ילקוט הרועים קג

הש"ס מידי בלבד כתיב ועיין בצל"ח דר' אחי בר יעקב ס"ל כרבינא דמי שאיסורו משום ב"ת חמץ לבד הוא דיוצא ידי מצה: מצורע בלח"מ פיו מנזירות הביא שי' רש"י דמצורע א"צ הערב שמש ואם טבל בשמיני מביא קרבנותיו ביום שמיני ובמחנה לוי נדה דתליא בפלוגתא דלבן זומא ביומא ד"ל דס"ל דאפילו טהור הנכנס לעזרה צריך טבילה מדאוריי' מוכח לדידיה דמצורע צריך הערב שמש אבל רש"י ז"ל כתב לדידן דלא קיי"ל כבן זומא שפיר י"ל דמצורע א"צ הערב שמש ע"ש: מצורע במהר"ם ברבי יבמות ד"ה דחזקי' ואביי ס"ל דמצורע מוחלט אסור בתה"מ ור' אשי ס"ל מצורע מוחלט מותר בתשמיש ועיין תוס' פסחים דס"ז ע"ב ובנוב"י מהדו"ת יו"ד קל"ב דב"ש ס"ל כריב"ב דמצורע אסור בתשמיש ע"ש ובזרעו של אברהם פסחים דפ"ד דר' אשי ס"ל כמ"ד דמצורע אסור בתה"מ ורבא ס"ל כמ"ד דמותר בתה"מ ע"ש. מקלקל בזרע יעקב שבת דקל"ז דר' אליעזר ור' יהושע ס"ל מקלקל בחבורה חייב ובשו"ת כתב סופר סי' קט"ז דר' אדא בר אהבה ס"ל מקלקל בחבורה חייב ובמהר"ם ברבי יומא ח"ב דר' אשי ולוי ס"ל מקלקל בהבערה חייב ובשו"ת חמדת שלמה סי' כ"ה אע"ז העלה דלר' יוסי דס"ל הבערה ללאו יצאה ול"ה בכלל מלאכת מחשבת ממילא ה"ה במקלקל בהבערה עובר בלאו ילפינן כל מלאכות שבת דמקלקל חייב בלאו ורק מכרת פטרינן במקלקל ע"ש: מקלקל בלב ארי' חולין ד"ט בשוחט בשבת היכא שתחילת השחיטה הוא מקלקל רק בסוף השחיטה הו"ל מתקן אי חייב בכה"ג תלי' בפלוגתא אי ישנו לשחיטה מתחילה ועד סוף אז מקרי כל השחיטה שחיטה אחת ופטור משא"כ למ"ד אין לשחיטה אלא בסוף חייב דסוף השחיטה הו"ל תיקון: מקלל בתוס' שבועות דל"ו ד"ה ושמור הק' איך אמרינן מקלל עצמו ד"ה חייב כו' הא חובל עצמו ג"כ נכלל בשמור נפשך ומ"מ אמרינן בב"ק ד"צ דאית בי' תנאי ובתומים סי' כ"ז סק"א דד"ה היא רק לר' מאיר ורבנן אבל באמת מ"ד דס"ל בב"ק דחובל בעצמו רשאי אף מקלל בעצמו רשאי: מקדים תרומה לביכורים בהגהות מעשי רב הביא ד' ירושלמי שבת דר' יוחנן ס"ל מקדים תרומה לביכורים אינו לוקה ופלוגתא היא בתמורה ד"ד: מקושש פלוגתא במס' שבת אי מקושש לש"ש נתכוין ובצלותא דאברהם מס' שבת דדוקא למ"ד הבערה ללאו יצאה י"ל דלש"ש נתכוון אבל למ"ד הבערה לחלק יצאה א"א לומר דמקושש לש"ש נתכוין ושי' המהרש"א דלש"ש נתכוין והו"ל משאצל"ג ועיין בקדושת לוי טה"ת ועיין מס' שבת דצ"ו ע"ב ועיין בישוע"י ה' יו"ט דר"ע ס"ל משאצל"ג חייב: מקום יש בראש להניח שני תפילין בטו"ז או"ח סי' ל"ד דלמסקנא היא פלוגתא אי אמרינן מקום יש בראש להניח שני תפילין ועיין בישוע"י סי' ליד שהחזיק דבריו מד' הרמב"ן ע"ש: מקדש אחותו במקנה דמ"ו דפלוגתא דרו"ש דלרב מעות פקדון ולשמואל מעות מתנה פליגי בפלוגתא אי הולכין בממון אחר רוב דלרב דמהני רוב בממון ורובא לפקדון יהבי ולשמואל דאהב"מ אח"ר א"י להוציא ממנה: מקח בתרומת הכרי סי' ר"ד כתב דלר"י ס"ל ד"ת מעות קונות חשיב המוכר שומר שכר על המעות משא"כ לר"ל דס"ל משיכה מה"ת אסור המוכר להשתמש בדמי המקח ול"ה אלא שיח על המעות ורבא ס"ל כר"ל ע"ש: מקדש במלוה במקנה קדושין ד"ו דלמאן דיליף קדושי כסף מקיחה קיחה דעפרון מקדש במלוה ל"ה קדושין ולמאן דיליף קדושי כסף מאין כסף ס"ל דמהני קדושין במלוה וע"ש דבקונה שדה מנכרי אין קונה במלוה אע"ג דבישראל י"ל דהוי בעין משום שיעבוד נכסים אבל בנכרי לכ"ע של"ד ע"ש: מקדש לאחר ל' ובא אחר וקדשה בתוך ל' דאם מת השני או גירשה דחלין קדושי הראשון לאחר ל' כמבואר בירושלמי הובא באע"ז סי' מ' ובאו"ח קרושין נ"ט דתלי' בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"ל דל"א דיבור ומבטל דיבור חלין קדושי ראשון לאחר ל' משא"כ לר' יוחנן ע"ש: מראית עין דקיי"ל דאפי' בחדרי חדרים אסור והפוסקים העלו דבאיסור דרבנן מותר בחדרי חדרים ובחתם סופר דקמ"ו דרב ס"ל דאפי' באיסור דרבנן ואסור משום מראית עין אסור ג"כ בחדרי חדרים אבל אנן לא קיי"ל כרב רק דבאיסור דרבנן מותר בח"ח ובשו"ת ר"ע איגור סו' ס"ח דר' חסדא בירושלמי וכן הירושלמי פליג אדרב דס"ל דכ"מ שאסרו משום מ"ע מותר בחדרי חדרים ע"ש: מרור בשו"ת חסד לאברהם סי' נ' באו"ח דבמרור אי בעינן כזית מה"ת או רק מדרבנן תלי' בפלוגתא דהלל וחכמים בפסחים קט"ו דלרבנן ל"צ במרור כזית מה"ת אבל להלל מה"ת צריך כזית במרור והאחרונים כ' להיפוך דלהלל דס"ל מצוה בכריכה ויאכלוהו קאי על הפסח לדידי' לא צריך במרור כזית מה"ת משא"כ לרבנן דס"ל כ"א בפ"ע ויאכליהו קאי על כל אחד בפ"ע לדדהו גם במרור צריך כזית מה"ת ע"ש וכ"כ בשו"ת תורת חסד סי' צ"ט וכ' דר' אליעזר בר צדוק ס"ל כהלל דל"צ כזית במרור ע"ש: משקין בפנ"י בק"א לקדושין הביא ד' שו"ת ח"ץ סי' כ' שכ דבסוגיא דפסחים דר' זירא ודאביי דס"ל דבכל האסורין משקין היוצאין אינן כמותן מדחי מקמא סוגיא דחולין דפ' העור והרוטב דמוכח התם דחדש ושאר איסורין משקין היוצאין כמותן והפנ"י כ' להיפוך דלדידן משקין היוצאין ל"ה דאורייתא והברייתא דחולין או דאתי' כר"א או דנימא דהברייתא לא איירי אלא מדרבנן ע"ש: משכון שי' הר"י הלוי הובא בנ"י רפ"ק דב"מ דאם הודה במקצת ונתן משכון ע"ז דל"ה הילך וחייב שבועה וטעמו כיון דמלוה א"ק ומשיכה ל"מ למשכון ושאני הא דר"י דבע"ח קונה משכון כו' ע"ש ובשו"ת מהר"ם מינץ סי' ד' דהא דל"מ משיכה למשכון דוקא למ"ד מכאן ולהבא גובה אבל לאביי דס"ל למפרע ה"ג שפיר שייך משיכה במשכון: משה רבינו בזבחים דק"ב יש מ"ד דלא נטלה הכהונה ממשה אלא מזרעו ובנחל קדומים פ' יתרו דפליגא בזה במכילתא דר' יהושע ס"ל דמשה ל"ה כהן כלל ור' אליעזר המודעי ס"ל דמשה הי' כהן: משפחות בקדושין דע"א ס"ל לרב שני ב"א שמתגרין זב"ז שמץ פסול בא' ואין מניחין אותן לדבק בחבירו ובמהרש"א כתב דריב"ל פליג על רב וס"ל דדוקא ב' משפחות ע"ש: משכון שי' רש"י דהמלוה על המשכון חייב אף באונסין ושי' התוס' דחייב רק בגניבה ואבידה כשו"ש ועיין בש"ך סו' ע"ב ובעצי ארזים באע"ז סי' כ"ח דכ' דלרבנן דס"ל דנכרי מישראל קנה משכון ס"ל דמלוה קונה המשכון אף לענין אונסין אבל לר' מאיר דס"ל דנכרי מישראל ל"ק משכון ס"ל דמלוה א"ק משכון רק להיות כשו"ש ורבה ס"ל אליבא דר' יצחק דבע"ח קונה משכון אף לאונסין ולר' יוחנן בע"ח קונה משכון רק להיות כשו"ש ובמעין החכמה ב"מ פ' הזהב דרבא ס"ל דר' יצחק אמר בע"ח קונה משכון אף בשעת הלואה: משהא חמץ עמ"ל דשי' הר"י בפסחים דכ"ט דא"ע עליו בב"י והמפו' תמהו בכל להנל"ע איך מותר לכתחילה לטבור ע"מ לקיים העשה אח"כ ובישוע"י סי' תמ"ו כ' כיון דחמץ הו"ל לאו שקדמו עשה ואפ"ה הו"ל נל"ע כיון דיכול לקיים העשה אחר הלאו וגם יוכל לקיים הע' קודם הלאו דבעשה עובר בע"פ מחצות וב"י א"ע כ"א בפסח שפיר מותר להשהות עמ"ל ולפי"ז תלי' בפלוגתא דר"י ור"ש אי עוברין בב"י בע"פ מחצות עיין אות ב' ב"י וכ"כ הישוע"י דלר' יהודא אסור להשהות עמ"ל ולר' שמעון מותר לכתחלה להשהות עמ"ל ובס' החיים ה' לולב דלר' יהודא ל"ה חמץ להנל"ע כלל כמו בשלוח הקן דס"ל שלח מעיקרא משמע ע"ש ובאמרי בינה ביצה כתב דרבא ס"ל דמשהא חמץ עמ"ל עובר עליו ור' יצחק בר אבדימי ס"ל משהא חמץ עמ"ל א"ע עליו ובבית אל ח"ב דע"ו דהא דמותר להשהות החמץ ע"מ לבערה דוקא למ"ד אב"ח אלא שריפה אבל למ"ד השבחתו בכ"ד