יסוד ושרש העבודה קנ

נפש גורם להבורא ית"ש ויתעלה כבוד גדול ושמו הגדול מתקדש ומתעלה בכל העולמות כנ"ל כמה פעמים ולא יהיה כדובר שקרים ח"ו: ובז' קולות שבמזמור זה דהיינו מפסוק קול ה' על המים כו' יכוין האדם פרש"י בכל פסוק וישמח שמחה עצומה עד מאוד בגודל אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד ובוודאי מעוצם גודל תשוקתו ואהבתו באלהותו ית"ש יבא מעצמו אל קבלת מסירת נפש בכמה מקומות במזמור זה. והן די ביאור עולה הערה בכוונה כוללת הזאת לכל פרט ופרט בפ"ע. ובפסוק קול ה' חוצב להבות אש יכוין ג"כ פרש"י ולא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה דבר פרטי שישמח ישראל בעושיו שזכו אומה הישראלית כל העם רואים את הקולות קול ה' חוצב להבות אש חרות על הלוחות בשעת מתן תורה ומובטחים עוד מאתו ית' שמו להשמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי לשמוע בקול דברו הנפלאים והנוראי' ההם בעת ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ואותן דודים ערבים עלינו ואנו מתאוים ומשתוקקים להיותו נוהג עמנו כמנהג הראשון כפירש"י בשיר השירים על פסוק ישקני מנשיקות פיהו ומגודל תשוקה זו יקבל על עצמו מסירת נפש בציור איזה מיתה להראות תשוקתו העצומה באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד. ויזהר האדם בדקדוק התיבות היטיב כאשר בא בארוכה ביאורו למעלה בשער הב' כין רובא דרובא יבא במזמור א' אחר נח נראה כי כל הז' קולות בא אחריהם אות א' קול אדני ואם לא ישים ריוח פירוד ביניהם יאמר קו לדני ולא יאמר כלל לא תיבת קול ולא השם ב"ה וכיוצא בשאר תיבות ודי בזה. ואחר מזמור זה יאמר תפלת אנא בכח בנעימת קול ויזהר מאוד בכוונתה. ובתקונים תקון כ"א דמ"ז ע"ב מבואר איך מרומז במזמור זה השם של מ"ב דאנא בכח ועיין שם

פזמון לכה דודי

ראיתי בספרים קצת פירושו וזהו דודי הוא הקב"ה ואנו מתפללים על קץ הפלאות שינחם לשכינה הנקראת כלה ויאמר אליה התנערי מעפר קומי כו' לא תבושי ולא תכלמי כו' ולפי שבשבת קודש מתרומם למעלה כמו לעתיד לכן אומרים לכה דודי בשבת ע"כ ואציגה נא עמך אנוש כערכי קיצור כוונה פשוטה וזה הוא לכה דודי זה הקב"ה לקראת כלה היא השכינה הקדושה והוא סוד קב"ה ושכינתיה וכל ימות החול השכינה הקדושה בעולמות התחתוני' בשבילנו ועתה בשבת קדש עולה לעולמות העליונים בשביל קדושת שבת הרמה ואנו בניה הקדושים חיוב גדול עלינו לשמוח עמה בעלייתה שמחה עצומה ואנו אומרים לכה דודי לקראת כלה שהיא עולה עתה לעולמות העליונים נצא לקראתה לקבלה וגם אנו בניה אומרים פני שבת נקבלה שהיא השכינה הקדושה שנקראת ג"כ שבת כנזכר בזה"ק וראוי לאדם לשמוח במללו פני שבת נקבלה שמחה עצומה עד שמרוב התשוקה והחדוה יקבל על עצמו מס"ר ודי בזה בואי בשלום כו' חרוז זה יאמר האדם בשמחה עצומה עד מאוד כי בחרוז זה מקבל האדם נפש יתירה דליל שבת קדש ואנו קוראים לשכינה הקדושה בואי בשלום עטרת בעלה כו' תוך אמוני עם סגולה. פי' שתשרה עלינו בסוד נפש יתירה. (בואי כלה בואי כלה) ופעם ג' בואי כלה יאמר בלחש האריז"ל. ואחר ג"פ בואי כלה יאמר שבת מלכתא וימשיך על עצמו במחשבתו ג"כ בזה"ל בשמחה עצומה הריני ממשיך עלי ועל כל ישראל נפש יתירה קדישא של ליל שבת. ודבר זה שנוי בזה"ק שצריך אדם דוקא להכין עצמו לזה להמשיך עליו נר"ן יתירה של שבת קדש ויבא לפנינו העתק' מאמרו הקדוש בעז"ה בברכת הפורס סוכת שלום בקבלת נשמה יתירה: