות הביא ד' המר"א ששון דנסתפק אם התנה גם ע"ד של"ה עמש"כ אם חל ג"כ התנאי עמש"כ בתורה מדין כולל כמו דמהני התנאי לשאר דברים ולענ"ד לפ"מ שהסביר האבני מילואים בתשובותיו דלכך ס"ל לר"ל בשבועות כ"ד דל"א איסור כולל באיסור הבא ע"י עצמו וה"ט דס"ל לר"ל דל"מ הכולל רק כשלולי הכולל ג"כ הי' חל עכ"פ האיסור לקוברו בר"ג והכולל בא רק למכות מהני השולל משא"כ היכא שלולי הכולל ל"ה איסור כלל והכולל בא לחדש האיסור בכה"ג לא ס"ל לר"ל כולל ע"ש ולפ"ז לפשיטא דל"ש במתנה עמש"כ בתורה דין כולל דדוקא גבי אאחע"א דגם לולי הכולל האיסור חל לקבר"ג חל הכולל למכות משא"כ הכא דלולי הכולל אין התנאי חל מעיקרא בלל ל"ש כולל כנ"ל כיון