יסוד ושרש העבודה רנב

מיכאל ראש שומרי שערי צדק מלך שלם זו ירושלים של מעלה הוציא לחם ויין שהקדים ויצא לקראתו ואומר לו שלום בואך עכ"ל וז"ל ג"כ בדף ס"ב ע"ד כרוזא כריז בכל יומא זכאין אינון דמשתדלי באורייתא ואינון דמזכאין להו לאחרנין ואינון דמעבירין על מדותייהו עכ"ל בקיצור

וענין התנהגות בתוכחה מבואר בפ' קדושים פ"ה ע"ב וז"ל בר"מ לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את וגו' פקודא י"ז דא לאוכח' לההוא דחטי ולמחזי ליה רחימו סגי' דרחי' ליה כו' דהא בקב"ה כתיב כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכיון דקב"ה עביד ואוכח למאן דרחי' ליה יוליף בר נש מההוא ארחא ויוכח לחבריה. קב"ה במאי אוכח לבר נש אוכח ליה ברחימו בסתרא אי יקבל ליה יאות ואי לא אוכח ליה באתגלייא לעיניהון דכלא אי יקבל יאות ואי לאו שארי ליה ולא אוכח ליה ושביק ליה ייזיל ויעביד רעותיה. בקדמיתא אודע ליה בסתרא בגין לאוכחא ליה ולאתערא ליה דלא ינדע ביה בר נש ודא איהו ביניה לביניה אי מקבל יאות. ואי לאו אודע ליה בין רחימוי. בזמנא דכהנא רבה הוה בעלמא יהיב ליה מרעין בערסי' ואתו רחימוי דקדוש בריך הוא ואודאן ליה אי את ביה תובא דייתוב מניה ולעיין במליה. אי מקבל יאות ואי לאו אוכח ליה באתגלייא בממוניהו בבנוי דכלא מלחשן עליה וייתון לגבי'. אי מקבל יאות. ואי לאו שארי מאריה למעבד רעותיה ולא ישקף ביה לעלמין כגוונא דא איצטריך ליה לאוכחא לחברוה. בקדמיתא בסתרא. לבתר בין רחימוי לבתר באתגלייא. מכאן ולהלן ישבוק ליה ויעביד רעותי' וע"ד כתיב הוכח תוכיח. הוכח בסתרא דלא יודע ביה ב"נ. תוכיח בין חברוי ורחימו. את עמיתך באתגלייא וע"ד לא כתיב בקדמיתא תוכיח אלא הוכח. תו הוכח אי איהו ב"נ דיכסוף לא יימא ליה ולא יוכיח ליה אפי' בסתרא אלא יימא קמיה כמאן דמשתעי במלין אחרנין ובגו. אינון מנין ידכר מאן דעבד ההוא חובא הוא כך וכך בגין דאיהו ידע בגרמיה וישתתיק מההוא חובה. וע"ד הוכח. ואם לתו תוכיח. ולבתר את עמיתך באתגלייא. מכאן ולהלאה ולא תשא עליו חטא. ד"א ולא תשא עליו חטא דהא כיון דבר נש אוכח לחבריה ואזדמן לאוכחה ליה באתגלייא לא יסלק קמיה ההוא חובא דעביד דאסור ליה ודאי אלא יימא סתם ולא יסלק עלוי ההוא חובא באתגלייא ולא ירשים עלוי חובא דקב"ה חס על יקרא דבר נש אפילו בחייביא עכ"ל

והתוכחה דבר שבחובה הוא ביותר על רועי ישראל דייני העיר כי להם דבר המשפט לעיין במלי דמתא כמבואר בזהר חדש ס"א ע"ב. וז"ל לא יימא דיינא דאיהו אתענש בלחודוי אלא איהו ובנוי כל ביתיה יתפשון בחובא דדינא דיינא אית לי' למירדף ולמנדע בתר עובדוי דבני מתא דאיהו איתפס בחובייהו דלא יימא דיינ' אנא למידן דינא בין גברא לחבריה ולא יתיר אלא כל עובדי מתא תלויין על קודליה ואי אטים עינוי מעובדי מתא איהו איתפס בחובייהו כו' ובשעתא דאתער דינא על עלמא איהו איתדן בקדמיתא עכ"ל. אחיי וריעי איך מוטל על היושבים כסאות למשפט והיושבים על מדין והן הנה לבני ישראל שבעה טובי העיר ודייניהם ועטרת מלכם בראשם אב לחכמים והוא הרב שבכל קהלה וקהלה לפקח ולעיין במילי דבני מתא בכל עב דת בוראנו ית"ש ויתעלה ודי בזה הערת הזה"ק בעצמו ובזה נשלם הפרק בעז"ה

פרק שמיני בו מבואר גודל מעלת רועי ודייני ישראל. ואופן התנהגותם וגודל העון מי שאינו דן דין אמת מדי דברנו בזה בפרק הקודם בדבר שבחובה כל דייני ישראל מן הנאות הוא עליו להשלים כל דבר שבחובה עליהם שלא כל העתים שוות ועת המשפט ידע לב חכם הוא טרם אכילה כי אחר אכילתו אסור לדון כמבואר בזה"ק בפ' משפטים דף קכ"ב ע"א וז"ל אמר ר' אבא אמר ר' יצחק לית עלמא מתקיימ' אצא על דינא דאלמלא דינא לא מתקיימא ובג"כ עלמא בדינא אתברי ואתקיים תאנא כתיב דינו לבקר משפט וכי לבקר ולאו בכל יומא אמר ר' אבא לא אלא לבקר עד לא ייכלון דיינין ולא ישתון דכל מאן דדאין דינא בתר דאכיל ושתה לא דיינא דקשוט הוא דכתיב לא תאכלו על הדם מאי על הדם אזהר לדייני דלא ייכלון עד דדייני דינא דכל מאן דדאין דינא בתר דאכיל ושתי כאלו חייב דמא דחבריה לאחרא דהא דמי ממש יהיב לאחרא כו'. וע"ד כתיב דינו לבקר משפט וכתיב אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' תניא א"ר יהודה מאן דמשקר בדינא משקר בתקוני מלכא מאן תקוני מלכ' אינון דאתמר דכתיב עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' וכלא בהאי תלייא עכ"ל. וז"ל בפ' קדושים דף פ"ה ע"ב קב"ה שוי כורסיה דדינא בשעתא דדייני יתבין הה"ד כונן ל שפט כסאו ותמן אתתקן כורסי' דקב"ה ומאן איהו כורסיה אלין אינון צדק ומשפט הה"ד צדק ומשפט מכון כסאך ומאן דדאין דינא בעי למידן בכורסייא דמלכא ואי פגים חד מנייהו כאלו פגם לכורסייא דמלכא וכדן קב"ה אסתלק מבינייהו דדייני ולא קאים בדינייהו ומאו אמר עתה אקום יאמר ה' וגו' ורוחא דקודשא אמר רומה על השמים אלהים עכ"ל

ואל תאמר מה לי לצרה הזאת רועי ישראל האזינו וראו גם ראו גודל מעלת רועי ודייני ישראל כמבואר בזה"ק. וז"ל בפ' שמות דף קכ"א ע"א א"ר יהודה ישראל נקראים צאן שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם וכתיב כצאן קדשים כצאן ירושלים מה הצאן כשיקרבו על המזבח בשבילם זוכה לחיי העולם הבא כך המנהיג לישראל כדין וכשורה בשבילם זוכה לחיי העוה"ב ועוד הרועה את הצאן כשהצאן יולדות הרועה נוטל אותם טלאים בחיקו כדי שלא ילאו ויגעו ומוליכם אחרי אמותם ומרחם עליהם. כך המנהיג לישראל צריך להנהילם ברחמים ולא באכזריות וכן אמר משה כי תאמר אלי שאהו בחיקך וגו' מה הרועה את הצאן וכשהוא רועה טוב מציל את הצאן מהזאבים ומן האריות כך המנהיג לישראל אם הוא טוב מצילן מן המכשולים ומדין של מטה ומדין שלמעלה ומדריכן