יסוד ושרש העבודה קצג
Yesod ṿeShoresh haAvodah 193 · יסוד ושרש העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →אחיי ורעי הלא עיניכם הרואות את אשר עשו והחמירו על עצמם אלו עמודי עולם לסגף א"ע בתענית והאיך כל אדם לא ילמוד ק"ו בעצמו לעורר א"ע להזהר עכ"פ בת"ב אחר התענית לערב בכל מה דאפשר שלא להתנהג כ"כ במאכל רק יאכל להעביר גודל הרעבון וחולשת הגוף מתעני' ובודאי יחשב לו לצדקה. גם למחרת יום העשירי יזהר בזה. ודי בהערה זו. לאל באב) אומרים למנצח בין אשרי ובא לציון ומ"ש בש"ע א"ח סי' קל"א ברמ"א שאין אומרים מנצח בט"ו באב טעות נפל בדפו' במקום ט' באב ט"ו באב ומראה מקום שנרשם ברמ"א סי' תקנ"ט מוכיח כי שם כתוב בענין ת"ב (תמו עניני חודש אב ואבלותו. רבון כל העולמים תמהר נחמתו ושוב ברחמים על ישראל שארית נחלתו ולירושלים עיר קדושתו. אמן נצח סלה ועד
השער הזה פתח לדופקי בתשובה בחדש אלול לקבל תומו והוא החדש למנויו שנמנין לשוב ומשכים את ידיהם מעבירות שבידם ושופכים לב כמים נוכח פני ה' להטות משפט גבר מטה כלפי חסד כי בא מועד יום ה' כי קרוב ופלגי מים תרד עיניו על לא שמרו פקודי ה' ישרים מים נאמנים ע"כ שמו נאה לו שער המים ע"ש התשובה והבכי. ובו מבואר התעוררות התשובה בדרך פרטי וביחוד על עבירות שאדם דש בעקביו
פרק ראשון חודש אלול התעוררות התשובה
הנה הראשונים וגם האחרונים בספריהם יועצין על אלול מפני ר"ה ומאיימין על האדם כי גדול יום ה' כי קרוב ומי יכילנו וז"ל הטור סי' תקפ"א תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות האחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר עלה אלהים בתרועה וגו' לכך התקינו חכמים שיהיו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנא' אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגים באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה ויש מי שמרבים סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך כו' ומסיים וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו. עכ"ל הטור והובא ג"כ בש"ע בב"י סי' תקפ"א והרבה ספרים כתבו רמזים על התעוררות חדש אלול. ובז"ח דמ"ו ע"ד ז"ל ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים דא הוא ירחא דאלול כו' עכ"ל בקיצור. וז"ל האריז"ל ג"כ ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים את אביה זה הקב"ה ואת אמה זו כנסת ישראל יבכה האדם ויתחנן לפני ה'. ירח ימים הוא חדש אלול שהמה ימי רחמים ורצון. עכ"ל. (וכבר) פשט בכל תפוצות ישראל וישימה לחוק ולמשפט עד היום הזה ולעורר לבבם בחדש זה לתורה לתעודה ולהתמיד בלמוד ביותר ולהתענות תענית נדבה ולקום בחצות לילה להודות לה' ולטבול עצמו במקוה טהרה בשחרית קודם תפלת שחרית ולהרבות בצדקה. והנה לעוררם אל הפועל אינו צריך כי לא נחשדו ישראל לעבור על עשה ול"ת בפועל דהיינו שלא יניח תפילין או לבטל מצות ציצית וכיוצא אך פן ואולי עון עקיבו יסובנו ליום הדין ח"ו והם מ"ע ול"ת הכתובים ומפורשים בתורתינו הקדושה ואדם דש בעקביו ויש מהן שבין אדם למקום ומהן שבין אדם לחבירו ונב תחלה אותן שבין אדם למקום שיבין לאשורו כמה מאות ואלפים מ"ע מן התורה של ברכת