יבמות עט:
Yevamos 79b (Yevamot 79b) · יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →בִּימֵי רַבִּי בִּקְּשׁוּ לְהַתִּיר נְתִינִים אָמַר לָהֶם רַבִּי חֶלְקֵנוּ נַתִּיר חֵלֶק מִזְבֵּחַ מִי יַתִּיר
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חֵלֶק עֵדָה לְעוֹלָם אָסוּר חֵלֶק מִזְבֵּחַ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אָסוּר אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים שְׁרֵי
מַתְנִי' אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי שֶׁהַסָּרִיס חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וְהַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֲנִי אֲפָרֵשׁ סְרִיס אָדָם חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר סְרִיס חַמָּה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סְרִיס חַמָּה חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְפוּאָה סְרִיס אָדָם לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא עַל בֶּן מְגוּסַת שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם סְרִיס אָדָם וְיִבְּמוּ אֶת אִשְׁתּוֹ לְקַיֵּים דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא
הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם וְכֵן אַיְילוֹנִית לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת
הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְּסָלָהּ בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת וְכֵן אַיְילוֹנִית שֶׁחָלְצוּ לָהּ אַחִין לֹא פְּסָלוּהָ בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת
גְּמָ' מִכְּדִי שָׁמְעִינַן לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר חַיָּיבֵי לָאוִין כְּחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת דָּמוּ וְחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לָאו בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִיבּוּם נִינְהוּ
אָמַר רַבִּי אַמֵּי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁנָּשָׂא אָחִיו גִּיּוֹרֶת וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר קְהַל גֵּרִים לָא אִקְּרִי קָהָל
אִי הָכִי יַבּוֹמֵי נָמֵי מְיַיבֵּם אִין הָכִי נָמֵי וְאַיְּידֵי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חוֹלֵץ אָמַר אִיהוּ נָמֵי חוֹלֵץ
דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא עַל בֶּן מְגוּסַת שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם סְרִיס אָדָם וְיִבְּמוּ אֶת אִשְׁתּוֹ לְקַיֵּים דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא שְׁמַע מִינַּהּ
מֵתִיב רַבָּה פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה סְרִיס אָדָם וְהַזָּקֵן אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַיבְּמִין כֵּיצַד מֵתוּ וְלָהֶם נָשִׁים וְלָהֶם אַחִין וְעָמְדוּ אַחִין וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן וְנָתְנוּ גֵּט אוֹ שֶׁחָלְצוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ וְאִם בָּעֲלוּ קָנוּ
מֵתוּ אַחִין וְעָמְדוּ הֵן וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן וְנָתְנוּ גֵּט אוֹ חָלְצוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ וְאִם בָּעֲלוּ קָנוּ וְאָסוּר לְקַיְּימָן מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה בִּקְהַל ה' אַלְמָא בְּקָהָל עָסְקִינַן
אֶלָּא אָמַר רַבָּה כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה לוֹ וּלְבַסּוֹף נִפְצַע
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְלַיְתֵי אִיסּוּר פָּצוּעַ וְנִידְחֵי עֲשֵׂה דְּיִיבּוּם מִי לָא תְּנַן רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם מֵיאֲנָה מֵיאֲנָה
וְאִם לָאו תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֵצֵא הַלֵּזוּ מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה אַלְמָא אָתֵי אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה וְדָחֵי הָכָא נָמֵי נֵיתֵי אִיסּוּר פָּצוּעַ וְנִידְחֵי
אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף הַאי תַּנָּא הָךְ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין דִּשְׁאָר הָוֵי מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין גְּרִידִי לָא הָוֵי מַמְזֵר
אִיקְּרִי כָּאן לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם וְהָא לָאו בַּר הָכִי הוּא
אָמַר רָבָא אִם כֵּן אֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁכְּשֵׁרָה לְיַבֵּם שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בַּעְלָהּ סְרִיס חַמָּה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לְמִיתָתוֹ
לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֵּירוּקָא דְרָבָא פִּירְכָא הִיא
הָתָם כְּחִישׁוּתָא דְּאַתְחִילָה בֵּיהּ
הֵיכִי דָּמֵי סְרִיס חַמָּה אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֹּל
Meforshim on this daf
- רש"י על יבמות Rashi on Yevamos
חלקנו נתיר - דיכולין בית דין להתיר ולהפקיר חלקם של ישראל דקי"ל (לקמן יבמות דף פט:) הפקר בית דין היה הפקר:
- תוספות על יבמות Tosafos on Yevamos
בימי ר' בקשו להתיר נתינים - אין זה מבטל דברי ב"ד חברו דהפקר בית דין היה הפקר:
- רשב״א על יבמות Rashba on Yevamos
בימי רבי בקשו להתיר נתינים. ואף על גב דקיימא לן שאין בית דין רשאי להתיר דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין (גיטין לו, ב) הכא שאני דאין אלא כמפקירין ממונם וכן פירש רש"י. ואפילו למאן דמפרש (לעיל יבמות עח, ב ד"ה נתינים) דוד גזר עליהן משום חתנות…
- ריטב"א על יבמות Ritva on Yevamos
בימי ר' בקשו להתיר נתיני' ויש שואלים והא ק"ל אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול מחבירו כלומר ממנו בחכמה ובמנין ורש"י ז"ל נשמר בזה שאין זה בטול תנאי ב"ד אלא שמפקירי' ישראל זכות שיש להם עליהם וכמפקיד עבדו וממילא משתרי איסור חתנות שבהם ואפי' למ"ד מפקיר…
- חדושי הלכות על יבמות Chidushei Halachot on Yevamos
תוס' בד"ה א"ה יבומי נמי תתייבם פירוש אא"ב בנשא ישראלית איירי אע"ג דהיא שפיר מתייבמת אז כו' עכ"ל מדבריהם נראה דהמקשה נמי ידע דודאי מייבמין לאשתו של סריס ולא קתני חולצין אלא איידי דקאמר חולץ וקשה דא"כ מאי קאמר דיקא נמי דקתני כו' וייבמו את אשתו דהא נמי ידע המקשה…
- גליון הש"ס על יבמות Gilyon HaShas on Yevamos
מתני' א"ר יהושע שמעתי. כעין זה פסחים צו ע"ב:
- הגהות יעב"ץ על יבמות Haggahot Ya'avetz on Yevamos
גמ׳ שלא נעשה בעלה סריס חמה. נ"ב אע"ג דלא היה סריס ממעי אמו סריס חמה קרי ליה כיון שלא נעשה בידי אדם:
- רש"ש על יבמות Rashash on Yevamos
במשנה א"ר יהושע שמעתי כו'. כה"ג בפסחים (צו ב) במשנה:
- תוספות חד מקמאי על יבמות Tosafot Chad Mikamei on Yevamos
הא דתנן א"ר [יהושע] שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו דוקא לענין חליצה ויבום דפליגי אבל לבוא בקהל דכ"ע סריס אדם אסור לבוא בקהל סריס חמה מותר לבוא בקהל וסריס אדם ופצוע דכא מותרים בגיורת דקהל גרים לא איקרי קהל וסריס אדם מותר לייבם את אשתו אם היא גיורת אע"פ שאין…
- תוספות רי"ד על יבמות Tosafot Rid on Yevamos
בימי ר' בקשו להתיר נתינים א"ל ר' חלקנו נתיר חלק מזבח מי יתיר, פי' אע"ג דדוד גזר עליהם האמרי' אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין דוד לא גזר עליהם אלא שיהיו עבדים לישראל אע"פ שאין בה"מ, ואם רוצים ישראל לשחררן מותרים הן שלא גזר דוד שלא…