יסוד ושרש העבודה פז

לי' חולקא הכא עכ"ל, לכן יכוין מקירות לבו עד מאד בזה"ל אני מחכה ומצפה בכל יום לישועת השכינה הקדושה שתצא ותגאל אותנו ג"כ בביאת משיחך ותצמיח קרן דוד ובודאי הבוחן לבו' וכליות הוא רואה החכוי והקוי של כל אדם באיזה תשוקה היא בלבו לכן חכה לו בתשוקה גדולה ועצומה עד מאד בכדי שלא יבוש ולא יכלם ליום הדין כשישאלו אותו צפית לישועה, ודי בהערה זו. בא"י מצמיח קרן ישועה, יכוין בזה"ל שבודאי אתה הוא ית"ש שתצמיח הישועה האמתית ולא אחר ועשה זה במהרה למען שמך הגדול

ברכה ט"ז שמע קולינו ה' אלקינו חוס ורחם עלינו כו' כי אל שומע, כי ברכה זו היא סוף ברכות אמצעית ובודאי ראוי ונכון לאומרה בכונה גדולה ועצומה עד מאד, ומגודל מעלתה עיין בש"ע א"ח סי' ס"ו וס"ג בהגה"ה, וכתב בכהאריז"ל שבברכה זו חיוב על האדם להתודות על עונותיו וישאל ג"כ מזונותיו מהשם יתעלה וז"ל זה"ק פ' בשלח דף ס"ב ע"א כל אינון בני מהימנותא בעאן בכל יומא ויומא לשאלה מזונייהו מקב"ה ולצלאה צלותהון עליה מ"ט בגין דכל מאן דמצלי' צלותי' לגבי' קב"ה על מזוני' גרים דיתברך כל יומא ע"י ההוא אילנא דמזון דכלא בי'. וטעמא דמלה ברוך ה' יום יום ואע"ג דאשתכח עמי' בעי למשאל קמי קב"ה ולצלאה צלותא על מזונא כל יומא בגין דישתכחון עמיה ברכאן כל יומא ויומא לעילא כו' וכדין אשתכח קב"ה מלא ברכאן בכל יומא וכדין כתיב פותח את ידך וגו' כו' ומאן דשאיל מזונא בכל יומא ויומא ההוא אקרא ברא מהימנא ברא דבגיניה משתכחין ברכאן לעילא כו' עכ"ל, וכבר נדפסה נוסח הוידוי והתפלה על מזונותיו בסידורים אך הוידוי צריך להיות נשבר לבו בקרבו ובחרטה גמורה ויתודה בברכה זו ויפרוט בפיו כל נגעי לבבו שיודע בנפשו בקיצור. ואחר תפלת י"ח יתודה באריכות על סדר נוסח א"ב כל נגעי לבבו, כי אתה שומע כו'. ב' א' ה' שומע תפלה ויכוין בזה"ל לכן תשמע תפלותינו כי רחמן אתה, ובתענית אומר בברכה זו ענינו. ובודאי ראוי לאומרה בשברון לב מאד כי תפלה זו היא מדינא דגמרא להתפלל בשומע תפלה מי שקבל עליו תענית ונקראת תפלת תענית בגמ' דתענית דף י"ג ע"ב

פרק חמישי ברכה י"ז רצה ה' אלהינו הוא ברכה א' של ג' ברכות אחרונות וברכת עבודה היא נקראת, כי בברכה זו אנו מבקשים את פני המלך ה' צבאות שיוחזר העטרה ליושנה שיוחזר עבודת הקרבנות לבהמ"ק, ובודאי ראוי לאומרה בשברון לב מאד ותחזנה עינינו בשובך (ידקדק שלא יאמר בשופך) לציון ברחמים, יחשוב בתשוקה עצומה עד מאד בזה"ל אני מחכה ומצפה מתי נזכה זה שתשוב לציון, ומה טוב אם יכול האדם להוריד דמעות על תשוקה זו. בא"י המחזיר שכינתו לציון, יתן האדם הודאה גדולה ועצומה במחשבתו בזה"ל אני נותן לך ית"ש הודאה גדולה כי ידעתי שבודאי תחזיר שכינתך הקדושה לציון עיר הקדש אך אני מתפלל לפניך שתקרב החזרה ברחמיך הרבים במהרה בימינו

ברכה י"ח מודים אנחנו לך שהיא התחלת ברכה ב' של ג' ברכות האחרונות וז"ל אבודרה"ם מודים אנחנו לך מלשון אך צדיקים יודו לשמך שהיא לשון הודאה, והירחי פי' מודים פי' משתחוים כדמתרגמינן ואשתחוה אל המלך ומודינא למלכא עכ"ל ובכריעת מודים ראשו וגופו ביחד, ויזהר האדם שיקבל ע"ע במחשבתו בכריעה זו אדנותו ומלכותו של הבורא י"ש כעבד הכורע לאדונו. ובזה"ק פרשת משפטים דף ק' ע"א ז"ל קב"ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא בר אנון דנפקי מגו מהימנותא דילי' ולא הוה בהו טב לעלמין ובר מאנון דלא כרעי במודים הני קב"ה עביד מניי' בריין אחרנין בגין דלא יתבני ההוא גופא דיוקנא דב"נ ולא יקום לעלמין עכ"ל. ובודאי ע"ז יודה כל בר שכל מי שכורע בלא לב ולב קרוב הוא לזה שלא כרע כלל ואוי לאותה בושה, ודי הערה בזה. והזקיפה יהיה כאן ג"כ בשם בשעה שאומר ה' אלקינו דהיינו בעודו זוקף א"ע יאמר השני תיבות