יסוד ושרש העבודה קכ
Yesod ṿeShoresh haAvodah 120 · יסוד ושרש העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →זוכה האדם לחיי העוה"ב וכל המלמד תורה לאחרים יותר מכולם. בא וראה מה כתיב בכאן אם אקח מכל אשר לך אותם הרשעים הראוים לך בלעדי רק אשר אכלו הנערים חוץ מאותם המורים תורה לאחרים ולתנוקת ששכרם כפול דא"ר יצחק המלמד תורה לתנוקת דירתו עם השכינה והיינו דאר"ש כד הוי אתו למחמי עולימיא בבי רב הוה אמר אזילנא למחמי אפי שכינתא ואמר רק אשר אכלו הנערים חוץ מאותם אשר למדו לנערים תורה וחלק האנשים אשר הלכו אתי באותו העולם תדע שאחזיק בהם ולא אתנם לך אע"פ שראוים ליענש כל כך יש לנשמת הצדיק עם שר סדום שהוא שרו של גיהנם המושל על הרשעים ועוד אומר לא אני לבדי אחזיק באלו אלא ענר אשכול וממרא שהם האבות הם יקחו חלקם עכ"ל ודי הערה בזה
גודל מעלת מחזיקי ידי לומדי תורה
הובא בהרבה מקומות בגמרא הקדושה כבר נודע ומפורסם בכל הספרים וז"ל הזה"ק פ' ויחי ד' רמ"ב ע"א אמאי אקדים בברכאן זבולן ליששכר תדיר והא יששכר אשתדלותי' באורייתא ואורייתא אקדים בכל אתר אמאי אקדים ליה זבולן בברכאן. אבוי אקדים לי' משה אקדים לי' אלא זבולן זכי על דאפיק פתא מפומי' ויהב לפומי' דיששכר בגיני כך אקדים ליה בברכאן מהכא אוליפנא מאן דסעיד למארי' דאוריתא נטיל ברכאן מעילא ותתא ולא עוד אלא דזכי לתרי פתורי מה דלא זכו ב"נ אחרא זכי לעותרא דיתברך בהאי עלמא וזכי למהוי ליה חולקא בעלמא דאתי כו' עכ"ל וז"ל פ' מצורע ד' נ"ג ע"ב עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר כו' מאן תומכיה אלין אנון דמטילין מלאי לכיסן של ת"ח כמה דאוקמוה ותומכיה זכי לנביאי מהימני דיפקון מני' כו' דאנון דמטילין מלאי לכיסן של ת"ח אנון תמכין לאוריתא מרישא עד סיומא דגופא וכל מהימנותא ביה תליא ואתמך וזכי לבנין דיתחזון לנביאי מהימנא עכ"ל
וגם את זה לעומת זה ראה רעה חולה שגורם גם לאחרים ח"ו בהרפו מלהחזיק ידי לומדי תורה כמבואר בזה"ק ובתקונים וז"ל הזה"ק פ' וישלח ד' קע"א ע"א מאן דלעי באוריתא ולית מאן דסמיך לי' ולא אשתכח מאן דאטיל מלאי לכיסי' לאתתקפא. על דא אוריתא קא משתכחא בכל דרא ודרא ואתחלש תוקפא דאוריתא כל יומא ויומא בגין דלית לון לאנון דלעאן באוריתא על מה דסמכין וסיטרא חייבא אתתקף בכל יומא ויומא. ת"ח כמה גרים חובא דא דבגין דלית מאן דאסמיך לאורית' כדקא יאות אנון סמכין חלשין (פי' בעולמות העליונים הקדושים יש עולמות שנקראים סמכין דאוריתא וזה"ש אנון סמכין ר"ל אותן העולמות חלשין כביכול תשש כחם) וגרמין (ר"ל אותם שאינם מחזיקים ידי לומדי תורה גורמין) לאתתקפא לההוא דלית ליה שוקין ורגלן לקיימא עלייהו (פי' לס"מ ונחש הקדמוני שהם עולמות הקליפות) פתח ואמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה וגו' על גחונך תלך מאי על גחונך תלך דאתברו סמכין דילי' וקציצו רגלי ולית ליה על מה דקאים כד ישראל לא בעאן לסמכא ליה לאוריתא אנון יהבין ליה סמכין ושוקין לקיימא ולאתתקפא בהו עכ"ל בקיצור וז"ל בהקדמות בתקונים ד' ב' ע"א שכינתא כו' איהו רגזא יתיר על נבל כי ישבע לחם דאתמר ביה לכו לחמו בלחמי דאיהו קמצן נבל בממוניה נבל שמיה דלאו איהו נדיב ולא איהו מזרעא דאבהן דאתמר עלייהו נדיבי עמים נאספו דהא קמצן איהו עני הדעת בתר דלא עביד טיבו למארי תורה למהוי מחזיק בידייהו כו' עכ"ל.