יסוד ושרש העבודה ל

שהתפלל ברכת סלח לנו אבינו כי חטאנו ולא ידע כלל שבקש בקשה זו בהיותו טרוד במחשבה זרה. אחיי ורעי איך ימחול לו הקב"ה עלי עונותיו בתפלת ברכה זו שבקש סלח לנו שהוא בעצמו לא ידע כלל שבקש בקשה זו אך פשוט לכל בר שכל אם האדם מבקש סליחה וכפרה מהבורא ית' בלבו ובמחשבתו לבד בודאי בקשה ותפלה זו עושה פעולה גדולה לפני הבורא ית' ונקראת תפלה אף שלא הוציא בשפתיו כי בוחן לבות וכליות אלהים צדיק וכבר העתקתי לעיל בשער הא' סוף פ"ה ל' הזה"ק שכתב ז"ל כל מלין דעלמא לא תליין אלא ברעותא וז"ל פ' מקץ דף קצ"ה ע"ב כל עלמא וכל עובדוי דעלמא לאו אינון אלא ברעותא דלבא עכ"ל זכרו זאת והתאוששו שימו לבבכם לכל הדברים ואל תשכחו אחיי ורעי אהובי נפשי שעיקר האדם הוא המחשבה שלו ולא הדבור ועכ"ז צריך לתפלה או לברכה ג"כ הדבור כי זה מתקוני עולמות העליונים. וז"ל הזה"ק פ' האזינו ד' רצ"ד ע"ב כל צלותא ובעותא דבעי ב"נ מקמי קב"ה בעי לאפקא מלין בשפותיה דאי לא אפיק לון לאו צלותי' צלותא ולא בעותיה בעותא וכיון דמלין נפקין מתבקעין באוירא וסלקין וטסין ואתעבידו קלא ונטיל לון מאן דנטיל ואחיד לון לאתר קדישא ברישא דמלכא. עכ"ל. אך המחשבה היא העיקרית כנ"ל כי עולם המחשבה יותר גבוה מעולם הדבור כנודע ודי בהערה זו. ואחר ברכת אשר יצר יאמר תכף ברכת אלהי נשמה בהתלהבות גדול וביחוד בתיבות כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלהי רבון כל המעשים אדון כל הנשמות יותר ויותר ובחתימת הברכה המחזיר נשמות לפגרים מתים יתאמת בלבו של אדם אמונה שלימה ואמתית שהקב"ה יחיה מתים יתבונן בלבו גבורות ונפלאות הבורא ית' בזה שיחי' כל המתים מאדה"ר עד סוף כל הדורות יש מי שיהיה לדראון עולם ויש מי שיהיה לחיי עולם עכ"פ גבורות ה' גבורות ה' בזה שיכיר הבורא ית' ויתעלה כל נשמה ונשמה ליתן בגוף שלו אף שהגופים נרקבו כבר מכמה אלפים שנה לכן יחשוב האדם במחשבתו גבורות ה' גבורות ה' כמה פעמים בשמחה עצומה ובברכת מחיה מתים אי"ה אאריך יותר בזה בעז"ה

פרק רביעי לפי כתבי האר"י ז"ל יסדר האדם תכף אחר ג' ברכות אלו הח"י ברכות מהנותן לשכוי בינה עד אחר ברכת התורה. אחיי ורעי בוודאי כל הברכות צריך כונת הלב ודרך שבח והודאה לכן באתי להאיר עיני אנשים כערכי השבח והודאה שיכוין בכל ברכה וברכה מאלו הח"י ברכות ושלא יברך הברכות כמצות אנשים מלומדה רח"ל ונקוט האי כללא בידך שכל ברכות המצות וההודאות והנהנין שתקנו אנשי כה"ג הטעם פשוט בתקנתם לבד גודל תקונם ופנימיות סודם בעליונים הוא הדבר הזה שיזכור האדם בכל עת ובכל רגע בהבורא ית' ובאלהותו וז"ל הרמב"ם הל' ברכות פ"א הלכה ג' וכשם שמברכין על ההנייה כך מברכין על כל מצוה ואח"כ יעשה אותה וברכות רבות תקנו חכמים דרך שבח והודיה ודרך בקשה כדי לזכור את הבורא תמיד אע"פ שלא נהנה ולא עשה מצוה. ובהלכה ד' ז"ל נמצאו כל הברכות כולן שלש מינים ברכת הנייה וברכת המצוה וברכת הודאה שהן דרך שבח והודיה ובקשה כדי לזכור הבורא תמיד וליראה ממנו, ובהל' ה' ז"ל ונוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום. עכ"ל הרמב"ם א"כ בודאי יש לאדם להזהר בכל ברכה שתצא מפיו בברכות הודאה כגון בברכת השחר וכיוצא שיתן בלבו במחשבתו שבח והודיה להבורא ית' מענין הברכה. והגה מפיו תצא ואז ממילא בא בלבו אהבתו ויראתו ית' ויתעלה כמ"ש הרמב"ם שזהו עיקר תקון הברכות כנ"ל משא"כ אם אין האדם נותן אל לבו כלל שבח והודאה מעין ברכותיו שיצא מפיו והחכמה מאין תמצא לאהבה וליראה מאלהותו ית' ויתעלה ודי בזה למשכיל. ומעתה אתחיל לבאר בעז"ה כוונה הפשוטה של ברכת השחר שאי אתה בן חורין להבטל ממנה כי זולת כוונה זו פגול הוא לא ירצה ולא יחשב כלל לברכה: כי ל' ברכה מורה שהאדם מברך ומשבח להבורא ית' בהודאה זו וזה החילי. בעזר אלי המאמץ חילי

ברכת הנותן לשכוי בינה לפי' הטור שכתב בסי' מ"ו וז"ל דה"ג בברכות כו' כי שמע קול