יסוד ושרש העבודה רמה

דסלקא בין אינון מגדלין (פי' בג"ע) קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההוא מגדל מאתרי' וקאים גו אמצעי דעזרה (פי' העזרה שבג"ע) גו גדפי דכרובים הוה רומיה לרום שמיא כו' תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דס"ת: ביה זמין עלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא להוי מלכא משיחא ולא אחרא ובההוא ס"ת דההוא נהירו. אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומי' שמע קל נעימו דמלוי. מאינון מלין סתימין דפרש בא ריתא בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא. כד בעאן כל בני מתיבתא לסלקא לעיל' לגו מתיבתא דרקיע כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו כו' כד קיימא ברוא רגדל באמצעו דעזרה ופתחא דא פתח. פתחין אינון כרובים פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת כתים ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' וסגירו פרחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהור' דההוא ס"ת כו' בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן יפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב וישלח את היונה היונה ההיא דאשמודעא ולא מלילו בה קדמאי גלא ידעי מה היא אלא אמרי נפקת ועבדת שליחותא ובשעתא דכתיב ולא יספה שוב אליו עוד לא ידע בר נש לאו אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומה ותשוי על רישא דמלכא משיחא מטי ולא מטי וכדין כתיב תשית לראשו עטרת פז כו' זכאה עמא דכל דא מחכאן. חסר אי חסידא קדישא מאן דנטר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי (פי' השכינה הקדושה) לקמא ואי תימא מאן נטר לאחורא. הא נטירו רב ועלאה מלכא דנטיר ליה ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין זכאה מאן דנטיר ברית דא כו' מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצעא כו' מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימה עבדו את ה' בשמחה וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את ה' ביראה חד מעיינא דמיא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא כו' באמצעי דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא כו' כל אינון נטורי קיימא קדישא (פי' ברית הקודש) בעיין לאתחזאה קמי מלכא כו' וע"ד יראה כל זכורך אינון בני קיימא קדישא דייקרב מתיבתא זכורך ולא זכרך דהא זכר כתיב ולא זכיר מאי זכורך אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משבחת בהו ודכיר לון תדיר וע"ד זכורך ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה כמאן דנטיר קיימא דא כו' כל מאן דנטיר ברית קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריא עליה ובג"כ תמים תהיה עם ה' אלהיך תמים תהיה ולבתר עם ה' אלהיך בזווגא חדא דכיון דנטיר ברית דא עם ה' להוי ולא אתפרש מניה כו' אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו צבא תדיר כו' זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון. א"ר שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן א"ל אי ר' אי ר' זכאה חולקך כו' בכה ר' שמעון וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מינך לכל סטרין. מינך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין כו' אילת אהבים אנת ויעלת חן גבי עילא ותתא רחימון דילך מאן יזכי לינקא מינך כדקא יאות. אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סחרין וגניזין דילך בכה ועאיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה אמרו ליה לא תדחל בריה דיוחאי כו' אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין אשכחוהו רישא בין ברכוי כו' אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תוכלין לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאין לסלקא לעילא אי היך אינון תמן א"ל אי ר' אי ר' בדא אית לן רזא יתירא בגין דלא לגלאה סתרין דתמן כו' אי ר' שית היכלין אחזיו לו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל

בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה: תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפיקודי אוריתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא כלבושא דדכורין בר דלא נהרין הכי: פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהחי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל

בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדא חלת זמנין ביומא מכריזון כמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקא לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערת בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה וכמה דוכתין וחדו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפיקודי אורייתא ובטעמייהו

בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זימנין בכל יומא ויומא אודת ושבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרן בכל יומא ואיהו בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשנחן עמה לשמא קדישא: