יסוד ושרש העבודה סא

שער הרביעי הוא שער המזרח

היות ע"כ יתרון האור מן החשך ניכר בהיות הבקר אור והאנשים שלחו פיהם בקול רנה ותודה בהאיר המזרח מעטיר עטרה לראש צדיק חי עולמים בק"ש וברכותיה וע"כ מן השם הוא זה בקוראי שמו שער המזרח לסיבה המבוארת ובזה השער יבואר ק"ש וברכותיה. והיחוד בכוונותיה. ודקדוקי המלות. של כל הק"ש עריכותיה ואת זה לעומת זה כל תיבה שקולטתו המעוות במבטותיה אשר לא שם לבו בשמירה מעולה בזהירותיה. ובזה השער נכלל ג"כ כוונת איש"ר וגודל מעלותיה

פרק א' הנה גודל מעלת איש"ר ידועה מגמרא הקדושה בפ' כל כתבי כל העונה איש"ר בכל כחו קורעין לו גז"ד של שבעים שנה אר"י אפי' יש בו שמץ ע"ג מוחלין לו כו' ולגודל שבחו אומרים אותו בלשון תרגום בכדי שלא יתקנאו בו המלאכים שאנו משבחים שבח נאה כזה וז"ל הזה"ק פ' תרומה דקכ"ט ע"ב ת"ח קדושתא דא (ר"ל דאיש"ר) לאו איהו כשאר קדושאן דאנן משלשין אבל קדושתא דא איהו סלקא בכל סטרין לעילא ותתא ובכל סטרי מהימנותא ותברא מנעולין וגושפנקן דפרזלא וקליפין בישין לאסתלק' יקרא דקב"ה על כלא ואנן בעינן למימר לה בלישנא דסטרא אחרא ולאתבא בחילא תקיף איש"ר מברך בגין דיתבר חילא דסטרא אחרא ויסתלק קב"ה ביקרי' על כלא וכד אתבר בקדושתא דא חילא דסטרא אחרא קב"ה אסתלק ביקרי' ואדכר לבנוי ואדכר לשמי'. ובגין דקב"ה אסתלק ביקרי' בקדושתא דא לאו איהו אלא בעשרה ובלישנא דא על כרחי' דס"א אתכפי' ואתחבר חילי' ואסתלק יקרא דקב"ה ותבר מנעולין גושפנקין ושלשלאן תקיפן וקליפין בישין ואדכר קב"ה לשמי' ולבנוי. זכאין אנון עמא קדישא דקב"ה יהיב לון אוריתא קדישא למזכי בה לעלמא דאתי עכ"ל, ומאמר זה הובא ג"כ בב"י בטור א"ח סי' נ"ו. ובפ' פנחס דף ר"כ ע"א ז"ל פתח ואמר משמי' דר' פנחס כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה וגו' כו' ע"ד תנינן כל העונה איש"ר מברך בכל כחו דא איהו כחו ודאי אצטרך לאתערא כל שייפוי בחילא תקיף בגין דבאתערותא תקיף דאתקף אתער ההוא כח קדישא עלאה ואסתלק גוי קודשא ואתבר חילא ותוקפא דס"א וע"ד בכחך אצטרך למעבד רעותא דמארך. עכ"ל בקיצור. אחי ורעי ממאמרים אלו יכול אדם להתבונן איך ראוי לכוין בעניית איש"ר ואיך ישתדל האדם בתמידות לענות אותו כי בענייה זו משבר כל הקליפות וסטרא אחרא ומשפילם עד לעפר וכבודו של יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה נתגדל ונתקדש ונתעלה בכל העולמות וזוכר אז לשכינה הקדושה לבניו לגואלם כדאי' בפ"ק דברכות בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונים איש"ר בכל כחו הקב"ה מנענע בראשו ואומר כו' ול' בכל כחו הנאמר בגמר' הקדושה בודאי כולל ב' פרושים פי' רש"י בכל כחו בכל כוונתו גם פי' הפסיקתא שמביא התוספת שבכל כחו משמע בכל כחו ממש. וכן מפורש בזה"ק הנ"ל ולאתבא בחילא תקיף (פי' בכח גדול) גם בזהר פנחס הנ"ל ז"ל ודאי אצטרך לאתערא כל שייפוי בחילא תקוף (פי' שצריך האדם לעורר כל אבריו בכח גדול בעניית איש"ר). ומכאן מודעה רבה להוראתו בקדושת איש"ר שבודאי צריך האדם שיתעורר כל אבריו וחושיו ומחשבותיו ויענה בקול גדול ועתה אנוש כערכי אאלף בינה להבין ולהשכיל גודל פעולת איש"ר והוא בהיות ידוע שעתה בעוה"ר בגלות המר נתמעט ונשפל כביכול כבוד יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה. בין האומות עע"ג כי היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו כי אלינו עם קדוש יאמרו הגוים איה אלהימו צור חסיו יקמו ויעזרכם יהי עליכם סתרה. ראו עתה כי עונותינו הטו כל אלה וחטאותינו מנעו הטוב ממנו ואנחנו הגרם בנזקין כי בעונות שאנו עושין מתגברים כח הקליפות וחוטפים כל השפע הנמשך לנו מעולמות העליונים ונותנין אותו לאומות העולם. לכן כל הגוים יושבים