יסוד ושרש העבודה רל

פרשת זכור. והיא מ"ע דאורייתא יאמר קודם קריאתה לשם יחוד כו'

כוונת תענית אסתר

הנה הטעם על קביעת הצום בי"ג לחדש אדר הוא כמ"ש הטור מהא דאיתא בגמרא י"ג זמן קהלה לכל היא כפי' ר"ת שפי' שהכל מתקבצים לתענית אסתר לומר תפלות ותחנונים לפי שבו נקהלו ועמדו על נפשם והיו צריכין רחמים. ועוד נמצא בספרים שתענית זה חיוב על כל ישראל מטעם כמו מי שאירע לו נס וביחוד נס של הצלת נפשות חייב לקבל על עצמו להתענות בכל שנה ושנה ביום זה שנעשה בו הנס ולומר תפלות ותחנונים לפני המקום וליתן לית"ש הודאה גדולה על הנס שנעשה לו ביום זה כמו כן אנו עושים על הנס הגדול המפורסם הזה שנעשה לאבותינו ביום זה. גם ראוי להרבות בלמוד ביום הצום הזה וכן הובא בספרים והכל מטעם הנ"ל. ודי בזה וימצא כתוב על סר"חו ז"ל שקודם מנחה זו היה טובל עצמו במקוה טהרה בשביל קריאת המגילה לערב וכן ראיתי רבים נוהגים כן. גם הובא בספרים שקודם תפלת מנחה זו ראוי ללבוש בגד שבת ולהתפלל בהם תפלת מנחה. וקודם תפלת מנחה זו דוקא יתן ג' חצאי שקלים לאיזה אביון הגון כמ"ש בש"ע בסי' תרצ"ד ודוקא מטבע של כסף הנקרא בשם מחצית ולא כמו שנוהגין ליתן ג' חצאי שקלים הנ"ל ביום מחר לחזן הקורא אם יש יכולת ביד האדם בלי שום קטטה ומריבה ח"ו שיתעכבו הציבור להתפלל תפלת ערבית בזמנה מה טוב ומה נעים וזכות הרבים תלוי בו. אך עכ"פ ראוי לכל אדם להזהר בזה שקריאת המגילה יהיה בלילה ממש והוא צאת הככבים כי מדינא דגמרא הוא דא"ר יב"ל חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום הרי מפורש בל' הגמרא שחיוב קריאתה הוא דוקא בלילה ואף שכתוב בב"י ס' תרפ"ז בשם הראב"ד וז"ל נהגו לקרותה מבע"י ליל י"ד כדי להקל על החלושים ועל המעוברות שלא להתענות יותר מדאי עכ"ל. עכ"ז השמיטו הב"י בש"ע כי נא כל אדם יכול לומר אנוש וחולה אני. לכן הירא את דבר ה' וחרד על דבר אהבתו ית"ש התקוע בלבו לקיים מ"ע זו מדברי קבלה קונה להמתין עם קריאת המגילה עד צאת הככבים כי קבלה הוא מקדמונים. וכל ירא וחרד יקרא המגילה. עם הצבור בבי"הכנ דוקא ולא באיזה בית במנין

כוונת תפלת ערבית בפורים

הנה ארז"ל ע"פ ברוך ה' יום יום בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו וע"כ עוד נוסף הוא בברכת אמת ואמונה) דערבית זו מהראוי וישר לאדם לכוין ע"ד כוונה המבוארת למעלה בחנוכה ובהודאה גדולה ועצומה יותר ויותר על הנסים ונפלאות שעשה עם אבותינו בזמן הזה נס אחר נס כידוע מספר המגילה ע"פ מדרשי חז"ל בגמרא (ואחר תפלת העמידה) יכניס שמחה עצומה בלבו אל קיום מ"ע זמניות של דברי קבלה קריאת המגילה. ויזהר) מאוד לעשות במגילה עמוד בסופה כי הוא דינא דגמרא והובא בש"ע והובא גם בכתבי האריז"ל ע"ד הסוד

פרק רביעי חיוב הכוונה בקריאת המגילה

הלא אוזן מילין תבחן אם אנשי כנה"ג תקנו קריאת המגילה וקדמונים אחזו שער כמשפטיו אשר הראה למשה בהר כמבואר בזה"ק פ' תשא דף קצ"א ע"ב וז"ל תנינן דבההיא שעתא דנחית משה וקבל אורייתא בלחודוי כללא דכל ישראל ואיהו קביל אורייתא בעלמא ואפילו מגלת אסתר דכתיב וקבל היהודים. וקבלו היהודים מבע"ל. מאי וקבל אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי. עכ"ל. הן על יקר מגילה זו ראתה עינו של משה רבינו