יסוד ושרש העבודה רלו

הכהן לחלוטין ויהיה נכון לבו בטוח בה' ב"ה וב"ש שימלא לו בכפלי כפלים. ולא כמו שנוהגין עתה הלא היא ברבת בני עמינו שפודין באיזה משכון ובטוח שאחר הפדיון יחזיר לו הכהן את כסף ערכו או את המשכון לא יעשה כן בישראל רק מי שהשעה דחוקה לו ביותר ועל כל זה יסכים בלבו הסכמה גמורה וחלוטה שנותן לכהן זה החפץ במתנה גמורה עבור הפדיון חלף בנו הבכור ואף אם לא יחזיר לו הכהן החפץ לא יהיה בלבו על הכהן שום תרעומות. אך מי שיש לו איזה פרנסה אף שהיא בדחקות ובצמצום ישליך על ה' יהבו לקיים מ"ע זו מן התורה כתקונה ליתן לכהן את כסף הפדיום ה' סלעים בכסף או בשוה כסף ספרים או שאר מטלטלין שיש לו ונתן הכסף וקם לו לכהן לחלוטין ויחקור היטב עם לומדי תורה הדין של סך ה' סלעים בזמן הזה כי שמעתי שחקרו ושקלו סכום וחשבון ה' סלעים כסף מזוקק ע"פ דעת הפוסקים עולה כסף מקנתו שלשה רו"כ ושבעים ותשעה קאפיעקעס פחות רבע. והבוחר יבחר באיזה כהן הגון ואביון ויקיים בזה גם מצות צדקה שהיא ג"כ מ"ע מן התורה ודי בהערה זו וכוונת הכהן בעת קבלתו החמשה סלעים מאבי הבן נתבאר לעיל בעליית הכהן בקריאת התורה של שבת ע"ש: בר מצוה גודל השמח' וסעודת מצו' המוגבל ליומו בארתי בעז"ה בשער הכולל פרק ט"ו

תפלת הדרך

הגם שמבואר בטור וש"ע שאין לאומרה רק אחר שהחזיק בדרך והוא מגמרא דברכות פ' תפלת השחר דף ל' אך בזה"ק מבואר בכמה מקומות שעיקר תפלת הדרך קודם שיצא לדרך דז"ל פ' בראשית דף נ"ח ע"ב כד ב"נ בעי לאתקנא ארחי' קמי קב"ה עד לא יפוק לארחא בעי לאמלכא ביה ולצלי' קמי על ארחי' כו' ומאן דאיהו לא מהימנא במרי' מה כתיב בי' וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר. מאן לבו דא קב"ה דלא יהך עמי' בארחא וגרע מן סייעתי' בארחי' בגין דההוא ב"נ דלא מהימן בי' במארי' עד לא יפוק בארחא לא בעא סיעתא דמרי' עכ"ל. ובפ' ויחי דף ר"ל ע"א ז"ל יזדהר ב"נ דלא יפוק יחידאי באורחא מאי יחידאי דיזדהר ב"נ למטר פקודי דאורייתא בגין דלא תעדי מני' שכינתא ויצטרך למיזל יחידאי בלא זווגא דשכינתא תא חזי דכד נפיק ב"נ לארחא יסדר צלותא קמי' מרי' בגין לאמשכא עליה שכינתא ולבתר יפוק לארחא וישכח זווגא דשכינתא למפרק ליה בארחא ולשזבא בכל מה דאצטרך כו' עכ"ל ושם דף ר"מ ע"ב ז"ל מאן דנפיק בארחא יתקן גרמי' בצלותא דמארי' כו' עד לא יפוק בארחא כדכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו עכ"ל הרי מבואר מכל המאמרים הנ"ל שחיוב גדול להתפלל תפלת הדרך קודם יציאתו לדרך וע"כ זאת העצה היעוצה בהתיצב על דרך לו טוב קודם צאתו מביתו להתפלל תפלה קצרה מקירות לבו להשם יתעלה שיוליכנו לשלום למחוז חפצו וישמרנו מכל פגעים רעים בדרך כמבואר במאמרים הנ"ל וכשהחזיק בדרך יתפלל הנוסח תפלת הדרך שמבואר בגמרא ובטור. וגם הט"ז כתב שיכול להתפלל תפלת הדרך המבואר בגמרא ובטור ובש"ע גם בביתו קודם שיצא לדרך ועי"ש וחיוב גדול עסוק בתורה בדרך כמבואר בזה"ק שצריך להתפלל ג"כ שיחזור לביתו לשלום וז"ל בפ' חיי שרה דף קכ"א ע"א במדרש הנעלם ת"ר היוצא לדרך יתפלל שלש תפלות תפלה שהיא חובה של יום ותפלת הדרך על הדרך שהוא עושה ותפלה שיחזור לביתו לשלום עכ"ל. ומה מאד צריך האדם לזהר במה שאמר בן עזאי במתנית' דברכות פרק ט'. בן עזאי אומר ארבע. שתים בכניסתו ושתים ביציאתו נותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא. ודי בזה

ותשלם כל המלאכה. סדר עבדת הקדש והלוכה שמורה בכל וערוכה. מראשית השנה ועד אחרית שנה. אשר ועשה האדם ככה. אמן: